גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מנכ"ל ברקליס ישראל מספר איך משפיע המשבר בארץ על המשקיעים הזרים

אילן פז, מנכ"ל ברקליס ישראל, אומר שהמצב הפוליטי בישראל הוא עוד פרמטר שהמשקיעים הזרים מביאים בחשבון, אבל "בסופו של יום מרגישים שהחברות הישראליות טובות, ומה שמעניין זה הביצועים שלהן פר-סה" ● היובש בהנפקות, לדבריו, עומד להסתיים, "אבל המנפיקות הראשונות יצטרכו להתפשר על השווי" ● ומה התחום החם ביותר כיום? "אנרגיה, ובעיקר מתחדשת"

אילן פז, מנכ''ל ברקליס ישראל / צילום: איל יצהר
אילן פז, מנכ''ל ברקליס ישראל / צילום: איל יצהר

לפני חודש השתתף אילן פז, מנכ"ל ברקליס ישראל, בכנס בנושא הנפקות שערך משרד עורכי הדין הרצוג פוקס נאמן, והעריך כי המחצית הראשונה של 2023 תהיה עדיין חלשה בכל הקשור להנפקות ראשונות בארה"ב. "המחצית השנייה של 2023 תלויה בכלכלה ובשיעורי הריבית של הפד. אם תהיה הקלה - השוק ייפתח, אם לא - זה ייקח עוד זמן", אמר פז.

איך תשפיע הטלטלה במט"ח על הפנסיות שלנו? | ניתוח
מנהלי השקעות ממליצים איפה לשים את הכסף כשהשווקים סוערים

חודש חלף מאז, ונראה שפז מעט יותר אופטימי. בראיון לגלובס הוא אומר כי "אני חושב שתהיה איזושהי התעוררת בהמשך השנה. לא נחזור לרמות של 2021, אבל בהחלט תהיה התעוררות לעומת 2022".

2021 הייתה שנת שיא עם מאות הנפקות, כולל של חברות טכנולוגיה ישראליות רבות (ביניהן גלובל-אי, מאנדיי, סנטינל וואן ועוד). לעומת זאת, 2022 הייתה שנה חלשה במיוחד, שסימנה שפל של שנים במספר ההנפקות הראשוניות, על רקע הסביבה המאקרו-כלכלית ומצב השווקים.

"מה שקרה זה שהשוק עלה משמעותית בחודש ינואר, וזה נתן לחברות אופטימיות שהשנה תיראה אחרת מ-2022", אומר פז. "אם מסתכלים על גופי ההשקעה, שמשתתפים בהנפקות, ב-2022 הם הפסידו כסף, לא משנה באיזו השקעה שעשו - אקוויטי, אג"ח, אג"ח להמרה.

"ברגע שאתה מפסיד, הנטייה שלך לעשות השקעות חדשות קטנה, וזה מה שראינו ב-2022. התחילה שנה חדשה, שנפתחה בצורה שונה, וגופי ההשקעות יושבים על כסף, שמו את 2022 מאחור ורוצים להשקיע.

"בשוק האג"ח ראינו כבר פתיחה חזקה, כולל הנפקות אג"ח משמעותיות מישראל, של המדינה, של בנק דיסקונט ושל בנק לאומי. שוק האקוויטי הוא קצת מאחור, ובוודאי שלשוק ההנפקות הראשוניות לוקח זמן להתעורר".

פז אומר שבהסתכלות היסטורית, 2022 לא הייתה חריגה מבחינת השוויים והמכפילים, והחריג היה דווקא ב-2020-2021, שבהן היו "ואלואציות שחרגו בצורה ניכרת מהממוצעים הרב-שנתיים".

באותן שנים גם הייתה עדיפות לחברות שמציגות צמיחה בכל מחיר, לעומת חברות ערך שצומחות לאט יותר, ולרוב הן רווחיות. "ב-2022 זה התהפך, והמשקיעים מעדיפים חברות עם רווחיות או דרך ברורה לרווחיות. זה המצב גם בתחילת 2023", אומר פז.

"'מדבר' שלא ראינו כבר כמה עשורים"

אם בנושא המכפילים 2022 סימנה חזרה לרמות רב-שנתיות ממוצעות, בנושא של הנפקות טכנולוגיה המצב היה שונה. "ראינו 'מדבר' שלא ראינו כמה עשורים, עצירה כמעט מוחלטת של הנפקות טכנולוגיה", מציין פז.

"בחודשים האחרונים זה השתנה ורואים קצת חזרה, עדיין לא מהחברות הישראליות, אבל חברות אמריקאיות ששמו את תהליך ההנפקה על 'הולד' חוזרות ומדברות על פוטנציאל להנפקה בהמשך השנה.

