מתקן של חברת אורמת / צילום: באדיבות אורמת
האזהרות מפני השלכות הרפורמה במערכת המשפט מגיעות גם לדוחות החברות הישראליות שנסחרות בוול סטריט. בתקופה זו של השנה מפרסמות החברות את הדוחות המורחבים לסיכום 2022, שבהם מפורטים גם הסיכונים הטמונים בהשקעה בהן.
● גולדמן זאקס: "סיכון לשקל בשל הסערה הפוליטית המקומית"
● מומחים לתורת המשחקים מנסים להסביר למה עדיין אין פשרה ברפורמה המשפטית
● הכלכלנית הראשית באוצר מזהירה: רפורמת המשפט עלולה לפגוע בפעילות הכלכלית
שלוש חברות מישראל הנסחרות מעבר לים פירטו לראשונה את הסיכון הנוגע למצב המשפטי בעקבות קידום הרפורמה. מדובר בחברת האנרגיה הגיאותרמית אורמת, שנסחרת בבורסת ניו יורק לפי שווי שוק של 4.7 מיליארד דולר; בחברת סולאראדג', העוסקת בטכנולוגיה לאנרגיה סולארית, ונסחרת בנאסד"ק לפי שווי של 16.6 מיליארד דולר (הישראלית בעלת השווי הגבוה ביותר למעט מובילאיי); ובחברת הפינטק ריסקיפייד, שנסחרת בבורסת ניו יורק והשווי שלה מגיע ל-939 מיליון דולר.
יש לציין כי בין משרדי עורכי הדין המלווים חברות ישראליות שנסחרות בארה"ב אין נכון להיום תמימות דעים האם עליהן להוסיף לדוח גילוי בנושא זה. בשבוע שעבר, עורך הדין מקס לינדנפלד, ממשרד פרל כהן בניו יורק, אמר לגלובס כי הוא מעריך שבסופו של דבר החברות הישראליות יידרשו לדווח על הנושא, אם כי בשלב זה הוא ממליץ להן להמתין ולראות איך תיראה החקיקה ומה תהיה השפעתה.
עם זאת, מסתמן כי עורכי דין אחרים מחמירים יותר וממליצים ללקוחותיהם להוסיף גילוי כזה כבר עתה.
ריסקיפייד: תיתכן השפעה על יכולת הגיוס
כמדי שנה, חברות שפועלות מישראל מזהירות מפני סיכונים הנוגעים למצב הביטחוני והגיאופוליטי, לאפשרות של חרם על חברות ישראליות ואף לעובדה שהעובדים שלהן עשויים להיקרא לשירות מילואים פעיל. כעת הן מוסיפות גם את הרפורמה במשפט.
בריסקיפייד כתבו, כי "הממשלה הישראלית שוקדת בימים אלה על שינויים נרחבים במערכת המשפטית הישראלית. בתגובה, אנשים פרטיים, מוסדות וארגונים, הן מתוך ישראל והן מחוץ לישראל, הביעו חששות שהשינויים המוצעים ישפיעו לרעה על הסביבה העסקית בישראל, בין היתר בשל אי-רצון של משקיעים זרים להשקיע או לעשות עסקים בישראל, כמו גם בשל תנודתיות מוגברת של שערי חליפין, הורדת דירוג אשראי, העלאת שיעור הריבית, הגדלת התנודתיות בשוקי ההון ושינויים נוספים בתנאים המאקרו-כלכליים.
"השינויים המוצעים עלולים גם להשפיע לרעה על שוק העבודה בישראל, או להוביל לאי-יציבות פוליטית או תסיסה אזרחית. אם התפתחות מסוג זה תקרה, ייתכן שתהיה לכך השפעה לרעה על עסקינו, על התוצאות שלנו או על יכולתנו לגייס מימון נוסף במקרה הצורך".
בדוח של סולאראדג' נכתב, כי "הממשלה החדשה בישראל הכריזה על תוכנית לצמצם באופן משמעותי את הפיקוח השיפוטי של בית המשפט העליון, כולל הפחתת יכולתו לבטל חקיקה שאינה סבירה לדעתו, והיא מתכננת להגביר את ההשפעה הפוליטית על בחירת השופטים.
"אם תוכניות ממשלתיות מסוג זה יתקבלו בסופו של דבר, הן עלולות לגרום לאתגרים תפעוליים עבורנו, משום שהמטה שלנו וכמחצית מהעובדים שלנו נמצאים בישראל.
"נוסף על כך, אם מדיניות החוץ תיפגע, הדבר עלול להשפיע על העסקים שלנו עם ספקים ולקוחות, דבר שעלול להשפיע לרעה על המוניטין שלנו, על תוצאות הפעילות ועל המצב הפיננסי שלנו".
אורמת ציינה בדוח, כי "אנו לא יכולים להיות בטוחים אם התוכנית תמומש ובאיזה אופן. לפיכך, אנו לא יכולים לדעת כיצד משקיעים יעריכו את הנושאים הללו, והאם הערכות אלה ישפיעו לרעה על תפיסותיהם בנוגע לעסקינו או למחיר המניה שלנו, או שישפיעו על הפעילות שלנו בישראל".
מצטרפות להתרעות מצד חברות הנדל"ן
בשבוע שעבר התריעו שתי חברות נדל"ן הנסחרות בת"א בדבר סיכוני השפעת הרפורמה על עסקיהן. בדוחות לוינשטין נכסים נכתב כי לשינויים שמקדמת הממשלה במערכת המשפט "עלולה להיות השפעה לרעה על הסביבה הכלכלית שבה פועלת החברה, על עלות מקורות הגיוס, על דירוג האשראי של המשק הישראלי ועוד".
בדוחות אמות נכתב במפורש כי השינויים במערכת המשפט "עלולים להוביל להורדת דירוג האשראי של מדינת ישראל, לפגיעה בהשקעות במשק הישראלי ולהוצאת כספים והשקעות מישראל לרבות במגזר ההייטק… מאחר שלדעת הנהלת החברה, חברות נדל"ן מניב ישראליות מהוות בבואה של הכלכלה הישראלית, ככל שההערכות המתוארת לעיל או חלקן תתממשנה, עלולים להיפגע גם ביצועיה הכלכליים של החברה".