גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האם 95% ממי שמגיעים לבית המשפט מורשעים בסופו של דבר?

עד כמה גבוה שיעור ההרשעות הפליליות בישראל? פחות מכפי שניתן היה לחשוב ● המשרוקית של גלובס

אריה דרעי, ש''ס (המהדורה המרכזית, רשת 13, 26.1.23) / צילום: רפי קוץ
אריה דרעי, ש''ס (המהדורה המרכזית, רשת 13, 26.1.23) / צילום: רפי קוץ

לאחר פסיקת בג"ץ הקובעת כי ח"כ אריה דרעי לא יוכל לכהן כשר, הוא הגיע לראיונות בכלי התקשורת המרכזיים. אחת השאלות שעלו שם הייתה האם דרעי יכול היה לנהוג אחרת. למשל, לתת לבית המשפט שאישר את עסקת הטיעון שלו לקבוע גם אם יש קלון בעבירה (דרעי התפטר מהכנסת ועל-ידי כך נמנע מהכרעה).

יו"ר ש"ס שלל את האפשרות הזאת גם בדיעבד, ובראיון לחדשות 13 הסביר כי "כש-95% ממי שנכנס לבית המשפט יוצא מורשע, בגלל שהשופטים - כולם כמעט - מגיעים מהפרקליטות, אז תבין למה אסור ללכת לבית משפט".

דרעי מעלה כאן שתי טענות עובדתיות, ואז קושר אותן בקשר סיבתי. לטענתו, שיעור ההרשעות בהליכים פליליים הוא גבוה מאוד, והדבר נובע מ"בית הגידול" שממנו מגיעים השופטים. בדקנו את שתי הטענות בנפרד.

הטענה שלפיה שיעורי ההרשעה בישראל הם גבוהים מאוד היא מוכרת, ולפחות במבט ראשון יש לה גם תימוכים. על-פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס), ב-2020 שיעור המורשעים במשפטים פליליים עמד על 89.2%, אבל בעבר הנתון היה גבוה יותר ואף הגיע ל-99%, בין היתר בגלל שיטת חישוב שונה, שהוחלפה ב-2012.

אז דרעי צודק? כאן חשוב לשים לב לטענה המדויקת שהוא העלה. דרעי דיבר על הרשעה של 95% "ממי שנכנס לבית המשפט". בלמ"ס, לעומת זאת, בוחנים נתון מעט אחר: מהו אחוז המורשעים מבין אלה שדינם נגזר בפועל על-ידי בית המשפט. היכן הפער? באופן שאולי הוא מפתיע, במקרים לא מעטים המדינה מחליטה לסגת מכתב אישום שהגישה לאחר שההליך בבית המשפט כבר החל. במקרים כאלה לא נרשם זיכוי רשמי, והנאשמים לא נכנסים לסטטיסטיקה, למרות שהם זוכים כאן למעין זיכוי בפועל. כלומר, במספר לא מבוטל של תיקים המדינה "חותכת הפסדים" לפני הזיכוי הרשמי, מה שמוביל לכך שמתוך התיקים שנותרים, שיעור ההרשעות הוא גבוה מאוד.

עד כמה נפוצה השיטה הזאת? לפי מחקר מ-2015 של הפרופסורים אורן גזל-אייל וקרן וינשל-מרגל שמתבסס על נתונים מ-2010-2011, מתוך מדגם של 2,002 כתבי אישום שהוגשו לבתי משפט השלום והמחוזיים, 276 תיקים (13.8% מכלל התיקים) בוטלו מטעמים משפטיים מהותיים; ו-232 תיקים נוספים (11.6%) נסגרו מסיבות אחרות. אם נוסיף לכך גם את 0.4% התיקים שמסתיימים בזיכוי, נגיע לנתון הרשעות נמוך בהרבה של 74.2%.

כשפנינו עם הנתונים האלה לדרעי, הפנו אותנו מטעמו לנתון מעניין אחר. חבר הכנסת, כך נטען בתגובה, "התכוון לכך שכמעט כל כתבי האישום שמגישה הפרקליטות לא מסתיימים בזיכוי או במחיקת כתב האישום. מנתונים של הפרקליטות בדוחות הסיכום לשנת 2020 ולשנת 2021 עלה כי רק 2% מהתיקים שהוגשו הסתיימו בזיכוי, ועוד 4% הסתיימו במחיקת כתב האישום. כלומר, ב-94% מכתבי האישום שהוגשו לא זוכו הנאשמים. אי-זיכוי הוא הרשעה במקרה הרע או קביעה שאדם עבר עבירה מבלי להרשיע (אותו) במקרה הפחות טוב" (את התגובה המלאה נביא בסוף הטקסט).

