גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

תקרת החוב של ארה"ב שוב תיפרץ, אבל הבית הלבן לא יוכל לגלגל את הגירעון לנצח

ארה"ב נושקת לתקרת החוב הממשלתי עם התחייבויות על סך יותר מ־31 טריליון דולר ● ללא חקיקה בקונגרס, שמסרב להתגייס למהלך, אפילו חדלות פירעון מונחת על הכף ● אבל האם הוויכוח בקונגרס על קיצוץ או הגדלת המסגרת התקציבית הוא לא יותר מרעש רקע בדיון שעלול להכריע את הכלכלה האמריקאית והגלובלית? עד מתי מדינות יוכלו להמשיך ולהזין את הגירעון שלהן בחוב מתגלגל

ג'נט ילן, מזכירת האוצר של ארה''ב / צילום: Associated Press, Andrew Harnik
ג'נט ילן, מזכירת האוצר של ארה''ב / צילום: Associated Press, Andrew Harnik

הכותב הוא עורך דין בהשכלתו העוסק ומעורב בטכנולוגיה. מנהל קרן להשקעות במטבעות קריפטוגרפיים, ומתגורר בארה"ב. כותב הספר "A Brief History of Money" ומקליט הפודקסט KanAmerica.Com. בטוויטר: @ChananSteinhart.

על פי החוק בארה"ב, קיימת מגבלה על סך החוב שממשלת ארה"ב יכולה ליטול. את תקרת החוב הזו קובע הקונגרס, אשר לו הסמכות הבלעדית בכל נושא התקציב והכספים. מאז נקבעה לראשונה תקרת החוב, בשנת 1917, היא הוגדלה על ידי הקונגרס כ־100 פעמים, בדרך כלל ללא רעש, אך לעיתים לאחר מאבקים קולניים ופומביים.

המסע היקר של אוסקר גלוך משעריים לצמרת הכדורגל העולמי
זה האיש עם העבודה הכי גרועה באמריקה, והוא נהנה מכל רגע | WSJ
לידיעת איילת שקד: כך מסתיימות בדרך כלל הרפתקאות פוליטיקאים במגזר העסקי | ניתוח

לפני כשבועיים הודיעה ג'נט ילן, מזכירת האוצר של ארה"ב כי וושינגטון הגיעה לתקרת החוב, שעומדת על קצת פחות מ־31.4 טריליון דולר. אם הקונגרס לא יעלה את התקרה, הזהירה ילן, יאזלו הכספים בקופת הממשלה הפדרלית, והיא לא תוכל לממן את הוצאותיה לרבות התחייבויות הקשורות לאיגרות החוב שהונפקו על ידה בעבר. בתגובה הודיע קווין מקרתי, יושב הראש החדש של בית הנבחרים, כי לא תהיה הגדלה של תקרת החוב ללא קיצוצים ממשיים בהוצאות הממשלה הפדרלית. "אנחנו לא נוותר בשום צורה", הצהיר חבר קונגרס מרכזי אחר, אף שלכל ידוע שאם תקרת החוב לא תגדל, הממשלה הפדרלית עלולה להגיע לחדלות פירעון על חובותיה. אבל לקווין מקרתי, היו"ר הרפובליקני הטרי מקליפורניה, אשר אך בקושי נבחר לאחר 15 סיבובי הצבעה וברוב לא גדול (216 מול 212), מעט מאוד מרחב תמרון. כדי להיבחר הוא נאלץ להכנע לשוליים הקיצוניים ביותר של המפלגה הרפובליקנית, ולהסכים בין השאר, כי בקשה להדיחו תעלה להצבעה אפילו אם הוגשה על ידי חבר אחד בלבד.

