גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

התקציב מגיע לאישור הממשלה, והשרים מתקשים להגיע להסכמות

הממשלה צפויה להתכנס כדי לאשר את תקציב המדינה, אולם טרם הושגו ההסכמות על כל תוכנו ● בין המחלוקות: הדרישה של איתמר בן גביר לתוספת של כ־14 מיליארד שקל לתמרץ שוטרים, והתוכנית של מירי רגב לשנות את תעריפי התחבורה ולהקים רכבת מהירה לדרום ולצפון

מירי רגב, שרת התחבורה, בצלאל סמוטריץ', שר האוצר, איתמר בן גביר, השר לביטחון לאומי / צילום: אלכס קולומויסקי, רפי קוץ, עמית שאבי
מירי רגב, שרת התחבורה, בצלאל סמוטריץ', שר האוצר, איתמר בן גביר, השר לביטחון לאומי / צילום: אלכס קולומויסקי, רפי קוץ, עמית שאבי

הממשלה תתכנס בימים הקרובים לאשר את תקציב המדינה לשנים 2023־2024, וכרגע מסתמן שהמאבקים בין השרים השונים יתמשכו עד לשעות הקטנות של הלילה. יממה לפני תחילת הדיונים, הפיץ האוצר את הצעת התקציב וחוק ההסדרים.

בנק אוף אמריקה: בנק ישראל עשוי להתערב במסחר במט"ח
האם לקנות דולרים? זו התשובה לשאלה שכולם שואלים
האג"ח הממשלתיות עברו טלטלה: מה אומר מדד הדופק של גלובס על המצב במשק?

אלא שהמשא ומתן בין האוצר למשרדים השונים רחוק עדיין מסיום. סעיפים בהצעה שתעלה לבסוף לאישור הממשלה צפויים עוד להשתנות, להיגנז או להתרחב, בהתאם למגעים שיתנהלו בין אנשי אגף תקציבים לבין הפוליטיקאים בחדרים הצדדיים של הכנסת.

סמוטריץ' נוטה לתמוך בתקציב מרוסן

לא רק התוכניות והרפורמות שמצורפות לתקציב עוד עשויות להשתנות. מסגרת התקציב עצמה, כפי שהופצה לשרים, הינה תיאורטית בהחלט. במסמך נכתב כי התקציב לשנת 2023 יעמוד על 465 מיליארד שקל ויעלה ל־487 מיליארד שקל בשנת 2024. מדובר בחישוב טכני של האוצר על פי נתוני הנומרטור, שמביא לסכומים נמוכים יחסית, שאינם מספיקים כדי לממן את תוכניות הממשלה השונות, אפילו בתרחיש של קיצוץ ההסכמים הקואליציוניים במחצית.

לפי הערכות ריאליות מתונות יחסית, גובה התקציב יגיע בפועל ל־484 מיליארד שקל השנה, ובשנה הבאה יעמוד על 513 מיליארד שקל. מדובר בעלייה משמעותית של מסגרת ההוצאה לעומת 452 מיליארד שקל בשנת 2022. גורמים המעורבים בתהליך מונים את תקציבי משרד הביטחון, משרד התחבורה והמשטרה בין המחלוקות הבולטות שנותרו פתוחות בשלב מאוחר זה.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' נדרש לבחור בהליך הכנת התקציב בין חבריו לקואליציה ודרישותיהן התקציביות הנרחבות, לבין בתי ההשקעות וסוכנויות דירוג האשראי שבוחנים כל צעד שלו בזכוכית מגדלת. נראה שסמוטריץ' נוטה יותר לכיוון השני. באופן פומבי, הוא מתבטא כל העת בעד העברת תקציב מרוסן, מבקש מהשרים להתפשר בדרישות ומגנה "אמירות פופוליסטיות" כלשונו, מצד פוליטיקאים שקוראים להתערב בעצמאות בנק ישראל.

מבחינת אגף תקציבים, המדיניות של סמוטריץ' היא רוח גבית בניסיון לשמור כסף בקופה לקראת תקופה כלכלית קשה. באוצר העריכו שהצמיחה תתמתן משמעותית בשנה הקרובה, אחרי זינוק של התוצר ב־6.5% בשנה שעברה. וזה עוד לפני שמכניסים לתמונה את היחלשות השקל בתקופה האחרונה, שעלולה להתפתח למגמה מסוכנת לנתוני המאקרו - קפיצה באינפלציה, העלאות ריבית נוספות והתנפחות החוב הלאומי.

