הארגון שלכם יכול ללמוד לא מעט מתעשיית החלל / צילום: Unsplash
בתחילת שנות ה־2000, בזמן שתוכנית מעבורת החלל האמריקאית התפוגגה, הממשלה החלה לאפשר לחברות במימון פרטי להתחרות על חוזים במגזר הציבורי. כך, היא העניקה לחברות פרטיות חוזים במחיר קבוע, כדי לספק שירותים לתחנת החלל הבינלאומית.
השינוי הזה המריץ את הצמיחה של חברות כמו Blue Origin, Sierra Space ו־SpaceX, אשר מינפו את ההתקדמות הטכנולוגיה והמחשוב כדי להוזיל את העלויות של שיגור לוויינים לחלל באמצעות הפיכתם לקטנים יותר, קלים יותר וחזקים יותר.
במקביל, הפיתוח המהיר של הסמארטפונים ומכשירים אחרים המחוברים ללוויין הניע את הביקוש לאותם לוויינים. ג'ף בזוס (מי שהקים את Blue Origin) ואילון מאסק (שייסד את SpaceX) בנו את הונם, בין השאר, מהתעשיות הללו. כיום, הם מספקים הון ראשוני רב לסטארט־אפים בתחום.
גם קרנות הון סיכון נכנסו לתחום, והזרימו יותר מ־15 מיליארד דולר ב־2021 (לעומת פחות ממיליארד דולר בראשית שנות ה־2000), על פי חברת ייעוץ החלל BryceTech. התוצאה: תעשיית החלל הפכה למקור ערך חשוב עבור עסקים במגוון מגזרים.
איך תעשיית החלל יכולה לסייע גם לארגון שלך? כדי לענות על השאלה הזו, יש לבחון ארבע דרכים: נתונים, יכולות, משאבים וביקושים.
ממשאבים ועד מאפיינים
● למידה מהחלל ובאמצעותו. חוקרים אוספים נתונים מהחלל, וכך לומדים על מה שקורה על פני כדור הארץ. הדוגמה הקלאסית לכך היא מערכת ה־GPS. המערכת נוצרה במקור כדי לספק נתוני מיקום, ניווט ותזמון עבור צבא ארה"ב, ובהמשך הפכה למשב קריטי לכלכלת העולם.
GPS היה רק ההתחלה. כיום למגזר הפרטי יש גישה למערך רחב, מגוון ועוצמתי יותר של נתונים ושירותים מבוססי שטח במחירים משתלמים יותר.
● שימוש במאפיינים הייחודיים של החלל. כמנהלים, חשוב שתשאלו "איזה ערך יכולה החברה שלי ליצור מהחלל?". למשל, חברות תרופות משתמשות בתנאי כוח הכבידה הנמוך של החלל כדי לתמוך במחקר ופיתוח מתקדמים. בריסטול מאיירס סקוויב היא דוגמה לכך. מאז 1995 החברה ביצעה ניסויים בחלל כדי ללמוד על תסיסה פטרייתית וחיידקית, גידול צמחי מרפא וקריסטלוגרפיה (סידור האטומים במרחב) של קרני רנטגן בתחנת החלל הבינלאומית.
● ניצול נכסי שטח. ככל שבני אדם מרחיבים את פעילותם בחלל, הם יחפשו יותר ויותר משאבים שנמצאים בו כדי להשתמש בהם. המיזמים המוקדמים ביותר באזור זה יתמקדו ככל הנראה בירח - 70 משימות מסחריות הקשורות לירח כבר תוכננו לעשור הבא.
אך לא רק הירח יכול לשמש לשם כך. יש מומחים שמעריכים שניתן להשתמש בטכנולוגיה חדישה - שכיום משמשת לבניית רקטות - כדי לבנות "בסיס תעשייתי" על מאדים.
● לענות על הדרישות בעידן העתידי. בטווח הארוך, חברות צפויות להתחיל לפעול בחלל לא רק בגלל שהעלויות ירדו בהשוואה לאלו בכדור הארץ, אלא גם בגלל שנוכחות של יותר אנשים בחלל, לתקופות ארוכות יותר ובתדירות גבוהה יותר, תייצר ביקוש לסחורות ושירותים חדשים.
חלק מהשווקים יגיעו מתוכניות של המגזר הציבורי - למשל, תוכנית ארטמיס של נאס"א נועדה לסייע בהקמת פעילות מתמשכת על הירח. אבל אין דוגמה טובה יותר לכך מאשר תיירות לחלל, שוק שהולך וצומח, וצפוי להיות שווה כ־400 מיליון דולר בעשור הקרוב.
אם בטווח הארוך בתי גידול מסחריים יתרבו, אולי אפילו עד כדי יצירת עיר על מאדים בשנת 2050 כפי שחוזה אילון מאסק, אז בני האדם ירצו ליהנות מהזמן שלהם בחלל. הביקוש למוצרי נוחות הקיימים בכדור הארץ יעלו גם בחלל, וכך גם לחוויות חדשות שאפשריות רק שם ולא על פני כדור הארץ. זה סוג הביקוש שהשווקים מעולים בלספק לו היצע.
איך לנצל את תחום החלל?
הבה נבחן כיצד חברות המעוניינות לנצל את אחד או יותר מארבעת התחומים הללו צריכות לפעול:
● לקחת סיכונים. בראשיתה של תעשיית החלל, שחקנים ממשלתיים פתחו בפרויקטים של מיליארדי דולרים עם תהליכים משוכללים לניהול סיכונים. הגישה הרווחת הייתה אז - יש להימנע מכישלון בכל מחיר. היום, שנים רבות לאחר מכן, SpaceX וסטארט־אפים אחרים אימצו את הגישה במגזר הטכנולוגי. בעודנו מתכוננים להיכנס לעידן החדש, המסר הוא ברור - חברות לא יכולות להימנע מסיכון, הן חייבות להניע את הלמידה שלהן.
● למצוא את הצוות הנכון. חלל הוא לא רק עסק יקר, הוא גם עסק מורכב. כפי שאמר דילן טיילור, מייסד שותף ומנכ"ל Voyager Space Holdings: "אתה צובר ערך בחלל על ידי יכולת A, שילובה עם יכולת B ושחרור של יכולת C". זו הסיבה ש־Voyager רכשה מניות רבות במגוון חברות ממוקדות בחלל.
כמובן, לא כל החברות יכולות להרשות לעצמן להשתמש במיזוגים ורכישות כדי לממש הזדמנויות שטח. במקרה כזה, הגישה הטובה ביותר היא שיתוף פעולה.
כמו כל התעשיות, עסקי החלל יחוו ירידות וגם עליות. בטווח הקרוב, כאשר כלכלות יתמודדו עם איום המיתון, המחויבות של הון סיכון וקרנות אחרות תפחת.
ברגע שמגיעים לנקודת מפנה, מעורבות פרטית יכולה לספק התקדמות מהירה, כאשר יזמים פותרים את האתגרים הנותרים. זה נכון שחלק מהתוצרים עשויים להיות רלוונטיים רק בעוד עשורים רבים. אבל נכון להיום, תעשיית הלוויינים בהיקף של יותר מ־300 מיליארד דולר מוכנה לחולל מהפכה, תוך הפקת תועלת בזכות ההתקדמות הטכנולוגית.
© Harvard Business School Publishing Corp