השוק בבייג'ין / צילום: Associated Press, Mark Schiefelbein
SIGNAL הוא מכון מחקר ליחסי ישראל־סין, חקר סין והמזרח התיכון
ברבע האחרון של שנת 2022 אימצו הקברניטים בבייג'ינג שורה ארוכה של תפניות מדיניות חדות ולא צפויות. הבולטת שבהן היא ביטול מדיניות "אפס־קורונה", שנאכפה בקפדנות במשך כמעט שלוש שנים. המשותף לרוב שינויי המדיניות, אם לא לכולם, היה זיהויים עם הנשיא שִׁי ג'ינפינג.
בתחום הכלכלי־חברתי, שינויי המדיניות הוחלו על מהלכים שהונהגו ע"י שִׁי רק ב־2021 במסגרת סדרת רפורמות רחבות-היקף, שלכאורה נועדו לממש את חזון "העדנה המשותפת". רק לפני כשנה וחצי היה הנשיא שִׁי נכון לקדם רפורמות במחיר פגיעה ניכרת ברווחה ובעושר של אזרחי סין בטווח המיידי והבינוני. כעת, המהלכים שאוגדו תחת רעיון "השגשוג המשותף" נזנחו.
המשק הסיני חטף מכה קשה
מדוע? המדיניות של 2021 גררה מכה עצומה למשק הסיני, בעיקר בתחום ההשקעות הזרות. שנת 2022 הייתה הגרועה בהיסטוריה של סין מבחינת השקעות זרות, עם היקף מוערך של 14.4 מיליארד דולר סה"כ (0.1% מהתמ"ג באותה שנה) בהיקף זעום של 271 פרויקטים (לפי fDi Markets). לשם השוואה, ב־2021, הסתכמו ההשקעות על 27.5 מיליארד דולר ב־381 פרויקטים.
היקף פניית הפרסה בא לידי ביטוי בכנס העבודה הכלכלית המרכזית (CEWC) האחרון בדצמבר, מפגש שנתי שמכנס השלטון הסיני וקובע את סדר היום הלאומי לכלכלה ולמגזר הבנקאי והפיננסי במדינה. המסר העיקרי שיצא מדיוני הכנס היה התיעדוף הבולט של מנועי צמיחה מהירה ומיידית, עם דגש חזק על עידוד השקעות זרות. בעוד אחד היעדים המרכזיים של סדרת הרפורמות של הנשיא שִׁי ב־2021 היה צמצום ההשפעה הזרה בסין, ה־CEWC קידם שינוי ב־180 מעלות והנחה להתיר חסמים להשקעות זרות, ולמשוך אנשי עסקים זרים לסין.
האופן הנמהר והלא מתוכנן בעליל שבו ננטשו סגרי הקורונה ומהלכי מדיניות שאומצו רק ב־2021, מחזק את ההערכה שמחירם הכלכלי הפך לבלתי נסבל עבור ההנהגה הסינית. הנתונים הכלכליים לשנת 2022 נתנו ביטוי רשמי למציאות כלכלית קשה - שיעור צמיחה שנתי מהנמוכים ב־50 שנה האחרונות (3%), משבר מתמשך בשוק הנדל"ן (המהווה קרוב לרבע מהתוצר הסיני), ושיעור אבטלה גבוה בקרב צעירים (מעל 16% ממרץ). גם התכווצות האוכלוסייה, לראשונה זה 60 שנה, מטילה צל כבד על השאיפה של סין להפוך לכלכלה הגדולה בעולם.
בעיניים מערביות, פניית פרסה שכזו יכולה להתפרש כביטוי לחולשת המנהיג. אולם, במקרה הסיני, מנהיג אשר הבטיח שליטה ללא עוררין לכל ימי חייו, יכול להוביל שינוי כה חד בידיעה שהשליטה ההדוקה בכל מנגנוני התקשורת (לרבות רשתות חברתיות) תבטיח את הצגת המפנים כחכמים, ולא חלילה ככישלון.
מנסה לחמם את היחסים עם המערב
השינוי לא הסתכם רק בצעדים פנימיים. במקביל, חתרה ההנהגה הסינית להפיג את המתיחות ולחמם - ולו במעט ובאופן שטחי - את מערכות היחסים עם ארה"ב ומדינות המערב. הדיפלומטים ודוברי הממשל הסיני, בפומבי ומאחורי דלתיים סגורות, מקפידים על שיח פחות מתריס או אנטי־מערבי למרות "פרשיית הבלון" (בלון הריגול שארה"ב יירטה בחודש שעבר וייחסה לסין). הסינים הציגו באור חיובי את פסגת שִׁי־ביידן בשולי ועידת ה־20־G בבאלי בנובמבר, למרות שקשה מאוד להצביע על תוצרים קונקרטיים שהושגו בה או בעקבותיה.