"זה בפירוש סימן טוב. אם לפני חודשיים היו שואלים אותי אם זה זמן טוב להנפיק, התשובה הייתה 'לא' מוחלט, אבל היום המצב משתפר, לאחר שינואר היה חודש מאוד חיובי בשווקים".

חברות ישראליות כבר מתחילות לגשש לקראת הנפקה בארה"ב?
"כן, אבל אני מעריך שברבעון השני נראה קודם הנפקות של חברות אמריקאיות גדולות. הישראליות הן צעד אחד מאחור".

זה יהיה סוג שונה של חברות מאלו שהונפקו ב־2021?
"לא בהכרח, אבל הפוקוס של המשקיעים זולג גם לסיפור של החברות.

"אם ב-2021 המשקיעים רצו לשמוע איך החברה גדלה ומגדילה נתחי שוק, היום הם רוצים לשמוע על רווחיות, או לפחות על דרך לרווחיות בעוד שנה. כתוצאה, החברות צריכות לשנות את הנראטיב שלהן. זה משפיע על כולן, וגם על הישראליות".

בחודש שעבר העריך פז שהחברות הראשונות שינפיקו אחרי תקופת היובש יצטרכו להתפשר על השווי. גם כיום הוא חושב כך: "מי שמוציא את הראש ו'מסתכן' ראשון, יוותר על איזושהי ואלואציה באופן יחסי. ככל שהזמן יעבור, ויותר ויותר חברות ייצאו לשוק, כנראה הדיסקאונט יהיה פחות גדול".

ההנפקות ב־2023 יהיו "שוק של חלונות"

פז מעריך ששוק ההנפקות של 2023 יהיה "שוק של חלונות" - ייתכן שבחודש אחד יהיה ניתן להנפיק, ובחודש שאחריו לא. "אם חברה לא גמרה את תהליכי ההכנה להנפקה, הכנת תשקיף, שיחות עם משקיעים וכדומה - היא לא תוכל להיכנס לחלון.

"מאוד חשוב שחברות לא יחשבו 'אוקיי, תהליך הנפקה הוא שישה חודשים, אני רוצה להנפיק ברבעון הרביעי, אז אתחיל את התהליך במרץ'. זה לא נכון ל-2023, ואנחנו אומרים ללקוחות שגם אם הם מתכננים להנפיק ברבעון הראשון ב-2024, שיתחילו עכשיו כי אף אחד לא יודע מתי החלונות יהיו סגורים".

ממה נובעים החלונות האלה?
"מהוולטיליות (תנודתיות) בשווקים. אם יש שבוע שהשוק בירידה, המשקיעים אומרים 'עצור, אל תראה לי הנפקות חדשות'. אחרי שבועיים השוק עולה, אז 'אוקיי, בואו תראו לי'. לכן אם חברה לא תהיה מוכנה לצאת להנפקה היא עלולה לפספס".

ומה בקשר לסביבה המאקרו-כלכלית, הסיכון למיתון בארה"ב?
"כיום הצפי הוא שיהיה מיני-מיתון. רוב הכלכלנים, כולל בברקליס, צופים שהרבעון השני והשלישי יהיו חלשים, אבל לא יהיה אסון שיימשך זמן רב. רואים בארה"ב שיש האטה באינפלציה - סימן בשביל הפד להפסיק להעלות ריבית, או להעלות אותה בפחות אגרסיביות - אז משקיעים מסתכלים קדימה ומצפים שהריבית תתיישר או תרד לקראת סוף 2023, ולכן הם מוכנים להשקיע לפני כן".

יש סקטורים שיהיה להם קל יותר להנפיק?
"התחום של אנרגיה, ובטח אנרגיה מתחדשת, הוא לגמרי התחום החם היום בוול סטריט. משקיעים פונים אלינו ושואלים האם יש חברות שעוסקות בזה שאפשר להשקיע בהן. זה התחום היחיד שעבד גם ב-2022. יש הבנה מצד המשקיע הבינלאומי שיש משבר אנרגיה ושיש שינוע לעבר אנרגיות מתחדשות".

בהקשר זה נציין שברקליס היה אחד החתמים שליווה את הנפקת חברת האנרגיה המתחדשת הישראלית אנלייט, שהונפקה בתחילת החודש בנאסד"ק בשווי של מעל 2 מיליארד דולר. בנוגע לסקטור הטכנולוגיה, פז מעריך שכמו בעבר, לחברות תוכנה יהיה קל יותר להנפיק מאשר לחברות חומרה ושבבים.

