דניאל שרייבר ושי וינינגר - למונייד, אודי מוקדי - סייברארק, איתן אופנהיים - נובה / צילום: בן קלמר, קרוליין מגווייר, בני גמזו
מספר החברות הישראליות שמזהירות מפני השפעת המהפכה המשפטית הולך וגדל. בימים אלה מפרסמות החברות הישראליות שנסחרות בוול סטריט את הדוחות השנתיים המורחבים שלהן, שבהם הן מציגות למשקיעים את הסיכונים הפוטנציאליים בהשקעה במניות שלהן.
עד כה, מספר דו־ספרתי של חברות הוסיפו לרשימת הסיכונים את השפעות הרפורמות במערכת המשפט שמקדמת הממשלה בישראל - כמעט כל חברת טכנולוגיה מקומית שפרסמה את הדוחות המורחבים.
בשבוע שעבר עשו זאת חברת אבטחת הסייבר סייברארק , שנסחרת בנאסד"ק בשווי 6.2 מיליארד דולר; נובה , יצרנית מערכות בדיקה לתעשיית השבבים, שנסחרת במקביל בנאסד"ק ובתל אביב בשווי כ־2.7 מיליארד דולר; חברת הביטוח הדיגיטלי למונייד , ששווייה בבורסת ניו יורק מגיע ל־1.1 מיליארד דולר; ומספר חברות נוספות שנסחרות בשוויים נמוכים יותר.
החברות הללו הצטרפו לשלוש אחרות שכבר פרסמו את הדוח המורחב שלהן מוקדם יותר וכללו בו את הסיכון המדובר - סולאראדג' , אורמת וריסקיפייד .
יש גם מי שלא מתייחסות לסוגיה
החברות, רובן ככולן, מדווחות על הסיכון הנובע מהרפורמה המשפטית כחלק ממכלול הסיכונים הכלליים של פעילותן בישראל, ולא כסיכון בפני עצמו. בין הסיכונים הללו נמנים גם אפשרות של חרם על חברות ישראליות, פעולות איבה ואף שירות מילואים שאליו נקראים חלק מעובדי החברות בישראל.
כך לדוגמה, סייברארק, שרוב עובדי הפיתוח שלה מועסקים בישראל (בפתח תקווה ובבאר שבע), הוסיפה לסיכון הכללי פסקה ולפיה "הממשלה הישראלית מקדמת שינויי חקיקה, שאם יאומצו, ישנו את המצב הנוכחי של הפרדת רשויות. כתוצאה, ישנו ויכוח פוליטי משמעותי. אנשים, ארגונים ומוסדות רבים, בישראל ומחוצה לה, הביעו חששות מהפוטנציאל השלילי שיש לשינויים כאלה ועל המחלוקת לגביהם על הסביבה העסקית והכלכלית של ישראל".
בין היתר מוזכרות בהקשר זה השפעות שליליות פוטנציאליות כגון הורדת דירוג החוב של ישראל, עליית ריביות, תנודות מט"ח וכדומה. להערכת סייברארק, אם סיכונים מסוג זה יתממשו, תיתכן השפעה לרעה על עסקיה. נוסחים דומים מצרפות גם החברות האחרות לדוחותיהן.
לא כל החברות הישראליות הוסיפו התייחסות לנושא בדוחות שלהן, למשל ענקית הדשנים ICL (לשעבר כיל), ועד כה רוב החברות הישראליות הגדולות שנסחרות בוול סטריט טרם פרסמו את הדוחות המורחבים שלהן לשנה שחלפה, וצפויות לעשות זאת רק בשבועות הקרובים. מדובר בין היתר בחברות מובילאיי, צ'ק פוינט ונייס.
"לא להזהיר מכך באופן אוטומטי"
את ההחלטה האם לכלול את הרפורמה המשפטית בין גורמי הסיכון מקבלות החברות לאחר התייעצות עם גורמים משפטיים. לדברי עו"ד רון בן־מנחם, שותף וראש תחום שוק ההון הבינלאומי במשרד הרצוג, המייצג חברות ישראליות הנסחרות בוול סטריט, "אכן פנו אלינו לקוחות בשאלה האם לכלול במסגרת גורמי הסיכון התייחסות לנושא הרפורמה המשפטית. צריך להבין כי גורמי הסיכון בדיווחים של חברה הנסחרת בארה"ב הם למעשה פוליסת ביטוח. הפירוט של גורמי סיכון בדיווחים, כמו הדוח השנתי, נועד למנוע טענות משקיעים כנגד החברה, כאילו שלא גילינו להם את הסיכון ולא הזהרנו אותם".
עו"ד בן־מנחם מוסיף כי "העצה שלנו לאותם לקוחות היא שלא לכלול את הגילוי הזה באופן אוטומטי. על הנהלת החברה לשקול ולהעריך האם השינויים המוצעים במערכת המשפט, או התגובות לשינויים המוצעים, עשויים להשפיע על פעילות החברה או על התוצאות הכספיות שלה.
"לדוגמה: אם החברה עומדת לפני גיוס חוב ממשקיעים, והיא חוששת שהללו יירתעו מההלוואה בגלל מה שקורה בארץ והכיסוי התקשורתי, אז זהו באמת סיכון רלוונטי, שכן ייתכן כי החברה לא תצליח לגייס את החוב, או שתיאלץ לפנות לגייס חוב ממקור אחר שיכול להיות יקר יותר. דוגמה נוספת היא חברה ישראלית עם מכירות בחו"ל, ששערי החליפין משפיעים עליה".
עו"ד בן־מנחם מציין כי הניתוח אינו שונה מכל גורם סיכון, כך ש"אם בעיני הנהלת החברה קיים חשש סביר ששינוי יכול להשפיע לרעה על פעילות החברה או על תוצאותיה הכספיות, יש לכלול לגביו התייחסות בדיווחים".