דרעי צודק. בדוח של פרקליטות המדינה לשנת 2021 נכתב כי ב-90% מהתיקים שהוגשו על-ידיה לבית המשפט (כולל אלה שנמשכו לפני ההכרעה) הושגה הרשעה (ב-4% נוספים ההליכים למעשה הופסקו, וכך מגיעים לנתון שהוזכר על-ידו). אבל כאן יש בעיה אחרת: בדבריו המקוריים הוא התייחס לכל "מי שנכנס לבית המשפט" (ונתבע על-ידי המדינה). הרוב גדול של כתבי האישום הפליליים מוגשים על-ידי התביעה המשטרתית. ב-2017 על כל כתב אישום שהגישה הפרקליטות, הוגשו שבעה כתבי אישום על-ידי התביעה המשטרתית. ובמקרים הללו אחוזי ההרשעה הם נמוכים בהרבה: ב-2011 הם עמדו על 65% בלבד.

ומה באשר לטענתו השנייה של דרעי, לפיה כמעט כל השופטים מגיעים מהפרקליטות? לפי נתונים שפרסם מרכז המחקר והמידע של הכנסת (ממ"מ) ב-2020 ונוגעים לתפקיד האחרון שאותו מילאו השופטים לפני שמונו, מתוך כ-800 השופטים שיש מידע על הרקע התעסוקתי שלהם, רק 15% עבדו בפרקליטות. למעשה, תפקידם האחרון של רוב השופטים (55%) היה דווקא במגזר הפרטי.

תגובתו המלאה של דרעי: "יו"ר ש"ס אריה דרעי התכוון לכך שכמעט כל כתבי האישום שמגישה הפרקליטות לא מסתיימים בזיכוי או במחיקת כתב האישום. מנתונים של הפרקליטות בדוחות הסיכום לשנת 2020 ולשנת 2021 עלה כי רק 2% מהתיקים שהוגשו הסתיימו בזיכוי, ועוד 4% הסתיימו במחיקת כתב האישום. כלומר, ב-94% מכתבי האישום שהוגשו לא זוכו הנאשמים. אי-זיכוי הוא הרשעה במקרה הרע או קביעה שאדם עבר עבירה מבלי להרשיע במקרה הפחות טוב.

"לפי פרופ' בועז סנג'רו, מומחה בדיני עונשין, בדיני ראיות ובהליך הפלילי, בתחילת העשור הקודם שונתה שיטת החישוב של שיעורי ההרשעות, ואכן שיעור ההרשעות הרשמי ירד, אולם לא נרשם גידול בשיעור הזיכויים, אלא בשיעור 'אי-ההרשעות', אשר מהווים כתם או פגם על הנאשם. פרופ' סנג'רו מסביר כי מרבית מקרי אי-ההרשעה הם 'משפטים שבהם לפני מתן גזר הדין בית המשפט נתן צו מבחן או צו שירות לתועלת הציבור תוך ביטול הרשעה - לפי סעיף 192 לחוק סדר הדין הפלילי', כלומר שגם עונשים אלה מבוססים על קביעה שהנאשמים עברו עבירות, ואינם מנקים את הנאשם מאשמה. משכך, ברור מדוע שיעורי ההרשעות הרשמיים ירדו מ-99%+ בעשור הראשון של שנות ה-2000 לנתונים העכשוויים".

בשורה התחתונה: דבריו של דרעי לא נכונים ברובם. לפי מחקר מ-2015, שיעור ההרשעות ה"אמיתי" בתיקים פליליים עומד רק על כ-74%, ולא על 95%. אם מתייחסים לנתון שאליו התכוון דרעי לטענתו - ההרשעות מתוך כתבי האישום שמוגשים על-ידי הפרקליטות לבדה - הרי שהנתונים אכן קרובים לנתון שהזכיר. בניגוד לדבריו, רוב השופטים לא מגיעים מהפרקליטות, ולפי נתוני הממ"מ, מדובר רק בכ-15% מהשופטים.​​​​​​​

תחקיר: יובל אינהורן

עוד כתבות

נתן שירות למוכרים וגם לקונים. האם המתווך זכאי לדמי תיווך?

בית המשפט קבע: פסיכולוגית תחויב ב־40 אלף שקל פיצוי לאחר שסיפקה הערכה שלילית על תובע מבלי לפגוש אותו ● השכנים טענו לירידת ערך בשל חריגות בנייה - אך ביהמ"ש קבע כי דווקא הם השתלטו על רכוש משותף, וחייב אותם בפיצוי ● מתווך שניהל ייצוג כפול לקונה ולמוכר ללא גילוי נשלל מזכאותו לדמי תיווך וחויב בהוצאות משפט ● 3 פסקי דין בשבוע

אייפון 17 פרו מקס / צילום: יחצ

כך תאריכו את חיי הסוללה באייפון שלכם

עדכוני גרסה באייפונים מובילים לעתים לכך שהסוללה דווקא מתרוקנת מהר יותר, ובעוד באפל מבהירים שמדובר במצב זמני - יש כמה שיטות להתגבר על כך ● מבהירות המסך דרך שימוש ב–wifi ועד הטענה של פחות מ–80%

