באוצר מתגאים בעודף תקציבי, אך בינתיים ההוצאה על בריאות ורווחה נשחקת / צילום: בן יוסטר
נתוני המאקרו החזקים שהציגה כלכלת ישראל בשנתיים האחרונות הציבו אותה כמעט כיחידת סגולה מבין מדינות העולם המפותחות. התוצר זינק, הגירעון נמחק, קופת האוצר התמלאה והחוב נחתך. אלא שבפועל, רבים מהאזרחים לא מרגישים את הכסף זורם אליהם. את התחושה הרווחת הזאת מאשש נתון ההוצאה הציבורית שפרסם ביום שלישי החשב הכללי במשרד האוצר, יהלי רוטנברג.
● האוצר הציג חוק הסדרים חדש, אבל רוב הרפורמות כבר הופיעו בקודמו | בדיקת גלובס
● באוצר מתגאים בכלכלה, אבל יש מדד חשוב אחד שבו ישראל מדשדשת מאחור
● גפני ניסה להשתיק את אנשי המקצוע. הנגיד לא נשאר חייב | פרשנות
ההוצאה הציבורית משקפת את רמת ההשקעה של הממשלה בציבור, בתחומים כמו בריאות, חינוך, תשתיות ורווחה. במדד החשוב של ההוצאה הציבורית ביחס לתוצר, ישראל ממשיכה לפתוח פער שלילי מול העולם, לדשדש מתחת לממוצע ולהתמקם בתחתית הטבלה העולמית. ב־2022 ירדה ההוצאה הציבורית כאחוז מהתוצר ב־2.6% והגיעה ל־37.8% בלבד - הרחק מאחורי ממוצע של 42.6% במדינות המפותחות. במרבית המדינות נרשמה ירידה בשנה שעברה, אבל בארץ הירידה הייתה חדה מהממוצע הגלובלי שעמד על 1.7% בלבד.
שאלת מדיניות של ישראל ביחס לעולם
צרפת ניצבת בראש טבלת המדינות המפותחות בהוצאה הציבורית ביחס לתוצר, עם 58.4%. אחריה מדורגות עוד 27 מדינות עד שמגיעים לישראל, בהן מרבית מדינות מערב אירופה, אוסטרליה ויפן. ישראל ממוקמת בתחתית הטבלה במדד זה, במקום ה־29 מתוך 35 מדינות מפותחות. ההוצאה הציבורית ביחס לתוצר בישראל כמעט זהה לזאת של ארה"ב, ותחתיה בטבלה מדורגות כלכלות של מדינות מהמזרח: דרום קוריאה, טאיוואן וסינגפור, שחותמת את הדירוג עם הוצאה ציבורית של 16.2% מהתוצר.
הירידה בשיעור ההוצאה הציבורית ב־2022 אל מול העולם מוסברת בחלקה על ידי הזינוק בצמיחה שחווה המשק הישראלי בהשוואה למדינות אחרות. כאן עולה שאלה לגבי המדיניות הכלכלית. בעיקרון, המדינה יכולה לנצל את הגידול בתוצר (6.3%) - שמביא לגידול בהכנסות קופת האוצר - להגדלת ההוצאה הציבורית. אלא שהמדיניות שמוביל האוצר באופן מסורתי היא אנטי־מחזורית. כלומר, ככל שהמשק צומח - כך מצמצת המדינה את התמיכה בו.
הרציונל הוא שבעת משבר כלכלי, כאשר המשק מתקרר והמגזר העסקי מהדק את החגורה, אז צריכה המדינה להתערב ולשחרר כספים כדי לסייע. כך היה בתחילת משבר הקורונה, כשב־2020 הצטמק התוצר בכ־2% והכנסות המדינה ירדו, אך הוצאות הממשלה זינקו למימון המענקים השונים.
במספרים אבסולוטיים ובניתוק מהתוצר, רוב ההוצאה הציבורית של הממשלה גדלה בשנה החולפת. לפי האוצר, כלל ההוצאה השוטפת של הממשלה גדלה ב־6.3%, בדומה לצמיחה בתוצר, ובתוך כך הושקעו גם כספים במטרות אזרחיות. כך, בהשוואה ל־2021, גדלו הוצאות המדינה ב־8% על חינוך, ב־5% על בריאות ובביטוח לאומי נרשם גידול הוצאות של 7%. למעשה, רק בתחבורה נמדדה ירידה נומינלית בהשקעה, בשיעור מתון של אחוז בודד.
מגמה ממושכת: ירידה עקבית כבר 20 שנה
בנוסף, ההוצאה הציבורית גדלה בשיעור גבוה יותר מהריבית על החוב הממשלתי, שעלתה בשנה שעברה ב־3%. עם זאת, יש לקחת ההשוואה הזו בערבון מוגבל, כיוון שלאורך מרבית 2021 התנהלה המדינה תחת מגבלות תקציב המשכי, בניגוד לתקציב המאושר מראש ל־2022 שאיפשר את הגידול בהוצאות הציבוריות.
ניתן היה להסתפק בהסברים אלה, אם לא הייתה סוגיית ההוצאה הציבורית בישראל בעיה רוחבית שנמשכת כבר שני עשורים. לא תמיד היה כך הדבר. בשנת 2002 למשל, ההוצאה הציבורית בישראל ביחס לתוצר הגיעה לשיא והתקרבה לעשירון העליון מבין המדינות המפותחות. אלא שמאז נמשכת הידרדרות עקבית וממושכת בדירוג העולמי של ישראל.
"ב־2009 היקף ההוצאה הציבורית ירד מתחת להוצאה החציונית של המדינות המפותחות, מגמה שהתחזקה ב־2021 והביאה את ישראל בשנת 2022 להוצאה הנמוכה בכ־5.6% נקודות אחוז תוצר מההוצאה החציונית של המדינות המפותחות", ציינו באגף החשב הכללי בדוח ביצוע התקציב השנתי שפרסמו.
כלכלנים וארגונים רבים הצביעו בשנים האחרונות על ההשקעה הציבורית כנקודת חולשה לכלכלת ישראל. הפער בין ישראל למדינות אחרות בולט בכל ענפי התשתיות, מתחבורה ציבורית ועד תשתיות תומכות דיור.
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' מחזיק בעמדה לפיה יש להגדיל את ההשקעה בתשתיות מעודדות צמיחה, גם על חשבון הגדלת הגירעון והחוב. כרגע, לא מסתמנות בשורות ענקיות בנושא בחוק ההסדרים הקרוב. אפילו הניסיון החוזר להתניע את פרויקט המטרו אמור לבוא במימון בעלי הנכסים באזור לצד השקעת המדינה.
בשורה התחתונה, במשרד האוצר מתגאים בעודפים תקציביים לשנת 2022 שמיקמו את ישראל קרוב לעשירון העליון מבין המדינות המפותחות. אבל בינתיים, הציבור הישראלי ימשיך לסבול מהוצאה ציבורית בהיקפים מצומקים ודלים לעומת מה שמקבלים האירופאים, עם פערים שרק הולכים ומתרחבים משנה לשנה.