גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אורי הדומי, מדטרוניק: "התהליכים שקורים כיום מקשים לשמר מרכזי פיתוח בישראל"

הדומי, לשעבר מנכ"ל חברת הרובוטיקה הרפואית מזור שנרכשה בידי מדטרוניק העולמית, לא יכול לשתוק מול "הפוליטיזציה של קבלת ההחלטות" לדבריו ● מזהיר מפגיעה בתעשיות המכשור הרפואי והטק, עקב רתיעה של גופים זרים "שמחויבים למגוון אנושי ושוויון זכויות"

אורי הדומי / צילום: איל יצהר
אורי הדומי / צילום: איל יצהר

"מאוד לא טריוויאלי בימים אלה לשמר את מרכזי הפיתוח של התאגידים הבינלאומיים הגדולים בישראל, והתהליכים שקורים בישראל הופכים את המשימה הזו לקשה עוד יותר", אומר בראיון לגלובס אורי הדומי, שניהל את חברת הרובוטיקה הרפואית מזור מימיה הראשונים ועד שנמכרה לחברת מדטרוניק  ב־1.64 מיליארד דולר ב־2018. הדומי אמר את הדברים לגלובס לאחר שנאם בהפגנת המחאה נגד הרפורמה המשפטית, שנערכה בסוף השבוע בחיפה.

הנפקה, מכירה והפיכה לשלד בורסאי: "מסלול ההייטק" של הבורסה בתל אביב
כך הפכו קרנות ההון־סיכון לפנים של המחאה המשפטית
ההמלצה החריגה בבנקים: להגדיל חשיפה למניות בחו"ל

מדטרוניק היא חברת המכשור רפואי הגדולה בעולם כיום, הנסחרת בבורסת ניו יורק לפי שווי של 112 מיליארד דולר.

מרכזי פיתוח של תאגידים בינלאומיים בישראל נחשבים לאחד הגורמים המובילים לשגשוג של הסקטור הטכנולוגי בארץ. בתחום התוכנה והתקשורת כל החברות המובילות מחזיקות מרכזים בישראל; בתחום המכשור הרפואי ישנם כמה מרכזים מובילים, בעלי קשרים ענפים עם קהילת החדשנות המקומית. כך למשל מדטרוניק, פיליפס, GE Healthcare וג'ונסון אנד ג'ונסון מחזיקות מרכזים בישראל המעסיקים מאות עובדים, וגם מקימות חממות, תומכים בסטארט־אפים, מנהלות איתם שיתופי פעולה ומדי פעם אף רוכשות אותם. מדטרוניק היא רוכשת פעילה במיוחד, שביצעה מעל עשר רכישות של חברות בישראל.

בתחום התרופות, לעומת תחום המכשור הרפואי, מספר מרכזי הפיתוח של תאגידים בינלאומיים נמוך מאוד (מרק־סרונו, פרינג ולונזה), אך לאחרונה הקימו מספר חברות מרכזים העוסקים בפיתוח כלים דיגיטליים לטובת פיתוח תרופות, בהן תאגיד GSK ותאגיד Verily מקבוצת גוגל, וחברות נוספות החלו להשקיע בחממות טכנולוגיות בארץ. כל פעילות נוספת של חברה כזו בישראל נחגגת בהתלהבות ונחשבת לקריטית עבור התעשייה המקומית, אבל זה ממש לא קל.

"קשה לשמר את מרכזי הפיתוח בישראל מסיבות רבות", אומר הדומי. "עלות ההעסקה, התפעול, תחרות מול אזורים אחרים בעולם שאימצו גישות של תמרוץ וסיוע. יש כאן אקדמיה שהמוניטין שלה מצוין כרגע אבל הולך ונשחק, ובעיקר - שינויים כלכליים גלובליים שמובילים חברות בינלאומיות לשלם פחות עבור רעיונות, ויותר עבור מוצרים בשלים. ישראל טובה ברעיונות, ופחות בסקייל־אפ (הפיכת הרעיונות למוצרים מסחריים מצליחים, ג'ו').