קווין מקרתי, יו''ר הקונגרס האמריקאי / צילום: Associated Press, Andrew Harnik

טארמפ הוכיח שלחסל את החוב זו משימה קשה

הדרישות להקטנת החוב ולאיזון תקציבי לא חדשות. בתקופת אובמה כנשיא, גדשו את רחובות אמריקה חברי "The Tea Party" (מפלגת/מסיבת התה, משחק מילים המתקשר למסיבת התה של בוסטון, שנחשבת לאירוע שפתח את מלחמת העצמאות של ארה"ב). המוחים דרשו קיצוצים בתקציב וממשלה קטנה. התנועה וחבריה עמדו במידה רבה מאחורי ההצלחות הרפובליקניות הגדולות בבחירות האמצע ב־2010, שלאחריהם קמה בבית הנבחרים סיעה בתוך המפלגה הרפובליקנית שמנתה 52 חברי קונגרס שכינו עצמם "קבוצת סיעת התה".

נשיא ארה''ב לשעבר, דונאלד טראמפ / צילום: Associated Press, Gerald Herbert

תנועת "מסיבת התה" אמנם דעכה עם סיום כהונתו של אובמה, אך היא הייתה הבסיס לתנועה העממית שהעלתה את טראמפ לנצחון בפרימריז, ואחר כך בבחירות לנשיאות. בהמשך לרוח התנועה, הבטיח טראמפ במערכת הבחירות של 2016 כי "יעלים את החוב הלאומי (אז באיזור ה־19 טריליון דולר) בתוך 8 שנות כהונתו". בראיון לוושינגטון פוסט אמר המועמד טראמפ כי הוא מתכנן לנהל משא ומתן מחודש על עסקאות שונות עם מדינות זרות, והמו"מ וההסכמים החדשים ייצרו יתרות מזומנים אשר יביאו להורדת החוב וסילוקו. אך מילים גדולות לחוד ומעשים לחוד. כאשר נכנס טראמפ לבית הלבן עמד החוב הלאומי של ארה"ב על 19.95 טריליון דולר, עד שיעזוב כעבור ארבע שנים הוא יגדל למעל 27 טריליון - הגידול השלישי בגובהו, ביחס לתל"ג, מבין כל נשיאי ארה"ב בהיסטוריה. הוא גם כלל גרעונות תקציביים של מעל 2.5 טריליון דולר בשנים שלפני פרוץ הקורונה.

הרפובליקנים לא יקצצו מאיפה שאפשר

הואיל והחוקה קובעת כי כל הסמכויות בענייני כספים נתונה לקונגרס וכי "שום כסף לא יימשך מהאוצר ללא חקיקה הקובעת את יעודו", חייב התקציב לעבור בחקיקה. לא מדובר בחקיקה אחת, אלא במספר חוקי תקציב ומיסוי, בד"כ 12 במספר, המועברים בקטעים וחלקים לאורך השנה. התקציב עצמו מחולק לשני חלקים: האחד מכונה "ללא שיקול דעת" (Non discretionary) והוא כולל את ההוצאות והתשלומים שהממשלה כבר מחויבת להם לפי חוקים קיימים - בעיקר ההוצאות לתשלומי הביטוח הלאומי וכן לביטוח בריאות של התושבים שמעל גיל 65 (מדיקר). החלק השני של התקציב מכונה "בשיקול דעת" (Discretionary) והוא נידון ומועבר בוועדות הכספים של בית הנבחרים והסנאט.

בשנת 2022 למשל, החלק שאינו בשיקול דעת תפס כמעט 64% מסך התקציב האמריקאי. החלק שבשיקול דעת היווה רק כ־29% והיתרה היו תשלומי הריבית על חובות הממשלה. סך הגרעון התקציבי לשנת 2022 עמד על כ־1.4 טריליון דולר, סכום שהתווסף לחוב הממשלתי שעבר את רף ה־31 טריליון דולר. מתוך הסכום ש"בשיקול דעת" (כאמור רק כ־30% מסך התקציב), כמעט 50% הופנו לתקציב הביטחון (כ־800 מיליארד דולר), שאר הסכום הוצא על עשרות סעיפים, תוכניות וסוכנויות ממשלתיות.