"הביצועים הם המעניינים ולא מה שמסביב"

יש חששות שאתם שומעים ממשקיעים בנוגע לחברות הישראליות, על רקע הכוונה להחליש את הרשות השופטת?
"אנחנו מסתובבים עם חברות גם ביום יום ולא רק כשהן הולכות להנפקה, והשאלות האלה בפירוש עולות כפי שלא עלו עד לפני חודשיים־שלושה. האם זה משפיע על המשקיעים? כרגע אנחנו לא רואים, בסופו של יום מרגישים שהחברות הישראליות טובות, הכלכלה הישראלית חזקה, ומה שמעניין הם ביצועי החברות פר-סה, ולא כל מה שמסביב. אז כן יש יותר שאלות, אבל לא רואים השפעה על השאלה אם להשקיע".

"רואים סוג של האטה במיזוגים ורכישות"

כיצד הדיבורים על הוצאת כספים מישראל על ידי חברות טכנולוגיה משפיעים על משקיעים זרים שמתעניינים בחברות ישראליות?
"מאחר שאני עוסק בעיקר בבנקאות להשקעות, אני פחות חשוף להעברות כספים של חברות או יחידים לחו"ל. ישראל עדיין ממשיכה להיות מקום אטרקטיבי למשקיעים זרים, אבל ברור שהמצב שאת מתארת הוא עוד פקטור שהם מביאים בחשבון בבואם לבצע השקעה בעתיד הקרוב. אני חושב שעלינו כחברה לעשות הכול כדי להחזיר את המשק למסלול צמיחה, כפי שהיה עד לאחרונה".

מה קורה בתחום המיזוגים והרכישות?
"ב-2022, המחצית הראשונה הייתה דומה לקצב ההיסטורי, אבל במחצית השנייה, וגם בתחילת 2023, ראינו סוג של האטה.

"יש היום חזרה לשוק הזה מבחינת ההתעניינות, אבל יש עדיין פער גדול של ואלואציה בין החברות המוכרות והחברות הקונות.

"הצפי שלי הוא ששוק המיזוגים והרכישות השנה יהיה נמוך יחסית לממוצע ההיסטורי. אגב, ב-2021 הייתה ירידה משמעותית ברכישת חברות ציבוריות, כי השוויים שהן יכלו לקבל בשוק הציבורי היו כל כך גבוהים, שמשקיעים אסטרטגיים פחות יכלו לנצח אותם. ב-2022 הייתה חזרה לממוצע, וחזרו לקנות חברות ציבוריות בשוויים 'נורמליים'. אני מצפה להמשך המגמה ב-2023.

"תופעה אחרת היא שעל רקע עליית הריבית, עסקאות ממונפות עם חוב אגרסיבי ירדו בצורה משמעותית. כשיש פחות מינופים אז הרוכש גם פחות אגרסיבי במחיר שהוא מוכן לשלם".

עוד כתבות

היקף העסקאות בירידה, אבל מחירי הדיור עולים / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

דירה ממוצעת נמכרת כבר ב־2.3 מיליון שקל, ומשכנתאות היוקרה מטפסות

היקף העסקאות שבוצעו בשנה שעברה עמד על 80% לעומת שנה ממוצעת, אבל המחיר הממוצע של דירה ברבעון הרביעי של 2025 היה הגבוה ביותר אי־פעם ● 40% מהמשכנתאות נלקחו על דירות של 3 מיליון שקל ומעלה, וחלק ניכר מהעסקאות מתרכזות בתל אביב והמרכז

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה מעורבת בתל אביב; אנלייט זינקה ב-12%, דלתא מותגים נפלה ב-16%

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.3% ● דלתא מותגים הפילה גם מניות אופנה אחרות ●  טבע עלתה בעקבות ניסוי מוצלח ● אלביט טיפסה בקרוב ל-3%, לאחר שהודיעה על עסקאות בגובה 435 מיליון דולר ● לאחר שזינקו אתמול, מניות הבנייה והנדל"ן ירדו, מדד מניב חו"ל נפל במעל 4%

בית הדין הרבני / צילום: Shutterstock

אושר לקריאות שנייה ושלישית: בתי דין רבניים יוסמכו להיות בוררים בעניינים אזרחיים ללא אישור בית משפט

על פי ההצעה שהוגשה על ידי חברי כנסת מיהדות התורה, בתי דין דתיים יהיו בעלי סמכות לדון כבוררים לפני דין תורה בעניינים אזרחיים, אם הצדדים הסכימו לכך ● סמוטריץ': "קורא לדיינים: כנסת ישראל נותנת לכם הזדמנות להראות לעם ישראל דין תורה וצדק"

