ליז טראס מתפטרת מראשות ממשלת בריטניה / צילום: Associated Press, Alberto Pezzali
מאז שעלתה לשלטון לפני כשלושה חודשים, לממשלה הבריטית בראשות רישי סונאק יש מטרה עיקרית אחת: לתקן את הרושם ההרסני שהממשלה הקודמת בהנהגת ליז טראס, הותירה על השווקים הפיננסיים. על עיקרון זה הוקרבו צעדים פופולריים כמו סבסוד אנרגיה לתושבים ולעסקים, עקרונות שמרניים כמו הפחתת מסים, ואפילו עקרונות פוליטיים כמו ניסיון לשפר בטווח הקצר את התמיכה במפלגה בסקרי דעת הקהל.
● נתניהו התגאה בהמלצה של ג'יי.פי מורגן בנוגע לכלכלה הישראלית והסעיר את הרשת. צללנו לפרטים
● מתחת לרדאר ובניגוד לחוק: המימון המפוקפק של עיתון תנועת ש"ס דרך הקופה הציבורית | תחקיר
מעל ל־30 מיליארד ליש"ט, לפי הערכות, עלה "אפקט טראס" לכלכלה הבריטית. זו הייתה השפעת ה"מיני תקציב" ההרסנית של ממשלתה קצרת הימים, שהוצג בספטמבר אך מעולם לא יושם במלואו, אבל הרתיע כל כך את השווקים. התוכניות לפרוץ את מסגרת התקציב השנתית, הרמיזות להעלות את יעד האינפלציה בממלכה המאוחדת, לפגוע בעצמאות הבנק המרכזי ולהגדיל את החוב הלאומי כדי ליצור צמיחה במשק, הביאו לתגובת שרשרת חריפה בשוקי האג"ח הממשלתי ולצניחת ערך המטבע הבריטי מול סל המטבעות.
"להפחית בחצי" את האינפלציה בבריטניה
התגובה לצעדים הכלכליים הייתה כה חריפה עד כי טראס נאלצה להתפטר רק כדי להרגיע את השווקים, ושר האוצר החדש הודיע פומבית כי הוא חוזר בו למעשה מכל הבטחותיה. המפלגה השמרנית בחרה בזריזות ברישי סונאק להחליף את טראס, והוא נכנס לתפקידו בסוף אוקטובר.
אך למעשה, הזעזוע היה כה משמעותי, עד כי בריטניה עדיין מלקקת את הפצעים. נגיד הבנק המרכזי הבריטי, שנאלץ אז להתערב על ידי אספקת תמיכת חירום כספית לקרנות פנסיה שכמעט וקרסו בגלל הזינוק בתשואות האג"ח הממשלתי, המשיך להזהיר מפני ההשלכות גם בשבועות האחרונים. לפני כשבועיים התייצב הנגיד אנדרו ביילי בפני ועדת האוצר של הפרלמנט והבהיר כי "זה הולך לקחת זמן נוסף לשכנע את כולם שאנחנו שוב באותה נקודה שבה היינו (לפני טראס, א"א)". הוא אמר כי "בבירור ישנו עדיין אפקט של 'הנגאובר' (חמרמורת)".
כעת, גם שר האוצר הבריטי ג'רמי האנט - שמונה על ידי טראס בניסיון להציל את המצב כמה ימים לפני שנאלצה להתפטר - מאותת כי הקרב רחוק מלהסתיים. השבוע הבהיר לציבור, ובעיקר לגורמים הליברליים יותר מבחינה כלכלית בתוך המפלגה השמרנית, כי הוא אינו מתכוון להפחית מסים בקרוב, כפי שדרשו.
בנאום שהוקדש לתקציב שיציג במרץ הקרוב, ובראיונות לתקשורת, הודיע האנט כי הפחתה כזו "אינה סבירה". בתקציב האחרון הודיעו האנט וסונאק על העלאה אפקטיבית של מס ההכנסה למעמד הביניים ו"גזרות נוספות", כמו קיצוץ רוחבי בהוצאות הממשלה שנועדו לממן הוצאות חדשות.
"קיצוץ המס המתאים ביותר עכשיו הוא הפחתת האינפלציה", אמר האנט בנאום לקהילה העסקית. בשבועות האחרונים הבטיח לציבור "להפחית בחצי" את האינפלציה בבריטניה, שעמדה על 10.5% (בחישוב שנתי) בדצמבר האחרון. הוא גם קרא ל"השקעה גוברת בתחום הטכנולוגיה" מצד חברות פרטיות, ואמר כי הממלכה המאוחדת יכולה להפוך "לסיליקון ואלי הבא". עם זאת, הוא לא הציג תוכניות תמיכה ממשלתית בתחומים אלו, ולא חזר בו מהתוכנית להעלות את מס העסקים במדינה מ־19% ל־25% בשנים הקרובות.