"כאשר כבר מתרחש סקייל אפ מוצלח, ומוצר עושה את כל הדרך הקשה לשוק ותופס את העין של חברה כמו מדטרוניק, כפי שקרה במזור, או בחברת Cathworks שמדטרוניק חתמה איתה לאחרונה על הסכם שיווק עם אופציה לרכישה - זה קורה אך ורק בעקבות היווצרות של רשת שיתופי פעולה רחבת היקף של החברה הצעירה עם גורמים שונים בחו"ל. עם האקדמיה בעולם, עם משקיעים, עם מפיצים".

"בסין אין כמעט מרכזי פיתוח, ולא בכדי"

על הרקע הזה, אומר הדומי כי "התהליכים הפוליטיים שמתרחשים הם פשוט סטירת לחי. אנחנו צריכים כל הזמן להסביר למשקיעים ושותפים מדוע כן כדאי להם לפעול בישראל למרות הכול. איך נסביר להם שכדאי להם להשקיע במדינה עם מערכת משפט לא יציבה, פוליטיזציה של קבלת החלטות ומערכת תקציבית שהיא כולה פוליטית, ולא ברור שהיא מתעדפת את הסביבה הטכנולוגית. זה הכול חוץ מרוח גבית".

 

בהקשר של קשרים אקדמיים, מחדד הדומי כי "העולם האקדמי מבוסס על קשרים בינלאומיים, והאקדמיה היא לרוב הראשונה להפנות את הגב בעקבות תהליכים פוליטיים. אנחנו נראה מדענים שלא חוזרים לישראל, ובמקביל המעמד של האקדמיה המקומית יתערער - שני תהליכים שיזינו זה את זה".

הוא מציין כי חברות בינלאומיות מחויבות היום למדיניות בתחומי הקיימות, האתיקה והחברה. "הן מדברות על מגוון אנושי, הגינות, שוויון זכויות, זה מופיע בתור תנאי הכרחי", הוא מדגיש. "הן לא ירצו שהמוצרים שלהן יגיעו ממדינה שתסיר את הנושאים האלה מן החזון שלה".

"אפשר להגיד לי 'מה עם סין? מה עם סינגפור?', והתשובה היא שיש למדינות הללו קשרים אקדמיים עם העולם, ובסין יש מפעלי ייצור, אבל מרכזי פיתוח אין ממש, וזה לא מקרי לדעתי. לא רואים בסביבות האלה שיתופי פעולה בינלאומיים עם זירת החדשנות".

"היכולת לפתח וליצור דועכת בסביבה תוקפנית"

בהפגנה בחיפה אמר הדומי דברים חריפים אף יותר. "מזור פועלת בתחום הניתוחים הזעיר־פולשניים, כדי להביא מזור לחולה מבלי שנגרם חורבן מסביב", אמר בין היתר. "זאת מתוך הבנה שגוף האדם הוא מערכת סבוכה ומורכבת של מבנים, קשרים, רקמות ואיזונים, ושטיפול ללא תכנון מפורט שמתחשב בכל אלו ובבקרות שבין חלקי הגוף השונים, עלול לגרום לנזק שאינו בר תיקון, ואף לקריסה ואובדן.

"הממשלה בחרה לפעול בפולשנות ולהשתלט בכוחנות פוליטית לא מרוסנת על מנגנונים שאמורים להיות עצמאיים, על המערכות החיוניות לקיומה של רקמה אזרחית, דמוקרטית, מאוזנת ובריאה".

בדומה לכמה יזמים שראיינו לפניו, הדומי מדגיש כי חדשנות נוצרת בסביבה בטוחה רגולטורית המאופיינת גם בתחושת חופש. "היכולת לפתח וליצור יושבת על היכולת הבסיסית לחשוב ולפעול באופן חופשי", הוא אומר. "היא מתאפשרת בסביבה מגוונת בדעות, במקום שבו הזכויות של הפרט מוגנות ומובטחות. היא דועכת בסביבה אלימה ותוקפנית והיא נדירה בעיתות של חרדה. המהלכים שהממשלה הזו מקדמת נועדו לצמצם את החופש ולאיים על זכויות היסוד שלנו, האזרחים".

