גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הממונה על השכר מסכם קדנציה: "משרד האוצר מגיע למו"מ על השכר מעמדת נחיתות"

קובי בר־נתן סיים השבוע את תפקידו במשרד האוצר, אחרי 4 וחצי שנים ● בראיון בלעדי לגלובס הוא חושף חלק מהדרישות שיעלו במו"מ המתקרב מול ההסתדרות ("דיפרנציאליות בשכר"), מזהיר את הקואליציה ממהלכים דורסניים ("אנחנו שחקנים חוזרים") ומתייחס להצעת החוק להגבלת זכויות השביתה ("אין היתכנות להצעות כאלו")

קובי בר־נתן, הממונה על השכר היוצא / צילום: יוסי זמיר
קובי בר־נתן, הממונה על השכר היוצא / צילום: יוסי זמיר

השבוע סיים את תפקידו הממונה על השכר במשרד האוצר, קובי בר־נתן, שהוביל ב־4 וחצי השנים האחרונות את תחום יחסי העבודה וההסכמים במגזר הציבורי. כבר תקופה ארוכה שבר־נתן ואנשיו נערכים למגה־אירוע של אגף השכר ל־2023: המשא־ומתן מול ההסתדרות על הסכמי השכר לעובדי המגזר הציבורי. בר־נתן אומנם לא יספיק לנצח על ההסכמים הקרובים, אבל הוא משאיר אחריו משנה סדורה ומספר המלצות לקראת המגעים הנפיצים מול ארגון העובדים, אותם הוא שוטח בראיון פרידה לגלובס.

המסע היקר של אוסקר גלוך משעריים לצמרת הכדורגל העולמי
כך תשקיעו בנאסד"ק, בנפט וברכבים חשמליים: מה חשוב לדעת על קרנות פסיביות | בדיקת גלובס
סקר גלובס: אלה השינויים שהציבור רוצה לראות במערכת המשפט

"התחושה היא שסמוטריץ' מאוד קשוב"

תקופת כהונתו של בר־נתן התאפיינה בשקט מסוים בגזרת יחסי העבודה מול ההסתדרות ובמיעוט שביתות. כעת משתנות הרוחות - שר האוצר החדש, בצלאל סמוטריץ', נכנס לתפקיד עם אג'נדה ברורה נגד כל מה שמייצגת בעיניו ההסתדרות: סיאוב שמונע התייעלות בעבודה הציבורית וריכוז כוח ושאלטרים בידי קבוצות אינטרסים. בהסתדרות כבר נערכים למאבק ציבורי חריף במקרה הצורך.

בר־נתן ממליץ לסמוטריץ' להרגיע את הרוחות. "ההצעה שלי היא לשבת, לשמוע ולנסות למנוע את החיכוך הבא. לפעמים אין ברירה והחיכוך יגיע. אבל כשאתה מייצר מערכת יחסים בריאה שמבוססת על אמון זה עדיף. כשמגיעים אנשים חדשים, אז כל אחד בוחן את השני ולפעמים בודקים גבולות. זה לגיטימי. אבל בסוף צריך לזכור שאנחנו והצד השני שחקנים חוזרים. מערכת יחסי העבודה היא לא מקסום של אירוע נקודתי, אלא המשכיות כל הזמן.

"בסוף צריך להגיע לפשרה בין הצד שלנו שמוכן להוציא כסף בתמורה לשירות לאזרח, לבין הצד של ארגון העובדים שאומר 'אכפת לי רק מכמה שאני מקבל'. יש לנו הזדמנות לעשות דברים גדולים.

"אני אישית קיבלתי אמון משלושה שרי אוצר - משה כחלון, ישראל כץ ואביגדור ליברמן - בסוף כולם תמכו בגישה שלי. יצרנו אמון גם במקומות שהיה צריך ללכת על הקצה. גישה פרגמטית היא גישה שאפשר להתקדם איתה. וגם שר האוצר הנכנס סמוטריץ', מכל מה שדיברתי איתו לפחות, מאוד קשוב".

