גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האקדמיה מתקרבת לתעשייה: הדרכים החדשות להרוויח כסף מתגליות

באוניברסיטאות ובמוסדות המחקר הבינו שהצלחות אדירות כמו הקופקסון שמוסחר לחברת טבע פחות אפשריות היום: חברות התרופות הגדולות מעדיפות להשקיע במוצרים בשלים במקום להשקיע בפטנט ● זה מחייב את חברות המסחור של מוסדות המחקר לחפש אפיקים חדשים לרווח, ולהדק את שיתוף הפעולה עם התעשייה עוד בשלב המחקר

ייצור תרופות / צילום: Shutterstock
ייצור תרופות / צילום: Shutterstock

ותיקי סקטור הביומד בישראל יודעים לדקלם רשימה של תרופות רבות מכר שנולדו באקדמיה. קופקסון, רביף ואינטרפרון הן רק דוגמה בשורה ארוכה של פיתוחים שהעשירו את המדענים ואת האוניברסיטאות שעמדו מאחוריהם, גם אם מעטות מהתרופות האלה הובאו לשוק על ידי חברות ישראליות. ההצלחות האלה גם בנו את התדמית של ישראל כמדינה שיש בה מדע מרשים וחברות בינלאומיות חייבות לפעול בה.

המרוץ לשעון הביולוגי שיספר לנו עד כמה מהר הגוף שלנו מזדקן
מהצל"ש ביום כיפור ועד לראשות ועדת סל התרופות: פרופ' דינה בן יהודה בראיון
מפעל חיסונים נגד סרטן: התוכנית של ביונטק בירושלים

אבל נדמה שבעשור האחרון קצת יבש מעיין ההצלחות. חברות תרופות גדולות החלו להתעניין בנכסים בשלים יותר, וכך רעיונות החלו להיעלם במעין "עמק מוות" שנפער בין האקדמיה לתעשייה. במקביל, התחרות העולמית גברה ובאוניברסיטאות הגדולות בארה"ב נוצר קשר צמוד בין האקדמיה לתעשייה הרפואית המקומית.

להביא את התעשייה לאקדמיה

חברות המסחור, שאחראיות להוציא את הידע מהאוניברסיטאות לציבור ולשוק, ולקבל תשלום על הידע הזה, ניסו להתגבר על הבעיה בכמה דרכים. תחילה, הן פעלו לגשר על "עמק המוות" על ידי מסחור הטכנולוגיות לחברות סטארט־אפ, בדרך כלל ישראליות. ואכן, מספר הסטארט־אפים המוקמים על בסיס פיתוחים מהאקדמיה גדל.

כמה מהאוניברסיטאות אף הקימו קרנות לתמיכה בסטארט-אפים. במקביל, פותחו על ידי רשות החדשנות, האקדמיה הלאומית למדעים וכן על ידי האוניברסיטאות עצמן תוכניות לקידום מחקר יישומי, שנועדו לאפשר למדע לצאת בשל מהמעבדות.

העשייה בתחום היזמות באוניברסיטאות תוססת ביותר וכוללת מגוון רחב של מיזמים הפועלים במקביל, לעתים בשיתוף פעולה ולעיתים בנפרד אלה מאלה. האוניברסיטאות שותפות בחממות טכנולוגיות, מקימות אקסלרטורים בהשתתפות חברות גדולות ומקימות תוכניות הכשרה ליזמות. זאת בנוסף להקמת מתחמי תעשייה ליד האוניברסיטאות, כמו מתחם גב־ים ומיזם נביוהאוס סמוך לבית החולים הדסה, או קמפוס ההייטק בסמוך לאוניברסיטת בן גוריון.

חברות המסחור עצמן שותפות להכשרת חוקרים בחשיבה יזמית, מעודדות חברות גדולות להקים מרכזי מו"פ בתוך או צמוד לאוניברסיטה, ומקדמות מימון של מחקר יישומי בתוך המעבדות. כך, לדוגמה, חברת יישום של האוניברסיטה העברית ביקשה מחברות בינלאומיות להביא לפתחה בעיות שהן מחפשות עבורן פתרונות מדעיים.