שותפי קרן קינטיקה ואלכס מור מ־8VC / צילום: לינוי ברק קורין

"נקסט ויז'ן לרחפנים" - ההשקעה החדשה של מייסד פלנטיר בישראל

קרן 8VC של מייסד פלנטיר נכנסה כמשקיעה מוקדמת בסטארט־אפ לייטויז'ן, המפתח מצלמות לרחפנים ● קרן הדיפנס־טק קינטיקה השתתפה במהלך

משרדי פאלו אלטו / צילום: Shutterstock

כפי שנחשף בגלובס: פאלו אלטו רוכשת את KOI הישראלית בכ-400 מיליון דולר

פאלו אלטו הודיעה על כוונתה לרכוש את חברת הסייבר הישראלית קוי (Koi), שגייסה קרוב ל-50 מיליון דולר בלבד מאז הקמתה ● סכום העסקה לא נמסר, אך הוא מוערך בכ-400 מיליון דולר

אוניית משא של צים / צילום: ליאור פטל עבור צים

"עסקה רגישה, שיש לה שיקולים פוליטיים": מניית הפג־לויד צנחה בעקבות רכישת צים

התגובה המיידית בשווקים להכרזה כי החברה תרכוש את צים הייתה שלילית ● אנליסטים מיהרו להסביר בתקשורת הגרמנית כי ישנה מגמת קונסולידציה כעת בשוק התובלה הימית, וכי רכישות ומיזוגים הם רוח התקופה

הרצל חבס / צילום: רוני שיצר

כעשור לאחר מכירת קרקע ברעננה: משפחת חבס חויבה במע"מ בהיקף מיליוני שקלים

ביהמ"ש המחוזי דחה את ערעורה של חברת נוף נאה שבבעלות משפחת חבס וקבע כי מכירת קרקע חקלאית ברעננה ל-80 רוכשים שונים ב-15 עסקאות היא פעילות עסקית החייבת במע"מ - זאת למרות שהחברה החזיקה בקרקע במשך 60 שנה מבלי לעשות בה כל שימוש

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: דני שם-טוב, דוברות הכנסת

ניר ברקת יצא נגד הבורסה, והתנצל: "הוכיחה את עוצמתה"

שר הכלכלה טען כי "רק חברות נכות מנפיקות בישראל", וכי "חברות ההייטק המצליחות הולכות ישר לאמריקאים" ● בנוסף הוא קרא להנפיק את רפאל ואת התעשייה האווירית בארה"ב ולא בבורסה המקומית ● בהמשך ברקת פרסם הבהרה: "הבורסה הישראלית הוכיחה את עוצמתה ואת חסינותה; אני מצר על הניסוח הלא מוצלח"

משאבות נפט באזור קלגרי, אלברטה / צילום: Reuters, Todd Korol

בעידוד הבית הלבן: המחוז הקנדי העשיר שדורש להתנתק מהמדינה ולקבל עצמאות

אלברטה, "טקסס של קנדה", מאסה בשלטון הליברלי באוטווה ובמיסוי הכבד, והיא דוהרת למשאל עם על היפרדות ● בעוד שהרוב הקנדי מזועזע מהרעיון להפוך ל"מדינה ה-51 של ארה"ב", הבדלנים במחוז עשיר הנפט רואים בדונלד טראמפ ובמקורביו בני ברית אסטרטגיים

חוות שרתים / אילוסטרציה: Shutterstock

שתי החברות שיקימו במשותף חוות שרתים בישראל בשל מהפכת ה-AI

במסגרת ההסכם בין חברת דוראל לאמפא, יקבלו דוראל זכות הצעה ראשונה להפוך לספק החשמל של כל חוות שרתים שהתאגיד המשותף יקים ● מבחינת שתי החברות מדובר ביוזמה מסוג חדש ביחס לפעילות הקיימת שלהן, והיעד הוא חוות שרתים פעילות עד סוף העשור הנוכחי

דוד צרויה, מנכ''ל פלוס500 / צילום: נתנאל טוביאס

שלושת בכירי Plus500 הישראלית מכרו מניות בכ־280 מיליון שקל

לאחר שפלטפורמת המסחר הגיעה לשווי של יותר מ־12.5 מיליארד שקל בלונדון, מכרו המנכ"ל ושני סמנכ"לים חלק מהחזקותיהם ונותרו להחזיק מניות במעל חצי מיליארד שקל ● לאחרונה הודיעה פלוס500 על כניסתה לשוק החיזוי בו פועלת פולימרקט

