גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

היו"רית החדשה של שמאי המקרקעין: "אולי עליות המחירים ייעצרו, אבל מהר מאוד השוק יתקן את עצמו"

הפערים בין הביקוש להיצע ימנעו תהליך משמעותי של ירידות מחירים, אלא רק לתיקון ● לשכת השמאים עומדת לשחק תפקיד חשוב יותר במדיניות לאומית ובתכנון, ותנסה להשפיע גם על הפגיעה המתמשכת בזכויות הקניין ● ראשת הלשכה הנבחרת נחמה בוגין בראיון בכורה

שמאית המקרקעין נחמה בוגין, יו''רית לשכת השמאים / צילום: כדיה לוי
שמאית המקרקעין נחמה בוגין, יו''רית לשכת השמאים / צילום: כדיה לוי

מחירי הדירות צפויים אולי לרשום תיקון והתמתנות, בעקבות הקפיצה של 20% בשנה האחרונה, אך מי שמצפה לנפילה יתבדה - כך אומרת יו"ר לשכת השמאים הנכנסת, נחמה בוגין, בראיון הבכורה שלה בתפקידה החדש.

התוכנית של השרה רגב נחשפת: "לסלול כבישים של 5־6 נתיבים, כמו בדובאי" | בלעדי
גפני ניסה להשתיק את אנשי המקצוע. הנגיד לא נשאר חייב | פרשנות
הפתרונות שבנק ישראל מציע לצינון שוק הדיור הם בעיקר פסיכולוגיה לעניים | דרור מרמור, טור סופ"ש

בוגין מתכננת להפוך את הלשכה למעורבת יותר בסוגיות תכנון ומדיניות, ולחזק את מעמדו של השמאי, שכיום, לטענתה, מגיע לבדוק סוגיות תכנוניות בשלבים מאוחרים מדי, דבר שפוגע בסופו של דבר בקידום התוכניות ובהיתכנות שלהן.

לפני כ־10 ימים בחרו חברי לשכת שמאי המקרקעין את בוגין ברוב גדול, ובכך הפכו אותה לראשת הלשכה הראשונה מאז ומעולם. היא עצמה לא רואה בעניין הזה ציון דרך היסטורי מיוחד. "המגדר אינו מהווה מכשול או בעיה עבורי. נבחרתי לא בגלל היותי אישה או למרות שאני אישה, אלא בגלל כישורים מקצועיים, דרך וחזון אמיתי שעלו בקנה אחד עם מרבית השמאים שרצו וייחלו לשינוי", היא אומרת.

בוגין מודעת היטב לסערה שעובר שוק הנדל"ן כיום, שלתוכה היא נבחרה, שעיקרה מתבטא בעליות מחירים חריגות, שאחריהם הגיעו העלאות ריבית, נפילה גדולה בכמות העסקאות, וצפי לירידות מחירים קרובות.

"מחיר למשתכן הוא אסון לאומי"

"אני חושבת שמאז ומתמיד, בכל פעם שהיה משבר בשוק הנדל"ן הייתי בין הבודדים שאמרו שלא יהיה כלום ולא תהיה נפילה, משום שהפער בין הביקוש להיצע מטורף והוא לא משתנה", היא אומרת. "גורם אחד מרכזי לזה הוא מחיר למשתכן, שהוא אסון לאומי. מצד אחד לא פתר את הצרכים של הזוגות הצעירים ומצד שני זה רוקן את השוק מקרקעות ויצר עליית מחירים דרמטית. היה הרבה יותר יעיל להשקיע את אותם סכומי עתק שהשקיעו בפרויקט הזה, בלתת מענקים לזוגות הצעירים.

"לאחר מכן גם הקורונה תרמה את תרומתה לעניין הזה, כי גם התכנון וגם הביצוע התעכבו באותה תקופה. אז הפער בין הביקוש להיצע הוא כל כך גדול, שכל פעם שיש שינוי כלשהו, בדיוק כמו עכשיו עם הריבית, אז השוק מתיישב על הגדר, מעכל, לפעמים עושה חישוב מסלול מחדש, אבל מהר מאוד חוזר לפעול, כי אין אופציה אחרת. לכן אני חושבת שמהר מאוד נחזור לראות עסקאות כרגיל".