אחת הפניות הייתה מחברת משקאות קלים, שביקשה עזרה בפתרון בעיה באיטום בקבוק. האוניברסיטה פנתה לכל המעבדות הרלוונטיות שיציעו פתרון אפשרי והחברה לבסוף בחרה כמה שנראו לה מעניינים במיוחד. החוקרים הללו כתבו הצעת מחקר מלאה, והחברה בחרה לממן פרויקט מחקר באחת המעבדות. אם אכן יוביל הפרויקט לפתרון הבעיה, החברה תרכוש את הקניין הרוחני מהמעבדה.

קניין רוחני עתידי במקום פטנט קיים

מחקר יישומי שיתופי בין חברות לחוקרים אינו עניין חדש, אבל בעבר הוא לא היה המודל הנפוץ של חברות המסחור. הן העדיפו את המודל שבו מדען כותב פטנט והן ממסחרות אותו. אלא שמעבר לבעיית "עמק המוות", התגלה חוסר התאמה בין צורכי התעשייה לפיתוחי החוקרים. ההנחה של המודל החדש היא שכאשר החוקרים יחשבו קצת יותר כמו החברות, הפיתוחים שלהם מלכתחילה יתאימו יותר לשוק, וממילא עמק המוות יהיה פחות קטלני.

קרן פרימור, מנכ"לית רמות (חברת המסחור של אוניברסיטת תל אביב), מעידה על השינוי: "היום, רוב החוזים נחתמים לא סביב קניין רוחני קיים אלא סביב קניין רוחני עתידי".

תמר רז, מנכ"לית הדסית (חברת המסחור של בית החולים הדסה), מוסיפה: "מתוך 179 סטארט־אפים שהאקדמיה עזרה להקים השנה, 74 מבוססים על פטנטים רשומים, ו־105 מקווים להיעזר בחוקרים כדי לפתח קניין רוחני יחד. זה תמיד היה קיים בחברות המסחור, אבל הדגש על זה גדל".

דוח ITTN (Israel Tech Transfer Network) שהתפרסם לאחרונה מראה עד כמה המודל החדש רלוונטי לסקטור מדעי החיים (ראו גרף). המגמה בולטת, לא במפתיע, גם בחברות המסחור של בתי החולים, שמעמדן הוסדר בתחילת שנות ה־2000. רק 18% מהסטארט־אפים שהקימו נוסדו על בסיס קניין רוחני קיים.

"הרעיון של קניין רוחני עתידי הוא מאוד רלוונטי, למשל, לתחום החם של ביוקונברג'נס", אומרת רז. "רכיב ההנדסה יכול להגיע מכל מיני מקומות ואילו רכיב הביולוגיה לעתים קרובות חייב את האקדמיה. חברות המסחור יכולות לחבר בין גורמים שאפילו לא יודעים שהם צריכים אלה את אלה".

פחות סיפורי הצלחה, יותר פעילות

שיתוף פעולה מסוג אחר, שהיה קיים בעבר אבל מקבל היום טוויסט, הוא מתן שירותי מחקר לחברות. אוניברסיטאות החלו להקים מרכזי מחקר תשתיתיים בתחומים מדעיים חמים, בדרך כלל בתמיכת המדינה, שיכולים לתת שירותי מדע מתקדמים לחברות רבות, לסטארט־אפים וגם לחברות בוגרות יותר.

דוגמאות לכך הן המעבדה לביולוגיה סינתטית באוניברסיטת רייכמן, המרכז ל"איברים על שבב" בבית החולים הדסה, שבו חברות יכולות לנסות תרופות על רקמות חיות מתקדמות, או המרכז להדפסת תלת־ממד באוניברסיטת תל אביב, שמחזיק מדפסות יחידות מסוגן בארץ.