הדרישות של בן גביר לא נלקחות ברצינות

הממשלה הוקמה על בסיס הסכמים קואליציוניים שמנים במיוחד, שהיו אמורים לעודד בעיקר את המפלגות החרדיות ואת יו"ר עוצמה יהודית, איתמר בן גביר. רגע לאחר חתימת ההסכמים והשבעת הממשלה, כבר ידע סמוטריץ' שהמשימה הראשונה שלו תהיה לחתוך את עלות ההסכמים בעשרות אחוזים כדי להתכנס למסגרות אחראיות. סביר להניח שגם ראש הממשלה, בנימין נתניהו, המנוסה בהליכי הכנת תקציבי מדינה, הבין שלא יוכל לעמוד בכל הבטחותיו לשותפים הקואליציוניים, והעדיף להשאיר את תפקיד מחרב המסיבות לסמוטריץ'.

כך למשל, בן גביר מבקש להביא הישג עם העלאה דרמטית של שכר השוטרים. מדרישתו עולה שהסכום הנדרש למימון שכר שיתמרץ אנשים להתגייס לכוחות המשטרה עומד על תוספת של כ־14 מיליארד שקל בתקציב הדו־שנתי הקרוב. רגע לפני העלאת התקציב לאישור הממשלה, באוצר עדיין לא מוכנים להתייחס ברצינות לדרישות של בן גביר, ונהנים מגיבוי של סמוטריץ'.

התנגדות רגב לרפורמות בחוק ההסדרים

גם משרדי האוצר והתחבורה רחוקים מהסכמות ולמעשה אין עדיין חלוקה ברורה של תקציב המשרד ומחלוקת ניטשת על הרפורמות המוצעות בחוק ההסדרים. לסדר יומה של הממשלה צורף תקציב המדינה שיקדיש לפרויקטים בתחום התחבורה כ־34 מיליארד שקל בשנת 2023, והרשאה להתחייב בסך כמעט 63 מיליארד שקל. ב־2024 יכלול התקציב 36 מיליארד שקלים והרשאה להתחייב בסך 48 מיליארד שקל.

ייתכן שכך מנסה האוצר ללחוץ על משרד התחבורה להתכנס למסגרת תקציבית ולהציע ויתורים לצד הדרישות, לאחר שדרישותיה של שרת התחבורה מירי רגב כוללים רפורמה בתעריפים והגברת אבטחה באוטובוסים, למרות שהיא סירבה להציג מקור תקציבי וטענה שהוא צריך להגיע מהתועלת המשקית לצמצום הגודש.

בנוסף, רגב הצהירה גם כי תדרוש רכבות מהירות לקריית שמונה ולאילת בעלות של עשרות מיליארדי שקלים, אף שמשרדי הממשלה טענו בעבר כי אין הצדקה כלכלית לקווים אלו, וגם אם ישנן הצדקות אחרות - הן לא מביאות לתעדוף גבוה של פרויקטים אלו ביחס למשברים במטרופולינים.

מעבר לפערים בדרישות התקציביות, המשרדים סיכמו בעת התקציב הקודם על תכניות חומש לסלילת נת"צים, מסופים, תוספות שירות ושבילי אופניים בתמורה להחלת אגרות הגודש. באוצר מכוונים לעמידה בתוכנית החומש, ואילו רגב מצידה מעוניינת בביטול אגרת הגודש. תוכנית החומש הזו כוללת מיליארדי שקלים וגם לגביה מצטברים סימני שאלה. אגרות הגודש אמורות גם לממן חלק מפרויקט המטרו ואת תוספות השירות בתחבורה הציבורית, וכך נוצר "חור" תקציבי נוסף. בנוסף, קיימת מחלוקת על התוכנית האסטרטגית שהוכנה לכבישים ועל תעדוף ביצוע הכבישים מתוכה.