בינתיים, לאחר קיום הראיון, מינה סמוטריץ' כצפוי את המשנה של בר־נתן, אפי מלכין, לתפקיד ממלא מקום הממונה על השכר. בשלב זה מדובר במינוי זמני בלבד.

"מול ההסתדרות, נדרוש דיפרנציאליות בשכר"

אחד הדברים איתם יצטרך להתמודד סמוטריץ' הוא דרישתו המקדימה של יו"ר ההסתדרות, ארנון בר־דוד, להעלאת שכר של 13% לפחות לעובדים.

מה אתה חושב על הדרישה? יש חשש שזה יתדלק את האינפלציה?
"כן, זה מעסיק אותנו. אנחנו עובדים בצורה אחראית ויש לנו ראיית מאקרו רחבה. אנחנו עומדים בקשר צמוד עם בנק ישראל, וכשצריך הם מרימים דגלים. צריך להסתכל רוחבית - לא רק על השנה, אלא גם אחורה וקדימה".

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, הצביע באחרונה על שתי נקודות בהסכמי השכר הקרובים שישפיעו על שכרם של מאות אלפי עובדים. מצד אחד, הוא מזהיר מפני הסכמים נדיבים מידי, שלדבריו יגררו ספירלה אינפלציונית במשק. מצד שני, בהסתדרות נאחזים בגרף שהציג הנגיד, שמראה שהשכר במגזר הפרטי עלה בשנים האחרונות בקצב הרבה יותר מהיר מאשר השכר במגזר הציבורי.

האם שחיקת השכר במגזר הציבורי לעומת המגזר הפרטי היא נקודת חולשה בכניסה למשא־ומתן?
"ברור שאנחנו מגיעים מתוך נקודת נחיתות מסוימת, אבל בגלל זה אנחנו צריכים להבין איפה בדיוק במגזר הפרטי השכר עלה יותר מאשר בציבורי. אם זה רק ההייטק, אז לא לכל אוכלוסיית המגזר הציבורי ישנה אלטרנטיבה בהייטק.

"מעבר לכך, המצב במשק השתנה. אחרי הקורונה הצמיחה זינקה, לפני העלאות הריבית הכסף היה זול ונכנסו המון השקעות. עכשיו פתאום הצריכה ירדה, הכסף יותר יקר והמטוטלת נעה לצד השני. צריך לזכור שהמגזר הציבורי לא יודע לתת מענה מהיר כמו המגזר הפרטי".

בר־נתן אף מסביר את עמדת בנק ישראל. "בסוף הנגיד אומר שצריך לדבר על מה אנחנו מקבלים בתמורה לכסף שנשלם בהסכם השכר. אם אתה מייצר משהו שמעודד פריון וצמיחה, אז בנק ישראל אומר ששווה לשלם. בנק ישראל מבקש שלא נסתכל עכשיו רק נקודתית על התנאים הקיימים, אלא שנראה השפעות ארוכות טווח".

מה תדרשו לקבל בהסכמי המסגרת עם ההסתדרות בתמורה להעלאות השכר?
"לא את הכל אני יכול לגלות, אבל אין ספק שנבוא ונאמר שהולכים על דיפרנציאליות בשכר. נדרוש לתת איפה שצריך ואנחנו ערוכים לזה. יבוא הצד השני ויגיד, 'קודם כל תנו לי לכולם', וזה מאוד קשה.

"יש חוסר במהנדסים, למשל, בוועדות התכנון. יש מחסור בסייעות בגנים, וזה אינטרס לאומי שלא ייסגרו גנים. צריך לתת במקומות כאלה תיעדוף. יכול להיות שיגידו לי שלא רוצים, אז מה עושים? בהסכם אתה צריך להביא את הצד השני להסכמה, לכן אתה צריך לראות איך גם האינטרס שלו מקבל ביטוי.