ומה לגבי מחירים?
"אני חושבת שאולי תהיה בלימה של העלייה, אבל מהר מאוד הם יחזרו לעצמם והשוק יתקן את עצמו. גם אם עכשיו תהיה עצירה מסוימת, המחירים עלו ב־20% תוך שנה, שזה מטורף. אני מאמינה שיהיה תיקון מסוים".

יש גם התפתחויות חיוביות?
"אני רואה שתי התפתחויות כאלה: הראשונה היא גידול אקספוננציאלי בהתחדשות העירונית. זה העתיד של שוק הנדל"ן. רואים שאם בהתחלה רק יזמים קטנים העזו להיכנס לסבך הזה, היום כל החברות הגדולות והמובילות נמצאות שם. בהיעדר אלטרנטיבות, זה הדבר הנכון לעשות - לקחת קרקע שיש בה בנייה, אבל ישנה ובניצול נמוך, ולנצל אותה. כך אתה גם חוזר למרכזי הערים ולאזורים המבוקשים.

"הדבר השני הוא דיור להשכרה. הנושא נמצא עדיין בחיתולים, אבל כן רואים שינוי בהתייחסות. פה נדרש בעיקר שינוי פסיכולוגי. אצלנו עדיין קשה להשתחרר מהתפיסה שכל זוג צעיר חייב שתהיה לו דירה בבעלותו, אבל בעולם זה כבר יותר מקובל.

"המציאות תוביל אותנו לשם, כי אם עד לא מזמן רכישת דירה הייתה משימה בלתי אפשרית לזוג צעיר, היום גם לשכור דירה הופך להיות קשה. ברגע שתהיה אלטרנטיבה של דיור מוסדר להשכרה בעלות מופחתת, בבניין חדש שמנוהל בצורה מודרנית - נקבל חלופה לא רעה בכלל".

מה לגבי כדאיות כלכלית לפרויקטים הללו? אנחנו כבר נמצאים במקום הזה?
"אני חושבת שחייב להיות עידוד ממשלתי חזק מאוד כדי שזה יתפתח. עכשיו בתקופה של עליית הריבית, זה מאט את הפיתוח של הפרויקטים מהסוג הזה, כי נוצר פער בין התשואה על הפרויקט לעלות המימון. אסור לתת לפרויקטים הללו להיפגע כתוצאה מעליית הריבית. על זה צריך לחשוב".

הוטחה ביקורת רבה על השומות שמגישים השמאים למכרזי רמ"י בתקופה האחרונה, שפספסו בענק את תוצאות המכרזים.
"להיפך. קיומה של לשכה חזקה ומקצועית חשובה במיוחד בימים האלה, שבהם יש תנודות ושינויים מהירים, ואנחנו משמשים המבוגר האחראי. ראינו מה קרה עד לפני שנה בערך: היו מכרזי רמ"י שבהם גורמים שילמו מחירים כפולים ומשולשים מהשומות שהוגשו ובאו אלינו בטענות שהשמאים מפספסים. אבל שלושה חודשים אחר כך, כשהטירוף נרגע, חזרו לשלם את השומות שלנו, ואפילו פחות. שמאי משקף שווי שוק מאוזן ויציב והרבה פעמים יש מחירים שחורגים מהשווי הזה, וזה מה שקרה הרבה פעמים באותה תקופה.

"מחיר זה לא שווי. זו עסקה ספציפית שבה לפעמים יזם רוצה מאוד להוסיף נכס מסוים לרשימת הנכסים שלו, נניח פרויקט בהרצליה - כי אין לו אחד והוא לא מצא באותו זמן קרקעות בהרצליה. אז היזם מחליט לנקוב כל מחיר שהוא במכרז רמ"י, אפילו אם הוא מפסיד. הוא מאזן את זה במקומות אחרים. או יזם שקונה שטח גדול ורוצה להקים עליו שכונה עם מיתוג חדש. בקיצור קורה הרבה פעמים שיש עסקאות עם שיקולים סובייקטיביים של הרוכש, בשפה המקצועית 'קונה מיוחד', והשמאי חייב לקבוע את השווי של המתחם לפי מסד נתונים מאוד רחב, מבלי להיות מושפע מכמה עסקאות חריגות. הראיה לכך היא, שמהר מאוד העסקאות האלה נעלמו, והשוק חזר להיות שפוי".