כך למשל, תוקצב משרד המשפטים, הכולל גם את ה־FBI בכ־35 מילארד דולר (כ־0.5% מהתקציב הכולל), משרד האנרגיה תוקצב בכ־46 מיליארד דולר, המשרד לביטחון פנים בכ 52 מיליארד, וכן הלאה. כנגד הוצאות אלו עמדו הכנסות של 4.2 טריליון לממשלת ארה"ב. כמחצית מההכנסות מקורן במס הכנסה. התשלומים לביטוח לאומי ולביטוח הרפואי לפרישה הכניסו כ־1.5 טריליון (כ־35%), מיסי חברות תרמו כ־371 מיליארד (9%) והיתרה משורה של מסים ומכסים למינהם.

מניתוח התקציב נראה כי הסעיף היחיד בעל פוטנציאל לקיצוצים של ממש הוא תקציב הביטחון, כאמור כ־800 מיליארד דולר בשנת 2022. אבל אפילו במפלגה הרפובליקנית עצמה, זו שדורשת את הקיצוץ, חברי קונגרס רבים מתנגדים להקטנת תקציב הביטחון. העמדה הזו מתיישבת עם התפיסה המסורתית של הרפובליקנים שתמיד היו בעד חיזוק כוחה הצבאי של אמריקה והגדלת התקציבים למשרד ההגנה.

המספרים מדברים בעד עצמם. לממשלה הפדרלית מעט מקום לשינויים משמעותיים בתוך כללי המשחק הקיימים. אפילו אם יסכים הממשל לקיצוץ רוחבי של 10% בתקציב ש"בשיקול דעת", יקוצצו כ־165 מיליארד דולר בלבד. סך התקציב ישתנה ב 2.5% בלבד, הגרעון יקטן בקושי ב־11%, והחוב בפחות ממחצית האחוז. הצהרות והאיומים של יו"ר בית הנבחרים החדש כי לא יאשר את הגדלת תקרת החוב - אפילו במחיר סגירה של פעילות הממשלה ולרבות חדלות פרעון של חובותיה - אינו אלא רעש פוליטי ומזיק. יתרה מכך, ספק אם בתוך הסיעה שלו עצמו בקונגרס הוא מסוגל לייצר תקציב שכל חברי הסיעה יסכימו עליו.

דיבורים לא יפתרו את בעיית הגרעונות והחוב. הגרעון והחוב הפדרלי, רק יתרחבו בשנים הבאות שעה שעשרת אלפים אמריקאים נוספים מגיעים לגיל 65 בכל יום, ותוחלת חייהם הולכת ומתארכת.

כדור שלג שעלול להגיע מעבר לארה"ב

על פי ניתוח מסוף 2022 של משרד התקציבים של הקונגרס, על המגמות הארוכות הטווח בתקציב הפדרלי, הגרעונות הממשלתיים צפויים לשלש את עצמם בשלושים השנים הבאות. מכ־4% מהתל"ג בשנת 2022 לכ־11% ממנו בשנת 2050. גרעונות אלו יגרמו לחוב הממשלתי להמשיך לטפוח בפי שניים ויותר במונחי תל"ג. זאת בהנחה שבכלל יהיה מי שירכוש את החוב הזה, והוא לא פשוט ימומן על ידי הדפסה עקיפה, רכישות הפדרל רזרב - ממש כמו ביפן, שם מחזיק הבנק המרכזי מעל 45% מהחוב הממשלתי העומד על 268% מהתל"ג.

לעלייה מתמשכת זו בחוב הממשלתי תהיינה לאורך זמן השפעות ממשיות ועמוקות על הכלכלה. על פי הערכת משרד התקציבים, הגידול בחוב יעלה את עלויות האשראי לכל אורך ורוחב המשק האמריקאי, הוא גם יגרום להקטנה של ההשקעות הפרטיות, וממילא יקטין לאורך זמן את קצב הגידול במשק. לאורך זמן גם את הסיכון למשבר פיננסי עמוק יגדל, אם המלווים יאבדו את האמון ביכולת הממשלה להחזיר את חובותיה, או לשלם את הריבית עליהם. כל זה עלול, על פי משרד התקציבים, גם להביא לנפילה חדה בערך הדולר כשהשווקים הבינלאומיים יאבדו את האמון בו. התהליך הזה עלול להציף את אמריקה בעוד דולרים, שעה שהטריליונים הנמצאים כיום בשווקי העולם יחזרו הביתה.

