ד''ר אביעד בקשי, פרופ' משה קופל וד''ר מיכאל שראל / צילומים: ויקיפדיה, אוריה תדמור. עיבוד: טלי בוגדנובסקי
ספק אם הישראלי הממוצע הכיר את "פורום קהלת" עד לפני מספר שבועות. בכל זאת, מכון מחקר עצמאי ושמרני שפועל בירושלים עם עשרות בודדות של עובדים. אך הרפורמה המשפטית שינתה את הלך הרוחות והביאה לקידמת הבמה את הפורום שרואה עצמו אמון על "הבטחת עתידה של ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי".
● כוונות טובות, נזק אדיר: היכולת להגיע להסכמות ירדה פלאים אחרי מתווה הנשיא | אבישי גרינצייג, טור סופ"ש
● פורום קהלת משנה זווית: "יש חשיבות רבה להשגת הסכמה רחבה"
● הכלכלן הראשי של פורום קהלת: הרפורמה המשפטית עלולה להביא לפגיעה קשה בכלכלה
השיא הגיע בשבוע שעבר כאשר מפגינים חסמו את משרדי המכון באמצעות שקי חול וחוטי תיל. מפגינים נוספים ארבו למנכ"ל קהלת, מאיר רובין, ואף דחפו לצווארו שטרות דולרים מזויפים.
במובנים רבים, קהלת הפכו לסמל של הרפורמה המשפטית שמוביל השר יריב לוין ויו"ר ועדת החוקה שמחה רוטמן. זאת, אחרי שנים של מאמץ ומחקר בקידום רפורמה שמרנית במערכת המשפט.
"מי שכתבו את הרפורמה הם שר המשפטים ויו"ר ועדת חוקה, הם לא צריכים את העזרה שלנו", אומר לגלובס מאיר רובין, מנכ"ל פורום קהלת. "אבל במהלך השנים הוצאנו סדרה של ניירות מדיניות וכנסים על היחסים בין רשויות השלטון, והבאנו ערך מקצועי".
הרפורמה היא התגשמות שאיפות הפורום?
על פניו נראה כי הרפורמה שמובילים לוין ורוטמן אמורה להיות התגשמות שאיפותיו של פורום קהלת. ואכן, פרופ' משה קופל, יו"ר הפורום, ופרופ' יוג'ין קונטורוביץ', ראש מחלקת משפט בינלאומי, פרסמו לאחרונה מאמר באנגלית בו ציינו כי הם תומכים ברפורמה. "אלה שצועדים ברחובות תל אביב מוחים נגד רבים מהרעיונות שלנו. אלה הרעיונות שאנחנו עומדים מאחוריהם בגאווה - ואנחנו חושדים שאותם רעיונות ימצאו אוזן קשבת בקרב אלה שמסוגלים לראות מבעד לרעש".
אך למרות התמיכה הנלהבת של חלקים מהפורום, דווקא באגף הכלכלי של קהלת מביעים עמדה ספקנית בהרבה. מי שפתח את הסכר לכך היה ד"ר מיכאל שראל, שעומד בראשות פורום קהלת לכלכלה. במכתב פתוח שפרסם בשבוע שעבר, צוין כי הוא אומנם תומך בפשרה ש"תתקן את הפגמים החמורים במערכת האיזונים והבלמים במשטר הנוכחי בישראל", אבל "הרפורמה הספציפית המוצעת אינה זו הנדרשת. הרפורמה המוצעת תייצר מצב שבו לא תהיה הפרדה בין הרשויות, בכך שהיא מכפיפה את מערכת המשפט לרצון הקואליציה".
לאחר מכן, הצטרפו אליו כלכלנים בפורום קהלת לכלכלה שעובדים תחתיו וחוששים מפגיעה בחירות הפרט. אחד מהם, ניסן אברהם, כלכלן בכיר בפורום קהלת כתב: "ד"ר מיכאל שראל, ראש פורום קהלת לכלכלה והבוס הישיר שלי, פרסם את דעתו על הרפורמה במערכת המשפט. עמדתי בנושא דומה למיכאל".
כלכלן נוסף בקהלת שתומך בעמדתו של שראל הוא תום שדה, שכתב בטוויטר שלו: "הדעה שלי גם דומה לשל מיכאל פלוס מינוס". אך במקרה של שדה זה לא נגמר שם - לגלובס נודע כי הכלכלן התפטר רשמית מהפורום, בין היתר על רקע חילוקי הדעות.
