גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האקדמיה מתקרבת לתעשייה: הדרכים החדשות להרוויח כסף מתגליות

באוניברסיטאות ובמוסדות המחקר הבינו שהצלחות אדירות כמו הקופקסון שמוסחר לחברת טבע פחות אפשריות היום: חברות התרופות הגדולות מעדיפות להשקיע במוצרים בשלים במקום להשקיע בפטנט ● זה מחייב את חברות המסחור של מוסדות המחקר לחפש אפיקים חדשים לרווח, ולהדק את שיתוף הפעולה עם התעשייה עוד בשלב המחקר

ייצור תרופות / צילום: Shutterstock
ייצור תרופות / צילום: Shutterstock

ותיקי סקטור הביומד בישראל יודעים לדקלם רשימה של תרופות רבות מכר שנולדו באקדמיה. קופקסון, רביף ואינטרפרון הן רק דוגמה בשורה ארוכה של פיתוחים שהעשירו את המדענים ואת האוניברסיטאות שעמדו מאחוריהם, גם אם מעטות מהתרופות האלה הובאו לשוק על ידי חברות ישראליות. ההצלחות האלה גם בנו את התדמית של ישראל כמדינה שיש בה מדע מרשים וחברות בינלאומיות חייבות לפעול בה.

המרוץ לשעון הביולוגי שיספר לנו עד כמה מהר הגוף שלנו מזדקן
מהצל"ש ביום כיפור ועד לראשות ועדת סל התרופות: פרופ' דינה בן יהודה בראיון
מפעל חיסונים נגד סרטן: התוכנית של ביונטק בירושלים

אבל נדמה שבעשור האחרון קצת יבש מעיין ההצלחות. חברות תרופות גדולות החלו להתעניין בנכסים בשלים יותר, וכך רעיונות החלו להיעלם במעין "עמק מוות" שנפער בין האקדמיה לתעשייה. במקביל, התחרות העולמית גברה ובאוניברסיטאות הגדולות בארה"ב נוצר קשר צמוד בין האקדמיה לתעשייה הרפואית המקומית.

להביא את התעשייה לאקדמיה

חברות המסחור, שאחראיות להוציא את הידע מהאוניברסיטאות לציבור ולשוק, ולקבל תשלום על הידע הזה, ניסו להתגבר על הבעיה בכמה דרכים. תחילה, הן פעלו לגשר על "עמק המוות" על ידי מסחור הטכנולוגיות לחברות סטארט־אפ, בדרך כלל ישראליות. ואכן, מספר הסטארט־אפים המוקמים על בסיס פיתוחים מהאקדמיה גדל.

כמה מהאוניברסיטאות אף הקימו קרנות לתמיכה בסטארט-אפים. במקביל, פותחו על ידי רשות החדשנות, האקדמיה הלאומית למדעים וכן על ידי האוניברסיטאות עצמן תוכניות לקידום מחקר יישומי, שנועדו לאפשר למדע לצאת בשל מהמעבדות.

העשייה בתחום היזמות באוניברסיטאות תוססת ביותר וכוללת מגוון רחב של מיזמים הפועלים במקביל, לעתים בשיתוף פעולה ולעיתים בנפרד אלה מאלה. האוניברסיטאות שותפות בחממות טכנולוגיות, מקימות אקסלרטורים בהשתתפות חברות גדולות ומקימות תוכניות הכשרה ליזמות. זאת בנוסף להקמת מתחמי תעשייה ליד האוניברסיטאות, כמו מתחם גב־ים ומיזם נביוהאוס סמוך לבית החולים הדסה, או קמפוס ההייטק בסמוך לאוניברסיטת בן גוריון.

חברות המסחור עצמן שותפות להכשרת חוקרים בחשיבה יזמית, מעודדות חברות גדולות להקים מרכזי מו"פ בתוך או צמוד לאוניברסיטה, ומקדמות מימון של מחקר יישומי בתוך המעבדות. כך, לדוגמה, חברת יישום של האוניברסיטה העברית ביקשה מחברות בינלאומיות להביא לפתחה בעיות שהן מחפשות עבורן פתרונות מדעיים.

