נשיא סין שי ג'ינפינג. פתח במתקפה רגולטורית נגד חברות ענק בשל חשש מכוחן הגובר / צילום: Associated Press, Andy Wong
ביחסים הסבוכים שלה עם המגזר הפרטי, המפלגה הקומוניסטית הסינית מתרחקת ממאבק מול כמה מהחברות הגדולות במדינה. במקום זאת היא בונה באטיות שליטה בדרך שקטה יותר. בלב המאמץ הזה ישנו מהלך שבמסגרתו גורמים ממשלתיים מספחים לה נתחים מחברות פרטיות שהן כבר תקופה ארוכה מנועי החדשנות ויצירת המשרות בסין.
● "אנשים מתקשרים בלי סוף": למה ההייטקיסטים הישראלים נוהרים לפורטוגל?
● האיש הכי קרוב למיידוף לפני מותו חושף את כל הסודות | ראיון
לעתים נתחים אלה קטנים מאוד, כמו החזקה של 1% שרכשה לאחרונה קרן של סוכנות ביטחון הסייבר של בייג'ינג ביחידת התקשורת הדיגיטלית של ענקית המסחר המקוון עליבאבא. אלא שלמרות הנתח הזעיר, חברות אלה גם נותנות לממשלה מקומות בדירקטוריון, כוח להצביע ויכולת השפעה על החלטות עסקיות. המניות האלה מכונות מניות זהב (הערת המתרגם: בדומה למניה שמדינת ישראל מחזיקה למשל באל על).
לחברות עצמן אין הרבה ברירה: מכירת נתח כזה לרשות ממשלתית המבקשת אותו חיונית כדי להמשיך בפעילות. למדינה החזקה כזו מאפשרת מעורבות ישירה יותר בכמה מהחברות בפרופיל הכי גבוה בסין, חברות שהן אבני פינה של החיים הדיגיטליים במדינה ובחלק מהמקרים אהובות גם על משקיעים בינלאומיים.
הכוונות היו אחרות
במקור הכוונה לספח לעצמה נתחי בעלות קטנים צצה בכלל מסיבה אחרת, כך אומרים פקידים בכירים ויועצים המעורבים בדיוני המדיניות. היא נכללה ביוזמה של הנשיא שי ג'ינפינג בתוכנית רפורמה שפרסם ב־2013, שמטרתה המוצהרת הייתה דווקא להקטין את התערבות המדינה בכלכלה.
בזמנו הרעיון של מניות זהב (מניות ניהול מיוחדות, בשפה הרשמית) היה שהמדינה תוותר על בעלות הרוב שלה בתקשורת ובחברות אחרות לטובת משקיעים פרטיים - אך מבלי לאבד שליטה לגמרי, ולכן השאירה לעצמה נתח קטן. כך כתוב במסמך מ־2013 וכך אמרו אותם מעורבים בדיוני המדיניות.
האופן שבו השתמשה בייג'ינג מאז במניות הזהב מגלם את מערכת היחסים המתפתחת בין שי, המנהיג החזק ביותר בסין מאז מאו דזה־דונג, ובין המגזר העסקי במדינה. בשבועות האחרונים זועזעה מערכת היחסים הזאת כשבנקאי הטכנולוגיה הבולט באו פאנס נעלם - מה שהדליק נורה אדומה בקרב הקהילה העסקית.
המגמה שהחלה בסוף שנות השבעים - אז הנשיא הסיני דנג שיאופינג גרם למפלגה הקומוניסטית לסגת משליטה בעסקים ונתן ליזמים פרטיים לפרוח - מתהפכת כעת, והגבול בין המפלגה הקומוניסטית והמגזר הפרטי רק מתערפל יותר ויותר.
החששות למעורבות המדינה בחברות פרטיות מעיבים על הקשרים העסקיים בין סין לבין ארה"ב. "טשטוש הקו הזה גורם לקובעי המדיניות בארה"ב ובמדינות אחרות לנקוט עמדה מגבילה ברובה לגבי חברות סיניות", אמר סקוט קנדי, מומחה לסין במרכז למחקרים אסטרטגיים ובינלאומיים במכון מחקר בוושינגטון המתמקד ביחסים בינלאומיים. "כעת החברות הסיניות צריכות להוכיח שהן לא סוכנות של המדינה".