"ראש הממשלה יכול לעצור את המהלך"

הדומי לא הסתיר את הכתובת של נאומו: "יש לממשלה הזו הרבה כוח; ביכולתה, ובעיקר ביכולת של העומד בראשה, גם לעצור את המהלך וגם לבנות. אני בטוח שיש מקום לפשרה, להידברות אם היא כנה. אם היא מניפולטיבית, אז לא. ההתרשמות שלי הייתה שנשיא המדינה דיבר מדם לבו, בכנות והבנה. אני לא מוכן להיות כל כך פסימי ולהגיד 'אין סיכוי'.

"המפתח לכל התהליך הזה בידיים של ראש הממשלה. אני לא מצפה לא מרוטמן (ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, ג'ו'), לא משר המשפטים ולא מאף אחד 'לרדת מהעץ', אני לא חושב שהם יכולים. היחיד שיכול לרדת מהעץ, שאולי בגלל החרדות הקיומיות והניסיון להימלטות מדין לא עושה את זה, זה ראש הממשלה. אני ממש מקווה שראש הממשלה לא ירצה להשאיר אחריו מורשת של חורבן של המדינה ושל החברה הזו. זה לא מגיע לא לו ולא לנו".

עוד כתבות

תיקון והתנצלות

מטוס של אייר אינדיה / צילום: Shutterstock

זו חברת התעופה שלא תשוב לפעול בישראל בחודשי הקיץ

אייר אינדיה, חברת התעופה היחידה שמפעילה טיסות ישירות להודו, האריכה את השהיית הטיסות לישראל ● החברה מוותרת על הקיץ בישראל - אלה היעדים דרכם תוכלו לטוס להודו

ספגטי ארבייטה / צילום: בנצי ארבל

הטברנה שמגישה אוכל איטלקי קלאסי, פשוט ושמח

ב"טברנה רומאנה" אף אחד לא בא להמציא את הגלגל, רק להציע אוכל טעים ומספק שלפעמים אף עולה על הציפיות ● המחירים הם חלק מהפאן

אלוף תומר בר / צילום: דובר צה''ל

בין עזה לאיראן: קווים לדמות של מפקד חיל האוויר תומר בר

דורות של מפקדי חיל אוויר חלמו להיות בנעליים של האלוף תומר בר, האיש שפיקד על חיסול נסראללה ובכירי חמאס והוביל את התקיפה ההיסטורית באיראן ● אולם, כשמקורביו משוחחים איתו על כך, הוא משיב: "אני מוכן לוותר על הכול ולחזור ל־6 באוקטובר" ● ממכתב הסרבנים, דרך הטבח בעוטף ועד להישגים של חיל האוויר תחתיו: מיהו תומר בר?

ליז טראס מתפטרת מראשות ממשלת בריטניה / צילום: Associated Press, Alberto Pezzali

ראש ממשלת בריטניה לשעבר: "הניסוי של עצמאות הבנקים המרכזיים נכשל"

45 יום בלבד כיהנה ליז טראס כראש ממשלת בריטניה, אך היא מתעקשת שלא מדובר בכישלון ● בראיון מיוחד לגלובס היא מתארת כיצד התנגדות הממסד הכלכלי ותגובת השווקים לתקציב שהובילה הביאו להדחתה ● היא תוקפת את הבנק המרכזי, מתייצבת מאחורי ישראל והמבצע באיראן, ויש לה גם אזהרה: "אם לא נשמור על ערכי המערב, נגיע לנקודת אל־חזור"

ח''כ שמחה רוטמן / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

המהפכה בדיני החוזים יוצאת לדרך: כך היא תעבוד

ועדת החוקה אישרה את הצעת החוק שהוביל היו"ר שמחה רוטמן לביטול הפסיקה המאפשרת לבתי משפט לפרש חוזים בהתאם לכוונת הצדדים ● במקומה, הצדדים לחוזה הם שיקבעו כיצד לפרשו, זולת מספר החרגות ● בענף חלוקים לגבי ההשלכות ונערכים לשינוי דרמטי

התחדשות עירונית בת''א. התחום תופס יותר משליש מהתחלות הבנייה / צילום: דיויד לוין

בשוק ללא חסמי כניסה, חלומות הרווח של היזמים כנראה מוגזמים

13 חברות נדל"ן הצטרפו לבורסת תל אביב במחצית הראשונה של השנה, חלקן אפילו לא מסרו פרויקט עדיין ● במקום שהריבית הגבוהה תנקה את השוק, רק צצים עוד ועוד יזמים - וההוצאות שלהם דווקא גדלות

הסכם ממון / אילוסטרציה: Shutterstock, Elnur

האם ניתן להגיש תביעת נזיקין נגד בן או בת זוג שבגדו?

