מאשה דשקוב, גלי מאירי ונעמי כרמי / צילום: טרלן בן אבי
מאז עידן הקורונה, עולם הפרילנסרים תפס תאוצה, בעיקר בענפי ההייטק והדיגיטל. מצד אחד, יותר ויותר חברות מחליטות להיעזר בכוח עבודה חיצוני שנחשב זול יחסית, ובעיקר ממוקד פרויקטים. מצד שני, עבור אנשי המקצוע מדובר באפשרות לעבוד בכל זמן ובכל מקום, מבלי להיות מחויבים למסגרת כובלת.
מי שמקשר בין הצדדים הן פלטפורמות הפרינלסרים. השחקנית הישראלית המובילה בתחום היא פייבר שנסחרת בבורסה בניו יורק, וסיימה את 2022 עם רווח גבוה מהצפוי אחרי ששינתה את אופן הפעילות שלה. "עם זאת, האסטרטגיה והאמביציה שלנו לשנות את עתיד העבודה נשארו ללא שינוי", אמר המייסד והמנכ"ל מיכה קאופמן בחודש שעבר.
שחקנית גדולה נוספת היא אקס־פלייס, שנרכשה בחודש שעבר על ידי אול ג'ובס. בדיווח על העסקה צוין כי החברה עובדת עם עשרות אלפי פרילנסרים, שמדי חודש מקבלים פרויקטים בהיקף של 15-20 מיליון שקל. שי מגל, מנכ"ל AllJobs, העריך כי "שוק הפרילנסרים בישראל עומד על כ־10% משוק העבודה, כאשר מגפת הקורונה מאיצה מגמה זו דרמטית. בארה"ב המספרים מוערכים בכ־40% וצפונה".
5,000 פניות
לכל אלה מצטרפת כעת חברה קטנה ובוטיקית, דה ליסט, שהקימו שלוש נשים: מאשה דאשקוב, נעמי כרמי (שמכהנת כמנכ"לית) וגלי מאירי. בין לקוחות החברה כבר נמנים הקריה האקדמית אונו, ג'וינט ישראל, פייזר ישראל ועוד. בשלב זה הן עובדות עם 400 פרילנסרים בלבד, ולדבריהן, הן מעוניינות לשמור על יתרון הקוטן ולא להתרחב.
"פנו אלינו 5,000 פרילנסרים, ועשינו סינון משמעותי", הן מספרות. "אם היינו עובדות עם מאסה, לא היה בנו צורך. אנחנו מציעות ללקוח שלושה נותני שירות, ואז עוברות איתו על הצעות המחיר, מתרגמות אותן לעברית, ועוזרות למצוא את האחד או האחת שיתאימו".
השירות מתאים לדבריהן גם לחברות בינוניות וגדולות שמעסיקות מנהלי שיווק ועובדים בתחום במשרה מלאה, אבל צריכות "תוספות" לנושאים ספציפיים. המשרות המבוקשות ביותר על ידי חברות כאלה הם בניית אתרים (פחות מ־10% מהחברות מחליטות על בניית אתר אינהאוס); כתיבת תוכן (כולל בחברות שעובדות עם משרדי פרסום גדולים); ו־וידאו לסושיאל (בעיקר אינסטגרם וטיקטוק).
המודל: 15% עמלה
המודל של דה ליסט מבוסס על גביית עמלה של 15% מנותני השירות, במידה שהעבודה באמת משולמת. אם הפרויקט לא ממריא, לא גובים עמלה מהפרילנס. התמחור נקבע על ידי הפרילנסרים, וטבלת טווחי המחירים מתעדכנת מדי חצי שנה. החברה המעסיקה משלמת לדה ליסט סכום סמלי של כמה מאות שקלים.
בדה ליסט מצביעים על כך שבתחום עבודת הפרילנסרים יכולים להיות לא מעט מכשולים בשל חוסר מקצוענות, או בשל חוסר ידיעה והבנה של החברות לגבי הצרכים, ומה ניתן לדרוש ומה לא. בתחום ניהול הקמפיינים, למשל, ספקים אינם יכולים להבטיח תוצאות. "בעולם הדיגיטל מי שמבטיח תוצאה הוא אופטימי בצורה מסוכנת, או רמאי", אומרות דאשקוב וכרמי.