התנגשויות של ממש ושיחות עצבניות
על אף עמדת הכלכלנים בפורום, מנכ"ל קהלת חושב אחרת. "ד"ר שראל יכול להתבטא כרצונו, והוא מייצג את עמדתו האישית", אמר לגלובס רובין. "העמדה שלו מורכבת, וקל להוציא אותו מהקשר. הוא ניסה להימנע מלהביע את עמדתו, אבל משניסו להוציא אותו מהקשר גם אז - הוא פרסם את עמדתו המלאה. הוא עשה זאת בתיאום איתנו ובידיעה שלנו, וטוב שאנחנו מסוגלים לקיים שיח בתוך הפורום בכל הרמות, ואני מקווה שזה יביא לרפורמה טובה יותר".
בעיניו, יש חשיבות לקהלת כפורום, ואין הכרח לתמימות דעים: "מישהו מצפה שבפורום לא יהיו פערים בין הדעות? אנחנו לא מסכימים בכל נושא. זה מבורך בעיניי. פורום קהלת הוציא ניירות שונים לגמרי באותו נושא, יש שני ניירות מדיניות שונים לגמרי בנושא הכשרות, שמסכימים על התשתית העובדתית אבל מגיעים למסקנות הפוכות".
עם זאת, רובין מופתע שהעיסוק המרכזי ברפורמה המשפטית היא בכלל בנושא הכלכלי, ולא בנושא המשפטי בו היא לכאורה עוסקת: "הדיון הוא קודם כל דיון ערכי שנוגע להסדר המשפטי שיש לו משמעויות כלכליות ואחרות. מחשב מחמם את החדר, אבל אף אחד לא מדליק מחשב כדי לחמם את החדר. הסיפור הוא לא כלכלי או צבאי, אלא משפטי. לא ציפינו שעיקר המחאה יהיה בהקשר של הביטחון והכלכלה".
אף על-פי כן, נראה כי גם בתוך קהלת - הנושא הכלכלי מעורר קשיים רבים בקרב המחלקה הכלכלית של הפורום עצמו.
הפערים בין המחלקה המשפטית, בראשות ד"ר אביעד בקשי, לכלכלית הביאו אף לכמה נקודות התנגשויות של ממש ושיחות עצבניות במסדרונות קהלת. ובתוך כל זה, מנכ"ל קהלת צריך לנווט בין החלקים הללו, במטרה להציג עמדה קוהרנטית של קהלת בפני הנשיא, במסגרת השא-ומתן לפשרה שכלל את קהלת וארגוני מגזר שלישי נוספים.
בינתיים, קהלת מוחקים מסמכי תמיכה בהתגברות
כאמור, במחלקה הכלכלית בקהלת לא מאמינים ברפורמה בנוסחה הנוכחי. במחלקה חוששים מעודף כוח לרשות המבצעת, ובמיוחד מפסקת ההתגברות ברוב של 61 חברי כנסת, שתאפשר לכל קואליציה להתגבר על כל פסיקה של בג"ץ. בין היתר כתגובה לכך, בשלישי האחרון פורום קהלת פרסם מכתב לציבור בו נכתב: "אפשר גם להגיע להסכמות בדבר ויתור על רכיב 'פסקת ההתגברות', תוך מציאת פתרון לסוגיות נקודתיות באמצעות כללי אי-שפיטות".
וזה לא נגמר שם - בקהלת גם דאגו למחוק מהארכיון שלהם "טורי דעה שפורסמו במקומות אחרים והביעו תמיכה (לרוב מסוייגת) בפסקת ההתגברות", כך נמסר לגלובס.
אריאל קרלינסקי, דוקטורנט לכלכלה באוניברסיטה העברית שבעברו היה כלכלן בכיר בקהלת, כתב בינואר כי גם הוא נגד הרפורמה. "אני מסכים שיש שינויים שכדאי לעשות במערכת היחסים בין הרשויות. ההצעות הנוכחיות לדעתי קיצוניות ויובילו לא לשגשוג ולא לחירות.
"חבריי בימין יודעים לדקלם את 'חוק התוצאות הבלתי מכוונות' - גם שינויים שבפני עצמם נראים סבירים וראויים יכולים להוביל לדברים רעים, אולי אף יותר מהבעיה המקורית שבאה לפתור. זה נכון בכלכלה, וזה נכון שבעתיים להסדרים מוסדיים. מנקודת המבט שלי, השיח הנוכחי אינו מתון וענייני".