"לשפר את המיתוג של השמאים"

בחזרה לבחירות לראשות הלשכה. "באתי מתוך שליחות נטו", היא אומרת ומונה את הנושאים שעומדים אצלה על הפרק: ראשית, להפסיק את מה שהיא מכנה "תופעת המחנאות" שהייתה בלשכה, שבאה לידי ביטוי במתיחות וחיכוכים. שנית, לשלב את הדור הצעיר בפעילות הלשכה ובמוסדותיה והמטרה השלישית, שנראית כחשובה ביותר מבחינת כלל הציבור, היא לשפר את המיתוג של השמאים ואת המעורבות שלהם במדיניות התכנון והבנייה בישראל.

כשבוגין מדברת על מיתוג היא מתכוונת מרמת הפרט ועד לרמת המדינה. ברמת הפרט היא טוענת, כי רבים טרם הפנימו את הצורך בשמאי מתחילת ביצוע העסקה, ולא פעם הם מסתמכים על גורמים לא מקצועיים, או על עורכי דין, שלא יכולים למלא את מקומו של השמאי.

המיתוג הנמוך מדי ברמה הלאומית בא לידי ביטוי לטענתה בעובדה ששמאים מגיעים לבדוק תוכניות ומדיניות רק בשלבים הסופיים שלהן, אם בכלל. התוצאה היא עבודה רבה שיורדת לטמיון, תוכניות שנותרות על הנייר ועיכובים במימוש מדיניות.

"עדיין לא ברור שהשמאי הוא גורם משמעותי בקביעת מדיניות ותכנון - ולא נעזרים בנו מספיק", היא אומרת. "כמה פעמים רשויות גיבשו תוכניות יפות, ולאחר מכן התברר שאין להן היתכנות כלכלית? שמאי הוא הגורם היחיד שמסתכל על הנדל"ן מכל צדדיו, בעוד שמתכננים, למשל מסתכלים על הפן התכנוני בלבד ועורכי הדין עוסקים רק במשפט. השמאי יכול לתכלל הכול ולמנוע מצב שבו גורמים הוגים מדיניות או תוכנית או חקיקה שנראים מעולים, אך לא עובדים מבחינה כלכלית".

קבינט שמאים שיפעל מול הרשויות

כדי לשנות את הדברים, בוגין מתעתדת להקים קבינט של שמאים בכירים, שיפעל מול הרשויות והמשרדים הממשלתיים, יפרסם נקודות עמדה והתייחסויות לנושאים לאומיים שונים, כמו שינויי חקיקה כנוסח חוק ההסדרים שעומד בימים אלה על הפרק.

מבחינה זו נראה כי לראשונה בתולדותיה, לשכת השמאים "תרד מהגדר" באופן יזום, ותביע את דעתה בנושאים השונים שעל הפרק. בעבר עשו זאת יו"רים קודמים של הלשכה, כמו אוהד דנוס וחיים מסילתי, אולם זה היה בנסיבות נקודתיות, ולא בצורה מובנית ושיטתית.

אחת התוצאות הפסולות לדעתה של המיתוג הלא נכון של השמאים, בא לידי ביטוי בהחלטת ועדת הערר לתכנון ולבנייה של תל אביב, שכללה גם הנחיות לשמאים שבודקים את מידת ההשבחה שהביאה תוכנית רובע 3 לנכסים, ומידת האפשרות של קביעת היטלי השבחה שיחולו עליהם. "לנו, לשמאים, יש עקרונות שלפיהם אנו עובדים. אחרי שהשומות מוכנות, הכול פתוח ובית המשפט וועדת הערר יכולים להתייחס אליהן. אבל להכתיב לשמאי שלא להתייחס לדוגמה לתמ"א 38 בשומה שלו, זה כמו להורות לרופא שיבדוק את החולה, חוץ מרגל שמאל", היא מסבירה.