"במקרה כזה, אין לחוקרים בהכרח נגיעה בקניין הרוחני של החברה, אבל האוניברסיטה גם מקבלת תשלום וגם נחשפת למדע המתקדם שנעשה בחברות, ולאופן שבו משתמשים ביכולות של החוקרים שלה בעולם האמיתי", אומרת רז.

"כאשר חברה מגיעה להדפיס במרכז התלת ממד שלנו, נוצר קשר נוסף בין החוקרים לחברות. וממנו יכולים לצמוח עוד סטארט־אפים", מוסיפה פרימור.

קרן פרימור, מנכ''לית רמות, אוניברסיטת ת''א / צילום: ענבל מרמרי

דוגמה מוכרת לקשר כזה הם מרכזי המידע של בתי החולים, המציעים לסטארט־אפים להגיע ולבצע מחקר על המידע שנאסף אצלם. קיים כאן גם קשר הפוך: חוקרים מקבלים מידע מהתעשייה. למשל בתחום מדעי החיים, חוקרים יכולים לקבל מידע שחברה אוספת בתוך אפליקציה רפואית או מכשיר רפואי.

"הרעיון היום הוא לא סיפורי הצלחה הנקודתיים (אם כי יש גם כאלה), אלא נפח הפעילות כולה".

השאלה סביב גובה המחיר שנגבה מחברות

בארה"ב, בוגרי אוניברסיטאות שמקימים חברות מצליחות נוטים גם לתרום מהונם חזרה לאוניברסיטאות שגידלו אותם. לכן, נוהגים בחברות המסחור האמריקאיות לומר שכדאי להן להוציא קניין רוחני כמעט בכל מחיר, כי בשלב מסוים ההשקעה תחזור אליהן. בישראל, הבוגרים שתורמים הם עדיין ספורים, והאוניברסיטאות משתדלות כן לעשות מונטיזציה של הרעיונות שיוצאים מהן.

זה עלול לפעמים ליצור מתח מול התעשייה, כפי שמספר גורם מחברה בינלאומית שעובד מול חברות המסחור. "בעיקרון, אנחנו מאוד מרוצים מהתהליך שעובר על החברות. יש יותר פתיחות, מרגישים את זה, אפילו במכון ויצמן שהיה ידוע כמקום קפדן וסגור. האתגרים העיקריים הם המחיר. כאשר מדובר בטכנולוגיות בשלבים מאוד מוקדמים, המחיר שחברות המסחור גובות בארץ הוא גבוה מהמחיר שגובים בעולם, לפעמים אפילו כפול.

"אני חושב שיש בישראל מדע מאוד מתקדם וייחודי, כך שאנחנו חותמים על חלק מהעסקאות גם במחירים האלה, אבל חלק אכן נופלות בגלל המחיר, ובעיקר בין הפער בין המחיר לבין השלב המוקדם בו נמצאת הטכנולוגיה, שלא ברור אם החוקרים באמת מבינים אותו. ולפעמים העסקה יוצאת לפועל, אבל לא מוקמת החברה הכי טובה שיכלה להיות, עם האנשים הכי טובים.

"אתגר נוסף הוא שלפעמים חברות המסחור עצמן עדיין לא מכירות לעומק את כל הטכנולוגיות במוסדות שלהם, ואני ממליץ לחברות שבאמת רוצות את המדע החדש ביותר ליצור גם קשר עצמאי עם המעבדות שמעניינות אותם". בכל זאת, אותו גורם מפרגן לחברות המסחור. "כל שוק המסחור עבר לסטארט־אפים, וסטארט־אפים זה עסק קשה. אבל ההצלחות יכולות להשאיר יותר פעילות בארץ, בהנחה שישראל תישאר פחות או יותר כפי שהיא".

השינוי במסחור הטכנולוגיות משנה בהדרגה גם צורת המחשבה של האוניברסיטה על תפקיד אנשיה. "היום, לפעמים מקבלים קרדיט אקדמי אפילו על פטנטים", אומרת פרימור. "גם ות"ת התחילה להבין את הנושא. בימים אלה נאספים נתונים כדי לראות איך מעצימים את הכיוון הזה, בלי לעוות את המודלים הקיימים של הקרדיט האקדמי והקידום באוניברסיטאות".