אחת הפניות הייתה מחברת משקאות קלים, שביקשה עזרה בפתרון בעיה באיטום בקבוק. האוניברסיטה פנתה לכל המעבדות הרלוונטיות שיציעו פתרון אפשרי והחברה לבסוף בחרה כמה שנראו לה מעניינים במיוחד. החוקרים הללו כתבו הצעת מחקר מלאה, והחברה בחרה לממן פרויקט מחקר באחת המעבדות. אם אכן יוביל הפרויקט לפתרון הבעיה, החברה תרכוש את הקניין הרוחני מהמעבדה.

קניין רוחני עתידי במקום פטנט קיים

מחקר יישומי שיתופי בין חברות לחוקרים אינו עניין חדש, אבל בעבר הוא לא היה המודל הנפוץ של חברות המסחור. הן העדיפו את המודל שבו מדען כותב פטנט והן ממסחרות אותו. אלא שמעבר לבעיית "עמק המוות", התגלה חוסר התאמה בין צורכי התעשייה לפיתוחי החוקרים. ההנחה של המודל החדש היא שכאשר החוקרים יחשבו קצת יותר כמו החברות, הפיתוחים שלהם מלכתחילה יתאימו יותר לשוק, וממילא עמק המוות יהיה פחות קטלני.

קרן פרימור, מנכ"לית רמות (חברת המסחור של אוניברסיטת תל אביב), מעידה על השינוי: "היום, רוב החוזים נחתמים לא סביב קניין רוחני קיים אלא סביב קניין רוחני עתידי".

תמר רז, מנכ"לית הדסית (חברת המסחור של בית החולים הדסה), מוסיפה: "מתוך 179 סטארט־אפים שהאקדמיה עזרה להקים השנה, 74 מבוססים על פטנטים רשומים, ו־105 מקווים להיעזר בחוקרים כדי לפתח קניין רוחני יחד. זה תמיד היה קיים בחברות המסחור, אבל הדגש על זה גדל".

דוח ITTN (Israel Tech Transfer Network) שהתפרסם לאחרונה מראה עד כמה המודל החדש רלוונטי לסקטור מדעי החיים (ראו גרף). המגמה בולטת, לא במפתיע, גם בחברות המסחור של בתי החולים, שמעמדן הוסדר בתחילת שנות ה־2000. רק 18% מהסטארט־אפים שהקימו נוסדו על בסיס קניין רוחני קיים.

"הרעיון של קניין רוחני עתידי הוא מאוד רלוונטי, למשל, לתחום החם של ביוקונברג'נס", אומרת רז. "רכיב ההנדסה יכול להגיע מכל מיני מקומות ואילו רכיב הביולוגיה לעתים קרובות חייב את האקדמיה. חברות המסחור יכולות לחבר בין גורמים שאפילו לא יודעים שהם צריכים אלה את אלה".

פחות סיפורי הצלחה, יותר פעילות

שיתוף פעולה מסוג אחר, שהיה קיים בעבר אבל מקבל היום טוויסט, הוא מתן שירותי מחקר לחברות. אוניברסיטאות החלו להקים מרכזי מחקר תשתיתיים בתחומים מדעיים חמים, בדרך כלל בתמיכת המדינה, שיכולים לתת שירותי מדע מתקדמים לחברות רבות, לסטארט־אפים וגם לחברות בוגרות יותר.

דוגמאות לכך הן המעבדה לביולוגיה סינתטית באוניברסיטת רייכמן, המרכז ל"איברים על שבב" בבית החולים הדסה, שבו חברות יכולות לנסות תרופות על רקמות חיות מתקדמות, או המרכז להדפסת תלת־ממד באוניברסיטת תל אביב, שמחזיק מדפסות יחידות מסוגן בארץ.

"במקרה כזה, אין לחוקרים בהכרח נגיעה בקניין הרוחני של החברה, אבל האוניברסיטה גם מקבלת תשלום וגם נחשפת למדע המתקדם שנעשה בחברות, ולאופן שבו משתמשים ביכולות של החוקרים שלה בעולם האמיתי", אומרת רז.

"כאשר חברה מגיעה להדפיס במרכז התלת ממד שלנו, נוצר קשר נוסף בין החוקרים לחברות. וממנו יכולים לצמוח עוד סטארט־אפים", מוסיפה פרימור.

