האם נישואים פתוחים שווי-ערך לבגידה בבן הזוג? / אילוסטרציה: Shutterstock, Burdun Iliya
הכותבת היא עורכת דין, שותפה במשרד מ. פירון ושות', מנהלת תחום דיני משפחה
על אישה נשואה שבוגדת בבעלה ומקיימת יחסים עם אדם אחר, מוטל איסור בהמשך קיום יחסים עם בעלה (וכן עם האדם האחר), ולכן היא מחויבת להתגרש, גם אם אינה רוצה בכך. בנוסף, בעת הגירושים האישה מפסידה את זכותה לקבל את סכום הכתובה עליה חתם הבעל. אולם מה הדין אם יחסי המין אינם באמת בגידה, והאישה קיימה יחסים עם המאהב בידיעת הבעל, בהסכמתו ואפילו ביוזמתו?
● הזכויות של האבות גדלו, אך התוצאה תשרת דווקא את האימהות
● אישה ביקשה לרשום ילדה כבתה ללא הוכחות. מה קבע בית המשפט?
● התעללו וירשו: הורים קיבלו פיצוים על מות בנם על אף שהזניחו אותו
סוגיה מעניינת זאת נידונה בשבוע שעבר בבית הדין הרבני ברחובות. בני הזוג במקרה זה פרודים מאז שנת 2014, הבעל עזב את הבית זה מכבר, חי עם אישה אחרת ואפילו הביא עימה שני ילדים לעולם, אולם סכסוך הגירושים ביניהם רחוק מלהסתיים.
הפעם מוקד המריבה הוא שאלת חובתו של הבעל לשלם לאישה את סכום הכתובה בסך של 360 אלף שקל, לאור העובדה שאינה שנויה במחלוקת בין הצדדים, לפיה בני הזוג השתתפו פעמיים במפגש מיני במסגרתו אדם שלישי הוזמן על-ידי הבעל לקיים יחסים עם האישה, כשהבעל צופה ומעודד מהצד.
לטענת האישה, היא נקלעה לאירוע שלא מרצונה, לאחר שהבעל התוודה על משיכתו לגברים, אולם מאחר שנרתע מלממשה בעצמו, יזם את המפגש שבו הוא שימש כצופה פסיבי בלבד.
בית הדין הרבני מצא לנכון להיכנס לעובי הקורה במקרה זה והזמין לעדות את האדם השלישי שהשתתף במפגשים. המאהב המזדמן חיזק את טענת האישה לפיה מי שיצר איתו קשר אינטרנטי היה הבעל, שהזמין אותו לקיים יחסים עם האישה, לאחר שהוא עצמו ניהל איתו התכתבויות בעלות אופי מיני.
בנוגע לטענת האישה כי היא השתתפה באירוע עקב לחץ מסיבי שהפעיל עליה הבעל ולא מרצונה החופשי, ענה העד: "אני לא יכול להגיד אם היא נהנתה או לא, אבל אני יכול להגיד שהאווירה הייתה נעימה, ולא נראה שמישהו כפה על מישהו".
מקורות הלכתיים
אומנם נדמה כי הבעיה שייכת לעידן המודרני והמתירני, אולם בית הדין הרבני מצא מקורות הלכתיים שדנו כבר לפני מאות שנים בסוגיה האם אישה שזינתה ברשות בעלה אסורה עליו. הם הלכו אחורה אפילו עד לימי אסתר המלכה, אשר חברה אל המלך אחשוורוש בהסכמת מרדכי, ועל אף ששרתה עליה רוח הקודש בבואה אל המלך ועשתה מצווה גדולה, בכל זאת נאסרה על מרדכי בעלה.
אם כן, לדעת כל הפוסקים, גם אם האישה קיימה יחסים עם אדם שלישי במסגרת של יחסים פתוחים, אורגיה או כל קומבינציה אחרת, ביוזמתו של הבעל ובהסכמתו - מי שישלם על כך את המחיר הוא האישה, אשר מפסידה את זכותה לכתובה ולפיצויים בעוון ניאוף.
מצב עניינים זה יוצר בעיה מוסרית מסוימת, שכן למעשה הבעל החוטא, יוזם המפגשים האסורים, יוצא נשכר ומרוויח.
היו פוסקים בעבר שהציעו לפתור את הבעיה על-ידי חיוב הבעל בכל זאת בסכום הכתובה, אך לתרום את הסכום לעניים במקום לשלמו לידי האישה, כך ששני הצדדים "ייענשו" על "חטאיהם".
אולם לבית הדין הרבני הספציפי כאן הייתה תשובה אחרת: "כיצד ייתכן שהבעל - שהוא האשם - ייפטר מתשלום כתובה ופיצוי לאישה? במענה לטענה זו יש להדגיש כי בדיני שמיים של בית דין של מעלה נבחנים כל המרכיבים של הנידון, לרבות הטענה שלא יצא חוטא נשכר.
"בדיני שמיים אף נבחנים מרכיבים הקשורים לסביבתו, כגון כשחוטא נענש, או כשנשקלת בשמיים גזירה על אדם, מתחשבים גם בסבל של משפחתו. בית הדין שלנו אינו בית דין של מעלה, אלא בית דין של מטה שאינו דן לפי חשבונות שמיים".
האישה אם כן חויבה להתגרש, ללא קבלת כתובה.