הנפקה, מכירה והפיכה לשלד בורסאי: "מסלול ההייטק" של הבורסה בתל אביב

ביום שני השבוע זינקה מניית חברת הטכנולוגיה הקטנה קונטיניואל  ב-50% כמעט, על רקע דיווח שלפיו פעילותה תימכר. למרות שמדובר על פניו בעלייה יוצאת דופן, הוסיף אותו זינוק במניה כ-3 מיליון שקל בלבד לערכה של קונטיניואל, שחתמה את יום המסחר בשווי של פחות מ-10 מיליון שקל.

● ​פיקדון בבנק, מט"ח או קרן כספית? איפה כדאי להשקיע בזמן שהריבית עולה | בדיקת גלובס
● מחברת תעופה ועד בית השקעות: השלדים הבורסאיים מרימים ראש 
● "כדור השלג צובר תאוצה": מה אומר מדד הדופק של גלובס על המצב במשק? 

קונטיניואל, המספקת שירותים מבוססי תוכנה למטרת ניתוח, ניטור וטיוב של תקשורת לתחבורה מתקדמת, תמכור את פעילותה לחברת הטכולוגיה הוותיקה רדקום, שנסחרת בנאסד"ק, תמורת 2.5 מיליון דולר בלבד, ותהפוך ל"שלד בורסאי" ללא פעילות עסקית.

קונטיניואל הוקמה לפני כעשר שנים ומובילים אותה שניים מהמייסדים, היו"ר עומר גבע והמנכ"ל גיורא סניפר. החברה הונפקה בדצמבר 2021 כחלק מגל גדול של חברות טכנולוגיה שפקדו את הבורסה בתל אביב בשנה שלאחר פרוץ מגפת הקורונה.

שווי החברה בהנפקה, שבה גויסו 20 מיליון שקל מהציבור, נקבע על 60 מיליון שקל לפני הכסף. זאת, למרות שבדומה לחברות טכנולוגיה צעירות רבות שהגיעו לבורסה באותה תקופה, היא הציגה הכנסות זעומות והפסדים גדולים מאז היווסדה, ולדוחותיה הוצמדה הערת אזהרה של רואי החשבון.

הללו ציינו כי "התממשותן של תוכניות החברה אינן ודאיות. אי-קיום פעילות מניבת הכנסות ורווחיות, האי-ודאות בדבר היכולת לגייס מימון לצורך מימוש תוכניות החברה והיעדר מקורות כספיים מספיקים, מעוררים ספקות משמעותיים בדבר המשך קיומה של החברה כ'עסק חי'".

מאז ההנפקה לא חל שינוי לטובה במצבה העסקי של קונטיניואל, שנכון לסוף יוני האחרון הציגה המשך הפסדים, תזרים שלילי וגירעון של כ-3 מיליון דולר בהון העצמי, לצד הערת עסק חי. בד בבד סבלה מניית החברה מהשינוי בסנטימנט המשקיעים כלפי חברות טכנולוגיה בוסריות, כך שמאז ההנפקה (כולל הזינוק ביום ב') צלל מחיר המניה ביותר מ-90%.

"הסיפור של קונטיניואל לא שונה ממה שקרה לחברות הייטק אחרות בבורסה בתל אביב, ובעצם בעולם הרחב", אומר חתם מנוסה. "לצערי רוב החברות שהגיעו מתחומי הטכנולוגיה לא היו מספיק בשלות".

לעומתן, הרוכשת של פעילות קונטיניואל, רדקום , בניהולו של אייל הררי, היא חברה בשלה הרבה יותר, הנסחרת בנאסד"ק לפי שווי של 150 מיליון דולר. החברה, שהיא חלק מקבוצת רד, מספקת פתרונות מבוססי ענן לתובנות רשת, עבור ספקיות תקשורת, וזאת בדגש על המעבר לדור החמישי בסלולר. בין הלקוחות שלה נמצאות ספקיות גדולות כמו AT&T ו-DISH.

הגורמים שתמכו בגל ההנפקות של הקורונה

עם השלמת מכירת פעילותה תצטרף כאמור קונטיניואל לרשימה הולכת ומתארכת של שלדים בורסאיים הנסחרים בבורסה המקומית. על פי הערכות של רבים בשוק צפויה רשימה זו לגדול באופן משמעותי בשנים הקרובות, כפועל יוצא של גל הנפקות הטכנולוגיה של השנים 2020-2021.

אז, בתוך תקופה של כשנה וחצי, נכנסה לבורסה כמות חסרת תקדים של חברות הייטק קטנות, בגל הנפקות פתאומי, שהחל לאחר פרוץ משבר הקורונה. גל זה נתמך במספר גורמים: הריביות האפסיות (המייצרות כסף זול); הצטרפותם למסחר של משקיעים רבים, שקודם למשבר נמנעו מפעילות בשוק ההון; וכמובן, הרנסנס שחווה תחום הטכנולוגיה בכל העולם לאחר פרוץ המשבר.