קרן פרימור, מנכ''לית רמות, אוניברסיטת ת''א / צילום: ענבל מרמרי

דוגמה מוכרת לקשר כזה הם מרכזי המידע של בתי החולים, המציעים לסטארט־אפים להגיע ולבצע מחקר על המידע שנאסף אצלם. קיים כאן גם קשר הפוך: חוקרים מקבלים מידע מהתעשייה. למשל בתחום מדעי החיים, חוקרים יכולים לקבל מידע שחברה אוספת בתוך אפליקציה רפואית או מכשיר רפואי.

"הרעיון היום הוא לא סיפורי הצלחה הנקודתיים (אם כי יש גם כאלה), אלא נפח הפעילות כולה".

השאלה סביב גובה המחיר שנגבה מחברות

בארה"ב, בוגרי אוניברסיטאות שמקימים חברות מצליחות נוטים גם לתרום מהונם חזרה לאוניברסיטאות שגידלו אותם. לכן, נוהגים בחברות המסחור האמריקאיות לומר שכדאי להן להוציא קניין רוחני כמעט בכל מחיר, כי בשלב מסוים ההשקעה תחזור אליהן. בישראל, הבוגרים שתורמים הם עדיין ספורים, והאוניברסיטאות משתדלות כן לעשות מונטיזציה של הרעיונות שיוצאים מהן.

זה עלול לפעמים ליצור מתח מול התעשייה, כפי שמספר גורם מחברה בינלאומית שעובד מול חברות המסחור. "בעיקרון, אנחנו מאוד מרוצים מהתהליך שעובר על החברות. יש יותר פתיחות, מרגישים את זה, אפילו במכון ויצמן שהיה ידוע כמקום קפדן וסגור. האתגרים העיקריים הם המחיר. כאשר מדובר בטכנולוגיות בשלבים מאוד מוקדמים, המחיר שחברות המסחור גובות בארץ הוא גבוה מהמחיר שגובים בעולם, לפעמים אפילו כפול.

"אני חושב שיש בישראל מדע מאוד מתקדם וייחודי, כך שאנחנו חותמים על חלק מהעסקאות גם במחירים האלה, אבל חלק אכן נופלות בגלל המחיר, ובעיקר בין הפער בין המחיר לבין השלב המוקדם בו נמצאת הטכנולוגיה, שלא ברור אם החוקרים באמת מבינים אותו. ולפעמים העסקה יוצאת לפועל, אבל לא מוקמת החברה הכי טובה שיכלה להיות, עם האנשים הכי טובים.

"אתגר נוסף הוא שלפעמים חברות המסחור עצמן עדיין לא מכירות לעומק את כל הטכנולוגיות במוסדות שלהם, ואני ממליץ לחברות שבאמת רוצות את המדע החדש ביותר ליצור גם קשר עצמאי עם המעבדות שמעניינות אותם". בכל זאת, אותו גורם מפרגן לחברות המסחור. "כל שוק המסחור עבר לסטארט־אפים, וסטארט־אפים זה עסק קשה. אבל ההצלחות יכולות להשאיר יותר פעילות בארץ, בהנחה שישראל תישאר פחות או יותר כפי שהיא".

השינוי במסחור הטכנולוגיות משנה בהדרגה גם צורת המחשבה של האוניברסיטה על תפקיד אנשיה. "היום, לפעמים מקבלים קרדיט אקדמי אפילו על פטנטים", אומרת פרימור. "גם ות"ת התחילה להבין את הנושא. בימים אלה נאספים נתונים כדי לראות איך מעצימים את הכיוון הזה, בלי לעוות את המודלים הקיימים של הקרדיט האקדמי והקידום באוניברסיטאות".

שיתוף פעולה עם סיכונים בצדו

היתרונות של חיבור התעשייה למדע בשלבים ראשונים הם רבים. הציבור ייהנה מהמדע מוקדם יותר, ובעולם הרפואה זה כמובן קריטי. האוניברסיטאות יקבלו מקור מימון חשוב. החוקרים יראו את המוצרים שלהם מגיעים לשוק וגם יתוגמלו כלכלית. לסטודנטים יהיו הזדמנויות תעסוקה עתידיות מגוונות.