מנכ''ל החברה הרוכשת פאלו אלטו נטוורקס ניקאש ארורה / צילום: איל יצהר

ההודעה שקיבלו עשרות עובדים: מזל טוב, תפוטרו בעוד שנה

כ־10% מעובדי סייברארק בישראל, כולל בעלי ותק של עשור ויותר, גילו במייל ישיר מפאלו אלטו כי תפקידם יבוטל בעוד 12-3 חודשים, וישנם מנהלים שאף לא ידעו מי מהצוות שלהם יפוטר ● המהלך מעורר שאלות על המחיר האנושי של עסקאות הענק בהייטק

רחפנים של חברת אקסטנד / צילום: אקסטנד

חברת הרחפנים אקסטנד מתמזגת בנאסד"ק בעסקת מניות לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר

החברה הודיעה על מיזוג בעסקת מניות עם חברת האחזקות JFB הנאסד"קאית לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר ● בין המשקיעים נמנים אריק טראמפ, בנו של נשיא ארה"ב

פולימרקט על הכוונת של רשות המסים

עד 50% מהרווחים: רשות המסים בדרך למסות את המהמרים בפולימרקט

הרשות נערכת לגבות מס על רווחי פלטפורמת החיזוי, שעלתה לכותרות בפרשת הדלפת מידע צבאי ● על הפרק: מיסוי של 35% על הזכייה, ובנוסף מס רווחי הון על עליית ערך הקריפטו ● המומחים מזהירים: "המהמרים עלולים לשלם מס על עליית ערך המטבע גם אם הפסידו את כספם בהימור"

שר האוצר בצלאל סמוטריץ', בוועדת הכספים, היום / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

סמוטריץ’: קרקעות חקלאיות יוחרגו ממס הרכוש בחוק ההסדרים

שר האוצר הודיע כי יחריג קרקעות חקלאיות מהמס המוצע בחוק ההסדרים ● במסגרת ההצעה מוצע לקבוע מס רכוש בשיעור של 1.5% משוויה של קרקע ● חברי כנסת, קבלנים ונציגי העדה הדרוזית והחברה הערבית תקפו את ההצעה

ספינה של ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד / צילום: ap, Matthias Schrader

"השתלטות עם השלכות פוליטיות": איך מסקרים בגרמניה את רכישת צים?

כלי התקשורת בגרמניה מתייחסים לעסקת הרכישה של צים ע"י ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד כ"השתלטות עם השלכות פוליטיות" ● בעקבות לחץ פרו-פלסטיני, בקיץ האחרון הפג-לויד פרסמה הצהרה שבה היא מרחיקה את עצמה מההתנחלויות הישראליות מעבר לקו הירוק

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל הפג-לויד / צילום: Reuters, Ulrich Perrey

מנכ"ל ענקית הספנות שרוכשת את צים: "נשמור על נוכחות משמעותית בישראל"

רולף האבן יאנסן, מנכ"ל הפג-לויד, התייחס במסיבת עיתונאים לעסקת הרכישה שנחתמה מול צים ● האבן יאנסן העריך כי לא צפוי שינוי במצבת העובדים בטווח הקרוב, אך במבט קדימה, סביר שמספר המועסקים בשתי החברות יחד יהיה נמוך מהיום ● לדבריו, מחיר העסקה "בהחלט לא נמוך, אך אנו מעריכים שזה נכס מצוין, ושהפרמיה מוצדקת"

להבות עולות מבניין שנפגע בתקיפה אווירית ישראלית בדרום לבנון בתחילת החודש / צילום: ap, Mohammad Zaatari

הסיבה להתגברות התקיפות בלבנון - היערכות למלחמה עם איראן

צה"ל מגביר את הקצב ומתמקד במשגרים ומחסני אמל"ח למקרה שחיזבאללה יצטרף לאיראן ● בעקבות התקיפות צה"ל שנמשכות, גורמים בלבנון מנהלים מגעים אינטנסיביים עם ארה"ב ודורשים "לרסן את ישראל" ● משמרות המהפכה באיראן פתחו בתרגיל נרחב במצר הורמוז ● עדכונים שוטפים

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות

דנה עזריאלי / צילום: אריק סולטן

דנה עזריאלי מתיישבת על כס המנכ"לית עם שכר משודרג

דנה עזריאלי תהפוך למנכ"לית הקבועה של חברת הנדל"ן המניב ● השף יוסי שטרית ישתף פעולה עם מותג הרכב הסיני זיקר ● אחד המטוסים בארקיע יישא את שמו של הזמר יהורם גאון ● וזה המינוי החדש בקרן ההון סיכון של האחים ברקת ● אירועים ומינויים