נשיא המדינה, יצחק הרצוג / צילום: Associated Press, Virginia Mayo
נשיא המדינה, יצחק (בוז'י) הרצוג, קרא הערב (א') לקואליציה להימנע מהעלאת חוקי הרפורמה המשפטית לקריאה ראשונה בכנסת. בנאום מבית הנשיא קרא הרצוג להידברות בחסותו שתביא לשינויים הנחוצים ברפורמה ובהסכמה. לדבריו, הרפורמה כפי שהיא מהווה סכנה לעקרונות הדמוקרטיה בישראל.
● מתווה הפשרה של הנשיא הרצוג: דילוג מעל מוקשים וכמה סיבות לתקווה | ניצן שפיר, פרשנות
● להתראות סטארט-אפ ניישן? ישראל מסתכנת באיבוד השליטה על התדמית שלה בעולם | אורי פסובסקי, דעה
● אפשר להגיע לפשרה? ארבעה מומחי משפט מכל הצדדים מדברים על הרפורמה
● סקר גלובס: אלה השינויים שהציבור רוצה לראות במערכת המשפט
לאחרונה קרא הרצוג לבצע עצירה זמנית בהליך החקיקה של הרפורמה המשפטית כדי למצות אפשרות של הידברות עם האופוזיציה. "אנחנו בעיצומם של ימים הרי-גורל. בשבועות האחרונים פעלתי בכל כוחי להוביל להסכמות רחבות. אם רק צד אחד ינצח - כולנו נפסיד. מדינת ישראל תפסיד", אמר הנשיא בפתח דבריו.
"מיליוני אנשים מבקשים דבר אחד - לא לצעוד לתוך התהום. אנחנו כבר מזמן לא בוויכוח פוליטי אלא על סף קריסה חוקתית. אנחנו רגע לפני התנגשות, אפילו התנגשות אלימה. אני מבקש, מתחנן - אלימות מכל סוג היא קו אדום שאסור לנו לחצות בשום פנים ואופן. בבחירה בין התפרקות לשותפות, אני בוחר בשותפות", הוסיף.
לדברי הנשיא, "לממשלה שנבחרת יש זכות לממש מדיניות. מערכת האיזונים בין רשויות השלטון נשענת על איזונים ובלמים. רפורמה יכולה להיות גם בסיס לצמיחה ולשינוי מבורך. אסור לאף רשות להיות מקובעת".
בנאומו אמר הרצוג כי "הרשות השופטת חייבת להיות בית לכל החברה הישראלית. אני מודאג מאוד למשל מכך שקיים חוסר גיוון וייצוג לאנשים ממוצא מזרחי בבית המשפט העליון".
"הרפורמה המוצעת לא צצה יש מאין", טען הרצוג. "היא תוצאה של מחנה שמרגיש שהתפתח חוסר איזון בין הרשויות, ונחצו גבולות לאורך השנים. הכאב הזה הוא אמיתי, ולהתעלם ממנו זו טעות גדולה. מהצד השני, האחריות להקשיב ולחוש את הכאב של כלל חלקי העם מוטלת בראש ובראשונה על מי שאוחזים בשלטון בעת הזו".
"אני סבור כי חלקי הרפורמה במתכונתה הנוכחית מעלים חשש עמוק מפוטנציאל ההשפעה שלהם לרעה על יסודותיה הדמוקרטיים של מדינת ישראל", ציין הנשיא. "יש כאן מיליוני אזרחים שרואים ברפורמה איום ממשי על הדמוקרטיה הישראלית. הם חוששים שלא ייוותר מי שיגן על האזרח מכוח השלטון - להתעלם מכך זו טעות גדולה".
חמישה עקרונות לפשרה
"אפשר להגיע להסכמה רחבה שתשים את אזרחי ישראל מעל לכל ויכוח. זה אפשרי", אמר הנשיא הרצוג. הוא הציג מתווה פשרה משלו שכולל חמישה עקרונות, ובהם חקיקת חוקי יסוד: החקיקה בארבע קריאות וביטול יכולתו של בג"ץ לפסול חוקי יסוד. "יש לחוקק את חוק יסוד: החקיקה שיסדיר את היחסים בין הכנסת לבית המשפט", הסביר.
