ג'ון מדבד / צילום: איל יצהר
אישי: בן 67, נשוי לג'ין + 4 (12+ נכדים), גרים בירושלים
מקצועי: מייסד ומנכ"ל קרן ההשקעות OurCrowd
● ריי דליו, מנהל קרן הגידור הגדולה בעולם, מסביר בספרו החדש איך לסחור בזמן משבר כלכלי
● איך זה שכבר למעלה מיובל הסרט "בלואו־אפ" נותר רלוונטי עד היום?
● 6 הערות על מה הופך את אדוארד הופר לאחד הציירים האמריקאים הגדולים
משפחה: נולדתי בסן דייגו, קליפורניה. אבא שלי ז"ל היה מדען טילים וגולש, אולי יותר גולש ממדען טילים, אבל הוא היה טוב בשניהם. בהמשך עברנו ללוס אנג'לס וכאיש צעיר בתיכון בסוף שנות ה-60 הייתי מרדן והצלחתי להשבית את בית הספר כמחאה על המלחמה בוויטנאם.
עלייה: אחרי לימודי היסטוריה בברקלי החלטתי לעלות לארץ ב־1980. קצת אחרי זה אבא שלי בא לישראל בנסיעת עבודה, כדי לבקר את החבר'ה שלו ברפאל. התברר שהיה לו סטארט־אפ סיבים אופטיים במרתף הבית בלוס אנג'לס. ליוויתי אותו לביקור ברפאל בחיפה וניסיתי להקשיב לשיחה, אבל זו אפילו לא הייתה סינית בשבילי, יותר בכיוון של מונגולית עתיקה. בסיום הפגישה הם שאלו אותי מה אני עושה והסברתי שאני מורה דרך, שעובד קצת עם הסוכנות ועם תנועת העבודה הציונית. אחד מהם אמר לי פתאום: "זה בזבוז טוטאלי, עסקנים יש לנו בשפע, אבל יזמים כמו אבא שלך - אין. תעזור לו".
יזמות: בדרך חזרה מחיפה אבא הסכים לתת לי 100 דולר בחודש כדי שאמצא קליינטים והשקעות. השנה הייתה 1982 ולא הייתה אז אף קרן הון סיכון בארץ. לקח לי שנתיים וחצי, אבל הצלחתי לגייס 600 אלף דולר מ-ECI טלקום. כך החלה הקריירה שלי ביזמות.
אקזיט: אבא ואני הקמנו חברה בתחום התקשורת בסיבים אופטיים, ומכרנו אותה לחברת הנפט אמוקו שהתמזגה בהמשך עם בריטיש פטרוליום. זה היה האקזיט הראשון שלי.
הון סיכון: בהמשך נשלחתי לסנטה מוניקה לכמעט שש שנים מטעם ECI, וכשחזרתי לישראל ב-1991, הכל כאן השתנה. ב-1994 הייתי ממקימי קרן ההון סיכון "יזראל סיד פרטנרס" יחד עם מייקל אייזנברג ואלן פלד. התחלנו עם 2 מיליון דולר במרתף הבית שלי, אחרי שש שנים היו לנו כבר 260 מיליון דולר מנוהלים, 60 חברות ואקזיטים בולטים כמו שופינג.קום וקומפיוג'ן.
ורינגו: עזבתי את "יזראל סיד פרטנרס" ב-2006 וחזרתי לשורשים היזמיים, עם הקמת ורינגו שפיתחה משהו דומה לטיקטוק, רק 15 שנים מוקדם מדי ועם קצת יותר מדי פוקוס על רינגטונים בווידאו. הנפקנו בבורסת ניו יורק ב-2010, הנפקה ישראלית ראשונה אחרי יובש של שלוש שנים. ב-2012 יצאתי מהחברה וב-2013 הקמתי את OurCrowd.
OurCrowd: בעשר שנות פעילותה משכה OurCrowd התחייבויות השקעה של יותר מ-2 מיליארד דולר ב-370 חברות פורטפוליו ו-40 קרנות, ורשמה 61 אקזיטים, בהם הנפקות של ביונד מיט, למונייד, אינוויז והאב סקיוריטי; ורכישות של חברות על ידי ענקיות כמו אובר, אורקל, סמסונג ומיקרוסופט. בפלטפורמה שלנו השקיעו עד כה יותר מ-220 אלף משקיעים כשירים מ-195 מדינות. יש לנו שישה אינקובטורים, מהם חמישה בישראל.
פוליטיקה: במשך כל הקריירה, יותר מ-40 שנה, לא זוכר שנאלצתי לעסוק בפוליטיקה, אבל המשבר הנוכחי לא משאיר לי ברירה. יש הפגנות גדולות ואנשים שאומרים שהגענו לסוף הדמוקרטיה. אלו דברים שמעולם לא התמודדתי איתם כמשקיע הון סיכון. אני לא אוהב את השילוב בין עסקים לפוליטיקה. הון ושלטון יכול אולי להיות טוב לאוליגרכים, אבל לא לענף ההייטק. כשבכירים בהייטק הישראלי מתחילים לדבר על העברת כל הבונבוניירה לחו"ל, זה לבטח לא דבר חיובי. לא נולדתי בישראל, אבל אני חי, יוזם ומשקיע כאן כבר 42 שנה. יש לי 12 נכדים שחיים כאן, כך שאני "אול־אין" על המדינה. אני מאוכזב מחוסר היכולת והרצון שלנו לחפש את המשותף בינינו. אנשים כאן לא מנסים אפילו לזכור מה יש לנו ביחד.
מסורת: אני אוהב את תחושת השייכות ביהדות, הפעילות המשפחתית סביב שולחן השבת והעיסוק בשאלות הגדולות.
ג'ין: אשתי היא משוררת שמלמדת שירה אנגלית באוניברסיטת בר אילן. היא אבן היסוד של החיים שלי ושל כל המשפחה שלנו. אנחנו שותפים כבר 37 שנים.
הגיל: אני בן 67, לצערי הרב. אומרים שהיום 60 זה ה-40 החדש, 70 זה ה-50 החדש, 80 זה ה-60 החדש ורק 90 זה עדיין 90.
תחביבים: חופשות בעולם עם כל המשפחה - אנחנו 21 איש, כולל ילדים. מביאים סינגל מאלט ויסקי ויין טוב, שרים שירים ומתענגים על השבת. שנים התעקשתי על חודש חופשה כל קיץ, אבל לאחרונה קשה לי לעמוד בזה כי אני עובד קשה מאי פעם.