התעללו וירשו: הורים קיבלו פיצוים על מות בנם על אף שהזניחו אותו

הורים של חייל שהתאבד תבעו לקבל תגמולים מהצבא לפי חוק משפחות חיילים, למרות שמומחה שמינה בית המשפט לבחינת נסיבות ההתאבדות קבע כי הגורם המשמעותי לה היה היחס הקשה לו זכה מצד הוריו לאורך השנים • למה קבע העליון בסופו של דבר שהורים זכאי לתגמולים?

העליון קבע כי הוועדה אינה רשאית לשלול את התגמולים מההורים / אילוסטרציה: Shutterstock, New Africa
העליון קבע כי הוועדה אינה רשאית לשלול את התגמולים מההורים / אילוסטרציה: Shutterstock, New Africa

 הכותבת שותפה במשרד מ.פירון ושות', מנהלת תחום דיני משפחה 

במקרה טרגי שעלה לכותרות לפני מספר שנים, חייל התאבד בתוך פחות מחודש לאחר גיוסו, מספר שעות לאחר שהועמד לדין משמעתי. המנוח, שישי מבין שבעה אחים, גדל בתנאי הזנחה ובדידות, שכללו גם התעללות מצד הוריו. המנוח ואחיו אף הוצאו בשלב מסוים מבית ההורים למסגרות חוץ-ביתיות וניתקו את הקשר עם ההורים, ולכן המנוח הוכר כחייל בודד עם גיוסו.

מומחה שמינה בית המשפט לבחינת נסיבות ההתאבדות, קבע כי העמדתו לדין צבאי הייתה רק "הקש ששבר את גב הגמל" כ"טריגר" להתאבדות החייל, שהגורם המשמעותי לה היה היחס הקשה לו זכה מצד הוריו לאורך השנים.

הורי החייל המנוח הגישו תביעה להכיר בזכאותם לקבל תגמולים מהצבא לפי חוק משפחות חיילים, וארבעה מאחיו הגישו התנגדות לתביעה, בטענה כי לא יעלה על הדעת שההורים, שהתעללו במנוח, נהגו כלפיו באלימות פיזית ונפשית קשה, השפילו אותו והתנכרו לו - ייהנו וירוויחו כעת ממותו, שהם עצמם הגורם העיקרי לו.

האחים הדגישו את האירוניה, לפיה ההורים לא תמכו כלכלית במנוח כשהיה ילד, וכעת הם מבקשים להיתמך על גבו לאחר מותו.

קצין התגמולים קיבל את גישת האחים ודחה את תביעת ההורים.

ועדת הערעורים, אליה פנו ההורים, תמכה אף היא בגישה השוללת את זכאותם לקבל טובות הנאה ממות המנוח. בהחלטה ארוכה ומנומקת קבעה הוועדה כי על בסיס סעיף החוק המאפשר לשלול תגמולים מהורים שכולים מחמת התנהגות רעה וחמורה של המנוח, ניתן ללמוד בהשאלה כי קיים שיקול-דעת לשלול תגמולים מהורים שכולים, גם מחמת התנהגות רעה וחמורה שלהם כלפי המנוח.

כמו כן,  ועדת הערעורים פסקה כי ניתן להחיל על המקרה את הכללים המשפטיים ועקרונות-העל המוסריים השוללים ירושה מרוצח (על בסיס הכלל "הרצחת וגם ירשת"), ואת העיקרון המשפטי לפיו אין לאפשר למי שגרם עוול ליהנות מפרי עוולתו.

התיק עבר שני גלגולי ערעורים נוספים ונחת כעת על שולחנו של בית המשפט העליון, שם זכו לבסוף ההורים בתגמולים. בית המשפט העליון הביע אמפתיה לעמדת האחים, אך פסק כי לא ניתן לשלול מההורים את התגמולים ללא עיגון מפורש לכך בחוק. החוק מעניק זכאות סטטוטורית לתגמולים לבני משפחה בהתאם למעמדם הרשמי, ואינו מציב תנאים נוספים לכך.

לפיכך, לקצין התגמולים אין סמכות חוקית לשלול תגמולים מבן משפחה על בסיס כל שיקול או עילה אחרת, לרבות מצב כלכלי או טיב הקשר בין בני המשפחה. אם המחוקק סבור כי יש מקום לשלול תגמולים מבני משפחה על בסיס התנהגות רעה או חמורה מצידם כלפי המנוח, עליו לקבוע זאת במפורש בחוק.

מדרון חלקלק

בית המשפט העליון גם התריע בפני המדרון החלקלק שבהצבת קצין התגמולים כשופט המוסר של בני המשפחה מבחינת זכאותם לתגמולים. כך העלה בית המשפט את השאלה מה יקרה אם יותר הרסן ביחס לתביעות תגמולים של בני זוג, האם קצין התגמולים יבחן את טיבה של מערכת היחסים הזוגית ויחליט אם האישה הייתה רעיה טובה דיה עבור המנוח כדי לזכות בתגמולים? ומה אם התובעים הם ילדיו של המנוח - האם הם לא זקוקים לסיוע של משרד הביטחון עם מות אביהם, גם אם מערכת היחסים ביניהם הייתה בעייתית?

בסופו של פסק הדין, כדי ליישב את תוצאתו עם תחושת העוול הקשה שהיא גורמת עקב קיצוניות הנסיבות, בית המשפט העליון רמז לאחים כי גם אם נושא התגמולים הגיע למיצוי משפטי, עדיין פתוחות בפניהם אפשרויות משפטיות אחרות, כגון הגשת תביעת נזיקין נגד ההורים בשל ההתעללות, ההזנחה והסבל שהסבו להם ולמנוח לאורך ילדותם, ואפילו הפנה אותם לספרות ולפסיקה בנושא.