"כדי לייצר את אותה דיפרנציאליות, כנראה שנלך קודם לתמרוץ שכר למקצועות הטכנולוגיים, הנדסה, המדעים המדויקים. במקצועות אחרים, שבהם יש יותר היצע של עובדים, אז אפשר אולי לשים פחות כסף. בעולם המורכב הזה, בסוף אנחנו צריכים לעשות את השיקולים ואז להוציא כמו פלט שאומר מי יקבל יותר ומי פחות".

"מבנה השכר קשיח בגלל הפנסיה התקציבית"

המתיחות בין ההסתדרות לדרג הפוליטי לקראת ההסכמים לא נעצרת בסמוטריץ'. חברו לסיעת הציונות הדתית, ח"כ שמחה רוטמן המכהן כיו"ר ועדת חוקה ומשפט בכנסת, הניח השבוע הצעת חוק פרטית להגבלת כוחה של העבודה המאורגנת.

ההצעה מצמצמת את העילות הקיימות להכרזה על סכסוכי עבודה, אוסרת על ארגוני העובדים לגבות דמי חבר ממי שלא מעוניין וקובעת שמעסיק רשאי לפטר עובד ששבת באופן המנוגד לחוק. יו"ר ההסתדרות כבר הגיב ואמר: "לא יקום ולא יהיה".

באוצר אומנם תומכים בייצור מנגנוני גישור וגם מחזיקים בתוכנית להגבלת השביתות, אבל לא מתלהבים ממהלכים דורסניים כפי שהציע רוטמן. "על פי ניסיון העבר, להצעות כאלה אין היתכנות", אומר בר־נתן, "אני לא יודע אם יש כאן משחק של שוטר טוב ושוטר רע, אבל ארנון הושיט יד לשלום לסמוטריץ' והוא הושיט יד בחזרה. טוב יעשו הצדדים אם יגיעו למתווה מוסכם.

"יכול להיות שיהיה משא־ומתן קשוח, אבל לא בטוח שיהיה עימות חזיתי. מהיכרות שלי עם הצדדים, אין אי־הסכמה מוחלטת. כרגע אין מנגנונים ליישוב סכסוכי עבודה וכבר דיברנו עם ההסתדרות להקמת מנגנון כזה, יש כבר מסמך חתום של ארנון. אז זה מאוד דומה, ההבדל הוא שאנחנו רוצים לייצר את המוסד הזה במשותף".

בר־נתן מדגיש את חשיבות מניעת ה'פיצוצים'. "כל גוף רוצה שהמערכת שלו תוכל לעבוד עם כמה שפחות הפרעות. הניסיון שלנו מראה שככל שאתה מצליח יותר זמן לדבר במשא־ומתן ונותן לצדדים לדבר ולדבר מבלי להגיע לפיצוץ, ככה הסיכוי שזה יגיע לפיצוץ בהמשך הולך וקטן".

זאת הסיבה שתמיד נראה שכל משא־ומתן שלכם נמשך תקופה ממושכת אבל נחתם רק ברגע האחרון?
"המעמד מחייב, אין ספק. אתה יודע, זאת לא בדיוק התרוממות רוח, אבל בסוף כשמונחים לך על הכף הרבה דברים, אז צריך גם לדעת לזנוח ולהתפשר. אבל אני מסתכל על זה בהיבט החיובי. כשאתה מייצר שיח בריא קורים דברים טובים".

איך משפיע עליכם באגף השכר חוסר הוודאות הקיים בנוגע למדיניות של הממשלה החדשה?
"אנחנו כבר המון שנים בחוסר ודאות מכל מיני סיבות, אבל גם בחוסר הוודאות הקיים המטרה שלנו היא להביא ודאות מכמה היבטים. אחד מהם הוא להביא ודאות תקציבית, כלומר כשהממשלה עכשיו נכנסת וקובעת את את סדרי העדיפויות שלה, התפקיד שלנו הוא גם לשקף מה הסיכונים והערכות".

