גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אורי הדומי, מדטרוניק: "התהליכים שקורים כיום מקשים לשמר מרכזי פיתוח בישראל"

הדומי, לשעבר מנכ"ל חברת הרובוטיקה הרפואית מזור שנרכשה בידי מדטרוניק העולמית, לא יכול לשתוק מול "הפוליטיזציה של קבלת ההחלטות" לדבריו ● מזהיר מפגיעה בתעשיות המכשור הרפואי והטק, עקב רתיעה של גופים זרים "שמחויבים למגוון אנושי ושוויון זכויות"

אורי הדומי / צילום: איל יצהר
אורי הדומי / צילום: איל יצהר

"מאוד לא טריוויאלי בימים אלה לשמר את מרכזי הפיתוח של התאגידים הבינלאומיים הגדולים בישראל, והתהליכים שקורים בישראל הופכים את המשימה הזו לקשה עוד יותר", אומר בראיון לגלובס אורי הדומי, שניהל את חברת הרובוטיקה הרפואית מזור מימיה הראשונים ועד שנמכרה לחברת מדטרוניק ב־1.64 מיליארד דולר ב־2018. הדומי אמר את הדברים לגלובס לאחר שנאם בהפגנת המחאה נגד הרפורמה המשפטית, שנערכה בסוף השבוע בחיפה.

הנפקה, מכירה והפיכה לשלד בורסאי: "מסלול ההייטק" של הבורסה בתל אביב
כך הפכו קרנות ההון־סיכון לפנים של המחאה המשפטית
ההמלצה החריגה בבנקים: להגדיל חשיפה למניות בחו"ל

מדטרוניק היא חברת המכשור רפואי הגדולה בעולם כיום, הנסחרת בבורסת ניו יורק לפי שווי של 112 מיליארד דולר.

מרכזי פיתוח של תאגידים בינלאומיים בישראל נחשבים לאחד הגורמים המובילים לשגשוג של הסקטור הטכנולוגי בארץ. בתחום התוכנה והתקשורת כל החברות המובילות מחזיקות מרכזים בישראל; בתחום המכשור הרפואי ישנם כמה מרכזים מובילים, בעלי קשרים ענפים עם קהילת החדשנות המקומית. כך למשל מדטרוניק, פיליפס, GE Healthcare וג'ונסון אנד ג'ונסון מחזיקות מרכזים בישראל המעסיקים מאות עובדים, וגם מקימות חממות, תומכים בסטארט־אפים, מנהלות איתם שיתופי פעולה ומדי פעם אף רוכשות אותם. מדטרוניק היא רוכשת פעילה במיוחד, שביצעה מעל עשר רכישות של חברות בישראל.

בתחום התרופות, לעומת תחום המכשור הרפואי, מספר מרכזי הפיתוח של תאגידים בינלאומיים נמוך מאוד (מרק־סרונו, פרינג ולונזה), אך לאחרונה הקימו מספר חברות מרכזים העוסקים בפיתוח כלים דיגיטליים לטובת פיתוח תרופות, בהן תאגיד GSK ותאגיד Verily מקבוצת גוגל, וחברות נוספות החלו להשקיע בחממות טכנולוגיות בארץ. כל פעילות נוספת של חברה כזו בישראל נחגגת בהתלהבות ונחשבת לקריטית עבור התעשייה המקומית, אבל זה ממש לא קל.

"קשה לשמר את מרכזי הפיתוח בישראל מסיבות רבות", אומר הדומי. "עלות ההעסקה, התפעול, תחרות מול אזורים אחרים בעולם שאימצו גישות של תמרוץ וסיוע. יש כאן אקדמיה שהמוניטין שלה מצוין כרגע אבל הולך ונשחק, ובעיקר - שינויים כלכליים גלובליים שמובילים חברות בינלאומיות לשלם פחות עבור רעיונות, ויותר עבור מוצרים בשלים. ישראל טובה ברעיונות, ופחות בסקייל־אפ (הפיכת הרעיונות למוצרים מסחריים מצליחים, ג'ו').