האמריקאים מתנגדים נרחצות לפתרון

נראה שאין מוצא ממסלול הגרעונות והחוב הטופח לאינסוף, ללא טיפול בהוצאות לביטוח לאומי ולתוכניות הבריאות. אבל כל ניסיון שכזה הוא שדה מוקשים פוליטי בעל סכנות מרחיקות לכת, חברתיות בכלל ואישיות לפוליטיקאים בפרט. הנשיא בוש למד זאת על בשרו בשנת 2005, כאשר הציג תוכנית יסודית לרפורמה מקיפה בביטוח הלאומי, בניסיון למנוע מהמוסד לפשוט רגל וליפול לעול על הדורות הבאים. את הצגת התוכנית ליווה הנשיא בסדרה של הופעות פומביות, במטרה למכור אותה לציבור ולקונגרס, אך חברי הבית משתי הסיעות מיאנו לקנות. עד תום אותה שנה, אמריקה והבית הלבן היו שקועים עד צוואר באסון סופת ההוריקן קטרינה אשר הרסה את ניו אורלינס, והיוזמה דעכה בדממה.

ההתנגדות של הפוליטיקאים מקיר לקיר לדבר אפילו על רפורמה, אינה בלתי מובנת בהתחשב בדעת הקהל. על פי סקר של פיו ריסרץ מ־2019 כ־74% מהאמריקאים (ללא קשר לקבוצת הגיל) מתנגדים לרעיון של קיצוץ כלשהו בתשלומי הביטוח הלאומי, המספר עולה ל־80% כאשר מדובר בבני חמישים ומעלה. עמדות אלו אינן מפתיעות שעה שכ־55% מהפורשים מסתמכים על תשלומי הביטוח הלאומי כמקור מרכזי מהכנסתם ועוד 34% מסתמכים כמקור משני, לפי סקר של גאלופ משנה שעברה. מספרים הנתמכים גם בסקרים אחרים.

בארה"ב כל חברי הקונגרס נבחרים באופן ישיר ואישי במחוזות הבחירה במדינותהם. לעיתים קרובות המרוצים מוכרעים על חודם של אחוזים בודדים ואף פחות. בנסיבות אלו, ברור כי מאחורי הדיבורים הגדולים על קיצוצים בתקציב ותקרת החוב, אין דבר מלבד פופוליזם, שהרי כל קיצוץ של ממש אינו אפשרי ללא פגיעה ממשית בביטוח הלאומי ובביטוח הרפואי, ולכך מתנגדים בחריפות רוב מוחלט של המצביעים.

מה ההבדל בין הגירעון המתגלגל להונאת פונזי?

הונאת פונזי, שנקראה על שם ממציאה שהיה נוכל קטן מתחילת המאה שעברה, היא אירוע בו ממנים החזרים מובטחים ובלתי אפשריים למשקיעים ראשונים, מכספיהם של המשקיעים החדשים. על פי הגדרה זו, מימון הגירעון הממשלתי בחוב הגדל והולך עד לאינסוף, בזמן ובסכום, הופך דומה מדי להונאת פונזי ענקית. אלא שבניגוד למעשיו של ברני מיידוף, שביצע את הונאת הפונזי הגדולה בהיסטוריה, הונאה זו אינה נעשית במסתרים ואינה מוגבלת לכמה עשרות מיליארדים בלבד. זהו סיפורה של הכלכלה העולמית בשנת 2023. השאלה היחידה שנותרה פתוחה היא אם ומתי יתרחש "רגע 2008" לחובותיהן הטופחים של המדינות, ולהבטחות הפנסיוניות התלויות בהן? או שמא איזשהו נס בשנים הבאות ימנע את הבלתי נמנע לכאורה.