עקרונות נוספים במתווה הפשרה של הרצוג הם צמצום עילת הסבירות, שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים והגדלת מספר השופטים.
לדברי הרצוג, "העיקרון הראשון, המחייב והיסודי ביותר - כתנאי לכל - הוא החקיקה של 'חוק יסוד: החקיקה' - אשר יסדיר את היחס לחוקים במדינת ישראל, הן לחוקים רגילים והן לחוקי יסוד; ואת מערכת היחסים של הרשות המחוקקת עם זו השופטת, ויביא ליציבות חוקתית. לא עוד חוקי יסוד שצצים כפטריות אחרי הגשם; חוק יסוד ייכנס לספר החוקים ככזה רק לאחר שהכנסת הצביעה בעדו בהסכמה רחבה, ובתהליך שיכלול ארבע קריאות, בתנאים שיסוכמו בהדברות. לא תהיה ביקורת שיפוטית על חוקי יסוד שיחוקקו באופן זה", פירט הרצוג.
"'חוק יסוד: החקיקה' יעגן גם את סמכותו של בית המשפט העליון להפעיל ביקורת שיפוטית על חוקים שאינם חוקי יסוד, וזאת באמצעות הרכב ורוב שייקבעו בהסכמה. ומנגד, ב'חוק יסוד: החקיקה' תיקבע תכולת סמכותו של בית המחוקקים להתגבר על פסק דין שפסל חוק שהכנסת חוקקה, וזאת באמצעות רוב והליך שייקבעו בהידברות ובהסכמה.
"העיקרון השני נוגע באופן ישיר לעומס השיפוטי. אזרחי ישראל משלמים היום מחיר כבד על הפער העצום בין מדינת ישראל לשאר מדינות העולם המתוקנות, בכל מה שקשור ליחס הכמותי בין שופטים לאזרחים. במדינות ה-OECD מספר השופטים ל-100אלף איש גדול פי שלושה ממה שקיים בישראל. ממשלת ישראל, בתיאום עם נשיאת בית המשפט העליון, צריכה לפתור את האתגר העצום הזה וליצור כבר בתקציב הקרוב רפורמה שתצמצם את הפער הזה על-ידי תוכנית רב-שנתית.
"העיקרון השלישי מתייחס לאמון בין מערכת המשפט לאזרחי ישראל. האמון הוא ערך בסיסי ביותר במערכת היחסים בין אזרח לכל רשות שלטונית. בישראל נפתחים מדי שנה למעלה מ-800 אלף הליכים משפטיים חדשים, והמערכת איננה עומדת בנטל. זה פוגע ביעילות, באיכות, ובאמון של האזרחים במערכת. אני קורא לשר המשפטים ולנשיאת בית המשפט העליון להביא יחדיו לתוכנית שתאושר בהחלטת ממשלה, במטרה לסייע למערכת המשפט בהתייעלות שתשים סוף לעינויי הדין ולסחבת הבלתי נסבלת, ובעיקר - תגביר את אמון הציבור. אנחנו חייבים את זה לאזרחי ישראל".
"המנגנון לבחירת שופטים צריך להישען על הסכמה"
לדברי הנשיא, "העיקרון הרביעי מבסס את אופן בחירת השופטים בישראל. אני מציע כאן היום שהרכב הוועדה לבחירת שופטים ישונה לאלתר, כך שישקף איזון ושוויון ראוי והגון בין הרשויות, ולא יאפשר רוב מובנה לאף אחת מהמערכות, הממשלתית והמשפטית כאחד.
"המנגנון לבחירת שופטים צריך להישען על הסכמה ושיתופי-פעולה, ולא על סבבים בלתי נגמרים של היכנעות מחד והטלות וטו מאידך. על-פי ההצעה, לכל אחת משלוש הרשויות יהיה ייצוג שווה בוועדה לבחירת שופטים, בנוסף לנציגי ציבור שימונו בתיאום והסכמה - ואני מדגיש: תיאום והסכמה - בין שר המשפטים ונשיאת בית המשפט העליון. בתוך נציגי הרשות המחוקקת יהיה נציג אופוזיציה, שייבחר על-ידי האופוזיציה. אופן בחירת נציגי הציבור, לרבות תנאי הסף שלהם וסוגיית ייצוג עורכי הדין בוועדה, יוסכם בהידברות בין הצדדים. כאמור, לאף אחת מהמערכות לא יהיה רוב מובנה בוועדה.