"כאשר כבר מתרחש סקייל אפ מוצלח, ומוצר עושה את כל הדרך הקשה לשוק ותופס את העין של חברה כמו מדטרוניק, כפי שקרה במזור, או בחברת Cathworks שמדטרוניק חתמה איתה לאחרונה על הסכם שיווק עם אופציה לרכישה - זה קורה אך ורק בעקבות היווצרות של רשת שיתופי פעולה רחבת היקף של החברה הצעירה עם גורמים שונים בחו"ל. עם האקדמיה בעולם, עם משקיעים, עם מפיצים".

"בסין אין כמעט מרכזי פיתוח, ולא בכדי"

על הרקע הזה, אומר הדומי כי "התהליכים הפוליטיים שמתרחשים הם פשוט סטירת לחי. אנחנו צריכים כל הזמן להסביר למשקיעים ושותפים מדוע כן כדאי להם לפעול בישראל למרות הכול. איך נסביר להם שכדאי להם להשקיע במדינה עם מערכת משפט לא יציבה, פוליטיזציה של קבלת החלטות ומערכת תקציבית שהיא כולה פוליטית, ולא ברור שהיא מתעדפת את הסביבה הטכנולוגית. זה הכול חוץ מרוח גבית".

בהקשר של קשרים אקדמיים, מחדד הדומי כי "העולם האקדמי מבוסס על קשרים בינלאומיים, והאקדמיה היא לרוב הראשונה להפנות את הגב בעקבות תהליכים פוליטיים. אנחנו נראה מדענים שלא חוזרים לישראל, ובמקביל המעמד של האקדמיה המקומית יתערער - שני תהליכים שיזינו זה את זה".

הוא מציין כי חברות בינלאומיות מחויבות היום למדיניות בתחומי הקיימות, האתיקה והחברה. "הן מדברות על מגוון אנושי, הגינות, שוויון זכויות, זה מופיע בתור תנאי הכרחי", הוא מדגיש. "הן לא ירצו שהמוצרים שלהן יגיעו ממדינה שתסיר את הנושאים האלה מן החזון שלה".

"אפשר להגיד לי 'מה עם סין? מה עם סינגפור?', והתשובה היא שיש למדינות הללו קשרים אקדמיים עם העולם, ובסין יש מפעלי ייצור, אבל מרכזי פיתוח אין ממש, וזה לא מקרי לדעתי. לא רואים בסביבות האלה שיתופי פעולה בינלאומיים עם זירת החדשנות".

"היכולת לפתח וליצור דועכת בסביבה תוקפנית"

בהפגנה בחיפה אמר הדומי דברים חריפים אף יותר. "מזור פועלת בתחום הניתוחים הזעיר־פולשניים, כדי להביא מזור לחולה מבלי שנגרם חורבן מסביב", אמר בין היתר. "זאת מתוך הבנה שגוף האדם הוא מערכת סבוכה ומורכבת של מבנים, קשרים, רקמות ואיזונים, ושטיפול ללא תכנון מפורט שמתחשב בכל אלו ובבקרות שבין חלקי הגוף השונים, עלול לגרום לנזק שאינו בר תיקון, ואף לקריסה ואובדן.

"הממשלה בחרה לפעול בפולשנות ולהשתלט בכוחנות פוליטית לא מרוסנת על מנגנונים שאמורים להיות עצמאיים, על המערכות החיוניות לקיומה של רקמה אזרחית, דמוקרטית, מאוזנת ובריאה".

בדומה לכמה יזמים שראיינו לפניו, הדומי מדגיש כי חדשנות נוצרת בסביבה בטוחה רגולטורית המאופיינת גם בתחושת חופש. "היכולת לפתח וליצור יושבת על היכולת הבסיסית לחשוב ולפעול באופן חופשי", הוא אומר. "היא מתאפשרת בסביבה מגוונת בדעות, במקום שבו הזכויות של הפרט מוגנות ומובטחות. היא דועכת בסביבה אלימה ותוקפנית והיא נדירה בעיתות של חרדה. המהלכים שהממשלה הזו מקדמת נועדו לצמצם את החופש ולאיים על זכויות היסוד שלנו, האזרחים".