לפני שנים ספורות הצטרפה ישראל לארגון השמאים העולמי, IVSC (International Valuation Standards Council), ואף הוקם פורום IVS ישראל. בוגין מזכירה כי האדם שאחראי על הקמת הארגון הוא השמאי רון כהן, שבתוך זמן קצר יחסית, הצליח להגיע להישג חשוב. "פורום IVS ישראל, מרכז בתוכו גורמים רבים ובכירים מעולם הכלכלה הישראלי. לארגון יש שתי מטרות עיקריות: יצירת מדד שקיפות להשקעה בנדל"ן מניב בישראל, שעד לאחרונה לא היה לישראל מדד כזה. כתוצאה מהפעילות של רון ושל הפורום, נוצר מדד כזה שבזכותו הדירוג של ישראל בעולם של השקיפות בנדל"ן עלה. זה משהו מאוד דרמטי, ואני מאוד גאה בזה. זה בדיוק הביטוי לשינוי במיתוג של מעמד השמאי", אומרת בוגין.

הסעיף בחוק ההסדרים שהקפיץ את בוגין

עניין שבוגין אומרת שבוער בעצמותיה, הוא זכויות הקניין, או ליתר דיוק הפגיעה בזכויות הקניין, שמתמשכת לאורך זמן ובאה לידי ביטוי בעיקר בניסיון להוריד את הפיצויים המגיעים למי ששווי הדירה או המקרקעין שלו יורד בעקבות תוכנית שפוגעת בו, ובמקרים של הפקעות מקרקעין.

מה שהקפיץ אותה בימים האחרונים היה סעיף בטיוטת חוק ההסדרים שקובע כי בעלי נכסים שנפגעו פגיעה עקיפה מתוכנית שאושרה - לא יהיו זכאים לתבוע פיצויים, לפי הסעיף שמאפשר את הגשת התביעות, שהוא 197 לחוק התכנון והבנייה.

"סעיף 197 בחוק נקבע מתוך הבנה שוועדת התכנון מקדמת תכנון, אבל יש מי שנפגע ממנו. סעיף זה נועד לעשות צדק ולשמור על הפרט מפני פגיעה, שלעתים היא חמורה. עם השנים, הסעיף כמעט רוקן מתוכן. אי אפשר להתעלם מכך, שיש חשש של הרשויות להידרש למתן פיצויים בסכומים גבוהים ולכן נוצרה מגמה שיפוטית של צמצום החוק", היא אומרת.

צמצום החוק בא לידי ביטוי בעיקר ב־15 השנים האחרונות. באמצע העשור הראשון של שנות האלפיים התגבשה במקומות שונים, בהם אצל היועץ המשפטי למ משלה, העמדה כי יש לצמצם את הזכות לקבלת פיצויים, באמצעות הפרדת הפגיעה במקרקעין לשני סוגים: הראשון: "פגיעה ישירה", שהיא פגיעה שנוצרה באופן ישיר על הנכס, באמצות לדוגמה, הקטנת זכויות הבנייה שהיו בו לפני כן, או שינוי ייעודו.

הסוג השני של הפגיעה הוא "פגיעה עקיפה", שנוצרה כתוצאה מתוכנית שאושרה על מקרקעין גובלים, שגורמת לפגיעה בנכס, באמצעות בניית מגדל גבוה, הסתר נוף, אוויר, אור וכדומה. מאז קיימת מגמה ברורה לדחות את התביעות על פגיעות עקיפות. גם אם הן עלולות להיות משמעותיות. זאת, על אף שחוק התכנון והבנייה, כאמור, אינו אומר את הדברים.

בטיוטת חוק ההסדרים מציעים באוצר לבטל לגמרי את הזכות של נפגעי פגיעה עקיפה לתבוע על ירידת הערך של הנכסים שלהם ובוגין מתרעמת: "מאוד מקומם הניסיון החוזר ונשנה להתנער מהחובה לפצות אדם שהמדינה פגעה בו. מדובר בקיפוח לא מידתי של האזרח".

בוגין רואה פגיעה נוספת מתמשכת בזכויות הקניין, במקרים של הפקעת קרקעות לצורכי תשתיות. החוק אומר לגבי הפקעות, כי עבור 40% משטח הקרקע הראשונים - אין צורך לשלם פיצוי; הפסיקה אומרת כי פיצוי על הפקעת קרקע צריך להיות דו־שלבי: הראשון בעבור התוכנית ששינתה את ייעוד הקרקע לציבורי ואפשרה את ההפקעה, והשני - בעבור ההפקעה עצמה.