שיתוף פעולה עם סיכונים בצדו

היתרונות של חיבור התעשייה למדע בשלבים ראשונים הם רבים. הציבור ייהנה מהמדע מוקדם יותר, ובעולם הרפואה זה כמובן קריטי. האוניברסיטאות יקבלו מקור מימון חשוב. החוקרים יראו את המוצרים שלהם מגיעים לשוק וגם יתוגמלו כלכלית. לסטודנטים יהיו הזדמנויות תעסוקה עתידיות מגוונות.

אבל יש גם חסרונות או לפחות דאגות הנוגעות להשפעת החברות על המדע. החשש המיידי הוא שהתלות של החוקרים בתעשייה תוביל לניגוד אינטרסים בניסויים קליניים. ישנם מנגנונים רבים שנועדו להגן על שקיפות ועצמאות הניסויים הקליניים, כך שלפחות לסוגיה הזאת יש מענה מסוים, אבל ישנה דאגה עתידית אחרת הנוגעת לחופש המדע והגיוון המחשבתי.

אם צורכי השוק יכוונו את המדע, ייתכן שיפוספסו פריצות דרך משמעותיות שהשוק עדיין לא מוכן להן ולא יודע שהוא צריך. ייתכן שקונבנציה מסוימת לגבי השאלה מהו יישום מסחרי ומה אינו מסחרי תחדור לאקדמיה. גיוון צורות חשיבה של מקצועות שונים הוא קריטי לחדשנות אמיתית.

רז מסכימה, אך טוענת שבעבר הנתק היה כל כך גדול, שגם אחרי קירוב בין המדענים לבין החוקרים, עדיין כל צד יכול לשמור על עצמאותו וצורת המחשבה הייחודית לו.

תמר רז, מנכ''לית הדסית,  בית החולים הדסה / צילום: יח''צ

"עד לפני כמה עשורים עוד אמרו, איך אפשר בכלל לעשות מדע טוב אם הוא גם יישומי? אם הוא קשור קשר כלשהו בחברה מסחרית?", אומרת רז. "היום מבינים שהניתוק מהתעשייה גבה מחיר: עבודה רבה נעשתה בכיוונים שהיו לא באמת ישימים, ותוך ניתוק גם בין המעבדות לבין עצמן, שמנע הפריה הדדית. ברפואה במיוחד, המשמעות היא העדר מיצוי הפוטנציאל של המדע לטובת האנושות".

"הכוונה של האוניברסיטאות היא לא לתקתק כסף מהתעשייה, אלא ליצור חברות שתורמות לאקוסיסטם, שיוצרות משרות, שבסופו של דבר מחזקות את כולנו", מוסיפה פרימור.

מה התפקיד המדויק של חברות המסחור בתהליך הזה? הרי חלק גדול ממיזמי החדשנ ות פורצי הדרך והממומנים היטב דווקא אינם כפופים לחברות המסחור.

פרימור מציעה לא להספיד אותן עדיין. "חברות המסחור עדיין מנהלות את היחסים המסחריים בין הגורמים. רק הן יכולות להבין את השפה של כולם וליצור את המסמך שמסדיר את היחסים באופן שמקובל על כולם".

עוד כתבות

מתי ייפתחו בתי הספר? / אילוסטרציה: Shutterstock

נתניהו קיבל את עמדת משרד החינוך: מיום ראשון - חזרה מדורגת ללימודים

כפי שפורסם ב-N12: המתווה של משרד החינוך יתבסס על חזרה הדרגתית לספסל הלימודים בשיטת "הקפסולות" • השר קיש בירך על עמדת רה"מ: "מאפשר חזרה מדורגת של מערכת החינוך לפעילות פרונטלית לאחר חג הפסח - הפעלת המתווה ליום ראשון הקרוב תהיה כפופה להערכת המצב של פיקוד העורף שתתקיים במוצאי החג"

