גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

נלדי פנדור, שרת החוץ של דרום אפריקה, עם סרגיי לברוב, שר החוץ של רוסי / צילום: Associated Press, Russian Foreign Ministry Press Service

זה היה מעמד דרמטי בהיסטוריה של יחסי ישראל עם אפריקה. הוא התרחש באדיס אבבה, בפגישה השנתית של האיחוד האפריקאי, ארגון הגג של היבשת. על פי דרישת דרום אפריקה ואלג'יריה, נציגת ישראל, שרון ברלי, נדרשה לצאת מן האולם.

● הדרכון הזר מתרחק: פורטוגל שמה קץ לתוכנית "ויזות זהב"
● כשמנכ"ל מרוויח פי 6,000 מעובד: האם מנהלים מתחילים להבין שהשכר שלהם מופרז?
● "הפחיתו חשיפה לשקל": ההמלצה של קרן הענק האמריקאית ליזמים הישראלים

אולי לא היה רגע קודר יותר זה 50 שנה, מאז גל הניתוקים של היחסים הדיפלומטיים סביב מלחמת יום הכיפורים. לאחר 1973, רק שלוש מדינות קטנטנות באפריקה "השחורה" הוסיפו להכיר בישראל. מצידה, ישראל התנחמה בזרועותיה של דרום אפריקה "הלבנה", וכוננה איתה מערכת יחסים צבאית ובטחונית עניפה.

נראה שבשביל דרום אפריקה, שמנהיגיה מתעבים את ישראל, זה היה רגע נקמה מתוק, שאולי אף הזכיר להם את גירושו של שגריר האפרטהייד מעצרת האו"ם, ב־74', לאחר שמועצת הביטחון השעתה את ממשלת המיעוט הלבן מחברותה בארגון. אולי ממשלת הרוב השחור תנסה לעולל אותו דבר לישראל.

לממשלה בפרטוריה/צ'וואנה יש עניינים חשובים יותר מהשפלת ישראל ומגירוש נציגיה. משבר משילות חסר תקדים פוקד את דרום אפריקה. בשבוע שעבר, הנשיא סיריל ראמאפוסה נשא את נאומו השנתי על מצב האומה. העיתונות המטירה עליו קריאות לעג ושריקות בוז. עיתונים אחדים החליפו את המילים "מצב האומה" ב"מצב האסון". עיתון אחד הכריז בכותרתו הראשית "הפארסה של שלטון סיריל".

נשמעות אפילו תחזיות על כך שמפלגת השלטון, הקונגרס האפריקאי הלאומי (ANC), תפסיד בבחירות הבאות. קשה להאמין. היא שולטת ללא מצרים מאז ביטול האפרטהייד, לפני קרוב ל־30 שנה. אבל האכזבה משחיתותה ומחוסר מיומנותה עצומת ממדים.

להסיח את הדעת

מדיניות חוץ היא תמיד אמצעי מועיל להסיח את הדעת ממדיניות פנים כושלת. ממשלות ברחבי העולם פיתחו את הסחת הדעת הזו למדרגת אמנות פוליטית. נראה שמשהו מעין זה קורה עכשיו בדרום אפריקה, אם כי אין סימנים שהנסיונות עולים יפה. כאשר אין חשמל שעות ארוכות בכל יום ויש אינפלציה, למי אכפת מן העולם החיצון.

South Africa was due to launch a joint naval exercise with Russia and China, a move it is calling routine but which has fueled domestic criticism and fears the drills will endanger important relations with Western partners https://t.co/ssKtRf1Xfj

- Reuters (@Reuters) February 17, 2023

היוזמה לגרש את ישראל היא כאין וכאפס לעומת החלטת הממשלה להתגרות בדמוקרטיות המערביות. דרום אפריקה פתחה ביום שישי תמרון משותף עם ציי המלחמה של רוסיה ושל סין. זה קורה כאשר רוסיה מנהלת מלחמה לחיסולה של אוקראינה, וסין מתכוננת למלחמה שתשים קץ לדמוקרטיה המשגשגת של טייוואן הקטנה. מדוע ארץ כדרום אפריקה, שרוב תושביה היו קורבנות מובהקים של אי צדק, מגלה להיטות להתחבר אל משטרי דיכוי?

התשובה לשאלה הזו ניתנת לא רק בדרום אפריקה. גם בשעה שהמערב מלוכד להפליא בהתנגדותו לרוסיה, החצי הלא־מערבי של העולם נע בין אדישות מוחלטת לשמחה לאידו של המערב. ארצות שהשתחררו מעול הקולוניאליזם האירופי רק לפני 75־60 שנה (הודו, פקיסטן ורוב אפריקה), או סבלו ניצול מידי ארה"ב ב־150 השנה האחרונות (אמריקה הלטינית) אינן מרגישות צורך להתייצב להגנת הדמוקרטיה המערבית. רוסיה מזכירה להם את ברית המועצות, אשר תמכה במאבקן נגד מדכאיהן. האסוציאציה מגוחכת, מפני שרוסיה של ימינו היא ההיפך המוחלט של כל מה שברית המועצות התיימרה להיות, אבל אין טעם להתווכח איתן.