"בדרך כלל כשמפקיעים לצורכי ציבור, נוהגים לתת זכויות בנייה על יתרת הקרקע, כך שהנפקעים יוצאים מפוצים מההפקעה בצורה של השבחת יתרת הקרקע. זה לא קורה כשיש פיצויים לצורך תשתיות כמו דרכים ורכבות. לכן התגבשה פסיקה בבתי משפט של לפצות את הבעלים החל מהמטר הראשון להפקעה.

"בנוסף, הונהג נוהל של לא לפצל את הפיצויים לשני שלבים. זה היה טוב לבעלי הקרקע, שקיבלו את הפיצויים במהירות ולא נגררו לבתי משפט, וטוב גם לרשויות, שקיבלו את הקרקע במהירות ומרצון ולא המתינו את כל הדיונים המשפטיים כדי לקבלה", מסבירה בוגין.

"לפני כשנתיים הייתה הנחיה שלא לנהוג כך יותר ולשלוח את בעלי הקרקע לתבוע את הוועדות המקומיות לפי סעיף 197. זה בעיני שינוי שעלול לגרום לנזק אדיר לתשתיות בישראל, ולעכב את הפיתוח, ובעקבותיו גם להציב חסמים לענף הדיור, שמבוסס על תשתיות. המטרה שלי היא להפוך את פיצויי ההפקעה לחד־שלביים".

עוד כתבות

מוצאים פתרונות לכלכלת הצפון: הרגעים והתמונות מכנס גלובס

כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס חיבר בין כ-250 משתתפים מהקהילה העסקית, הרגולטורית והציבורית לדיון על כלכלת הצפון, תעשייה ובנייה ● בין ההרצאות והסדנאות התקיימו סיורים ביטחוניים וכלכליים בהובלת אמיר בר-שלום וניסן זאבי, שהמחישו את אתגרי הצפון ומנועי הצמיחה בו ● אירועים ומינויים

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

מי קיבל מידע פנים על מניית הפלא של ת"א? החשד שבודקת רשות ני"ע

זינוק חסר תקדים הפך את מניית ארית לכוכבת של הבורסה ● כעת חושדת הרשות בעבירות מידע פנים, על פי הערכות בשוק, ע"י בכיר בבית השקעות ● ארית: "בטוחים שהעניין יסתיים בלא כלום"

נתב''ג / צילום: Shutterstock

לקראת סגירת השמיים? הוכרז סכסוך עבודה בענף התעופה

הסכסוך יחול על למעלה מ-11 אלף עובדים בחברות התעופה אל על, ארקיע, ישראייר ואייר חיפה וכן על רשות שדות התעופה ● הרקע לסכסוך הוא הכוונה להקים בסיס פעילות של וויזאייר בישראל ללא היוועצות עם נציגות הכובדים בענף התעופה

ניסים פרץ, מנכ''ל נתיבי ישראל, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל נתיבי ישראל: "תהיה רכבת לקריית שמונה, נקודה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר ניסים פרץ, מנכ"ל נתיבי ישראל, כי "סיימנו את התכנון של הרכבת לקריית שמונה, אנחנו נמצאים בשלב קידוחי הקרקע, ובשנה הבאה נצא למכרזים הגדולים" ● בנוסף התייחס פרץ ליוזמת סמוטריץ' להעניק מעין ארנק דיגיטלי לתושבי קו העימות: "שהממשלה תפסיק לחלק תופינים. אני לא צריך 2,500 שקל, זה מעליב"

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

חשד למידע פנים במניה הלוהטת של ת"א: פשיטה על משרדי ארית

חוקרי רשות ני"ע הגיעו למשרדי ארית תעשיות באור יהודה וחקרו מספר נושאי משרה ● ארית דיווחה לבורסה כי בשלב זה אין חשדות נגד החברה עצמה, ואין השפעה על הפעילות השוטפת של החברה או של החברה-הבת רשף טכנולוגיות

יהודה מורגנשטרן, מנכ''ל משרד הבינוי והשיכון, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון על מחירי הדיור: "כופר בזה שיש עליות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר יהודה מורגנשטרן כי ההסכם המתגבש עם קריית שמונה הוא חלק מתוכנית השקעות של עשרות מיליארדי שקלים בצפון • עם זאת הוא התריע ש"אנחנו מאבדים את הצפון", וקרא להציב יעד ממשלתי ברור לאזור

חברות הביטוח מוזילות את הביטוח המקיף לרכב / צילום: Shutterstock

מחירי הביטוח לרכב הוזלו בעיקר בדגמים הללו. האם הם יירדו עוד?