הפגנה למען דיור נגיש במדריד. הביקוש הגבוה הוביל לעליות מחירים / צילום: Shutterstock

ספרד מבטלת את חוק השכירות שהפך לתסריט האימים של המשקיעים הזרים

במהלך מגפת הקורונה עברה בספרד תקנה שהקשתה מאוד על פינוי דיירים, גם אם הם לא שילמו את דמי השכירות או את החזרי המשכנתא ● במדינה שגשג שוק משני של דירות שנתפסו, אבל כעת נאלצה הממשלה לבטל את החוק, ובעלי דירות שעליהן השתלטו דיירים נושמים לרווחה

מערכת החץ / צילום: דוברות משרד הביטחון

בעלות של 2 מיליון דולר ליירוט: ישראל מתגברת את ייצור טילי החץ

ועדת השרים להצטיידות ביטחונית אישרה האצה משמעותית של ייצור המיירטים של מערכת החץ ● במשרד הביטחון מדגישים: אין מחסור, אך נדרש "אורך נשימה" להמשך הלחימה ● עלות העסקה עם התעשייה האווירית עשויה להגיע למיליארדי שקלים שיגבירו את הלחצים לפריצת מסגרות תקציב 2026

יפית גריאני, מנכ''לית כאל / צילום: ענבל מרמרי

היא עזבה את ישרכארט כדי לנהל את המתחרים, ואז החברה חטפה מכה

לאחר תקופה מפוארת בישראכרט נאלצה יפית גריאני לסיים את דרכה - בעקבות פארסה פנימית בעיצומה של המכירה לקבוצת דלק ● אלא שלא חלף זמן רב, ובדצמבר היא מונתה להוביל את המתחרה כאל ● כעת היא צריכה להתמודד עם עסקת הענק של Fly Card, שתפקיע את המועדון היוקרתי מידיה

ג'יימי דיימון, מנכ''ל גיי פי מורגן / צילום: ap, Alex Brandon

נביא הזעם של השווקים פרסם את המכתב השנתי. מה מטריד אותו?

מנכ"ל בנק השקעות הגדול בעולם כתב כי הטלטלות בזירה הגאו־פוליטית הן הסיכון המרכזי העומד בפני הכלכלה העולמית כעת ● דיימון כתב כי התפרצות אינפלציונית עלולה להיות "בואש במסיבה" בשנה הקרובה וציין כי נותרה אי־ודאות גבוהה באשר להשפעות המכסים ● ובאשר ל-AI: "בזכותו אנשים יחיו חיים ארוכים ובטוחים יותר"

''המלאכיות'' המקוריות קייט ג'קסון, פארה פוסט וג'קלין סמית'. שיעור חשוב / צילום: Reuters, mptvimages

50 שנה ל"מלאכיות של צ'ארלי": המודל העסקי שעושה קופה עד היום

חמישים שנה אחרי שעלו למסך, "המלאכיות של צ'רלי" מתבררות לא רק כתופעת פופ, אלא כרגע שבו הוליווד גילתה איך למכור העצמה נשית והחפצה ● כך סדרת האקשן יצרה מודל עסקי חדש שבו סקס־אפיל הפך למנוע משומן ורווחי

עליות בבורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

הכלכלן שמעריך: אלה המניות שירוויחו מהפסקת האש

הכרזת טראמפ על הפסקת אש של שבועיים סוחפת את השווקים מסביב לעולם לעליות שערים חדות ● הכלכלן רונן מנחם מנתח: מה יקרה למחיר הנפט ולריבית, איזה סקטורים ירוויחו ומה סימן השאלה שמרחף מעל הבורסה בישראל

בועז לוי, מנכ''ל התעשייה האווירית / צילום: יוסף יהושע

הפתעה: מנכ"ל התעשייה האווירית ימונה ליו"ר

אחרי הפארסה במינוי יו"ר לתעשייה האווירית ופרישתו של המועמד האחרון סילבן שלום, סיכמו השרים ישראל כ"ץ ודוד אמסלם על המינוי המפתיע

מצב המדע / צילום: כפיר זיו

נתונים חדשים מציגים פגיעה מתמשכת במדע בישראל. איך משנים את התמונה?