"העיקרון החמישי והאחרון עוסק בעילת הסבירות. אפשרות בלתי מוגבלת לשימוש בעילת הסבירות עלולה להפוך לתשתית לכניסה בלתי מידתית של הרשות השופטת, לטריטוריה מובחנת ומיועדת של הרשות המבצעת והרשות המחוקקת. יש מקום לשימוש בעילת הסבירות, שהיום מוגבלת ממילא למקרים של חוסר סבירות קיצוני, תוך תיחום והבחנה של דרג נבחר ודרג ממונה. בהכירי את עמדות הצדדים, אני סבור כי הם יכולים וצריכים ליצור הסכמה רחבה גם בנוגע לעילת הסבירות".
"לעצור את מחול השדים"
לדברי הנשיא הרצוג, "חמשת העקרונות אותם פירטתי הם ראשית דבר ולא אחריתו. העקרונות שאני מניח כאן הם בסיס להסדר. אני פונה לנציגי רשויות השלטון - יושב-ראש ועדת חוקה חוק ומשפט, שר המשפטים ונשיאת בית המשפט העליון - בבקשה מעומק ליבי לעצור את מחול השדים! פנו להידברות. הנמיכו את החומות. בנו את הגשרים.
"אפשר וצריך להגיע להסכם תוך זמן קצר, על בסיס העקרונות הללו. אפשר להגיע להסכם! בית הנשיא מחויב לנושא לחלוטין ופתוח בכל שעות היממה להידברות שתקדם כל הסדר שיתוף-פעולה שתבחרו. מפגישה משותפת, דרך הקמת צוות פעולה וכלה בוועדה שתעסוק בגיבוש ההסכמות. כל דרך שתבחרו, בכל זמן שתבחרו - ובלבד שנעבור לשיח בונה ומקיים, ונזנח את השיח השולל, המזלזל והמבטל.
"אני פונה ליושב-ראש וועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת ופונה לקואליציה בבקשה שלא להביא את החוק לקריאה ראשונה - ברקע של התנצחות, קיטוב, קונפליקט ומחלוקת שאינה לשם שמיים; ולשקול את העקרונות שהצעתי כאן היום כבסיס להמשך דיונים בוועדה - קואליציה ואופוזיציה כאחד. עוד לפני קריאה ראשונה.
"האתגר הגדול מכולם הוא שמירה על עם ישראל כעם אחד. כאמור, אני מחויב לכך באופן מלא, ואם יידרש - אפשר שאף אבקש להופיע בפני הוועדה באופן תקדימי וחריג, כדי להציג לעומקם את העקרונות המוצעים. אני מוכן לעשות הכול - אני שב ואומר: הכול! - כדי שנצלח את המחלוקת הקשה הזאת", סיכם הנשיא.
רוח גבית מבכירי הבנקאים
לאחר דברי הנשיא הרצוג, יצאו יושבי-ראש ומנכ"לי הבנקים - הפועלים, לאומי, מזרחי טפחות, דיסקונט, הבינלאומי וואן זירו - בקריאה משותפת: "אנו תומכים ביוזמת הנשיא וקוראים לביצוע רפורמה במערכת המשפט בהידברות ובהסכמה רחבה, שתשמור על אחדות העם ותבטיח שמירה על ישראל יהודית ודמוקרטית והמשך שגשוג של כלכלתה", מסרו.
בתוך כך, גורם בכיר בקואליציה אומר לגלובס כי ההצבעה במליאה שתוכננה על חלק מהסעיפים ברפורמה המשפטית לא תתקיים השבוע, ואולי תידחה פעם נוספת, אם האופוזיציה ונשיאת העליון אסתר חיות יסכימו על התדיינות על בסיס המתווה שהציג הרצוג.