עוד כתבות

אוניות מטען בנמל עקבה, ירדן / צילום: Shutterstock

עשרות מיליונים למשך 30 שנה: אבו דאבי מהמרת על נמל עקבה

חברת הנמלים AD Ports חתמה על הסכם תפעול ארוך טווח בנמל הירדני ● למרות הנחיתות מול נמלי הים התיכון והאיום הביטחוני, האמירתים מזהים פוטנציאל בעורק החיים הראשי של הממלכה

אייזק דבח, מנכ''ל דלתא ובעל השליטה / צילום: רמי שלוש

אייזיק דבח: "הדבר היחיד שמכעיס אותי זה שהבורסה כאן מזנקת ומניית דלתא לא"

יום לאחר צניחה של 16% במניית החברה הבת, בעלי דלתא גליל מתקשה להבין את תגובת השוק: "אנשים קנו קצת פחות פיג'מות, אבל זו חברה נהדרת" ● למרות עלייה במכירות, הרווח הנקי של דלתא נשחק, בשל הפרשה לרפורמת המכסים של טראמפ: "מעבירים הרבה ייצור למצרים"

משה כחלון. הסדר טיעון בפרשת יונט קרדיט / עיבוד: צילום: אלכס קולומויסקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בלי קלון: הסדר הטיעון המסתמן של שר האוצר לשעבר משה כחלון

שר האוצר לשעבר משה כחלון, שנחשד כי בתפקיד יו"ר יונט קרדיט פעל במרמה ועבר על חוק ני"ע, צפוי לחתום על הסדר עם הפרקליטות ● תנאי ההסדר יאפשרו כנראה לביהמ"ש לקבוע כי לא נפל קלון במעשיו של כחלון ובכך להשאיר את הדלת לקאמבק פוליטי פתוחה

צוללת של טיסנקרופ / צילום: Associated Press, TARA TODRAS-WHITEHILL

לראשונה: רכיבים לצוללות של גרמניה ייוצרו בישראל

אלביט וחברת טיסנקרופ מערכות ימיות הגרמנית חנכו קו ייצור חדש בישראל לייצור רכיבי מבנה תת־ימיים לצוללות ● כחלק משיתוף־הפעולה אלביט תקים מתקן ייצור חדש לרכיבי GRP תת־ימיים ● בתוך כך הודיעה אלביט על מספר חוזים נוספים בהיקף של מאות מיליוני דולרים

פיצוצים בעיר בנדר עבאס, איראן. ארכיון / צילום: Reuters

מתקפה קרובה באיראן? מה חושבים באתר ההימורים הפופולרי

נפח ההימורים באתר פולימרקט המבוסס על חוכמת ההמונים, ולעתים גם על מידע פנים, קפץ בשעות האחרונות, אולם הסיכויים למתקפה קרובה באיראן נותרו לפי גולשי האתר נמוכים ● איזה תאריך מסומן כעת עם הסיכויים הגבוהים ביותר?

אשקלון. ''אנשים רוצים איכות חיים טובה'' / צילום: Shutterstock

הבטיחו לישראלים שהנטו שלהם יגדל אם יעברו לפריפריה, אז למה הם לא באים

בנק ישראל פרסם לאחרונה מחקר שהראה כי הטבות המס שניתנו לפריפריה עלו למדינה מאות אלפי שקלים לכל תושב, ולא שינו דרמטית את מאזן ההגירה ● החוקרת עדי פינקלשטיין: "ההטבות האלה לא מספיקות כדי למשוך אנשים ליישובים החלשים באמת"

שי באב''ד, נשיא ומנכ''ל קבוצת שטראוס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל שטראוס: "מרב ההשקעות שנעשה בעשור הקרוב יהיו בישראל"

"השקעה בפריפריה היא העתיד התזונתי והביטחוני של מדינת ישראל", אמר מנכ"ל שטראוס שי באב"ד בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● על רפורמת החלב אמר: "ראוי ונכון היה שהממשלה תעשה רפורמה להפחתת יוקר המחיה, מבלי להוריד את הרגליים שעליהן כולנו עומדים" ● והאם הוא מתכנן לחזור למגזר הציבורי?