״הכוח הלא מבוקר״

שרת החוץ של דרום אפריקה אירחה בחודש שעבר את שר החוץ הרוסי סרגיי לברוב, ותיארה אחר כך את שיחותיהם כ"נפלאות", למרות שדרישתה המוקדמת לנסיגת רוסיה מאוקראינה לא התקבלה. בשבוע שעבר הגיעה אל דרום אפריקה סגנית ראש ממשלת סין, כדי לכבד בנוכחותה ועידה על "יחסי שני העמים". הצוללות, המשחתות ונושאות המטוסים הצדיעו לה בכניסה לנמל קייפטאון.

במינכן, באותו הזמן עצמו, שר החוץ של סין הטיף מוסר לבאי ועידת הביטחון הבינלאומית השנתית. רוב הבאים היו מן המערב, רוסיה לא הוזמנה. לפני שנה הוועידה הפצירה ברוסיה לא לפתוח במלחמה. נשיא רוסיה לא שעה לה.

China’s top diplomat Wang Yi says the United States shooting down the Chinese balloon - which he repeats was a civilian airship - was "absurd and hysterical" and he asks: There are so many balloons all over the world, is the US going to shoot all of them down? #MSC2023 #Munich pic.twitter.com/FamnC49k3d

- Hümeyra Pamuk (@humeyra_pamuk) February 18, 2023

השר הסיני התלונן על "הכוח הלא מבוקר" שארה"ב הפעילה בחודש שעבר נגד כדור פורח סיני. "היסטרי ואבסורדי", הסיני קרא להפלת הכדור. השימוש בכוח רוסי לא מבוקר נגד 44 מיליון בני אדם באוקראינה לא הטריד אותו. במהלך נאומו, צפון קוריאה שיגרה עוד טיל גרעיני. אבל הוא יעץ ל"ידידינו האירופיים" לשמור על קור רוח, והבטיח שסין תגיש תוכנית ליישוב המשבר. מעטים מאוד באולם עצרו את נשימתם.

U.S. Secretary of State Antony Blinken met top Chinese diplomat Wang Yi on the sidelines of a global security conference in Munich. Blinken told Yi that the balloon incident must never happen again https://t.co/navdXzA6Wg pic.twitter.com/JbbrZ4PKGJ

- Reuters (@Reuters) February 19, 2023

לאחר הנאום, השר הסיני ומזכיר המדינה של ארה"ב, טוני בלינקן, נפגשו פנים אל פנים במינכן. הדיווחים על הפגישה מחזקים את הרושם, שהיחסים "הידרדרו אל הנקודה הנמוכה ביותר שלהם מאז ביקר ריצ'רד ניקסון בבייג'ינג, ב־1972" (בלשונו של הניו יורק טיימס). הסינים חושבים שהאמריקאים צריכים להתנצל על הפלת הכדור, לא ההיפך. לפי האמריקאים, סין שוקלת עכשיו "במלוא התוקף" להושיט סיוע צבאי לרוסיה. לפי דיווח בוול סטריט ג'ורנל ביום שבת, סין כבר מספקת מל"טים "מסחריים" לרוסיה, המופעלים למטרות צבאיות בשמי אוקראינה.

האירופים מצידם עומדים על דעתם להוסיף ולחמש את אוקראינה ככל יכולתם, אף כי הקנצלר של גרמניה מוסיף לדבר בשבח "הזהירות" ובזכות הצורך להימנע מ"הסלמה".

איראן כשותפה

היש מקום מוצלח יותר ממינכן כדי לבטא את כאבי העולם? רובנו קצת התעייפנו מן ההשוואות עם 1938, אבל מוטב למחות את קורי השינה. יש סיבה להניח, כי העולם אמנם מתקדם לקראת עימות שאת היקפו ותוצאותיו אי אפשר לחזות.

בימים האחרונים התפרסמו ידיעות בארה"ב על היקף ההתקרבות בין רוסיה לאיראן. הניו יורק טיימס גילה את הכנות איראן לקליטת טייסת של מטוסי סוחוי־35, טובי התעשייה הצבאית הרוסית. קטן הספק שזו התמורה הרוסית לנשק האיראני, העוזר למלא את מחסני רוסיה. הוול סטריט ג'ורנל גילה כי איראן עומדת להקים מפעל על אדמת רוסיה, שיוכל לייצר 6,000 מל"טים. הרוסים מסתמכים זה זמן מה על מל"טים איראניים לכתישת תשתית אוקראינה.

ברור למדי שאיראן אינה עוד שותפה מקומית זוטרה של רוסיה בפרויקט הסורי שלהן, אלא היא הופכת לשותפה אסטרטגית של הקרמלין בשתי יבשות. איראן גם מאיצה את התקרבותה אל סין. הנשיא, אבראהים ראיסי, ביקר בסוף השבוע שעבר בבייג'ינג ושמע הבטחה סינית לתמוך ב"זכויותיה הלגיטימיות של איראן". כמובן, תמיד ייתכן שסין מתענגת על עצם ההקנטה. אבל כל זה נראה יותר ויותר כהיערכות רב־יבשתית לקראת מציאות גלובלית חדשה, אלימה ואגרסיבית.

נראה שישראל התחילה לשים לב לשינויים האסטרטגיים האלה. אולי אין זה מקרה ששר החוץ ביקר בקייב בשבוע שעבר, ומטוסים של חיל האוויר (על פי ידיעות זרות) תקפו לאחרונה מטרה בלב דמשק.

סדרי העולם התהפכו בשנה האחרונה בשיעורים שאיש לא היה מסוגל לחזות. כל המשתתפות צריכות להתאים את עצמן, אולי באופן רדיקלי.

רשימות קודמות בבלוג וביואב קרני. ציוצים (באנגלית) בטוויטר