שבוע לדד–ליין של רשות שוק ההון, מרבית החברות צפויות להגיש תעריפים מוזלים על פי דרישתו — אחרת ייאסר עליהן לשווק פוליסות חדשות ● גורם בענף: "מרבית החברות הפנימו את המסר" ● על פי בדיקת גלובס, בשנה האחרונה ירדו מחירי הביטוח המקיף לרכב ב–17%

כרמיאל. זינוק ברכישת דירות חדשות / צילום: Shutterstock

בין הריסות מטולה לצמיחה בכרמיאל: מה קורה עם מחירי הדירות בצפון?

שוק הנדל"ן ליד הגבול הצפוני יכול לשמש כברומטר לחוסן: בעוד שבקריית שמונה ובכרמיאל נרשמת חזרה של משפרי דיור מקומיים, מטולה וצפת עדיין נאבקות בחורבן ובקיפאון ● ניתוח של נתוני 2025 מגלה היכן המחירים כבר החלו לטפס מחדש

חיים כצמן, מייסד ומנכ''ל ג'י סיטי / צילום: אריק סולטן

בשוק מנסים להבין: למה מניית ג'י סיטי יורדת?

מניית חברת הנדל"ן המניב של חיים כצמן משלימה נפילה של 20% מתחילת החודש ● בשוק חוששים מפני אזהרת רווח שתגיע, אך מנגד יש מי שחושבים שכצמן רוצה לנצל את נפילת המניה כדי לקנות מניות נוספות בחברה ● בחברה לא נותרו אדישים והגיבו: "אין ברשות החברה כל מידע מהותי ביחס למצב החברה שטרם דווח לציבור"

מיכה קאופמן, מנכ''ל ומייסד פייבר ואור עופר, מייסד ומנכ''ל סימילרווב / צילום: יואב הורנונג, איל יצהר

שתי הישראליות שנופלות בוול סטריט אחרי פרסום הדוחות

סימילרווב אכזבה את השוק עם התחזיות שפרסמה בדוחותיה, והמניה נופלת בחדות במסחר המוקדם ● פייבר סיפקה תוצאות מעורבות, וגם המניה שלה מגיבה בירידות ● מנכ"ל פייבר: "אנו נמצאים בעיצומו של שינוי משמעותי באופן שבו ארגונים מאמצים AI"

משה דוידוביץ', ראש מועצה אזורית מטה אשר / צילום: שלומי יוסף

משה דוידוביץ: "צריך להפסיק לדבר על שיקום ולדבר על צמיחה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, דיברו ראש עיריית קריית שמונה אביחי שטרן וראש מועצה אזורית מטה אשר משה דוידוביץ’ על הצורך להפסיק להסתפק בשיקום בלבד ולפעול למימוש הצמיחה בצפון ● השניים הצביעו על הצורך בתמריצים למפעלים, השקעה בתשתיות והקמת עוגני צמיחה כמו מקומות תעסוקה, אוניברסיטאות ובתי חולים

חנות בגדים / צילום: Shutterstock

שוק האופנה בישראל מגלגל 25 מיליארד שקל, אבל נתון אחד חושף משבר שקט

תעשיית האופנה הישראלית מתמודדת עם שורת אתגרים לא פשוטים, בין השאר בגלל התחזקות האונליין ומבנה השוק ● מבדיקת גלובס עולה כי מדד ההלבשה צנח ב־34% בעשור החולף

כביש 90 לקריית שמונה / צילום: Shutterstock

תוכניות ענק, ביצוע חלקי: למה שיקום הצפון נגרר מהחלטה להחלטה

הממשלה הקצתה תקציב משמעותי לשיקום יישובי קו העימות בצפון, אך בפועל ההחלטות נגררות בין משרדים, מטות היישום לא מאוישים, והתוכניות הרב־שנתיות עוד לא גובשו ● דוחות רשמיים מגלים קצב התקדמות איטי, שספק אם בכוחו לשקם את האזור או להצמיח אותו