"ראש הממשלה יכול לעצור את המהלך"

הדומי לא הסתיר את הכתובת של נאומו: "יש לממשלה הזו הרבה כוח; ביכולתה, ובעיקר ביכולת של העומד בראשה, גם לעצור את המהלך וגם לבנות. אני בטוח שיש מקום לפשרה, להידברות אם היא כנה. אם היא מניפולטיבית, אז לא. ההתרשמות שלי הייתה שנשיא המדינה דיבר מדם לבו, בכנות והבנה. אני לא מוכן להיות כל כך פסימי ולהגיד 'אין סיכוי'.

"המפתח לכל התהליך הזה בידיים של ראש הממשלה. אני לא מצפה לא מרוטמן (ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, ג'ו'), לא משר המשפטים ולא מאף אחד 'לרדת מהעץ', אני לא חושב שהם יכולים. היחיד שיכול לרדת מהעץ, שאולי בגלל החרדות הקיומיות והניסיון להימלטות מדין לא עושה את זה, זה ראש הממשלה. אני ממש מקווה שראש הממשלה לא ירצה להשאיר אחריו מורשת של חורבן של המדינה ושל החברה הזו. זה לא מגיע לא לו ולא לנו".

עוד כתבות

בנייה / אילוסטרציה: Shutterstock

מדד תשומות הבנייה למגורים עלה ב–0.6% בינואר, השכר ממשיך להיות המרכיב הדומיננטי

מדד תשומות הבנייה המשיך לעלות גם בחודש הראשון של 2026, אם כי בשיעור מזערי ● ללא העלייה בשכר העבודה, ירד המדד ב־0.2%

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ משוחח עם עיתונאים / צילום: ap, Evan Vucci

בישראל מרוצים מביטול מכסי טראמפ: "מעניק יתרון במו"מ, אין כבר טעם למהר לחתום"

גורמים בממשלה מסרו לגלובס כי פסיקת ביהמ"ש העליון בארה"ב, שפסלה את מרבית המכסים הגלובליים, משפרת משמעותית את עמדת המיקוח של ישראל במו"מ על הסכם הסחר ● בינתיים, היצואנים בארץ דווקא מביעים חשש שהיתרון היחסי של ישראל ייפגע, לאחר שטראמפ הכריז על מכס גלובלי אחיד של 15%

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

עם שווי של פי 3 מטבע: המניה שתעשה היום היסטוריה בבורסה בת"א

המשקיעים ימשיכו לעקוב אחר המתיחות הגוברת בין ארה"ב לאיראן ● השווקים מתמחרים הורדת ריבית של בנק ישראל בהסתברות של כ-50%, גם הכלכלנים חלוקים ● פאלו אלטו תצטרף היום לבורסה בת"א ● וגם: אלכס זבז'ינסקי ממיטב מעריך - "שוק המניות בישראל התייקר מדי לפי כל פרמטר" ● כל מה שכדאי לדעת לקראת פתיחת שבוע המסחר

מנכ''ל דקארט דין לייטרסדורף וסמנכ''ל המוצר משה שלו / צילום:  עמית אלקיים

מ-8200 להנהלת חד הקרן: התפקיד החדש של יוסי שריאל

יוסי שריאל צורף לחברת דקארט על ידי מייסדיה, דין לייטרסדורף ומשה שלו, שהיו גם פקודיו ביחידת 8200 ● הוא שוחרר משירות מילואים על ידי הרמטכ"ל אייל זמיר כמי שנושא באחריות פיקודית לאירועי ה-7 באוקטובר מעצם תפקידו כמפקד 8200

האם הקריפטו צפוי לנפילה חדה דווקא כעת? / צילום: Shutterstock

הדקו חגורות: מדוע הירידות בביטקוין עלולות להפוך לצניחה חופשית?