פייבר ואקס־פלייס כבר מבוססות בתחום. איפה היתרון שלכן מולן?
כרמי: "להם יש רשימות עצומות של 20-30 נותני שירות, ולא ברור עד כמה הספק מתאים לחברה. זה קצת לא יעיל אם הזמן של הלקוח מוגבל, והוא לא יכול להשקיע במחקר שוק ובמיון ספקים. הרבה פעמים סטארט־אפים מספרים שהתחילו לחפש ספקים, ואז גילו שמי שנראה טוב בהתחלה בעצם לא נתן מענה מקצועי, ואז היה צורך להתחיל מחדש את החיפושים.
"כאמור, אנחנו עובדות בהתאמה אישית. בערך ב־1% מהמקרים יש פספוס ולא מצליחים להמריא, ואז אנחנו עושות את ה'גישור' ומוצאות ספק חדש".
חשיבות תיאום הציפיות
בדה ליסט מצביעים על כך שבתחום עבודת הפרילנסרים יכולים להיות לא מעט מכשולים בשל חוסר מקצוענות, או בשל חוסר ידיעה והבנה של החברות לגבי הצרכים, ומה ניתן לדרוש ומה לא. בתחום ניהול הקמפיינים, למשל, ספקים לעולם לא יכולים להבטיח תוצאות. "בעולם הדיגיטל מי שמבטיח תוצאה הוא אופטימי בצורה מסוכנת, או רמאי", אומרות דאשקוב וכרמי.
"מצד שני, לקוחות רבים מגיעים עם תמונה של הצלחה מסוימת בראש, אבל לא תמיד מתקשרים אותה לספק. ואז, כשמגיע סוף החודש הראשון, או הרבעון הראשון, והתוצאות לא עולות בקנה אחד עם הציפיות של הלקוח - מגיעה האכזבה, ודרישת ההסברים מהספק.
"ההסבר תמיד יישמע כמו תירוץ, ולעיתים הוא אכן כזה, אבל לעיתים קרובות הרבה יותר הוא פשוט נעוץ בעובדה שהספק לא תיאם ציפיות עם הלקוח. לכן חשוב לתאם ציפיות לטווחי תוצאות רלוונטיים: מה נמדוד, מה יעיד על התקדמות טובה, איזה טווח תוצאות יהיה סביר, איזה ייחשב להצלחה, ואיזה יגרום לנו להרים דגל לפני הדו"ח הבא, ולומר שמשהו עובד לא נכון, וצריך לשנות כיוון".
גם תחום בניית האתרים נחשב ללמוד אכזבות. "כאן מאוד חשוב לתאם ציפיות לגבי אורך התהליך, אורך כל שלב בתהליך, והכי חשוב, כמה סקיצות כלולות במחיר וכמה תעלה עוד סקיצה במידת הצורך", מסבירות השתיים.
"רוב הלקוחות - כולל מנהלי שיווק מנוסים - לאו דווקא יצליחו להבין מהאפיון הראשוני של האתר איך הוא ייראה. הם צריכים לראות סקיצות ורפרנסים - שבעצמם לוקחים זמן רב לעצב ולחפש, ולא תמיד מתומחרים בהתאם. ואז, כשהלקוחות לא מרוצים מהנראות של האתר, לעיתים קרובות יש צורך לחזור כמה שלבים אחורה, ולבנות מחדש - מה שעלול לגרור עיכובים משמעותיים וקפיצה במחיר שהלקוח לא ציפה לה.
"לכן אנחנו מדריכות את מעצבי ובוני האתרים מצד אחד, ואת מנהלות ומנהלי השיווק מאידך, ליצור תוכנית עבודה מאוד מפורטת. תוכנית כזו מציינת גם כמה זמן ייקח כל שלב מצד הספק - אבל גם כמה זמן סביר לתת להשגת ומשלוח חומרים, וגם כמה זמן סביר לתת למעבר על כל סקיצה וסבב תיקונים. חשוב גם לציין מראש באיזה שלבים האתר מגיע למעבר של הלקוח, מה אפשר לשנות אחר כך ומה לא, ואיך יתומחר שינוי מהותי בכל שלב".