משרד התחבורה מביע גם התנגדות משמעותית למרבית הרפורמות שמוצעות בחוק ההסדרים, על אף שהוא אמור לעבור מחר את אישור הממשלה. בין השאר, המשרד הביע התנגדות להחלת מס נסועה על כלי רכב חשמליים. מחקר של משרד האוצר ורשות המסים מראה כי חדירת כלי רכב חשמליים לישראל גבוה מההערכות והנסיעה בהם תהיה זולה משמעותית מרכב המונע באמצעות בנזין, וכן מנסיעות בתחבורה הציבורית. אלו צפויים לעודד שימוש בכלי רכב פרטיים, אבל במשרד מתנגדים כאמור למיסוי נסיעות אלו.

כמו כן, מתנגד המשרד להצעה להקמת רשויות מטרופוליניות לתחבורה שיבזרו את כוחו של משרד התחבורה לרשויות המקומיות. ההתנגדות מגיעה חרף העובדה שבהצעת החוק נכתב מפורשות כי לא יהיה בכוחן של הרשויות להפעיל תחבורה ציבורית בניגוד לסטטוס קוו. פערים נוספים שנרשמו הם בנוגע לכוונת האוצר להגביל נסיעת מוניות על נת"צים עמוסים - כשמשרד התחבורה מתנגד להגבלה זו.

בשלב זה, ההערכות הן שגורמי המקצוע לא יצליחו להגיע להסכמות, שכן רבים מהם במשרד התחבורה מודרים מההליך ובכל מקרה הם משקפים את דרישות השרה רגב וכי תדרש התערבותם של השרים הממונים, שיחסיהם מתוחים ועכורים.

מלשכתה של רגב נמסר על "פיצוץ במשא ומתן". לדבריה, "פקידי האוצר לא מבינים את גודל המעמד. לא תהיה תוכנית חומש לישראל, פגיעה בצמיחה הכלכלית של המשק, המשך הפקקים ובפגיעה ביוקר המחיה". ממשרד האוצר לא נמסרה תגובה.

עוד כתבות

דנה עזריאלי / צילום: אריק סולטן

דנה עזריאלי מתיישבת על כס המנכ"לית עם שכר משודרג

דנה עזריאלי תהפוך למנכ"לית הקבועה של חברת הנדל"ן המניב ● השף יוסי שטרית ישתף פעולה עם מותג הרכב הסיני זיקר ● אחד המטוסים בארקיע יישא את שמו של הזמר יהורם גאון ● וזה המינוי החדש בקרן ההון סיכון של האחים ברקת ● אירועים ומינויים

עורכי הדין שירוויחו מעסקת פאלו אלטו וסייברארק / צילום: Shutterstock

משרדי עורכי הדין שירוויחו מיליונים מהעסקה שמשנה את הבורסה

רישומה של פאלו אלטו למסחר בת"א מוביל גם את משרדי עורכי הדין שליוו את העסקה לגזור קופון משמעותי ● במיתר צפויים לגרוף סביב מיליון דולר, ומה במשרדים האחרים?

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: דני שם טוב, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הנגיד יוריד את הריבית? שני נתונים שהתפרסמו ביממה מסבכים את התשובה

הלמ"ס פרסמה נתונים המציגים תמונה מורכבת: צמיחה של 3.1% וחוסן כלכלי, לצד אינפלציה בשפל של 1.8% ● על רקע התחזקות גם של השקל, נגיד בנק ישראל יצטרך להכריע האם הוא להמשיך להקל על המשק - או שמא הצמיחה האיתנה ושוק העבודה ההדוק מחייבים עדיין ריסון

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

מכירת צים במעל 4 מיליארד דולר - מכה לשורטיסטים ולאנליסטים שלא האמינו בה

פרמיה משמעותית של כמעט 60% על מחיר השוק שישלמו קרן פימי והפג-לויד עבור חברת התובלה הימית, צפויה להסב הפסדים כבדים לשורטיסטים שהימרו נגדה ● אבל גם אנליסטים שמסקרים את צים "פספסו" את האפסייד במכירה: אף אחד מהם לא המליץ לקנות את המניה

דוד צרויה, מנכ''ל פלוס500 / צילום: נתנאל טוביאס

שלושת בכירי Plus500 הישראלית מכרו מניות בכ־280 מיליון שקל

לאחר שפלטפורמת המסחר הגיעה לשווי של יותר מ־12.5 מיליארד שקל בלונדון, מכרו המנכ"ל ושני סמנכ"לים חלק מהחזקותיהם ונותרו להחזיק מניות במעל חצי מיליארד שקל ● לאחרונה הודיעה פלוס500 על כניסתה לשוק החיזוי בו פועלת פולימרקט