המטבע הדיגיטלי המוביל כבר נכנס למיינסטרים, אך המנועים שדחפו אותו לשיא הפכו כיוון ודוחפים כעת מטה ● האכזבה מממשל טראמפ, בריחת הכסף המוסדי והלחץ שיוצרות חברות האוצר, מקשים על מציאת תחתית ● אז לאן עוד עלול הביטקוין ליפול בקרוב, ואת מי יגרור איתו

מתחם ביג גלילות, בשבוע שעבר / צילום: גלית חתן

שנה לביג גלילות: המספרים נחשפים

מתחם הענק בגלילות של רשת המרכזים המסחריים ביג עורר עניין עוד לפני הפתיחה, אבל אחרי ההייפ של החודשים הראשונים, הפדיון היומי ירד כצפוי בעשרות אחוזים ● רשימת ההמתנה עדיין קיימת, אך בשוק מספרים גם על תנאים מקלים לשוכרים ● על כמה עומד הפידיון היומי ומה קרה למתחרים?

שדות סולאריים של דוראל בארה''ב / צילום: באדיבות דוראל

מניות האנרגיה הלוהטות של ת"א קפצו פי 3 בזכות הימור על השוק האמריקאי

חברות האנרגיה אנלייט, או.פי.סי ודוראל הוסיפו בשנה האחרונה מאות אחוזים לשוויין, על רקע פעילותן המתרחבת בארה"ב ● השלוש הפכו לחביבות המשקיעים בזכות רוח גבית לה הן זוכות מהביקוש האדיר לחשמל בארה"ב, בעיקר עבור חוות שרתים למהפכת ה–AI

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: דני שם טוב, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הדילמה של בנק ישראל עם הריבית והסיבה שהאנליסטים עשו סיבוב פרסה

האינפלציה באמצע טווח היעד, והשקל התחזק, אך רוחות המלחמה מול איראן טרפו את הקלפים וגרמו לשוק לשנות כיוון ● בעוד שנתוני הצמיחה המפתיעים מעניקים לנגיד "מרחב נשימה", רוב האנליסטים מעריכים כעת: בנק ישראל יבחר בשמרנות וישאיר את הריבית על כנה

שלטי מבצעי קבלן / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

האם מחירי הדירות בתל אביב באמת עולים? הגרף שכדאי להכיר

האם מחירי הנדל"ן בת"א באמת עולים או שזו תוצאה של "בליץ" הטבות סוף שנה? ● לאחר שנים שמחירי דירות יד ראשונה ויד שנייה נעו במתאם גבוה, כעת הם מתנתקים והפערים שנפתחים מגיעים לרמה היסטורית ● הכלכלן הראשי בהפניקס מסביר: כך מבצעי המימון האגרסיביים של הקבלנים מנפחים את המחירים - על הנייר

מוצרי חלב / צילום: איל יצהר

המשק עמוק בקרב על החלב, אבל המוצר הזה ממילא בירידה

שינוי בטעם, עלייה ברמת החיים ומחסור כרוני שוחקים את מעמדו של קרטון החלב המסורתי ● מנגד, הגבינות המיובאות מציגות ביקושי שיא, אף שהן יקרות במאות אחוזים מהעולם - מה שיוצר לחץ להגדלת המכסות הפטורות ממכס במטרה לבלום את התייקרותן

מטה בנק ישראל בירושלים / צילום: בר לביא

בניגוד לקונצנזוס: האנליסט שמעריך שבנק ישראל יוריד היום את הריבית

למרות הערכות כי ריבית בנק ישראל תישאר היום ללא שינוי, ישנן גם הערכות של אנליסטים בשוק הסבורים כי הריבית בכל זאת בדרך להורדה נוספת השבוע ל-3.75%

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

ארה"ב מפנה עובדים מלבנון; לאור יום: הסלמה במחאות באיראן

בלבנון דווח כי השגרירות האמריקנית פינתה עשרות מעובדיה • סטודנטים בטהראן ממשיכים להפגין נגד המשטר - תיעודים של הצתת דגלי איראן הופצו ברשתות • נשיא ארה"ב דונלד טראמפ ממשיך בהזרמת הכוחות למזרח התיכון ובהפעלת לחץ על איראן במסגרת המו"מ • נושאת המטוסים הגדולה בעולם, שהשתתפה בלכידת מדורו, מתקרבת לחופי ישראל ● עדכונים שוטפים

אניית מטען של צים / צילום: Craig Cooper

בוועדת הכלכלה חוששים: האם ‘צים החדשה’ תעמוד בצורכי החירום?