מטוס Ryanair / צילום: ryanair

החל מ-120 דולר: החברות שהסתערו על הקו הרווחי של החברה שנטשה את ישראל

בקיץ הקרוב היצע הטיסות לאיטליה יגדל בזכות תחרות גוברת של חברות התעופה על היעדים ● החברות זיהו את הפוטנציאל, בין היתר בזכות היעדרה של ריינאייר, והחלו בהשתלטות על הקווים ליעדים שהפעילה בעבר ● וגם: חברת הלואו קוסט שתגביר את התחרות בטיסות לגרמניה

יעקב אטרקצ'י, מנכ''ל ובעלים אאורה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

יעקב אטרקצ'י: "הנגיד צריך להוריד ריבית, עודף שמרנות זו פחדנות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הציג מנכ"ל ובעלי אאורה, יעקב אטרקצ'י, אופטימיות לגבי הבנייה בפריפריה וטען כי הביקושים מחוץ לגוש דן נותרו חזקים • לדבריו, "95% מהציבור לא יכול לקנות דירה בת"א", ולכן העתיד נמצא בצפון ובדרום • לצד זאת הוא מתח ביקורת חריפה על נגיד בנק ישראל: "במצב של צמיחה ואינפלציה מרוסנת – הוא עושה מעט מדי ומאוחר מדי"

יערה זיו גביש, מיכל פינק, שריף ניגם ומירב בן שימול, בפאנל משותף / צילום: כדיה לוי

מתוך 87 סטארט-אפים לפוד טק באצבע הגליל נותרו רק 3 פעילים

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס נראה כי מצב העסקים בצפון משתפר, אבל בשטח עדיין לא ניכרת התאוששות ● אלפי עסקים נסגרו, התיירות קרסה, וברשויות מזהירים שהסיוע "בפרוסות" ללא גורם מתכלל לא יחזיר אנשים ועבודה לאזור

פיצוצים בעיר בנדר עבאס, איראן. ארכיון / צילום: Reuters

מתקפה קרובה באיראן? מה חושבים באתר ההימורים הפופולרי

נפח ההימורים באתר פולימרקט המבוסס על חוכמת ההמונים ולעתים מידע פנים קפץ בשעות האחרונות, אולם הסיכויים למתקפה קרובה נותרו לפי גולשי האתר נמוכים ● איזה תאריך מופיע כעת עם הסיכויים הגבוהים ביותר ?

דני מירן, תושב יסוד המעלה ואביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

דני מירן: "מה שהמדינה נותנת לשורדי השבי לא מספיק"

"לא רק לשבים יש בעיות כלכליות, גם למשפחות החטופים, ולא רק במעגל הראשון אלא גם במעגל השני והשלישי" - כך סיפר דני מירן, אביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי מי שחזר לקריית שמונה זו אוכלוסייה שצריכה חיזוק, עידוד ותמיכה

פרידריך מרץ, קנצלר גרמניה / צילום: Reuters, Nicolas Economou

אובדן של 120 אלף משרות בשנה: התעשייה הגרמנית במשבר עמוק

לפי דוח של EY, התעשייה הגרמנית השילה 124 אלף משרות בשנה שעברה, בקצב מהיר פי שניים מזה שנרשם בשנה שלפניה ● מחירי האנרגיה בגרמניה זינקו פי שלושה לפחות עבור לקוחות עסקיים, בשל הפסקת הזרמת הגז הרוסי בצינור "נורד–סטרים", והעתיד אינו ידוע, למרות ניסיונות של הממשלה להבטיח סובסידיות בתחום

קופסאות מזון התינוקות נוטרילון של טבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

צעד אחד צעד: כך פוספס רעלן הצרוליד בנוטרילון

ועדת הכנסת חשפה את השתלשלות האירועים - ממועד זיהוי הרעלן בעולם ועד הריקול בישראל ● המסקנה: משרד הבריאות פעל מהר, אך מדינת ישראל לא הייתה בעדיפות על שולחן הרגולטורים האירופאים, ומערכת המעקב מצריכה חיזוק