להתניע את הכלכלה מבלי "לפתוח כיסים"
כעת, המאמץ הבריטי הוא להציג ריסון בהוצאות הממשלה, אבל להצליח לגרום ל"התנעה מחדש" של הכלכלה למרות משבר האינפלציה, העלאות הריבית שנועדו להפחית אותה, השפעות הברקזיט וההאטה הגלובלית. ובניגוד ל"טראסונמיקס" - כינוי הגנאי לרפורמות שאותן ניסתה טראס לקדם, שיש עדיין גורמים במפלגה השמרנית שמאמינים בה - יש לעשות זאת מבלי צעדים אינפלציוניים ומסוכנים־תדמיתית כמו העמקת החוב הלאומי, שהיחס שלו לעומת התוצר כבר עומד על כ־100% אחרי שנות הקורונה.
נכון לעכשיו, מאמצים אלו אולי הצליחו להפחית את התשואות על אג"ח ולהחזיר את הליש"ט לרמות עבר, אבל הציבור במדינה נאנק תחת משבר יוקר המחייה. בנק אנגליה צפוי להעלות ביום חמישי הקרוב את הריבית במשק ב־0.5% ל־4% - העלאה עשירית רצופה - והחזרי המשכנתה של מי שקנו דירות ובתים בשנים האחרונות עלו במאות ליש"ט לחודש. לכך מתווספת השפעת האינפלציה, וכן החשש מעלייה באבטלה ומהמיתון הצפוי למעשה לכלכלה הבריטית השנה.
זו הסיבה שהאנט וסונאק הולכים על חבל דק. "האנט ביקש מחברי מפלגתו לכפור בעיקרי אמונתם בתקציב שהציג בנובמבר, ויבקש מהם לכפור בעיקרים נוספים במרץ", נכתב בפייננשל טיימס השבוע, בהתייחס לנעשה במפלגה השמרנית. כדי להשיג צמיחה מבלי "לפתוח את הכיסים" התקציביים, האנט אמר בנאומו בסוף השבוע כי יישום של מדיניות ממשלתית, וההזדמנויות שמציעה השלמת הברקזיט יהיו מספיקים.
האנליסטים מעריכים: בריטניה מתקרבת למיתון
רוב האנליסטים חוזים כי אם לא יהיו הפתעות בחזית האינפלציה, העלאת הריבית של בנק אנגליה ביום חמישי השבוע תהיה אחת לפני האחרונה. לאחר מכן, צפויה העלאה נוספת של 0.5% או 0.25%, ומשם לפי הערכות השוק, תירשם הפחתה הדרגתית עד להגעה ליעד אינפלציה קרוב ל־2%. הם גם חוזים כי ההשלכות של שלל הצעדים - המוניטריים והפיסקליים - הן מיתון בשנה הקרובה בכלכלה הבריטית, של בין 0.5% ל־1%.
"למרות שהאופק הכלכלי של בריטניה נראה כעת פחות עגום מזה שהסתמן לפני שלושה חודשים, אנו עדיין סבורים כי מיתון הוא סביר השנה", כתבו אנליסטים מבנק Societe Generale. הממשלה מקווה כי מחירי האנרגיה הצונחים (בעזרת מזג האוויר החם מהרגיל) יסייעו מצדם להורדת האינפלציה בחדות.
הצלחה בחזית זו תוריד את עלויות ההלוואה המזנקות של הממשלה הבריטית, בשל ההצמדה למדד המחירים לצרכן. בעקבות "אפקט טראס" ושיעורי האינפלציה הגבוהים, החזרי החוב של ממשלת בריטניה עמדו בשנה החולפת על 17.3 מיליארד ליש"ט - יותר מכפול מההחזרים בשנה שעברה.
בינתיים, כלי התקשורת הבריטיים, וגם כלכלנים מובילים, כינו את מה שקרה בבריטניה כדוגמה מוצלחת ל"פרימיום טיפשות" (Moron Premium) - הסיכון הכלכלי הכרוך בצעדים פוליטיים חסרי בסיס ובלתי מקצועיים, וההשפעה שלהם על השווקים. הקרב של בריטניה להתגבר על השפעות הסתיו האחרון יימשך לתוך שנת 2023.