6 הערות על מה הופך את אדוארד הופר לאחד הציירים האמריקאים הגדולים

1

הצייר האמריקאי אדוארד הופר (1882-1967), נחשב לצייר הריאליסטי המשפיע ביותר של אמריקה במאה ה־20, ונודע בזכות סגנון וקונספט פורצי דרך, של הצגת הרגעים היומיומיים והפשוטים של החיים האמריקאים, במראה של סצינה קולנועית בעלת תאורה דרמטית. אנשים שעונים על בר במסעדה, ממלאים דלק, יושבים בדיינר טיפוסי, שכובים לבדם על מיטה במלון או בוהים בחלון על רקע מרחבים עירוניים ונופים אמריקאים טיפוסיים. בעיני מבקרי אמנות בני תקופתו, הופר נחשב לאחד הציירים הראשונים שהצליחו לתת ביטוי נאמן ומקורי לרוח ולאופי האמריקאי המתהווה. בכך הוא גם ייצג את עלייתה של אמריקה לגדולה, והיה מראשוני האמנים שהצליחו להעביר את תחושות הניכור והבדידות העירונית, וההשפעות הפסיכולוגיות של החיים המודרניים על האדם. 

● איך זה שכבר למעלה מיובל הסרט "בלואו־אפ" נותר רלוונטי עד היום? 

2

בחודש אוקטובר נפתחה במוזיאון וויטני בניו־יורק התערוכה "ניו־יורק של אדוארד הופר", המתארת באמצעות ציורים, רישומים, מכתבים, צילומים ופרטי ארכיון את היחס של הופר לניו־יורק, עיר מגוריו במשך שישה עשורים, מ־1908 ועד מותו ב־1967, התקופה בה הוא עצמו הפך מצייר שמכר לראשונה ציור בגיל 31 תמורת 250 דולר, לאחד האמנים המוערכים בתולדות ארה"ב, וניו יורק הפכה מעיר קטנה לעיר המשפיעה ביותר בעולם.

התערוכה מתמקדת בקשר העמוק שבין הצייר לעיר בה עבד. בניגוד לרבים מבני זמנו שהתפעלו משאון העיר, גורדי השחקים והמבנים האייקונים המזוהים כיום עם מנהטן, הופר בחר להתמקד בציוריו בעיקר ברחובות צדדיים, במבנים נמוכים, גשרים, מרחבים ריקים ומבנים תעשייתיים וטיפוסיים, בהם ראה ביטוי לייחודיות של העיר ושל הנוף האמריקאי.

3

מוזיאון וויטני הוא המוזיאון המזוהה ביותר עם הופר, והוקם, גדל והתפתח יחד עם הופר עצמו. המוזיאון, המוקדש לאמנות אמריקאית, נפתח ב־1930 ואירח מאז את עבודותיו של הופר בכ־30 תערוכות, חלקן עוד בחייו. לאחר מותו הורישה אלמנתו את כל עזבון האמן למוזיאון. בתערוכה הנוכחית מוצגים גם פריטים שנתרמו למוזיאון ב־2017 מאוסף סנדבורן, כומר שהיה מקורב לצייר ומשפחתו, והחזיק מאות פריטים של האמן. גאיל לוין, אוצרת לשעבר בוויטני, האשימה את סנדבורן שהשיג את הציורים של הופר וסחר בהם במרמה. היא פרסמה את ספקותיה במאמר ב"ניו־יורק טיימס", אך במוזיאון וויטני ביטלו את ההאשמות בכך שאינן מספיק מגובות.

4

ההתמקדות של הופר ביומיום העירוני בישרה את עבודותיהן של אמני הפופ האמריקאים הגדולים - אנדי וורהול, רוי ליכטנשטיין ואחרים. בזכות התאורה והבימוי הכמו קולנועי שבהם, הופר זכה למעמד אייקוני גם בתולדות הקולנוע. במאים רבים ראו בו מקור השראה ייחודי, וניתן למצוא בסרטים רבים התייחסות ישירה ומכוונת לציוריו. כך למשל, ציור בשם "בית ליד מסילת הרכבת" מ־1925, נחשב כהשראה לבית האייקוני בסרטו של אלפרד היצ'קוק "פסיכו".

5

הופר נולד ב־1882 בעיירה נייאק שבמדינת ניו־יורק, בן למשפחה ממעמד הביניים. הוא למד בבית הספר לאמנות של ניו־יורק אצל רוברט אנרי, צייר שבקרב תלמידיו ניתן למנות גם את חברי "אסכולת האשקאן" (אסכולת הפח אשפה). לקראת סוף לימודיו נסע הופר לאירופה, שם ראה את ההתפתחויות העדכניות באמנות של התקופה. ב־1923 התחתן עם ג'וזפין ניויסון, ציירת גם היא, שהפכה מקור השראה מרכזי עבורו, מוזה ומודל. מאז נישואיו, צברה עשייתו תאוצה וחלק ניכר מהצלחתו מיוחסת לנוכחותה של ג'וזפין בחייו. בשוק המשני ציוריו של הופר נמכרים כיום תמורת מיליוני דולרים. השיא האישי של האמן נקבע במכירה בבית המכירות כריסטי'ס בניו־יורק ב־2018, כ־92 מיליוני דולר עבור הציור מ־1929 "צ'ופ סואי", שמה של מנת אטריות פופולרית במסעדות סיניות בארה"ב.

6

בין הציורים הידועים ביותר של הופר נמצא "ניצי הלילה" מ־1942, המשקיף מחוץ לחלון על אנשים שיושבים סביב הבר בדיינר אמריקאי באישון לילה. הדיינר עצמו מבוסס על דיינר אמיתי בגריניץ' וילג' בניו יורק, והופר ואשתו ג'וזפין דגמנו את הסצינה בעצמם. מבקרי תרבות מזהים בציור השפעות סיפוריו של ארנסט המינגווי, הסופר הנערץ על הופר. ציור נודע נוסף הוא "יום ראשון מוקדם בבוקר" מ־1930, המתאר רחוב אמריקאי עם מספרה וחנויות טיפוסיות נוספות, מואר בשמש של תחילת היום. הסצינות של הופר נראות כמספרות סיפור שלא מסופר, הנתון לפרשנות ולדמיון של הצופה, ללא כל סיוע מצד הצייר. שמות הציורים לא באמת מסייעים להבנה, שכן הם בדרך כלל ניתנו, לעיתים על ידי אחרים, באופן שלא מאפשר הבנה של כוונת הצייר. לגבי "יום ראשון מוקדם בבוקר" טען הופר ש"לא מדובר בהכרח ביום ראשון".

הקריקטורה השבועית

 איור: גיל ג'יבלי