בנק לאומי / צילום: כפיר סיון

פיצוי של עד 3,000 שקל בשנה: המהלך החדש של בנק לאומי

הבנק מבטיח החזר של עד 3,000 שקל ללקוחות שתיק ההשקעות שלהם יציג תשואה שלילית ב־2026 ● ההטבה פתוחה למצטרפים חדשים וללקוחות קיימים שמרחיבים את היקף ההשקעה שלהם

מוצרי חלב / צילום: איל יצהר

המשק עמוק בקרב על החלב, אבל המוצר הזה ממילא בירידה

שינוי בטעם, עלייה ברמת החיים ומחסור כרוני שוחקים את מעמדו של קרטון החלב המסורתי ● מנגד, הגבינות המיובאות מציגות ביקושי שיא, אף שהן יקרות במאות אחוזים מהעולם - מה שיוצר לחץ להגדלת המכסות הפטורות ממכס במטרה לבלום את התייקרותן

משמרות המהפכה באיראן / צילום: ap, Vahid Salemi

נשיא איראן במסר למעצמות: "לא נרכין ראש בפניהן"

דיווח: מדינות המפרץ נערכות לעימות צבאי באיראן ● עוד מדינה אירופית קוראת לאזרחיה לעזוב את איראן ● מטוסי קרב של חיל האוויר תקפו אמש מפקדות של ארגון הטרור חיזבאללה במרחב בעלבכ שבעומק לבנון - על פי דיווחים לבנוניים, בהפצצות נרשמו נפגעים רבים ● דובר צה"ל: "עוקבים אחרי ההתפתחויות וערים לשיח הציבורי על איראן" • המשחתת האמריקנית "מהן" מקבוצת התקיפה של פורד נכנסה לאזור ● עדכונים שוטפים

יגאל דמרי / צילום: אייל פישר

דמרי קונה מקבוצת ריאליטי שטח בעסקת ענק: המספרים ומי השותף

מדובר בקרקע בתל אביב שבה זכתה ריאליטי רק לפני כשלושה חודשים במכרז רמ"י וכעת מוכרת אותה ב-450 מיליון שקל - כ־100 מיליון שקל יותר • על הקרקע נמצאות עדיין כ־100 משפחות המתנגדות לפינוי המתוכנן

ירקות אורגניים של חברת אגרסקו / צילום: יח''צ

15 שנה אחרי הקריסה: נדחתה תביעת הענק נגד רואי החשבון

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל, שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011, נגד פירמת EY ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר" ● עוה"ד המייצג את מפרקי אגרקסקו: "כשנקבע במפורש כי הדוחות הכספיים לא היו תקינים במשך שנים, הקשר הסיבתי נראה מובן מאליו"

מסמכי אפשטיין

גלובס צולל למסמכי אפשטיין ומציג את ההסתבכות של האנשים העשירים והמקושרים בעולם

פרסום מיליוני מסמכים חושף את עומק הקשרים של העולם העסקי עם ג'פרי אפשטיין ● כשגם מייל בודד עלול להוות כאב ראש יחצ"ני, חברות מעדיפות להיפרד ממנהלים בכירים ● היועצת שקיבלה מתנות יוקרתיות, המיליארדר שאפשטיין היה לו "פותר בעיות חשאי" וטייקון הנמלים מדובאי שהחליף עמו אלפי מיילים מטרידים: גלובס נכנס למאורת הארנב כדי ללמוד עד כמה משפיעה הפרשה על הכלכלה העולמית ועל דמויות מפתח בה

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק עושה זאת שוב: כלי ה-AI החדש שהפיל את מניות הסייבר

ההשקה של "קלוד קוד סקיוריטי" עוררה חשש מפגיעה בענף והובילה לירידות חדות במניות קראודסטרייק, קלאודפלייר וזיסקלר ● גם הישראליות התרסקו, ביניהן סנטינל וואן וג'יי פרוג ● כעת, בשוק חלוקים אם מדובר באיום ממשי או בירידה חדה מדי ביחס להיקף המהלך

אייפון / צילום: Shutterstock

פשרה בפרשת האטת האייפונים: אפל צפויה לפצות לקוחות ב-10 מיליון שקל

בתביעה הייצוגית נטען כי אפל התקינה במכשירי האייפון, באמצעות עדכוני תוכנה, תוכנות שהאטו ושיבשו את פעולת המכשירים - וזאת באופן יזום ומתוכנן, ללא ידיעת המשתמשים וללא הסכמתם ● עוד נטען כי אפל ישראל וחברת איי דיגיטל היו מודעות לכך, ולכן הן נושאות באחריות ● הסדר הפשרה כפוף לאישור בית המשפט