טיל בליסטי באיראן. האם טהרן חותרת להסכם אמיתי? / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

הבטן הרכה של איראן לקראת סבב נוסף של שיחות עם ארה"ב: מכירת הנפט

טראמפ מעמת את טהרן עם מציאות חדשה לקראת סבב השיחות השני בג'נבה: נכונות של המערב למו"מ לצד לחץ צבאי חסר תקדים ● איראן מגיעה עם אורניום מועשר בהיקף גדול ותשתית חשמל מקרטעת, והשאלה הגדולה היא האם תסכים להעשרה מחוץ למדינה

כוונת SMASH X4 של סמארט שוטר מותקנת על נשק / צילום: אתר החברה

היזמית יוצאת רפאל שמביאה לבורסה כוונת חכמה שמסוגלת ליירט רחפנים

סמארט שוטר, שנוסדה ומנוהלת בידי מיכל מור, תנסה לנצל את הגאות במניות הביטחוניות כדי לגייס 200 מיליון שקל ● בחברה הצומחת, שעדיין לא מרוויחה, מחזיקים גם הפניקס ואלטשולר שחם

חוות שרתים / אילוסטרציה: Shutterstock

שתי החברות שיקימו במשותף חוות שרתים בישראל בשל מהפכת ה-AI

במסגרת ההסכם בין חברת דוראל לאמפא, יקבלו דוראל זכות הצעה ראשונה להפוך לספק החשמל של כל חוות שרתים שהתאגיד המשותף יקים ● מבחינת שתי החברות מדובר ביוזמה מסוג חדש ביחס לפעילות הקיימת שלהן, והיעד הוא חוות שרתים פעילות עד סוף העשור הנוכחי

אוניית משא של צים / צילום: ליאור פטל עבור צים

"עסקה רגישה, שיש לה שיקולים פוליטיים": מניית הפג־לויד צנחה בעקבות רכישת צים

התגובה המיידית בשווקים להכרזה כי החברה תרכוש את צים הייתה שלילית ● אנליסטים מיהרו להסביר בתקשורת הגרמנית כי ישנה מגמת קונסולידציה כעת בשוק התובלה הימית, וכי רכישות ומיזוגים הם רוח התקופה

משרדי פאלו אלטו / צילום: Shutterstock

כפי שנחשף בגלובס: פאלו אלטו רוכשת את KOI הישראלית בכ-400 מיליון דולר

פאלו אלטו הודיעה על כוונתה לרכוש את חברת הסייבר הישראלית קוי (Koi), שגייסה קרוב ל-50 מיליון דולר בלבד מאז הקמתה ● סכום העסקה לא נמסר, אך הוא מוערך בכ-400 מיליון דולר

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: דני שם-טוב, דוברות הכנסת

ניר ברקת יצא נגד הבורסה, והתנצל: "הוכיחה את עוצמתה"

שר הכלכלה טען כי "רק חברות נכות מנפיקות בישראל", וכי "חברות ההייטק המצליחות הולכות ישר לאמריקאים" ● בנוסף הוא קרא להנפיק את רפאל ואת התעשייה האווירית בארה"ב ולא בבורסה המקומית ● בהמשך ברקת פרסם הבהרה: "הבורסה הישראלית הוכיחה את עוצמתה ואת חסינותה; אני מצר על הניסוח הלא מוצלח"

חיים ביבס, יו''ר מרכז השלטון המקומי / צילום: ראובן קפוצ'ינסקי

חיים ביבס: "אחרי הבחירות נוכל לקדם מהלכים אמיצים"

ביבס אמר ב"פורום נדל"ן מוביל" כי "כרגע אין ממש שר במשרד הפנים, ולכן קשה לקדם דברים" ● הנהלת תאגיד השידור הוחלט ששידורי גביע העולם ישודרו באיכות הצפייה 4K, שהיא הסטנדרט בשוק, רק באפליקציית כאן Box ● הכנס של חברת ההשקעות הגלובלית נויברגר ברמן בגלריית דובנוב בתל אביב ● אירועים ומינויים

