הביקורת על מערכת המשפט לעתים מוצדקת, אך לא זו הדרך
הכותב הוא הממונה לשעבר על התקציבים באוצר ומחותמי התראת החירום של המנכ"לים במשרדים כלכליים נגד הרפורמה המשפטית
נשיא המדינה יצחק הרצוג שיקף יפה בנאומו הן את הצורך לבצע רפורמות במערכת המשפט - והן את החשש הכבד כי ככל שתאושרנה הצעות החוק הנדונות כיום, צפויה פגיעה חמורה ביסודות המשטר הדמוקרטי בישראל, ויש לכך השלכות מרחיקות לכת. לדעה זו שותפים רבים מאלה שגילו דעתם בציבור נגד החקיקה הנרקמת והשלכותיה על הכלכלה הישראלית.
● תקשיבו לנשיא: מנעו את קריסת הבית וחתרו להסכמה רחבה | פרופ' שמעון שטרית, דעה
בתחום הכלכלי נוכחתי בתפקידיי בממשלה כי הרשות השופטת מתערבת מעת לעת בסדרי העדיפויות של הממשלה בנושאים כלכליים שונים, בעוד שהאחריות הכוללת בתחום קביעת סדר העדיפויות נופלת על הממשלה והכנסת.
לא אחת בג"ץ בחן נושא מסוים, שהגיע במקרה לשולחנו, והורה למדינה להקצות משאבים נוספים לאותו תחום (למשל רמת הצפיפות בבתי הכלא), אך מעולם בג"ץ לא ציין מהיכן יילקחו משאבים אלה ומי ייפגע כתוצאה מקביעתו. הרי יכול שבעקבות קביעתו של בג"ץ בנושא מאוד מסוים שבו הוא דן, תהיה פגיעה בנושאים חשובים לא פחות (כגון רמת הצפיפות בבתי חולים, מניעת תאונות דרכים ועוד). זוהי דוגמה לסטייה של בג"ץ מהאיזון הנדרש בין הרשויות בתחום הכלכלי, והאיזון הופר גם בנושאים אחרים.
ההצעות קיצוניות
אין לי ספק כי אף לא אחד מחותמי התראת החירום של השלכות המהפכה המשפטית על הכלכלה והחברה בישראל, שגם אני נמנה עימם, סבור כי המערכת המשפטית מושלמת, ואין בה מקום לשינויים. אלא שרוחב היריעה של הצעות קיצוניות ביותר בתחומים רבים, אשר נכללו במסגרת הצעת החוק של הממשלה, יוצרות מצג של שינוי משטר ברוח הונגריה, פולין וטורקיה.
למהפכה המשטרית שהוצעה על-ידי הממשלה מתלוות אמירות מצד הממשלה בדבר הגבלת חופש הביטוי, כגון סגירת תאגיד השידור הציבורי "כאן", התניית תמיכות ממשלתיות בתחום התרבות באי-מתיחת ביקורת לגיטימית על הממשלה ועוד. כל אלה מעלים בקרב אזרחים רבים, ובהם מי שכיהנו במשרות כלכליות בכירות בממשלה, חרדה עמוקה.
נדרש לכן שינוי מדוד, שקול ומאוזן בין שלוש הרשויות ברוח הצעותיו של נשיא המדינה, אך הצעות החוק הקיצוניות בנושא יוצרות מצג של שינוי משטר ברוח הונגריה, פולין וטורקיה, שמחייב צלצול בכל פעמוני האזעקה.
אני מסופק אם הדרג הפוליטי יכול להגיע בשיח ושיג ענייני להבנות בחמשת הנושאים שהציג נשיא המדינה. מצד אחד הקואליציה כאיש אחד נמצאת בריצת אמוק לקידום האג'נדה הקיצונית שגיבשו - ומנגד האופוזיציה מפוצלת, וכל גורם שיגיע לפשרות יותקף על-ידי האחרים.
למנות ועדה ציבורית
מאחר שאין לאף גורם רצון לגרום נזק בלתי הפיך לדמוקרטיה ולא לפגוע בכלכלה הישראלית, אין מנוס ממינוי ועדה ציבורית על-ידי נשיא המדינה, לאחר התייעצות עם הקואליציה והאופוזיציה בדבר הרכבה, וזאת במקביל להשעיה זמנית בקידום החקיקה. רצוי שהוועדה תכלול שני שרי משפטים לשעבר ושני שופטי בית המשפט העליון לשעבר.
תפקיד הוועדה יהיה להציע, בפרק הזמן שיוגדר לה ולאחר ליבון מעמיק, שינויים שקולים ומאוזנים בחמשת הנושאים שמנה נשיא המדינה, שיפעלו לחיזוק הדמוקרטיה ולאיזון ראוי יותר בין הרשויות.
המלצות הוועדה לא תחייבנה את המערכת הפוליטית והציבורית, אך הוועדה תאפשר לקואליציה לשקול בכובד-ראש את ההמלצות ולעגנן (כולן או חלקן) בחקיקה. האופוזיציה תוכל להתנגד או לתמוך בהמלצות, וגם ציבור המפגינים יוכל לחזור לרחובות, אם הדבר יהיה נדרש לדעתו. עם זאת, יש להניח כי להמלצות הוועדה יהיה משקל משמעותי שיאפשר התלכדות סביבן.