מה התוכניות של אגף השכר במסגרת חוק ההסדרים הקרוב?
"יש שתי תוכניות. הראשונה תאפשר לנו גמישות במבנה השכר, שכיום מאוד קשיח בגלל הפנסיה התקציבית. אז הכנסנו סעיף שאומר שאם הצדדים למשא־ומתן, למשל ההסתדרות ואנחנו, נחליט שרכיב מסוים לא מוכר לפנסיה, אפשר להחליף אותו ולתקן את מבנה השכר.

"להמחשה, יש לנו בעיה עם סעיף אחזקת רכב. הרי אם אני אגיד שמשנים את הסעיף כדי לתמרץ עובדים להגיע בלי רכב פרטי, וארצה לשלם את הסכום לעובדים בלי קשר לרכב, אז יבואו הפנסיונרים ויגידו שאם הכסף הוא לא עבור רכב אז הוא מגיע גם להם לפנסיה. הסעיף החדש יאפשר לנו לנתק את זה מהפנסיה.

"התוכנית השנייה מטפלת בעיצומים ובשביתות. נדרוש שהמנכ"לים יעבירו דיווח מסודר על שביתות, מי שובת ואיפה. בנוסף, נקבע שלא משלמים שכר לשובתים".

בר־נתן אף מביע דעתו על הרעיון לאיסור שביתות במקומות חיוניים. "צריך להסתכל בצורה רוחבית ולהגיד מה הם שירותים חיוניים. בעבר נעשו ניסיונות כאלה, אבל ההגדרה הזאת הייתה מאוד מורכבת. האם בריאות זה שירות חיוני? תלוי, החלפת מפרק נראה לא חיוני, מיון זה כן.

"זו שאלה אבל צריך לראות האם בשביל פעם בכמה שנים שווה לעשות את זה. אני לא יודע, אבל בסוף אני מסתכל על מה שקורה ב־95 אחוז שלי. אם עיקר הבעיות היה להתמודד עם שביתות אז בסדר, אבל בסוף מה כבר נשאר מכל המונופולים? חברת החשמל עברה רפורמה, נמל חיפה הופרט, חלק מהחברות הממשלתיות מופרטות.

"אני הייתי משקיע דווקא בחיים תוך כדי תנועה. בעולמות של העיצומים, לא של השביתות. מה שחשוב הם הדברים הקטנים שמפריעים לאזרח. למשל, הכנסת טכנולוגיות לשירות הציבורי. ארנון הוא פרטנר ועשינו איתו דברים עם הרבה אומץ מצידו. הוא מסתכל על השיפורים הטכנולוגיים, אבל עדיין יש איים שמסרבים להכניס טאבלט כזה או תוכנה אחרת. לנו יש אפס סובלנות לכך, זה בלתי נתפס".

מה אתה חושב על הקמפיין נגד יוקר המחיה של ההסתדרות?
"הם קצת התפזרו, זאת התחושה שלי. בהסתדרות חושבים שזה המקום שלהם בתור תנועה חברתית, אבל אני חושב שיש כבר המון גופים אחרים שנכנסו לנישה הזאת".

"בהסכם המורים חסכנו מיליארד שקל"

באוגוסט האחרון היו נשואות עיני ההורים והילדים ברחבי הארץ למשא־ומתן האגרסיבי בין האוצר להסתדרות המורים. ברגע האחרון נחתם הסכם שהעלה את שכר המורים. באוצר הצליחו להכניס להסכם התאמה חלקית של ימי החופשה של המורים לאלה של ההורים ותעדוף מסוים למורים חדשים במערכת.

בר־נתן חטף אז ביקורת על כך שההסכם השמיט הרבה מהיעדים שהוצבו. "הביקורת היא לגיטימית כל עוד היא עניינית. כל גוף בריא צריך שיהיה לו איזונים בתוכו אבל בסוף יש שר אוצר, והאחריות עם כל הכבוד אליי ואליכם, היא של שר האוצר. ובכלל, על מה הביקורת? שפעם ראשונה הכנסנו השוואה בין ימי החופשה של ההורים לתלמידים? הצלחנו להתאים את כל האיסרו חג, שכל כך היה קשה לעשות שם שינויים קודם".