"אין הבחנה בין חברות ומדינה"
הגבולות הלא ברורים האלה קיבלו משנה תוקף בחודש שעבר, כשוושינגטון ובייג'ינג התקוטטו על בלון סיני שארה"ב יירטה לאחר שהתעופף מעל אדמתה. בוושינגטון תיארו את הבלון ככלי ביון של הצבא הסיני; בבייג'ינג טענו שהוא שייך לחברה פרטית ומשמש לחקר מזג האוויר. האפיזודה חשפה את המשחק בין החברות הפרטיות, האוניברסיטאות והצבא בסין, שארה"ב טוענת שמשמש בסיס לתוכנית לשיגור בלוני ריגול לגובה רב.
טשטוש ההפרדה בין המדינה והמגזר הפרטי נקשר גם להאשמות אמריקאיות, שלפיהן חברות סיניות מספקות ציוד מעקב לרוסיה במלחמתה באוקראינה. בחודש שעבר תיאר מזכיר המדינה של ארה"ב אנתוני בלינקן את הדינמיקה הזאת בריאיון עם CBS: "בסין אין באמת הבחנה בין חברות פרטיות והמדינה".
כששי נכנס לשלטון בסוף 2012, הוא ראה סתירה בין הניסיון לחזק את כוחות השוק ובין חיזוק אחיזת המפלגה בשלטון, וחשב שמה שטוב לכלכלה טוב גם למפלגה. בשנים הראשונות גישתו הייתה לא לגעת בעסקים פרטיים. מנהיגים בכירים אחרים כמו ראש הממשלה לי קצ'יאנג, שפורש מתפקידו החודש, עודדו חברות כמו עליבאבא וטנסנט החזקות, בעלת תוכנת WeChat החזקה בסין, להתרחב. אלא שכשאלה גדלו ונעשו חזקות יותר, החל שי לחשוש מכוחן הרב. בסוף 2020 הוא פתח במתקפה רגולטורית גורפת, שהותירה את חברות הטכנולוגיה ומנהיגיהן, בעיקר המייסד המצועצע של עליבאבא ג'ק מא, הרבה יותר חלשות.
כשהכלכלה הייתה בצרות, לאחר הסרת מגבלות הקורונה לאחרונה, החלה בייג'ינג לומר שתתמוך יותר במגזר הפרטי. לדוגמה, היא אותתה כי היא מרפה את ההידוק סביב חברות טכנולוגיה גדולות.
דיל שמביא משקיעים זרים
שי מתפשר על גישה שמשלבת בין עידוד אקטיבי של יזמות ובין מאבק ציבורי במה שנראה בעיניו כהגזמה קפיטליסטית.
מאז 2016 הרשויות בסין דנו בקבלת מניות בחברות תקשורת מקוונות בתמורה להרחבת הרישיונות של החברות. עסקאות מסוג זה האיצו בשנתיים האחרונות.
בייג'ינג בחרה במניות זהב כדי לקבל השפעה בחברות המאתגרות את יכולת המפלגה הקומוניסטית לשלוט בדעת הקהל, כמו מפעילות של אתרי חדשות ותוכן. היא לקחה נתחים קטנים בחברות המונפקות בארה"ב, כמו Sina Weibo, 36kr ו־Qutoutiao, וכן ב־Kuaishou Technology, חברה המונפקת בהונג קונג שיצרה אפליקציה לשיתוף סרטונים קצרים. נציגים של החברות האלה סירבו להגיב.
ההחזקות בחברות־בנות של עליבאבא ובחברה־האם של טיק טוק, בייטדאנס, אפשרו לממשלה להיות שותפה - ומפקחת - של צמיחת ענקיות הטכנולוגיה. מנהל הסייבר של סין מנהל מגעים עם טנסנט בנוגע להשקעות בחברה־בת שלה. מקורב לטנסנט אמר שהשקעה כזו לא תשפיע על הפעילות הבינלאומית של החברה.