מיכה קאופמן, מנכ''ל ומייסד פייבר ואור עופר, מייסד ומנכ''ל סימילרווב / צילום: יואב הורנונג, איל יצהר

שתי הישראליות שנופלות בוול סטריט אחרי פרסום הדוחות

סימילרווב אכזבה את השוק עם התחזיות שפרסמה בדוחותיה, והמניה נופלת בחדות במסחר המוקדם ● פייבר סיפקה תוצאות מעורבות, וגם המניה שלה מגיבה בירידות ● מנכ"ל פייבר: "אנו נמצאים בעיצומו של שינוי משמעותי באופן שבו ארגונים מאמצים AI"

רוב סיטורן / צילום: Reuters, REUTERS

מנהל קרן גידור טוען: אלה שני השווקים שיצמחו יותר מוול סטריט

מנהל אחת מקרנות הגידור המוכרות בוול סטריט טען שהשוק האמריקאי נסחר בפרמיה מוגזמת, חשף שהוא מהמר נגדו וגם - מי שני השווקים שיצמחו להערכתו?

אלי כהן, מנכ''ל אוניברסיטת קריית שמונה והגליל בהקמה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל אוניברסיטת תל חי: "הכפלנו את המספר הבוגרים שנשארים בצפון, אבל היעדר התעסוקה מקשה"

"הגורם המרכזי שמקשה על הבוגרים שלנו להישאר הוא התעסוקה", כך אמר מנכ"ל האקדמית תל חי, אלי כהן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי "יש אוניברסיטאות בחיפה, אבל חיפה זה לא באמת הצפון מבחינתנו, זה לא המטרופולין שלנו"

חנות בגדים / צילום: Shutterstock

שוק האופנה בישראל מגלגל 25 מיליארד שקל, אבל נתון אחד חושף משבר שקט

תעשיית האופנה הישראלית מתמודדת עם שורת אתגרים לא פשוטים, בין השאר בגלל התחזקות האונליין ומבנה השוק ● מבדיקת גלובס עולה כי מדד ההלבשה צנח ב־34% בעשור החולף

קופות החולים / צילומים: איל יצהר, דוברות לאומית. עיבוד: טלי בוגדנובסקי

אילו קופות החולים המובילות בתחום בריאות הנפש והתפתחות הילד?

דוח חדש של משרד הבריאות חושף: מיהן קופות החולים המובילות בתחום בריאות הנפש והתפתחות הילד? ● בנוסף חושף הדוח שינוי דרמטי ברמת האלימות כלפי הצוותים הרפואיים

נושאת המטוסים ג'רלד פורד, עמוסה במטוסי קרב ובכלי טיס אחרים / צילום: Reuters, Christopher Drost/ZUMA Press Wire

עם 75 מטוסים ו-4,500 חיילים: זה כלי המלחמה היקר ביותר בעולם והוא בדרך לכאן

במקביל להתנהלות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, ספינת המלחמה ג'רלד פורד - שתג המחיר שלה עומד על 13.3 מיליארד דולר - עושה את דרכה למרחב הים התיכון ● גלובס עושה סדר בכל הקשור ליכולות, תפעול ועלויות נושאת המטוסים המתקדמת של ארה"ב

שוקי ניר, מנכ''ל סולאראדג' / צילום: באדיבות סולאראדג'

"עוברים להתקפה": סולאראדג' ממשיכה להציג שיפור בתוצאות

לאחר שמניית חברת הטכנולוגיה לתחום האנרגיה הסולארית זינקה ב-120% בשנה האחרונה, היא מציגה עלייה של 71% בהכנסות הרבעון וצמצום ההפסד ● המנכ"ל: "נתמקד בצמיחה רווחית"