בני זוג רשאים לערוך ביניהם הסכם ממון הכולל ענישה כלכלית על בגידה ● בדרך-כלל הסכם זה מתווסף על רקע ניסיון עגום קודם שבו נחשף חוסר הנאמנות הזוגי של מי מהם ● כמסקנה מפסקי דין בנושא מהעבר, חשוב להגדיר מה ייחשב בעיני בני הזוג "כבגידה" המצדיקה את הפעלת הסנקציה הכלכלית

גירושים. שיתוף נכסים עשוי להיווצר גם בלי כוונה מפורשת / אילוסטרציה: Shutterstock

ביהמ"ש הכריע: בעל ישלם לגרושתו 50 מיליון דולר - "אחד המקרים המקוממים"

סכסוך גירושים באלפיון העליון הוביל להכרעה דרמטית נגד מי שנקבע כי השתמש במומחיותו למקלטי מס ונאמנויות, כדי להסתיר רכוש משפחתי בהיקף של 75 מיליון דולר ● האישה צפויה לקבל כמחצית מהרכוש ומהבית, ובסך-הכול כ-50 מיליון דולר ● עורכי דינו של הבעל: "בפסק הדין נפלו טעויות חריפות, נערער"

מטוסי קרב איראניים באספהאן / צילום: Reuters, WANA NEWS AGENCY

רגע אחרי הפסקת האש, איראן יוצאת לעסקת ענק. על הפרק: מטוסי קרב חדשים

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס, ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מיד לאחר כינון הפסקת האש, שר ההגנה האיראני המריא לסין עם מטרה אחת: לרכוש מטוסי קרב מדגם J-10C ● מדובר בחלופה זולה יותר למטוסי סוחוי 35 שלא סופקו לאיראן למרות הבטחות מצד רוסיה, ובקפיצת מדרגה טכנולוגית עבור הצי המיושן של הרפובליקה האסלאמית

חדשות ההייטק / צילום: ap, Michael Perez

החברה הישראלית שתספק נחילי רחפנים חמושים לארה"ב

המדור של גלובס מציג מדי שבוע את כל החדשות המעניינות בענף ההייטק • והפעם: Base44 של היזם מאור שלמה נמכרה לוויקס ב-80 מיליון דולר בעסקה יוצאת דופן, ענקית המחשוב שמאמינה בחברת הקוונטום הישראלית, חברת הרחפנים הישראלית, אקסטנד, זכתה במכרז לאספקת נחילי רחפנים חמושים משוטטים שפרסם משרד ההגנה האמריקאי בהיקף של 10 מיליון דולר, וגם סערה סביב מתכנת הודי שמואשם בהונאה סדרתית ● חדשות ההייטק

דונלד טראמפ / צילום: ap, Manuel Balce Ceneta

טראמפ הודיע כי חתם על הסכם סחר עם וייטנאם

"זה יהיה הסכם שיתוף פעולה נפלא בין שתי המדינות שלנו. התנאים הם שוייטנאם תשלם לארצות הברית מכס בגובה 20% על כל המוצרים שיישלחו לשטחנו, ומכס של 40% על כל העברה דרך מדינה שלישית", כתב טראמפ

מוצרים בסופרמרקט / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

פרשת תיאום המחירים במזון: כתב אישום נגד סמנכ"ל מכירות בשסטוביץ

רשות התחרות הגישה כתב אישום נגד משה גוזלי, סמנכ"ל מכירות בשסטוביץ, בגין השמדת ראיות ושיבוש מהלכי משפט ● בחודש פברואר האחרון הגישה רשות התחרות כתב אישום ראשון בפרשה נגד רשתות הקמעונאות ויקטורי, יוחננוף, סופר ברקת ומנהליהן ● עורך דינו של גוזלי: "טוב היה לו כתב האישום הזה לא היה בא לעולם"