רציתם להתאים הרבה יותר ימי חופשה ממה שהצלחתם.
"אנחנו תמיד רוצים לעשות יותר, זה לא אומר שבכל הסכם נגיע לכל היעדים. ובכל זאת, לבוא ולעשות התאמה משקית, אתה יודע כמה זה שווה למשק? זה 250 מיליון שקל ליום חופש, סך הכל יותר מחיסכון של מיליארד שקל בשנה.

"הצד השני לא אהב את זה, אבל הם הבינו. זאת המומחיות של המשא־ומתן. אם היינו הולכים על משהו שהוא לא מעשי, לא היינו מצליחים. תזכור באיזה מצב היינו".

אתה מתכוון לבחירות לכנסת שהתנהלו בצד המשא־ומתן מול המורים?
"כן זה משפיע, מה לעשות. היינו בתקופת בחירות, אף אחד לא רוצה שבתקופה שלו תהיה בערה".

לחצו עליכם לחתום על הסכם מול המורים לפני הבחירות כדי למנוע שביתה?
"מה זה לחצו? כן, רצו שנסיים בגלל שזה מייצר המון רעש וגם בגלל שהיה קושי אמיתי גדול עם המורים, קושי גדול בגיוס לקראת שנת הלימודים ואתה חייב לטפל בזה".

הפרגמטיות שלך לא התקבלה היטב באגפים אחרים באוצר, כמו באגף תקציבים.
"אנחנו בסביבה מורכבת, עם מלא שחקני וטו. התפקיד של הממונה על השכר הוא אשכרה בין הפטיש לסדן. יש צד אחד של ארגון עובדים שאומר שאתה קמצן, וצד שני בתוך האוצר שאומר שאתה משלם מלא כסף. אז צריך לעבור בין הטיפות".

עוד כתבות

"האזור מת כלכלית": הקשיים אצל השכנה של ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: ארה"ב רוצה לצמצם את כמות הנפט שאיראן מוכרת לסין, מתיחות בגבול לבנון, ואיך נראות חגיגות הרמדאן בעזה • כותרות העיתונים בעולם

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

מי קיבל מידע פנים על מניית הפלא של ת"א? החשד שבודקת רשות ני"ע

זינוק חסר תקדים הפך את מניית ארית לכוכבת של הבורסה ● כעת חושדת הרשות בעבירות מידע פנים, על פי הערכות בשוק, ע"י בכיר בבית השקעות ● ארית: "בטוחים שהעניין יסתיים בלא כלום"

דוד צרויה, מנכ''ל פלוס500 / צילום: נתנאל טוביאס

שלושת בכירי Plus500 הישראלית מכרו מניות בכ־280 מיליון שקל

לאחר שפלטפורמת המסחר הגיעה לשווי של יותר מ־12.5 מיליארד שקל בלונדון, מכרו המנכ"ל ושני סמנכ"לים חלק מהחזקותיהם ונותרו להחזיק מניות במעל חצי מיליארד שקל ● לאחרונה הודיעה פלוס500 על כניסתה לשוק החיזוי בו פועלת פולימרקט

פלג דוידוביץ, מנכ''ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

פלג דוידוביץ': "הנתונים צריכים להיות קריאת השכמה – הצפון הוא המרכז החדש"

"הנדל"ן בישראל עובד בשיטת הכלים השלובים, פריפריאלית, גאוגרפית, אורבנית - כל התהליכים מתחילים מהמרכז, וכשהוא מתייקר, הולכים צפונה ודרומה" - כך אמר פלג דוידוביץ', מנכ"ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס

קופסאות מזון התינוקות נוטרילון של טבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

צעד אחד צעד: כך פוספס רעלן הצרוליד בנוטרילון

ועדת הכנסת חשפה את השתלשלות האירועים - ממועד זיהוי הרעלן בעולם ועד הריקול בישראל ● המסקנה: משרד הבריאות פעל מהר, אך מדינת ישראל לא הייתה בעדיפות על שולחן הרגולטורים האירופאים, ומערכת המעקב מצריכה חיזוק