ניסים פרץ, מנכ''ל נתיבי ישראל, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל נתיבי ישראל: "תהיה רכבת לקריית שמונה, נקודה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר ניסים פרץ, מנכ"ל נתיבי ישראל, כי "סיימנו את התכנון של הרכבת לקריית שמונה, אנחנו נמצאים בשלב קידוחי הקרקע, ובשנה הבאה נצא למכרזים הגדולים" ● בנוסף התייחס פרץ ליוזמת סמוטריץ' להעניק מעין ארנק דיגיטלי לתושבי קו העימות: "שהממשלה תפסיק לחלק תופינים. אני לא צריך 2,500 שקל, זה מעליב"

יו''ר המועצה הלאומית לכלכלה, אבי שמחון / צילום: שלומי יוסף

ויכוח בין האוצר ליועץ הכלכלי של רה"מ: האם תוקם חוות שרתים בפריפריה?

פרופ' אבי שמחון דוחף להגדרת חוות שרתים כ"תשתית לאומית" - ולאפשר הקמת תחנות כוח צמודות במסלול עוקף רשויות מקומיות ● באוצר מתנגדים מחשש לעומס על רשת החשמל ועלויות כבדות ● הביקורת: "ההטבות מוגבלות לצפון הקרוב ולדרום המרכז, הגליל והנגב - בחוץ"

פרידריך מרץ, קנצלר גרמניה / צילום: Reuters, Nicolas Economou

אובדן של 120 אלף משרות בשנה: התעשייה הגרמנית במשבר עמוק

לפי דוח של EY, התעשייה הגרמנית השילה 124 אלף משרות בשנה שעברה, בקצב מהיר פי שניים מזה שנרשם בשנה שלפניה ● מחירי האנרגיה בגרמניה זינקו פי שלושה לפחות עבור לקוחות עסקיים, בשל הפסקת הזרמת הגז הרוסי בצינור "נורד–סטרים", והעתיד אינו ידוע, למרות ניסיונות של הממשלה להבטיח סובסידיות בתחום

כרמיאל. זינוק ברכישת דירות חדשות / צילום: Shutterstock

בין הריסות מטולה לצמיחה בכרמיאל: מה קורה עם מחירי הדירות בצפון?

שוק הנדל"ן ליד הגבול הצפוני יכול לשמש כברומטר לחוסן: בעוד שבקריית שמונה ובכרמיאל נרשמת חזרה של משפרי דיור מקומיים, מטולה וצפת עדיין נאבקות בחורבן ובקיפאון ● ניתוח של נתוני 2025 מגלה היכן המחירים כבר החלו לטפס מחדש

יערה זיו גביש, מיכל פינק, שריף ניגם ומירב בן שימול, בפאנל משותף / צילום: כדיה לוי

מתוך 87 סטארט-אפים לפוד טק באצבע הגליל נותרו רק 3 פעילים

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס נראה כי מצב העסקים בצפון משתפר, אבל בשטח עדיין לא ניכרת התאוששות ● אלפי עסקים נסגרו, התיירות קרסה, וברשויות מזהירים שהסיוע "בפרוסות" ללא גורם מתכלל לא יחזיר אנשים ועבודה לאזור

חברות הביטוח מוזילות את הביטוח המקיף לרכב / צילום: Shutterstock

מחירי הביטוח לרכב הוזלו בעיקר בדגמים הללו. האם הם יירדו עוד?

שבוע לדד–ליין של רשות שוק ההון, מרבית החברות צפויות להגיש תעריפים מוזלים על פי דרישתו — אחרת ייאסר עליהן לשווק פוליסות חדשות ● גורם בענף: "מרבית החברות הפנימו את המסר" ● על פי בדיקת גלובס, בשנה האחרונה ירדו מחירי הביטוח המקיף לרכב ב–17%