כל אלה אפשרו לעשרות חברות טכנולוגיה צעירות (סטארט-אפים) לגייס הון מהציבור על בסיס החדשנות הטמונה בפעילותן ועל בסיס חלומות לעתיד עסקי ורוד עם כיבוש נתחי שוק ויצירת פעילות גלובלית. זאת למרות שבשלב זה מדובר עדיין ב"חברות חלום", מרביתן עדיין בשלב הפיתוח וללא הכנסות, שמצבן הפיננסי מאתגר ועתידן העסקי לוט בערפל.

שלל סימני השאלה הללו לא מנע את התנפלות המשקיעים כמעט על כל חברה טכנולוגית "אקזוטית" שהגיעה במשך אותן שנה וחצי לשוק ההנפקות, והיקף גיוס ההון בכל אחת מהן עמד בדרך כלל על כמה עשרות מיליוני שקלים.

איירובוטיקס: מרבע מיליארד ל־15 מיליון דולר

אלא שבתוך זמן לא רב התהפכה התמונה כמעט לחלוטין. לביצועים העסקיים המאכזבים של החברות המנפיקות נוסף המומנטום השלילי של התפוצצות בועת מניות הטכנולוגיה בנאסד"ק וגם בתל אביב. מניותיהן של רבות מהחברות הללו, דוגמת קונטיניואל, איבדו כמעט את כל ערכן - והן נסחרות בשווי הנמוך אף מסכום המזומנים שבקופתן.

עוד בטרם מכירת פעילותה של קונטיניואל הייתה זאת חברת הרחפנים האוטונומיים איירובוטיקס שהרימה ידיים. החברה, שעוסקת באיסוף, בניתוח ובהנגשה של מידע, נחשבה בעבר להבטחה גדולה כשזכתה בגיוס פרטי לשווי של 240 מיליון דולר.

אלא שהחברה, שצברה הפסדי עתק של יותר מ-120 מיליון דולר מאז היווסדה, הגיעה לבורסה בצליעה, ובהנפקה בספטמבר 2021 היא תומחרה לפי שווי צנוע של 100 מיליון שקל "בלבד".

מציאה? לא ממש. לאחר פחות משנה כחברה ציבורית נמכרה איירובוטיקס באוגוסט האחרון לחברת אונדס הולדינגס האמריקאית תמורת 15 מיליון דולר (50 מיליון שקל לפי שער החליפין דאז). מניית החברה קרסה ב-75% תוך שמונה חודשים, עדות למהירות שבה התאכזבו המשקיעים מהחלום.

עוד חברת טכנולוגיה שהרימה ידיים זמן קצר לאחר ההנפקה היא קוויק טכנולוגיות, העוסקת בשיווק קמעוני אונליין של מזון. החברה ההפסדית, שעם בעליה נמנים ענקי קמעונות מקומיים (החברה המרכזית למשקאות, סופר פארם וג'ורג' חורש), גייסה 88 מיליון שקל לפני שנתיים, לפי שווי של 300 מיליון שקל (לפני הכסף).

לאחר שמנייתה קרסה ב-86% תוך שנה בלבד, סיכמה קוויק עסקה שבה תעביר את השליטה (51%) בפלטפורמה המקוונת שפיתחה לגוף חזק יותר עם כיסים עמוקים, קבוצת אלקטרה צריכה-יינות ביתן, לאחר שאת שנת 2021 היא סייימה עם הפסד של 30 מיליון שקל.

יומן אקסטנשנס: ההכנסות נעלמו, ההפסד העמיק

חברה נוספת שלא עמדה בציפיות זמן קצר לאחר ההנפקה היא יומן אקסטנשנס . באופן יחסי לחברות טכנולוגיות אחרות, היא דווקא הגיעה עם מוצרים בשלים יחסית בתחום הרפואי, לאחר שפיתחה אביזרים רובוטיים לניתוחים זעיר-פולשניים.

יומן, שבין בעלי המניות העיקריים שלה נמצאים עתליה שמלצר (13%), לצד המייסדים ומשקיעים מסין, הונפקה בדצמבר 2020 וגייסה 120 מיליון שקל לפי שווי של 600 מיליון שקל (לפני הכסף). אלא שבתוצאות המחצית הראשונה של 2021 התברר כי הכנסותיה כמעט ונעלמו, והסתכמו בכמיליון שקל, לעומת כ-19 מיליון שקל במחצית הראשונה של 2020. בד בבד העמיקו הפסדי החברה.

ביוני 2022, שנה וחצי לאחר ההנפקה, צללה המניה ב-95%, למחיר שגילם לחברה שווי של 40 מיליון שקל בלבד. זמן קצר לאחר מכן, באוגוסט האחרון, הפיחה יומן תקוות במשקיעים החבוטים, כשדיווחה על הצעה מקרן השקעות סינית להשקיע בה 30 מיליון דולר לפחות, לפי שווי הגבוה פי 3.5 משווי השוק.

התגובה במניה הובילה לזינוק חד של מאות אחוזים באותם ימים, אך מאז, התקווה הזו התפוגגה. בנובמבר הודיעה קרן ההשקעות הסינית כי היא נסוגה מהרעיון של ביצוע ההשקעה ההונית, וכי תשקול לשתף פעולה עם החברה. שווי השוק הנוכחי של יומן עומד כיום על 31 מיליון שקל בלבד.