יהודה מורגנשטרן, מנכ''ל משרד הבינוי והשיכון, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון על מחירי הדיור: "כופר בזה שיש עליות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר יהודה מורגנשטרן כי ההסכם המתגבש עם קריית שמונה הוא חלק מתוכנית השקעות של עשרות מיליארדי שקלים בצפון • עם זאת הוא התריע ש"אנחנו מאבדים את הצפון", וקרא להציב יעד ממשלתי ברור לאזור

ליאת שוב, ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי: "הצפון יכול להפוך למוקד צמיחה מרכזי"

ליאת שוב הדגישה בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס כי "כדי להפוך את הצפון למנוע צמיחה אמיתי של המשק, נדרשת עבודה משותפת של כלל הגורמים – הממשלה, המגזר העסקי, המגזר הפיננסי והרשויות המקומיות"

עידן עופר / צילום: סיון פרג'

בדקנו: האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

בעלי חברת הספנות לשעבר החל לממש את החזקותיו במחירי השיא של 2022 ונהנה מתמורה כוללת של מעל 2 מיליארד דולר, בעיקר מדיבידנדים ● עופר יכול היה להרוויח יותר על יתרת המניות שמימש, אך גם כך הערך המצטבר שלו בצים גבוה מהמחיר בעסקה למכירתה

אוניות מטען בנמל עקבה, ירדן / צילום: Shutterstock

עשרות מיליונים למשך 30 שנה: אבו דאבי מהמרת על נמל עקבה

חברת הנמלים AD Ports חתמה על הסכם תפעול ארוך טווח בנמל הירדני ● למרות הנחיתות מול נמלי הים התיכון והאיום הביטחוני, האמירתים מזהים פוטנציאל בעורק החיים הראשי של הממלכה

כביש 90 לקריית שמונה / צילום: Shutterstock

תוכניות ענק, ביצוע חלקי: למה שיקום הצפון נגרר מהחלטה להחלטה

הממשלה הקצתה תקציב משמעותי לשיקום יישובי קו העימות בצפון, אך בפועל ההחלטות נגררות בין משרדים, מטות היישום לא מאוישים, והתוכניות הרב־שנתיות עוד לא גובשו ● דוחות רשמיים מגלים קצב התקדמות איטי, שספק אם בכוחו לשקם את האזור או להצמיח אותו

משה דוידוביץ', ראש מועצה אזורית מטה אשר / צילום: שלומי יוסף

משה דוידוביץ: "צריך להפסיק לדבר על שיקום ולדבר על צמיחה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, דיברו ראש עיריית קריית שמונה אביחי שטרן וראש מועצה אזורית מטה אשר משה דוידוביץ’ על הצורך להפסיק להסתפק בשיקום בלבד ולפעול למימוש הצמיחה בצפון ● השניים הצביעו על הצורך בתמריצים למפעלים, השקעה בתשתיות והקמת עוגני צמיחה כמו מקומות תעסוקה, אוניברסיטאות ובתי חולים

חברות הביטוח מוזילות את הביטוח המקיף לרכב / צילום: Shutterstock

מחירי הביטוח לרכב הוזלו בעיקר בדגמים הללו. האם הם יירדו עוד?

שבוע לדד–ליין של רשות שוק ההון, מרבית החברות צפויות להגיש תעריפים מוזלים על פי דרישתו — אחרת ייאסר עליהן לשווק פוליסות חדשות ● גורם בענף: "מרבית החברות הפנימו את המסר" ● על פי בדיקת גלובס, בשנה האחרונה ירדו מחירי הביטוח המקיף לרכב ב–17%

עפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון ''הביתה חוזרים לגליל'', בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

עפרי-רימוני: "אי-אפשר להגיד שאין פה ממשלה. הם התחילו בצעדים קטנים, וצריך להגדיל"

לירן לנגליב, מנכ"ל Conexa, ועפרי אליהו-רימוני, מייסדת ארגון "הביתה חוזרים לגליל", דיברו בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס על דור העתיד של הגליל, וסיפרו מדוע העתיקו לאחרונה את מקום מגוריהם לצפון ● אליהו-רימוני: "אם המדינה תשים לעצמה יעד להפוך את עמק החולה לעמק הסיליקון, זה יקרה"

קופות החולים / צילומים: איל יצהר, דוברות לאומית. עיבוד: טלי בוגדנובסקי

אילו קופות החולים המובילות בתחום בריאות הנפש והתפתחות הילד?