במקביל, סין מנסה להפשיר את היחסים עם אוסטרליה שהעכירו בשנים האחרונות - בלי שאוסטרליה עשתה דבר והסתייגה מהשיח הרוסי ביחס לשימוש בנשק גרעיני.
שינוי הקו המדיני הסיני הגיע דווקא לאחר ההכרזה האמריקאית באוקטובר על מגבלות הסחר החריפות שנועדו למנוע כמעט לחלוטין את הגישה של סין לשבבים מתקדמים.
נראה שאין לממשל האמריקאי כוונה לעצור בשבבים מתקדמים והוא מוטרד מהשקעות אמריקניות בסין, גם בתחומי טכנולוגיות מתקדמות. לענקיות הטכנולוגיה - ממיקרוסופט, דרך גוגל, ועד אמזון - יש פעילות מו"פ (מחקר ופיתוח) נרחבת בתחומי הבינה המלאכותית בסין עצמה. מנתונים שנאספו בארה"ב עולה, כי גם מוסדות פיננסים ובתי השקעות אמריקאים משקיעים בחברות טכנולוגיה סיניות. דוח של אוניברסיטת ג'ורג'טאון הראה כי המשקיעים בארה"ב היו כמעט חמישית מההשקעות בחברות בינה מלאכותית סיניות ב־2015־2021, עם עסקאות בשווי של 40.2 מיליארד דולר בסך הכל.
אחרי ניסיון קודם שכשל, הממשל בארה"ב שוקל לקדם מנגנון ניטור להשקעות אמריקניות בסין. מהלך דומה נבחן גם באיחוד האירופי, אך הוא עוד בחיתוליו. הצעד האמריקאי למעשה יחייב הגדרה של תחומי טכנולוגיה בהם יוגבלו השקעות אמריקאיות בסין. הגדרות אלה יסמנו את "גבולות הגזרה" של הגל הבא של מגבלות הסחר.
בנוסף, הממשל האמריקאי מגביר את התיאום ומגייס בעלות ברית להחיל מגבלות סחר מקבילות על סין. הממשל מודע לכך שאמריקה לבדה לא יכולה למנוע לחלוטין גישה סינית לשבבים מתקדמים.
בחודשים האחרונים הצליח הממשל לגייס את ממשלות יפן והולנד (מדינות האֵם של שתיים מהיצרניות הגדולות בעולם של שבבים מתקדמים) להטיל מגבלות דומות. בכירי ממשל מציינים בנאומים פומביים שהממשל מקיים דיאלוג מתמשך עם בעלות הברית של ארה"ב באירופה ובאסיה, כמו גם עם בעלי העניין בקהילה העסקית האמריקאית. הדיאלוג כבר עוסק בגל הבא של מגבלות סחר ואף הניב פרי, לפחות עם יפן: במהלך ביקור בוושינגטון בינואר, צידד שר הכלכלה, המסחר והתעשייה היפני בשימוש במגבלות סחר בהתמודדות עם סין.
קץ דיפלומטיית "הזאב הלוחם"?
כל אלו, כאמור, לא השפיעו על מגמת חימום היחסים עם המערב מצידה של סין. עד לאחרונה, דיווחים כמו אלה על גל מגבלות סחר חדש, היו גוררים הצהרות סיניות רשמיות הכוללות ביטויים מתריסים ופוגעניים. הפעם, התגובות הרשמיות מבייג'ינג הרבה יותר מאופקות. מכאן, ניתן להסיק בזהירות מספר מסקנות.
ראשית, באופן מסורתי, כאשר סין מתמודדת עם אתגרים פנימיים היא חותרת לייצב את יחסי החוץ שלה. במקרה זה, הנזק הכלכלי שנגרם מהשילוב של מדיניות "אפס קורונה", השפל הכלכלי העולמי והפחתת הביקוש לייבוא היו כה חמורים, עד שההתאמות הללו היו קריטיות ליציבות הכלכלית של סין. דיפלומטיית "הזאב הלוחם" המתריסה והאגרסיבית לא עולה בקנה אחד עם השאיפה לעודד את הייצוא וההשקעות הזרות.
שנית, תפניות המדיניות נובעות מאילוץ, ועל כן אינן חקוקות בסלע. אין מדובר בתמורה משמעותית ביחס של סין לעולם, וספק רב אם יש בסיס לתקוות המושמעות באירופה, שסין תכפה על רוסיה ריסון באוקראינה. כניעה רוסית באוקראינה אינה אינטרס סיני. מכאן, יש להניח ששינויי המדיניות הפנימיים והבינלאומיים ייבחנו מחדש כאשר הכלכלה הסינית תתאושש, אך העיתוי לא ברור.