ניב כרמי, מייסד פולוס-טק / איור: גיל ג'יבלי

לתפוס מחבלים מהאוויר: המיזם החדש של ההייטקיסט שהקים חברה שנויה במחלוקת ועזב לשוויץ

חברת פולוס־טק שהקים אחד ממייסדי NSO, ניב כרמי, מפתחת חיישן שמותקן על מל"טים ומזהה מחבלים על פי אותות רדיו מהטלפון - בלי לפרוץ למכשיר ● לגלובס נודע: מתקיימים מגעים עם מערכת הביטחון לשילוב הטכנולוגיה, שהחלה את דרכה בתחום החילוץ וההצלה

טלי גוטליב, מהרן פרוזנפר / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות, תמר מצפי

סמוטריץ' רוצה מישהו מבחוץ לאגף התקציבים. איך יגיבו העובדים?

סמוטריץ' רוצה מישהו מבחוץ לאגף התקציבים ● הדיון בבג"ץ שלא היה אמור להתקיים ● ומחיר ההתחייבויות שמשרד החינוך שכח ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

אלוף במיל' יואב (פולי) מרדכי. פרש מצה''ל ב-2018 / צילום: דובר צה''ל

קטארגייט: האלוף במיל' יואב (פולי) מרדכי נחקר באזהרה

מרדכי - שפרש מצה"ל ב-2018 אחרי ששימש בין היתר כמתאם פעולות הממשלה בשטחים - הוא בעלי חברה החשודה כי העבירה מאות אלפי שקלים ליונתן אוריך, יועצו הקרוב של רה"מ נתניהו, במהלך 2024 - זאת לכאורה לטובת קמפיין לטובת קטאר ● מטעמו של מרדכי נמסר: "פולי מרדכי שירת ומשרת את מדינת ישראל מזה עשרות שנים, ולא דבק רבב בפעילותו"

ישי דוידי, מראשי קרן פימי / צילום: יונתן בלום

קרן פימי ממשיכה למכור מניות בטחוניות: הציפה רווחים של כ-2 מיליארד שקל מתחילת השנה

הקרן, שמוביל ישי דוידי, מכרה אמש מניות עשות אשקלון ברבע מיליארד שקל - בהמשך למימושים בפי.סי.בי, אורביט ותאת

גל קרובינר, מנכ''ל פאגאיה / צילום: יח''צ פאגאיה

מנכ"ל פאגאיה רוצה לבנות חברת פינטק של עשרות מיליארדי דולרים

שלוש שנים לאחר הדרמה שנלוותה להנפקת פאגאיה בנאסד"ק, מציגה החברה לראשונה רווח נקי ● גל קרובינר, מנכ"ל ואחד ממייסדי החברה, מסמן יעד שאפתני: "להוכיח שאפשר לבנות חברת פינטק של עשרות מיליארדי דולרים מישראל" ● ההמלצה שלו ליזמים צעירים: "להשקיע בבחירת השותפים, ולהבין שזה כמעט כמו נישואים"

כוחות צה''ל בעזה / צילום: דובר צה''ל

1 מכל 3 צעירים בסיכון להתמכרות: חיילים בסדיר ומילואימניקים צעירים בסיכון מוגבר

נתוני המרכז הישראלי להתמכרויות ולבריאות הנפש מגלים שמאז 2018 קפץ מספר המדווחים על בעיית התמכרות בכ־150% ● ובקרב בני 18־26 התופעה רחבה עוד יותר ● מנהלי המרכז מסבירים כיצד רצף המשברים בארץ מרחיב את מעגל ההתמכרויות ואיזה טיפול יחולל שינוי אמיתי

דונלד טראמפ, נשיא ארצות הברית פוסט ברשת Truth, 26.6.25 / צילום: ap, Michael Perez

חנינה בלי הרשעה: האם הנשיא יכול לחלץ את נתניהו ממשפט?

הקריאה של הנשיא האמריקאי להפסיק את משפט נתניהו העלתה לשיח את האפשרות שהנשיא הרצוג יעניק לו חנינה ● אלא שנתניהו טרם הורשע בדבר, מה שמקשה על כניסה למסלול הזה ● וגם: מה חשב בזמן אמת אהרן ברק על הרעיון?