אבל יש גם חסרונות או לפחות דאגות הנוגעות להשפעת החברות על המדע. החשש המיידי הוא שהתלות של החוקרים בתעשייה תוביל לניגוד אינטרסים בניסויים קליניים. ישנם מנגנונים רבים שנועדו להגן על שקיפות ועצמאות הניסויים הקליניים, כך שלפחות לסוגיה הזאת יש מענה מסוים, אבל ישנה דאגה עתידית אחרת הנוגעת לחופש המדע והגיוון המחשבתי.

אם צורכי השוק יכוונו את המדע, ייתכן שיפוספסו פריצות דרך משמעותיות שהשוק עדיין לא מוכן להן ולא יודע שהוא צריך. ייתכן שקונבנציה מסוימת לגבי השאלה מהו יישום מסחרי ומה אינו מסחרי תחדור לאקדמיה. גיוון צורות חשיבה של מקצועות שונים הוא קריטי לחדשנות אמיתית.

רז מסכימה, אך טוענת שבעבר הנתק היה כל כך גדול, שגם אחרי קירוב בין המדענים לבין החוקרים, עדיין כל צד יכול לשמור על עצמאותו וצורת המחשבה הייחודית לו.

תמר רז, מנכ''לית הדסית,  בית החולים הדסה / צילום: יח''צ

"עד לפני כמה עשורים עוד אמרו, איך אפשר בכלל לעשות מדע טוב אם הוא גם יישומי? אם הוא קשור קשר כלשהו בחברה מסחרית?", אומרת רז. "היום מבינים שהניתוק מהתעשייה גבה מחיר: עבודה רבה נעשתה בכיוונים שהיו לא באמת ישימים, ותוך ניתוק גם בין המעבדות לבין עצמן, שמנע הפריה הדדית. ברפואה במיוחד, המשמעות היא העדר מיצוי הפוטנציאל של המדע לטובת האנושות".

"הכוונה של האוניברסיטאות היא לא לתקתק כסף מהתעשייה, אלא ליצור חברות שתורמות לאקוסיסטם, שיוצרות משרות, שבסופו של דבר מחזקות את כולנו", מוסיפה פרימור.

מה התפקיד המדויק של חברות המסחור בתהליך הזה? הרי חלק גדול ממיזמי החדשנ ות פורצי הדרך והממומנים היטב דווקא אינם כפופים לחברות המסחור.

פרימור מציעה לא להספיד אותן עדיין. "חברות המסחור עדיין מנהלות את היחסים המסחריים בין הגורמים. רק הן יכולות להבין את השפה של כולם וליצור את המסמך שמסדיר את היחסים באופן שמקובל על כולם".

עוד כתבות

צפרדע חץ / צילום: Shutterstock

יותר מתוחכם ויותר אכזרי: הצפרדע שחיסלה את נבלני הייתה פעם תקוותו של עולם המדע

הכותרות דיווחו כי בגופו של מנהיג האופוזיציה הרוסי נמצאו עקבות אפיבטידין – רעלן קטלני שמקורו בצפרדעי חץ זעירות מאקוודור ● בעבר מדענים קיוו שזו תהיה תרופת הפלא של המאה ה-21, אך גילו שהמרחק בין מינון מרפא לקטלני הוא זעיר באופן מסוכן

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות; נייס זינקה ב-13%, אוויס נפלה ב-22%

נאסד"ק ירד ב-0.5% ● למרות הכנסות שיא, התואר שוולמארט איבדה לאמזון ● ענקית המיכון החקלאי דיר זויקה לאחר לאחר שהיכתה את תחזיות האנליסטים והעלתה את תחזית הרווח ●  מחירי הנפט עלו לרמתם הגבוהה ביותר זה חצי שנה ● מספר התביעות הראשוניות לדמי אבטלה צנח ב-23,000, הירידה החדה ביותר מאז נובמבר

נתנאל גבעתי / צילום: סימן טוב סרוסי

המגורים אצל ההורים, השיפוץ שהסתבך וההשקעה ב-13 דירות

נתנאל גבעתי רק בן 37 ומאחוריו כבר שורה ארוכה של עסקאות, בהן 13 בארצות הברית ● בראיון לגלובס הוא מספר על טעויות שעשה בדרך ואיך קנה שלוש דירות באינדיאנה בלי לבקר שם

