הפגנה בחיפה. האם השינויים המשפטיים ישפיעו גם על היקף התרומות לחברה האזרחית? / צילום: דרור גלבוע
הכותב הוא מנכ"ל חברת אטלס, פלטפורמה בתחום מודיעין פילנתרופי לעמותות
עד כמה תשפיע הרפורמה המשפטית על היקף התרומות לחברה האזרחית? גלי ההדף של הרפורמה המשפטית רחבים וניכרים כמעט בכל תחום, כלכלה, ביטחון וחברה. פתיחת חשבונות בחו"ל, הוצאת כספים למדינות שונות, איום בעצירת השקעות זרות ואף עצירת ההתנדבות לשירות מילואים הם חלק מהפעולות הישירות שננקטו לאחרונה בעקבות השינויים הצפויים במערכת המשפט. אך האם השינויים המשפטיים ישפיעו גם על היקף התרומות לחברה האזרחית?
שלילת הטבות
הקולות המודאגים הנשמעים מהחברה האזרחית בתחום התרומות נובעים בין השאר גם מהצעת חוק שהגישה ח"כ קטי שטרית (הליכוד), לפיה ארגון חברתי ה"מתערב בענייניה הפנימיים של מדינת ישראל" וקיבל מענק מ"ישות מדינית זרה", לא ייחשב עוד כ"מוסד ציבורי" כהגדרת המונח בפקודת מס הכנסה וכמלכ"ר לפי חוק מס ערך מוסף. בנוסף יוטל מס בשיעור 65% על הכנסותיו מישות מדינית זרה.
במילים פשוטות, שלילת הטבות המס המייחדות ארגונים חברתיים, שתביא כנראה לפגיעה ממשית במקורות ההכנסה שלהם באופן שיגביל מאוד את פעילותם.
בכמה כסף מדובר? ועד כמה התופעה רחבה? כ־200 עמותות בלבד מקבלות מדי שנה מענקים מישות מדינית זרה, אשר מסתכמות ב־500-600 מיליון שקל בשנה, מתוכם, הקרן לרווחת נפגעי השואה לבדה מקבלת כ־400 מיליון שקל, שהם כ־70% מסך המענקים מישות מדינית זרה, וסביר להניח כי הרפורמה לא מדברת עליהם. יתר העמותות המדווחות על מענקים מישות מדינית זרה פועלות במגוון תחומים, כ־50 מתוכם פועלות בתחום הסנגור שזה עיקר המאבק.
זאת אומרת, קיים מאבק ציבורי המתמקד בפגיעה בהטבות המס של כ־50 עמותות ובהיקפים של מקסימום 200 מיליון שקל שעלולים להיפגע מסך כולל של 25 מיליארד שקל מדי שנה של תרומות לאירגוני החברה הישראלית (פחות מ 1%).
הדיון הציבורי נע בין שתי גישות, האחת, מרחיבה את הגדרה של "התערבות בענייניה הפנימיים של מדינת ישראל" ומאפשרת לשיקול־הדעת של פקידי ממשל להחליט האם התרומה פוגעת ומתערבת בעניינה הפנימיים של מדינת ישראל אם לאו, לבין אלה הרואים את תפקידם של הארגונים החברתיים בקריאת תיגר על מוסכמות חברתיות ולפקח מנקודת מבט אזרחית על מוסדות השלטון.
ממשיכים את התמיכה
האם המדינה צריכה לעודד בהטבות מס מפליגות גם עבור ארגונים שקוראים לפגיעה בעניינה הפנימיים של מדינת ישראל בשם חופש הביטוי ועיקרון העצמאות של החברה האזרחית? הדעות חלוקות.
האם גם העמותות שאינן נוגעות בתחומי ה"סינגור" ייפגעו בעקבות הרפורמה? הקולות הנשמעים כרגע מהשטח בקרב מרבית הקרנות הפילנתרופיות והפדרציות היהודיות בעולם היא שממשיכים את התמיכה בארגונים חברתיים בהתאם לתוכניות העבודה לשנת 2023, ואין כוונה לעצור את התמיכה באותן עמותות בישראל.
יחד עם זאת, הקרנות והפדרציות קשובות לתהליכים החוקתיים ולמחלוקת הפנימית בחברה הישראלית, וכולם מקווים שהשיח הישראלי יהיה מכבד יותר, ושהשינויים החוקתיים ייעשו עד כמה שניתן בהסכמה רחבה ובהדרגתיות, כי בסופו של דבר חוסנה החברתי של מדינת ישראל הוא הבסיס לחוסנה הביטחוני.
חשוב שקובעי המדיניות ישקלו את ההשפעות הפוטנציאליות של שינויים משפטיים על היקף התרומות לישראל, אך הדבר תלוי בעיקר באיכות הפעילות הציבורית של החברה האזרחית, וכל עוד הכלכלה חזקה, נמשיך ככל הנראה לראות עלייה בהיקף התרומות לישראל - על אף ולמרות הרפורמות המשפטיות.