דוח חדש של משרד הבריאות חושף: מיהן קופות החולים המובילות בתחום בריאות הנפש והתפתחות הילד? ● בנוסף חושף הדוח שינוי דרמטי ברמת האלימות כלפי הצוותים הרפואיים

מיכה קאופמן, מנכ''ל ומייסד פייבר ואור עופר, מייסד ומנכ''ל סימילרווב / צילום: יואב הורנונג, איל יצהר

שתי הישראליות שנופלות בוול סטריט אחרי פרסום הדוחות

סימילרווב אכזבה את השוק עם התחזיות שפרסמה בדוחותיה, והמניה נופלת בחדות במסחר המוקדם ● פייבר סיפקה תוצאות מעורבות, וגם המניה שלה מגיבה בירידות ● מנכ"ל פייבר: "אנו נמצאים בעיצומו של שינוי משמעותי באופן שבו ארגונים מאמצים AI"

הקונסול הכללי בניו יורק, אופיר אקוניס בנימיני וגואטה, כאן ב', 11.02.26 / צילום: דוברות הכנסת

האם לאיראן יש טילים שמאיימים על ארה"ב?

הטווח המקסימלי של הטילים שבידי איראן רחוק מלהגיע לארה"ב, והוא יכול להגיע רק עד מזרח ודרום אירופה ● המשרוקית של גלובס

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה חיובית בת"א; מניות הטכנולוגיה והביטחוניות בלטו לטובה

מדדי ת"א 35 עלה ב-0.8% ● חוקרי רשות ני"ע ביצעו חיפוש במשרדי ארית עקב חשד לעבירות מידע פנים; מניית החברה ירדה ● ג'י סיטי יורדת בכ-10% ● הראל: בהחלטות הבאות, הריביות בישראל, בארה"ב ובסין יישארו ללא שינוי ● סקר של בנק אוף אמריקה: מספר שיא של משקיעים סבור כי ההשקעות ב-AI מופרזות ● האזהרה של אילון מאסק וטים קוק: זה המשבר הבא, וזה הולך ומתקרב

אלונה בר און, מו''ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

אלונה בר און, מו"ל גלובס: "עיתונות כלכלית מביאה נתונים ולא דעות פוליטיות"

"אנחנו מנסים לעשות עיתונות אחרת", כך אמרה הבוקר אלונה בר און, מו"ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוסיפה בר און, כי "המטרה שלנו היא לספק לאזרחים מידע מהימן ומדויק לו הם זקוקים לצורך תפקודם בחברה החופשית"

דני מירן, תושב יסוד המעלה ואביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

דני מירן: "מה שהמדינה נותנת לשורדי השבי לא מספיק"

"לא רק לשבים יש בעיות כלכליות, גם למשפחות החטופים, ולא רק במעגל הראשון אלא גם במעגל השני והשלישי" - כך סיפר דני מירן, אביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי מי שחזר לקריית שמונה זו אוכלוסייה שצריכה חיזוק, עידוד ותמיכה

פולימרקט על הכוונת של רשות המסים

עד 50% מהרווחים: רשות המסים בדרך למסות את המהמרים בפולימרקט

הרשות נערכת לגבות מס על רווחי פלטפורמת החיזוי, שעלתה לכותרות בפרשת הדלפת מידע צבאי ● על הפרק: מיסוי של 35% על הזכייה, ובנוסף מס רווחי הון על עליית ערך הקריפטו ● המומחים מזהירים: "המהמרים עלולים לשלם מס על עליית ערך המטבע גם אם הפסידו את כספם בהימור"