מטוס אל על מצי הבואינג 777 / צילום: דני שדה
שלוש השנים האחרונות היו סוערות עבור חברת התעופה אל על , שעמדה על סף קריסה בעקבות פרוץ מגפת הקורונה, שהשביתה את פעילותה כמעט כליל, ונדרשה לתוכנית חילוץ מצד המדינה, שכללה הזרמות הון ותוכנית התייעלות שבה נפרדה ממאות עובדים.
● הרפורמה המשפטית והבורסה: הציבור הרחב מיהר למכור, המשקיעים המוסדיים בעיקר קנו
● השווקים חוזרים למצב הנורמלי: חדשות טובות לכלכלה טובות שוב גם למניות
● הפדרל ריזרב העלה את הריבית בארה"ב ב-0.25%; פאוול: "מחוייבים להוריד את האינפלציה"
מי ש"קפץ" על ההזדמנות והשתלט על החברה בעת משבר שאיים על המשך קיומה, היה איש העסקים היהודי־אמריקאי קנת' (קני) רוזנברג, שעשה את הונו בעסקי נדל"ן ושירותי רפואה.
לאחר שבעלת השליטה הקודמת באל על, חברת כנפיים של משפחת מוזס־בורוביץ', הרימה ידיים, תפסה חברת כנפי נשרים של רוזנברג את מקומה באמצעות הנפקת מניות, שבה הזרימה לקופתה של אל על 360 מיליון שקל, כאשר גם המדינה לקחה בה חלק והזרימה כ־120 מיליון שקל נוספים.
רוזנברג המשיך להגדיל את ההימור על חברת התעופה, ובמשך שנתיים וחצי השקיע בסך־הכול כ־800 מיליון שקל ברכישת מניות, אופציות והעמדת הלוואת בעלים לאל על, ונכון להיום הוא מחזיק כ־45% ממניות החברה (בעוד שהמדינה מחזיקה 13% מהמניות). ומתברר שלא די לו בכך: מוקדם יותר השבוע הגישה כנפי נשרים של רוזנברג הצעת רכש לעד 5% ממניות אל על תמורת סכום של 36 מיליון שקל, לטובת הגדלת החזקותיה בה בהתאם לתנאי חוק החברות.
גם המדינה מופסדת על השקעתה בהנפקת אל על
למרות התאוששות מרשימה בעסקיה של אל על בשנה החולפת, היא עדיין מסבה לרוזנברג הפסד כבד על השקעתו. בשלוש השנים האחרונות סיפקה מניית החברה תשואה שלילית של כמעט 50%, והחברה נסחרת בשווי של כ־750 מיליון שקל. רוזנברג, שהשקיע עד היום במניות החברה יותר מחצי מיליארד שקל, מופסד על הנייר כ־230 מיליון שקל על השקעתו. גם מדינת ישראל לא רווה בינתיים נחת מהשקעתה בהנפקת אל על מלפני שנתיים וחצי, והיא מופסדת עליה כיום עשרות מיליוני שקלים. בד בבד עם ההשקעה בהון, הזרימה המדינה לאל על מאות מיליוני דולרים בדרך של הקדמת תשלומים בגין הוצאות אבטחת טיסה.
בעת ההנפקה שבה הפך רוזנברג לבעל השליטה באל על, שימש בנו אלי רוזנברג בן ה־26 בלבד כבעל השליטה בחברה. זאת משום שקני רוזנברג לא הוגדר אז עדיין כתושב ישראל - סטטוס הנדרש עבור שליטה בחברת התעופה. נושא זה הוסודר פורמלית במהלך 2021.
לאחר אותו גיוס הון המשיך רוזנברג להזרים כספים והשקיע עוד 166 מיליון שקל בהנפקת אופציות סחירות שביצעה אל על בפברואר 2021. השבוע מימש אופציות בכ־46 מיליון שקל, והגדיל את שווי המניות הנוכחי שבידיו לכ־332 מיליון שקל.