בדיון בנושא בוועדת הכלכלה של הכנסת, עלו חששות רבים בנושא, ויו"ר ועד עובדי צים אורן כספי האשים: "נותנים לסעודים ולקטארים טבעת חנק על צוואר המדינה" ● ח"כ דוד ביטן, יו"ר הוועדה, מבקש לקיים דיון חסוי בנושא ● ישי דוידי, מייסד ומנכ"ל קרן פימי: "לא יהיה מצב שצים החדשה לא תעמוד בדרישות של מדינת ישראל"

נתנאל גבעתי / צילום: סימן טוב סרוסי

המגורים אצל ההורים, השיפוץ שהסתבך וההשקעה ב-13 דירות

נתנאל גבעתי רק בן 37 ומאחוריו כבר שורה ארוכה של עסקאות, בהן 13 בארצות הברית ● בראיון לגלובס הוא מספר על טעויות שעשה בדרך ואיך קנה שלוש דירות באינדיאנה בלי לבקר שם

אייפון / צילום: Shutterstock

פשרה בפרשת האטת האייפונים: אפל צפויה לפצות לקוחות ב-10 מיליון שקל

בתביעה הייצוגית נטען כי אפל התקינה במכשירי האייפון, באמצעות עדכוני תוכנה, תוכנות שהאטו ושיבשו את פעולת המכשירים - וזאת באופן יזום ומתוכנן, ללא ידיעת המשתמשים וללא הסכמתם ● עוד נטען כי אפל ישראל וחברת איי דיגיטל היו מודעות לכך, ולכן הן נושאות באחריות ● הסדר הפשרה כפוף לאישור בית המשפט

טילי ''ספייק'' מתוצרת רפאל / צילום: דוברות רפאל

הודו רצתה ייצור מקומי, משרד הביטחון מצא פתרונות - והיצוא הביטחוני מזנק

למרות החרמות והלחצים, הוכחות היכולת בשדה הקרב מזניקות את היקפי העסקאות מול משרד ההגנה ההודי ● ראש סיב"ט יאיר קולס מסביר כיצד המודל עובר מהסכמי רכש להקמת "רגליים ייצוריות" בתוך הודו ● וגם: איך מתמודדים עם תופעת ההעתקות של פיתוחים ביטחוניים?

ברק רוזן, צחי ארבוב וזיו יעקובי / צילום: ינאי אלפסי, אלכס פרגמנט

הנתון שיכריע אם המיזוג הענק בין אקרו לישראל קנדה יצליח

המיזוג הצפוי בין יזמיות הנדל"ן המובילות ישראל קנדה ואקרו צפוי ליצור את החברה הגדולה בענף ● בשוק מנתחים את היתרונות והסיכונים שלקחו על עצמם בעלי ישראל קנדה, את הסיבות שהביאו למכירתה של אקרו, ואת הנתון שעליו תקום או תיפול הצלחת העסקה

ויקטור וקרט, מנכ''ל לאומי פרטנרס / צילום: הגר בדר

מסע הרכש נמשך: לאומי פרטנרס משקיעה ברייק נדל"ן לפי שווי של 525 מיליון שקל

זרוע ההשקעות של בנק לאומי תרכוש 16% ממניות חברת ההתחדשות העירונית שבשליטת אספן ויוסי רייק ● ההשקעה מגיעה כשלב מקדים להנפקה ראשונית שתבוצע בשלוש השנים הקרובות

כותרות העיתונים בעולם

תרחיש האימה של טראמפ: התגובה האיראנית שעוצרת מלחמה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: תקיפה באיראן לא תהיה קלה לביצוע כמו המבצע האמריקאי בונצאולה, השאלות הפתוחות שנשארו לטראמפ, ואיך עשויה להיראות המלחמה מול איראן? • כותרות העיתונים בעולם

משה מזרחי, מייסד אינמוד / צילום: איל יצהר

הדירקטוריון שאמר לא למיליארד דולר

דירקטוריון אינמוד הודיע כי אף אחת מההצעות שהוגשו לרכישת החברה אינה מתאימה ● על חברת האסתטיקה הרפואית התחרו שתי קבוצות, אחת ישראלית ואחת קוריאנית, וההצעות היו לשווי של יותר ממיליארד דולר