מניות הזהב שומרות על חברות מסוג זה מתואמות עם יעדי המפלגה הקומונסיטית, גם בלי שלמדינה נתח גדול מהן. הרבה מהן מסתמכות על הון של משקיעים זרים, שחוששים להסתבך עם המדינה הסינית בתקופה של מתחים פוליטיים. במנהל הסייבר ובמשרד המידע של מועצת המדינה לא מסרו תגובה.
בינתיים הפיקוח ההדוק יותר של הממשלה, שנקבע בזמן צעדי הענישה הרגולטוריים של השנים האחרונות, בעינו, ומגביל כמעט את כל תחומי הטכנולוגיה הגדולים בסין. מא מבלה את רוב זמנו מחוץ למדינה, ולאחרונה ויתר על השליטה בשלוש חברות, כולל אנט גרופ, שאת הנפקתה חסם שי ברגע האחרון בסוף 2020.
"התקופה שבה גלים רגולטוריים עצומים התנפצו על המגזר הטכנולוגי בסין אולי נגמרה, אלא שכעת החברות ניצבות מול התגברות קבועה ברגולציה והתערבות מצד הממשלה", אמר מרטין צ'ורזמפה, עמית בכיר במכון פטרסון לכלכלה בינלאומית.
מנכ"ל הבנק שנעלם
באו פאנס, יו"ר ומנכ"ל בנק China Renaissance Holdings, המשקיע בחברות טכנולוגיה פרטיות, מעוכב בידי הרשויות מאז פברואר ללא הסבר. ההיעלמות הפתאומית שלו גרמה לגל של רעדה לחלוף במגזר הפרטי במדינה, השפוף בלאו הכי.
מבנק China Renaissance נמסר בהודעה רגולטורית מ־26 בפברואר שבאו מסייע לחקירה רשמית. על פי מקורבים לנושא, מדובר בחקירה רחבה יותר, שעוסקת בקשרים בין חברות ורגולטורים המעורבים באישור הנפקות של חברות ועסקאות אחרות.
שי, שהחל באוקטובר קדנציה שלישית בניגוד למסורת המקובלת, מאמץ את שלטון המפלגה המוחלט כאמצעי להפיכת סין ליריבה חזקה יותר למערב בהובלת ארה"ב. מפלגת המדינה בהנהגתו החלישה את השפעת היזמים ובמקביל מוודאת את נאמנותם הפוליטית.
הממשלה אימצה חוקים ורגולציות שמבטיחים שתהיה לה גישה למידע שאוספות חברות פרטיות. היא הרחיבה מאמצים להשפיע על המשילות התאגידית בחברות ועל תהליכי קבלת ההחלטות, היא שילבה חברות במערכת אשראי חברתי נרחבת והגבירה את העידוד שיקימו ועדות מטעם המפלגה בהנהלות שלהן.
נכון לשנה שעברה כ־37% מהחברות הרשומות בשנגחאי ובשנזן שינו את התקנונים שלהן כדי לבסס את תפקידן של ועדות המפלגה בתוכן, זאת לעומת 6% ב־2018. כך על פי מחקר של לורן יו־סין לין מבית הספר למשפטים של אוניברסיטת העיר הונג קונג ושל קרטיס מילהאופט מבית הספר למשפטים של סטנפורד.
מניות זהב גם יכולות לנסות להגן על חברות מההשלכות של ההידרדרות ביחסים בין סין לארה"ב. לאחר ניסיונו הכושל של נשיא ארה"ב לשעבר דונלד טראמפ לגרום לבייטדאנס להיפטר מטיקטוק השתמשה ההנהגה בסין במניות אלה כדי למנוע מהטכנולוגיה של החברה להגיע לידיים זרות, כך אמרו אנשים המעורבים בדיוני המדיניות.