מה שהתקיים רק בראש העובד נעשה ממוסד / אילוסטרציה: Shutterstock

אנשים חוששים שה-AI תגזול את עבודתם, אבל היא כבר גוזלת את מה שיש להם בראש

השאלה אינה האם AI תחליף את העובדים - השאלה היא מי ישלוט בידע שהחברות אוספות מהם ● בעולם של בינה מלאכותית ארגונית, גם כשעובד עוזב את העבודה, הוא משאיר את הידע ואת הניסיון שלו מאחור - לבוט או למי שיחליף אותו, אם יהיה צורך במחליף בכלל

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

מהפך: ההסתברות להורדת ריבית צנחה באחת. זו הסיבה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית מחר ● בתחילת השבוע שעבר ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

עורכי הדין חגית בן משה ואייל נחשון / צילום: נועה שרביט, נמרוד גליקמן

עורכי הדין חגית בן משה ואייל נחשון ימונו לשותפים מנהלים במשרד ברנע

שני השותפים צפויים להחליף בסוף השנה את עו"ד מיקי ברנע, שהקים את המשרד ב-2003, ואשר יישאר בפירמה וימונה לתפקיד היו"ר או ראש המשרד ● המהלך מצטרף למגמה של חילופי דורות בהנהלות של משרדי עורכי דין מובילים בישראל

חוות שרתים של אמזון / צילום: Reuters, Noah Berger for AWS

יזמי נדל"ן ואנרגיה רוצים נתח מהתעשייה הזו: האם יהיה מקום לכולם?

הבהלה לבינה המלאכותית הפכה את חוות השרתים לטרנד הלוהט ● עם זאת, המרוץ לבניית עשרות מתקנים חדשים מתנגש עם רשת חשמל מוגבלת ותחזיות צריכה שזינקו פי שניים ● כך, ניצבת ישראל בצומת, בין הפיכה למעצמת מחשוב לבין הסיכון שמבני הענק יפכו לפילים לבנים: "יהיה חשמל לכולם, הוא פשוט יהיה הרבה יותר יקר"

המשרוקית. עו''ד עמית חדד / צילום: איל יצהר

איך ייתכן שעמית חדד מייצג כל־כך הרבה מסביבת נתניהו?

לא פעם הטיפול המשפטי בפרשות שסובבות את רה"מ בנימין נתניהו מתנקז לידיו של אותו עורך דין ● הכללים אוסרים כל מצב של ניגוד עניינים, אבל האם יש בכלל מי שמפקח? ● כך התגלגל המקרה של עו"ד עמית חדד - עד שהביא להתפטרות של בכירה בלשכת עורכי הדין ● המשרוקית של גלובס

מצב השווקים השבוע

היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר – ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

בזמן שהשוק בת"א ממשיך להציג ביצועים חסרי תקדים גם בפתח שנת 2026, סקטור אחד נותר מחוץ לחגיגה - ה-IT • יו"ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם ● מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

צפרדע חץ / צילום: Shutterstock

יותר מתוחכם ויותר אכזרי: הצפרדע שחיסלה את נבלני הייתה פעם תקוותו של עולם המדע

הכותרות דיווחו כי בגופו של מנהיג האופוזיציה הרוסי נמצאו עקבות אפיבטידין – רעלן קטלני שמקורו בצפרדעי חץ זעירות מאקוודור ● בעבר מדענים קיוו שזו תהיה תרופת הפלא של המאה ה-21, אך גילו שהמרחק בין מינון מרפא לקטלני הוא זעיר באופן מסוכן

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל, זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

פרויקט ''תלפיות החדשה'' בירושלים / צילום: יח''צ

תושב חוץ רכש 7 דירות בירושלים. כמה הוא שילם?

הדירות נקנו בפרויקט "תלפיות החדשה" וכולן בנות 4 חדרים ● המחיר הממוצע של דירה בעסקה הגיע ל־3.86 מיליון והמחיר למ"ר הגיע לכ־38.5 אלף שקל ● הפרויקט מוקם על סמך תוכנית מ־2014, שכוללת פארק פנימי גדול, שדרה מסחרית ושטחים משותפים

חדשות הביומד / צילומים: אינטואיטיב סרג'יקל, Shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הדוח שמגלה: תחום בריאות האישה מצריך שינוי גישה מהותי

דוח של UBS חושף את ההשלכות הכלכליות המשמעותיות של השקעה בבריאות האישה; חברת Scinai רוכשת את המפעל הישראלי של רציפארם השבדית; סטארגט פארמה גייסה מיליוני דולרים לקידום תרופה רדיואקטיבית; יחסי בריטניה-ישראל בתחום המחקר הרפואי מתהדקים; ואתר חדש ירכז משרות בתחום מדעי החיים ● השבוע בביומד