פרט לכך, במהלך השנים 2021־2022 העמיד רוזנברג לחברת התעופה הלוואות בעלים בהיקף מצטבר של כ־240 מיליון שקל. מדובר בהלוואות נחותות לחובות אחרים של החברה, שאותן יכול רוזנברג להמיר בעתיד למניות. זהו צעד שרוזנברג הביע בו עניין בפני דירקטוריון אל על, בראשות היו"ר מטעמו עמיקם בן צבי, בדצמבר האחרון, אולם בפני מימושו עומדת מהמורה חוקית.
על פי חוק החברות, כדי לעלות מעל לשיעור החזקה של 45%, על רוזנברג להגיש הצעת רכש ל־5% ממניות החברה שבידי הציבור - מהלך שהוכרז כאמור השבוע. המרת הלוואת הבעלים במלואה עשויה להגדיל את החזקותיו באל על לעד כ־75% מהון החברה.
המניה זינקה כ־90% מהשפל של דצמבר 2021
לשם בחינת השווי הראוי של מניות החברה בעת המרת ההלוואה, מונתה לאחרונה חברת ייעוץ כלכלית שתבחן את השווי הראוי. כמו כן, יש צורך בקבלת אישורי ועדה מיוחדת של הדירקטוריון, ורוב מקרב בעלי המניות באל על שאינם קשורים לבעל השליטה.
מה גורם לרוזנברג להגדיל כעת את ההימור על חברת התעופה החבוטה, שלמרות הסרת הערת ה"עסק חי" מדוחותיה האחרונים עדיין נושאת על גבה חובות ענק של כ־3.6 מיליארד דולר, וכן גירעון של יותר מ־300 מיליון דולר בהון העצמי?
המניה אמנם עלתה בכ־90% מאז השפל שרשמה בדצמבר 2021, אך כאמור נחתכה בכמעט 50% מאז פרוץ הקורונה.
נראה שבעל הבית באל על מעדיף להסתכל על העומס שחזר לשדות תעופה, ולקוות להמשך הגאות בענף התעופה לאחר ימי הקורונה הקשים. פתיחת השמיים המחודשת ברחבי העולם, ההתאוששות במגזר התיירות הגלובלי והמצב הכלכלי המשופר בישראל, כבר משפיעים לחיוב על תוצאות אל על, שמציגה בשנה האחרונה מכירות חזקות בזכות ביקושים גבוהים מצד התייר הישראלי.
כך, ברבעון השלישי של 2022, שהוא באופן מסורתי הרבעון החזק ביותר של אל על מדי שנה, גדלה תנועת הנוסעים בנתב"ג ב־270% לעומת הרבעון המקביל ב־2021, ונוסף על כך זינקו מחירי הכרטיסים בחודשי הקיץ. הכנסותיה ברבעון היו גבוהות ב־21% ביחס לרבעון השני וב־147% ביחס להכנסות ברבעון המקביל ב־2021. בהשוואה לרבעון השלישי של 2019 (טרם משבר הקורונה), ירדו ההכנסות ב־3% בלבד.
את תשעת החודשים הראשונים של 2022 סיימה אל על עם הכנסות של 1.42 מיליארד דולר, עלייה חדה 140% למול הכנסות של 592 מיליון דולר בתקופה המקבילה שנה קודם לכן, שהייתה עדיין בסימן יציאה מתקופת הסגרים וימי המגפה. בשורה התחתונה נרשם בחודשים ינואר־ספטמבר רווח של 100 מיליון דולר, לאחר הפסד של 413 מיליון דולר ב־2021 כולה.
חברת התעופה שנוסדה בסמוך לקום המדינה וידעה לא מעט טלטלות עסקיות לאורך השנים, מנוהלת מאז מאי אשתקד בידי דינה בן־טל, בעברה סמנכ"ל המסחר באל על. בן־טל הדגישה עם פרסום הדוחות האחרונים כי באל על רואים המשך יציבות בקצב הביקושים וההזמנות, גם אחרי חודשי הקיץ: "הישראלים רוצים לטוס, וגם התיירים מתחילים מחדש לטוס לישראל. אנחנו רואים את קצב ההזמנות הולך וגדל, יותר מאשר ב־2019.
"חלק מזה נובע כמובן מעליית מחירי הכרטיסים", הוסיפה, "אבל רואים גם עוצמה בביקושים, דומה לזו שהייתה ב־2019 מבחינת מועד ההזמנה, וכן גם הזמנות קדימה".