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

הגפנים. המשפחה היא הציר של הסיפור / צילום: ענת אגמון

אורנה לב נותנת שיעור בהתמדה, דיוק ותשוקה לעשייה

הקצינה ב–8200 שיצאה לגמלאות ממש לא פנטזה על ייננות, ורק לפני כעשור נטעה משפחת לב את הגפנים ברמת צבאים ● מדי שנה מייצרת לב ביקב אדם 4,000 בקבוקים בסך הכול, שבהם טמונים הקשר שלה לאדמה, ההיכרות עם הכרם ועבודת הכפיים

חוות שרתים של אמזון / צילום: Reuters, Noah Berger for AWS

יזמי נדל"ן ואנרגיה רוצים נתח מהתעשייה הזו: האם יהיה מקום לכולם?

הבהלה לבינה המלאכותית הפכה את חוות השרתים לטרנד הלוהט ● עם זאת, המרוץ לבניית עשרות מתקנים חדשים מתנגש עם רשת חשמל מוגבלת ותחזיות צריכה שזינקו פי שניים ● כך, ניצבת ישראל בצומת, בין הפיכה למעצמת מחשוב לבין הסיכון שמבני הענק יפכו לפילים לבנים: "יהיה חשמל לכולם, הוא פשוט יהיה הרבה יותר יקר"

מסמכי אפשטיין

גלובס צולל למסמכי אפשטיין ומציג את ההסתבכות של האנשים העשירים והמקושרים בעולם

פרסום מיליוני מסמכים חושף את עומק הקשרים של העולם העסקי עם ג'פרי אפשטיין ● כשגם מייל בודד עלול להוות כאב ראש יחצ"ני, חברות מעדיפות להיפרד ממנהלים בכירים ● היועצת שקיבלה מתנות יוקרתיות, המיליארדר שאפשטיין היה לו "פותר בעיות חשאי" וטייקון הנמלים מדובאי שהחליף עמו אלפי מיילים מטרידים: גלובס נכנס למאורת הארנב כדי ללמוד עד כמה משפיעה הפרשה על הכלכלה העולמית ועל דמויות מפתח בה

קרקע חקלאית בגדרה. מה האינטרס הציבורי? / צילום: תמר מצפי

לפי הייעוד, בזמן החכירה או בהפקעה? הקרקע שהובילה למחלוקת של מיליוני שקלים

המדינה הפקיעה 35 דונם בגדרה מבעלי קרקע פרטיים וביקשה לשלם להם 1.6 מיליון שקל בהתאם לשווי הקרקע לפי הייעוד שבו רכשו את הקרקע ● אלא שבעלי הקרקע דרשו פיצוי של 24.5 מיליון שקל לפי הייעוד של הקרקע בזמן המכירה – תעשייה ומסחר ● מה קבע ביהמ"ש?

עופר זרף, מבעלי חברת יסודות איתנים / צילום: אולפני חובב

יזם הנדל"ן שמספר בגילוי לב: "לקוחות באים ובאים, ולא סוגרים"

עופר זרף, יו"ר דירקטוריון חברת יסודות איתנים הבונה פרויקטים רבים בצפון, מספר על המציאות הנוכחית בגבול עם לבנון: "חזרנו לבנות מיד עם הפסקת האש, אבל יש קשיים לא קטנים והכול לוקח יותר זמן" ● הוא דורש מהמדינה להתערב ומצהיר: "אין לי שום כוונה לשלם פיצוי לדיירים על איחורים"

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה בעליות; השקל התחזק, ישראל קנדה זינקה ב-7%, הבורסה לני"ע ב-6%

מדדי הביטוח והבנייה זינקו במעל 2% ● מחזור המסחר עמד על 5 מיליארד שקל ● עליות באירופה ובחוזים בניו יורק ● דריכות בוול סטריט לקראת ההכרעה על מכסי טראמפ ● השקל מתחזק הבוקר ל-3.12 שקלים לדולר ● מחירי הנפט עולים ● הקרן האקטיביסטית שמהמרת: כוכבת ה-AI הבאה היא מיפן

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

בתחילת שבוע שעבר ההסתברות להורדת ריבית בישראל הייתה 80%. המצב השתנה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית מחר ● בתחילת שבוע שעבר ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

