כמעט מחצית מהכנסות העמותות מגיעה בכלל מהמדינה / צילום: Shutterstock
עמותות הן אחת הדרכים של הציבור לתרום למטרות חברתיות וערכיות. מתוקף הגדרתן, הפעילות בעמותות לא נועדה לשאת רווח, אלא לקדם מטרות שאינן בהכרח רווחיות לתורמים. לכן, הן גם פטורות ממס.
● ניו יורק היא העיר היקרה בעולם לנסיעות עסקים. ואיפה ת"א ברשימה?
● דוחות החברה שמגלים מחיר ממוצע של 6 מיליון שקל לדירה בתל אביב
אלא שהיתרון הגדול ביותר שיש לעמותות אינו עבור התורם הפרטי, אלא עבור הממשלה. הפיקוח על הממשלה באופן כללי הוא נרחב ומחויב על פי חוק, אך לא כשמדובר בעמותות. למשל, חוק חופש המידע חל על משרדי הממשלה - אך לא על עמותות. דרך עמותות, הממשלה יכולה לקדם מדיניות בזריזות עם פחות פיקוח.
למדינה אין מושג כמה היא מסבסדת
ניתן לראות את הניצול של זה בהסכמים הקואליציוניים האחרונים: הממשלה מבטיחה דרך "המשרד למשימות לאומיות" 174 מיליון שקל בשנה לעמותות שירות לאומי, כפרי נוער חקלאיים, חיזוק "מסגרות חינוכיות שונות" וכן "להעצמת מורשת הציונות הדתית ומפעלותיה", כמו בית הציונות הדתית, מורשת הרב קוק ומורשת גוש קטיף.
"בנוסף, בתוספת לבסיס התקציב יתוקצבו 110 מיליון שקל לפעילות חב"ד, שליחות ציונית בחו"ל, תוכנית מורשה... וכן תוספת חד פעמית של 156 מיליון שקל לטובת פעילות פיתוח ובינוי". סך הכל, מדובר בהוצאה של כ־340 שקל בשנת התקציב הקרובה. גם משרד הפנים בקלחת: "הממשלה תרחיב את התמיכות בארגוני רווחה שלא למטרת רווח... בתקציב שלא יעלה על 100 מיליון שקל".
זה כמובן רק "כסף קטן" ביחס לסכומים האדירים שהממשלה מוציאה על תמיכה בעמותות - בין אם על ידי שימוש בשירותיהן כמיקור חוץ לפעילות הממשלה, ובין אם על ידי תמיכה תקציבית ישירה.
בממוצע השנים 2018־2020, הממשלה הוציאה 41.4 מיליארד שקל בשנה ברכישת שירותים או בתמיכה ישירה. לחלקן יש גם תורמים פרטיים והממשלה בעיקר מסייעת - אך רבות אחרות ניזונות בעיקר מהממשלה. בנוסף אליהן, הרשויות המקומיות מתקצבות עמותות ב־5.1 מיליארד שקל בשנה. יחד מדובר על 46.5 מיליארד שקל בשנה. סך הכל, הכספים הממשלתיים והמוניציפליים מהווים 44% מכלל הכנסות העמותות בישראל.
אך למעשה, ייתכן שרוב מוחלט של הכסף שמגיע לעמותות בישראל מקורו ממשלתי. סעיף 46א' לפקודת מס הכנסה מאפשר לאדם החזר מס של 35% מסכום התרומה למגוון רחב של עמותות שוועדת הכספים של הכנסת אישרה. בעוד שההטבה ניתנת לבחירת האדם, מדובר בפועל על סבסוד ממשלתי לכל דבר.
כמה מתוך התרומות הוולנטריות למעשה סובסדו בידי הממשלה? דוח הכנסות המדינה ממסים לא מכיל כלל את הקטגוריה, ובמענה לבקשת גלובס, ענו ברשות המסים ש"לאור ריבוי הערוצים באמצעותם ניתן להגיש בקשה לזיכוי עבור תרומות נדרש עיבוד מורכב לצורך הפקת הנתונים, ואין ברשותנו נתון זמין". או במילים אחרות - למדינה אין מושג כמה היא מסבסדת בערוץ הזה.
מתי יגיעו הנתונים על שנת 2021?
בדוח מבקר המדינה מ־2021 בנושא כשלי רשות המסים להעניק החזרי מס כחוק, מצוטט דוח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת לפיו "בשנת 2016 ההכנסות של אלכ"רים (ארגונים ללא כוונת רווח, ע"א) מתרומות הסתכמו בכ־21 מיליארד ש"ח, מכלל זה סך התרומות שדווחו למס הכנסה בדוחות השנתיים של היחידים והתאגידים היה כ־2 מיליארד ש"ח" בלבד.
עוד אמר מבקר המדינה, כי "חלק ניכר מהתורמים למוסדות ציבור המוכרים לצורך הטבת מס אינם מדווחים על התרומה ואינם תובעים את הטבת המס. וזאת בין היתר מהסיבות האלה: התורם אינו תושב ישראל ואינו מחויב במס בישראל, סכום התרומה קטן מסכום התרומה המינימלי המעניק את הטבת המס", ועוד.
לכן, מבקר המדינה מציע לעבור לשיטה של ניכויים מתשלום המס במקור במקום זיכויים בדיעבד, וכך לאפשר לאזרחים לממש את מלוא הטבת המס המגיעה להם בחוק בלי שיידרשו לעבור דרך בירוקרטיה נוספת של רשות המיסים.
אלו לא הנתונים החסרים היחידים. בעוד שמסד הידע של רשם העמותות עשיר ונוח לעבודה, הוא אינו מונגש לכל השנים הזמינות. בנוסף, למרות שרוב הנתונים ל־2021 כבר זמינים באתר, הטבלה המלאה של כל העמותות בישראל עדיין אינה זמינה - ולא תהיה זמינה לפחות עד יוני 2023, שכן רק אז עמותות יגישו את הדוחות שלהן על 2021.
בשל הפערים הגדולים במידע על עמותות, וחובות השקיפות הפחותות שחלות עליהן, הן מהוות מוצא נוח להוצאה ממשלתית. בעוד שפעולה דרך עמותות לעיתים נדרשת בשל התמחות ספציפית של העמותה - זה פוגם ביכולת האזרחית לפקח על השלטון.