באפריל 2021 קרן שנתמכת בידי רגולטור הסייבר של סין סיפחה נתח של 1% מהישות הסינית הראשית של בייטדאנס, Beijing Douyin Information Service Co, ומינתה פקיד שלה לדירקטוריון. הצעד, כך נאמר, נועד בין היתר כדי לוודא שלממשלה יש דריסת רגל בהחלטות על גורל האלגוריתם של טיקטוק, הנוסחה הסודית של אפליקציית שיתוף הסרטונים להכוונת תוכן למשתמשים. בבייג'ינג רצו למנוע מכירה או העברה של האלגוריתם, והדירקטור הוא פקיד מהמשרד המפקח על השליטה באלגוריתמים.
בבייטדאנס סיפרו כי החברה־הבת העיקרית שלהם נאלצה לאמץ הסדר של "מניית הנהלה מיוחדת" כדי להאריך את הרישיונות להפעלת אפליקציית הרשת החברתית שלה. זאת אף שטוענים שם כי לחברה־הבת אין כל השפעה על טיקטוק.
בשנה שעברה הסירה החברה־האם את השם בייטדאנס משמותיהן של כמה מהחברות בבעלותה, זאת כדי להרחיק ביניהן ולהשקיט חששות אמריקאיים שלפיהם טיקטוק נשלטת בידי בייג'ינג. טיקטוק הכחישה שוב ושוב שהממשלה הסינית תוכל אי פעם לקבל גישה לנתוני הצרכנים שלה.
"ככה זה כאן, עסקים כרגיל"
בייג'ינג שואפת כרגע להשתקם כלכלית אחרי הסרת מגבלות הקורונה המחמירות. ביום ראשון היא הכריזה על יעד צמיחה של כ־5% ל־2023, אך לא פירטה איך בכוונתה לחזק את המגזר הפרטי.
הנשיא שי ממשיך להדגיש כי שלטון המפלגה הקומוניסטית הוא כבר תקופה ארוכה מאפיין חשוב בעיצוב המדיניות הסינית. בנאום שנשא ב־7 בפברואר דיבר על "מודרניזציה בסגנון סיני", והדגיש את עליונות הגישה הסינית על פני קפיטליזם בסגנון מערבי. בנאום בוטה במיוחד בשבוע שעבר ה וא מנה "בלימה, הקפה ודיכוי" אמריקאיים כסיבות לאתגרים בתוך סין.
שי גם הורה למשרד המפקח על חברות בבעלות הממשלה לחקור דרכים לחיזוק ויצירת קונגלומרטים בשליטתה כדי לקדם תעשיות כמו לוגיסטיקה ואלקטרוניקה, כך אמרו אנשים המקורבים לנושא.
כמו כן, בייג'ינג עיצבה מחדש את "רפורמת הבעלות המעורבת". במקור הייתה הרפורמה, שעלה בסוף שנות התשעים, אמורה לעודד השקעות פרטיות ביוזמות בבעלות המדינה. היום משמש המונח כדי לתאר מצב שבו חברה ממשלתית גדולה רוכשת חברה פרטית קטנה יותר.
חברות בבעלות היברידית, שבהן יש לממשלה נתח של 20% עד 80%, מייצגות כעת כ־26% מכל ההון של חברות הרשומות ביבשת הסינית, על פי תומס גטלי, אסטרטג שוקי סין בחברת המחקר Gavekal Dragonomics. אלא שכאמור גם חברות שלממשלה יש נתחים קטנים בהרבה מהחזקותיהן מעידות על הכוח הרב שלה להשפיע על הפעילות שלהן.
לדירקטור שמונה לחברה־הבת של בייטדאנס יש זכויות וטו על התוכן באפליקציות, כולל Douyin, כך אמרו מקורבים. הוא גם יכול להטיל וטו על נושאים תאגידיים כמו החלטות על כוח־אדם, חבילות שכר, תוכניות השקעה, משיכת השקעות או פנסיה, הם העידו. "בסין ככה זה פשוט עסקים כרגיל".