המדינה שהציגה מערכת לייזר חדשה, חלשה בהרבה מזו של ישראל

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

נחל שרף / צילום: מולי אינהורן

קריאה אחרונה: מסלולי מים מיוחדים, רגע לפני שהם מתייבשים שוב

מהגבים הנסתרים שדורשים טיפוס אתגרי ועד הבריכות שהגישה אליהן קרובה ונוחה ● לאחר שנה גשומה במיוחד מאגרי המים במדבר חזרו להתמלא ● ארבע המלצות רותחות לטיולים רטובים

נשימה / צילום: Shutterstock

מחקרים מגלים: איזה איבר עשוי להחליף את הריאות

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

גלולות סטייל מטריקס. רעיון שמציע שחרור / צילום: Shutterstock

איך הפכנו לחובבי קונספירציות ומה הקשר למזג האוויר

השבוע מזג האוויר קיבל תיאוריות קונספירציה משלו: האובך אינו תופעה טבעית אלא "מבצע לעמעום השמש" ● זה נשמע מופרך, אבל גם מוכר למדי. הוליווד לימדה אותנו לחשוד בגרסה הרשמית ולהאמין שלכל תופעה יש יד מכוונת

עמית אסרף / צילום: עומר הכהן

הילדות בטורקיה, החלום שהתנפץ ואקזיט הענק שרשם השבוע לפני גיל 30

"ישבנו בבית קפה ועלה הרעיון ליצור תוסף זדוני. עשר דקות אחרי ההתקנה מאות ארגונים בעולם רצו שנעזור להם. חברות ענק ביקשו את המוצר. OpenAI הפכה ללקוח הראשון" ● שיחה קצרה עם עמית אסרף, מייסד-שותף ומנכ"ל סטארט-אפ הסייבר KOI

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Evan Vucci

בזמן שהוא מתלבט בנוגע לאיראן, טראמפ חטף מכה בגובה 175 מיליארד דולר. לפחות

175 מיליארד דולר הוא הסכום המוערך שגבה ממשל טראמפ מיבואנים בגין תוכנית המכסים שבוטלה על ידי בית המשפט ● האם הממשל יידרש להחזירם?

נושאת המטוסים האמריקאית אברהם לינקולן / צילום: ap, Brian M. Wilbur

דריכות למתקפה: עוד משחתת אמריקאית נכנסת לאזור

טראמפ נתן אתמול דדליין לאיראן: 10 ימים או 15 ימים • דובר צה"ל אפי דפרין: "אנחנו עוקבים אחר ההתפתחויות האזוריות וערים לשיח הציבורי בנושא איראן" ● טראמפ בהצגת מועצת השלום: "אסור שיהיה לאיראן נשק גרעיני" • איראן במכתב למזכ"ל האו"ם: אם נותקף - נגיב נגד בסיסים אמריקניים באזור ● עדכונים שוטפים

נתן שירות למוכרים, וגם לקונים. האם המתווך זכאי לדמי תיווך?

בית המשפט קבע: פסיכולוגית תחויב ב־40 אלף שקל פיצוי לאחר שסיפקה הערכה שלילית על תובע מבלי לפגוש אותו ● השכנים טענו לירידת ערך בשל חריגות בנייה - אך ביהמ"ש קבע כי דווקא הם השתלטו על רכוש משותף וחייב אותם בפיצוי ● מתווך שניהל ייצוג כפול לקונה ולמוכר ללא גילוי נשלל מזכאותו לדמי תיווך והתחייב בהוצאות משפט ● 3 פסקי דין בשבוע

מבצע ההעברה. 263 פילים הוסעו במשאיות כ–400 ק''מ / צילום: ap, Thoko Chikondi

עשרות הרוגים וציד בלתי חוקי: מבצע להצלת פילים באפריקה הסתיים באסון

פרויקט שימור טבע על הגבול בין זמביה למלאווי השתבש קשות ● ניסיון להקל את צפיפות הפילים הביא לרמיסתם של עשרות אנשים למוות, להריסה של גידולים בשווי 4.5 מיליון דולר ולהתעוררותו של ציד בלתי חוקי ● כך ניצת אחד הסכסוכים הקטלניים בין בני אנוש לחיות בר באפריקה זה עשורים