פלטפורמת המשחקים של סאנפלאוור / צילום: צילום מסך אתר CrownCoinCasino

עם משקיע מפורסם ו-200 עובדים: החברה המסתורית מת"א שכבר שווה יותר מ-2 מיליארד דולר

תחת דיסקרטיות כבדה, סאנפלאוור הצעירה מישראל הפכה לאחד השמות המובילים בזירת משחקי הסושיאל־קזינו, עם מחזור של מאות מיליוני דולרים והשקעה פרטית של גיגי לוי־וייס ● כעת, כשהיא חמושה במערכות AI מתקדמות ושווי שמוערך ביותר מ־2 מיליארד דולר, חברת הגיימינג מסמנת את היעד הבא: שוקי החיזוי ● המהלך עשוי לאלץ את "אימפריית הרפאים" לצאת סוף־סוף לאור

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

חשד למידע פנים במניה הלוהטת של ת״א: פשיטה על משרדי ארית

החוקרים הגיעו למשרדי החברה באור יהודה וחקרו מספר נושאי משרה ●  ארית דיווחה לבורסה כי בשלב זה אין חשדות נגד החברה עצמה ואין השפעה על הפעילות השוטפת של החברה או של חברת הבת רשף

נתוני הלמ''ס / צילום: Shutterstock

בשוק וברשות ני"ע לא מאמינים יותר לנתוני הדיור של הלמ"ס

ברשות ני"ע מחמירים את חובות הדיווח של יזמיות המגורים הציבוריות, מחשש שהמחירים בפועל נמוכים יותר בשל המבצעים ● זאת, בעוד שהשבוע דיווחה הלמ"ס על חודש שני ברציפות של עליות במחירי הדירות ● רשות ני"ע: "צריך להבין שכל מבצעי הקבלן מגלמים ירידה במחיר האפקטיבי"

ספינה של ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד / צילום: ap, Matthias Schrader

"השתלטות עם השלכות פוליטיות": איך מסקרים בגרמניה את רכישת צים?

כלי התקשורת בגרמניה מתייחסים לעסקת הרכישה של צים ע"י ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד כ"השתלטות עם השלכות פוליטיות" ● בעקבות לחץ פרו-פלסטיני, בקיץ האחרון הפג-לויד פרסמה הצהרה שבה היא מרחיקה את עצמה מההתנחלויות הישראליות מעבר לקו הירוק

מחאה נגד מדיניות המשטרה / צילום: Reuters, Anadolu

תוכנית החומש לחברה הערבית נכנסה לשנתה האחרונה, ללא חלופה באופק

כשמספר הנרצחים בשיא חסר תקדים, תוכנית החומש לחברה הערבית תסתיים בסוף 2026 ● בשנים האחרונות היא התמודדה עם קיצוצים של מיליארדים, ובמקביל הממונה עליה התפטר לפני יותר מחצי שנה, וטרם מונה לו מחליף ● בינתיים הממשלה לא הציגה תוכנית חליפית

משאבות נפט באזור קלגרי, אלברטה / צילום: Reuters, Todd Korol

בעידוד הבית הלבן: המחוז הקנדי העשיר שדורש להתנתק מהמדינה ולקבל עצמאות

אלברטה, "טקסס של קנדה", מאסה בשלטון הליברלי באוטווה ובמיסוי הכבד, והיא דוהרת למשאל עם על היפרדות ● בעוד שהרוב הקנדי מזועזע מהרעיון להפוך ל"מדינה ה-51 של ארה"ב", הבדלנים במחוז עשיר הנפט רואים בדונלד טראמפ ובמקורביו בני ברית אסטרטגיים

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות

הרצל חבס / צילום: רוני שיצר

כעשור לאחר מכירת קרקע ברעננה: משפחת חבס חויבה במע"מ בהיקף מיליוני שקלים

ביהמ"ש המחוזי דחה את ערעורה של חברת נוף נאה שבבעלות משפחת חבס וקבע כי מכירת קרקע חקלאית ברעננה ל-80 רוכשים שונים ב-15 עסקאות היא פעילות עסקית החייבת במע"מ - זאת למרות שהחברה החזיקה בקרקע במשך 60 שנה מבלי לעשות בה כל שימוש