משה גפני | פרשנות

גפני ניסה להשתיק את אנשי המקצוע. הנגיד לא נשאר חייב

יש משמעות לחוות-הדעת שהנגיד ירון השמיע בכנסת על הקשר בין המהפכה המשפטית לדירוג האשראי • עכשיו, לא מדובר רק באזהרות של כלכלנים מהאקדמיה או של בכירים לשעבר - מדובר באזהרה של הדמות המקצועית הבכירה בכלכלה הישראלית • שלא במתכוון, גפני המחיש בדיוק את אחד החששות של המתריעים מפני השלכות יוזמות החקיקה

הדיון על תקציב בנק ישראל לשנת 2023 בועדת הכספים, היום / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת
הדיון על תקציב בנק ישראל לשנת 2023 בועדת הכספים, היום / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

"אתה נגיד בנק ישראל, אתה היועץ של הממשלה, ולפתע אני שומע אותך מדבר על זה שהרפורמה המשפטית יכולה לפגוע בכלכלה. יש פה ויכוח פוליטי שיורד לשורשו של עניין. למה אתה צריך להביע עמדה בעניין הזה?", שאל היום (ב') יו"ר ועדת הכספים משה גפני, את נגיד בנק ישראל, אמיר ירון, בפתח ישיבת הוועדה בכנסת. "האם אתה חושב שנגיד בנק ישראל צריך להביע עמדה שמחצית מתושבי מדינת ישראל חושבים אחרת?".

למה גפני התייחס? ככל הנראה לפגישתו של הנגיד ירון עם ראש הממשלה נתניהו, לפני שבועיים, ובה חלק עם נתניהו את רשמיו על חששות סוכנויות דירוג האשראי הבינלאומיות והגופים הפיננסיים הגדולים, בעקבות ביקורו בכנס הפורום הכלכלי העולמי בדאבוס. 

האם הנגיד לא היה אמור להעביר לראש הממשלה את רשמיו? הוא הרי היועץ הכלכלי של הממשלה. האם העובדה שלקואליציה יש 64 מנדטים משנה את העובדה שירון שמע חששות לגבי יוזמת החקיקה? זו המציאות. ולראייה, לא חלפו שבועיים, וראש הממשלה הטיל על איש אמונו, השר לנושאים אסטרטגיים, רון דרמר, לעמוד בקשר עם סוכנויות האשראי (האם זה רעיון טוב? זו כבר שאלה אחרת). 

הנגיד ירון, בכל מקרה, התכונן לאפשרות שיישאל על הרפורמה המשפטית בכנסת, והכין מראש הצהרה על הקשר בין המהפכה המשפטית לדירוג האשראי. הוא הקדים ותיאר מדוע לאור נתוני המקרו החזקים של ישראל, "אפשר לומר בבטחה שמצבנו טוב ביחס למרבית הכלכלות המפותחות".

ואז הגיע, בקיצור נמרץ, החלק הנפיץ יותר בדברי הנגיד: "ככלכלן, אציין בהקשר זה כי מחקרים רבים הראו שמוסדות חזקים ועצמאיים הינם מרכיב חיוני לקיומה של כלכלה מפותחת ומשגשגת. בהתאם, חברות דירוג האשראי בוחנות גם תחומים אלה. לכן, חשוב להבטיח המשך שמירה על מאפיינים אלה בכל תהליך שיקודם".

מבחינת התוכן, הנגיד לא חידש כאן: את אותם מסרים - על חשיבות מוסדות חזקים ועצמאיים לשגשוג כלכלי - אפשר היה לשמוע בשבועיים האחרונים בצורה כזו או אחרת כמעט מכל הכלכלנים הבכירים בישראל, כמו גם מקודמיו של ירון בתפקיד, יעקב פרנקל וקרנית פלוג. וחברות האשראי אכן בוחנות את התחומים האלה: החלשת בית המשפט החוקתי היתה אחד הנימוקים של S & P להורדת הדירוג של פולין ב-2016.

ובכל זאת, יש משמעות לחוות-הדעת, המאופקת למדי, שהנגיד השמיע בקולו בכנסת. עכשיו, לא מדובר רק באזהרות של כלכלנים מהאקדמיה, של בכירים לשעבר, או של אנליסטים בבנקי השקעות שיושבים בלונדון הרחוקה. מדובר באזהרה של הדמות המקצועית הבכירה בכלכלה הישראלית. 

בהמשך הדיון, גפני הצהיר כי בכוונתו לקדם בשבוע הבא את יוזמת החקיקה שלו, להגבלת הריבית על משכנתאות של רוכשי דירה ראשונה. מדובר בצעד שעשוי לשבש את אחד מהערוצים המרכזיים שדרכם משפיעה מדיניות הריבית של בנק ישראל. עוד נראה מה ייצא מזה. מה שדווקא יותר ראוי לציון הוא הציפייה של גפני שהנגיד יישר קו, יוריד ראש, ופשוט לא יתבטא בנושא המהפכה המשפטית. שלא ישמיע את חוות-דעתו המקצועית, "בגלל שמחצית מתושבי מדינת ישראל חושבים אחרת". שלא במתכוון, גפני המחיש בדיוק את אחד החששות של המתריעים מפני השלכות יוזמות החקיקה: מצב שבו בשם קולות הרוב גורמי המקצוע יושתקו ולא יפריעו לפוליטיקאים לעשות כרצונם, תוך התעלמות מהחוק - ומהמציאות.