בקרוב צפויה האקדמיה הצעירה למדעים לפרסם דוח מעודכן על מצב המדע בשנות המלחמה ● הנתונים שעולים ממנו ומדוחות קודמים מציירים פגיעה מתמשכת ● איך משנים את המגמה, ואיפה בכל זאת יש נקודת אור?

מעבר הגבול בטאבה / צילום: יוד צילומים

בלי נתב"ג: כך הצליחו 140 אלף איש לצאת מישראל במלחמה

בחודש וחצי שחלף מאז פרוץ המערכה מול איראן, נוצרה תעשייה אלטרנטיבית לטיסות מנתב"ג שפועל במתכונת מצומצמת ● ישראלים רבים בוחרים לעבור דרך מעברי הגבול היבשתיים - ומשלמים על כך לא מעט ● ומי מנצל את ההזדמנות שנוצרה?

משכנתא / אילוסטרציה: Shutterstock

הסערה והאותיות הקטנות: האם בקרוב תקבלו עוד אלף שקל בחודש?

הממשלה אישרה עקרונית את החוק לסבסוד משכנתאות למשך חמש שנים, בניגוד לעמדה המקצועית של האוצר ובנק ישראל ● מה כוללת ההצעה, איך יחושב הסיוע ללווים, מי האוכלוסייה שתיהנה מההטבה במלואה, ומה הביקורת על המהלך?

רוברט אנטוקול, מייסד ומנכ''ל פלייטיקה / צילום: יח''צ אוהד רומנו

בדרך למכירה או מהלך אחר? פלייטיקה בוחנת חלופות אסטרטגיות

לפי החברה, הדירקטוריון הקים ועדה מיוחדת שמורכבת רק מדירקטורים עצמאיים, שתבצע בחינה מקיפה של האפשרויות האסטרטגיות בפורטפוליו של פלייטיקה ותבדוק אפשרויות להציף ערך לבעלי המניות ● בנק מורגן סטנלי נשכר כיועץ פיננסי לוועדה

נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: ap, Mark Schiefelbein

טראמפ הודיע על הפסקת אש של שבועיים: "הורמוז ייפתח"

אזעקות הופעלו באזורים רבים בארץ ● באיראן דיווחו על תקיפות באספהאן ● הנשיא צייץ: "אני מסכים להשעות את ההפצצות והתקיפה של איראן לתקופה של שבועיים. זה יהיה הפסקת אש דו-צדדית" ● שעות בודדות לפני שהודיע על הפסקת האש אמר הנשיא: "אנחנו בעיצומו של מו"מ סוער" ● כל העדכונים

לילה סלימאני. סנסציה באירופה / צילום: Reuters

10 שנים במרוקו: הרומן הלא שגרתי של הסופרת עטורת הפרסים שהפכה לסנסציה

הרומן ההיסטורי החדש של לילה סלימאני מקפל בתוכו סיפור אהבה בין צעירה צרפתיה לחייל מרוקאי בימי מלחמת העולם השנייה ● לכאורה, ניתן לצפות לסיפור אהבה רווי תשוקה ברקע התותחים הרועמים, אך סלימאני מאתגרת את הז'אנר וחוקרת את המחיר שנשים משלמות בהגירה

נדב צפריר, מנכ''ל צ׳ק פוינט / צילום: מנש כהן

שנה ראשונה מתגמלת: מנכ"ל צ'ק פוינט קיבל 7.5 מיליון דולר

התגמול שקיבל מנכ"ל חברת הסייבר נדב צפריר מבוסס ברובו על רכיב הוני. בכירים נוספים תוגמלו במיליונים - בזמן שמניית צ'ק פוינט נחלשת מתחילת השנה ● מניית האב סקיוריטי צנחה ב־26% לאחר התפטרות מיידית של המנכ"ל ● וגם: מעל 70 אלף ימי התנדבות נרשמו לחניכי מכינות מאז תחילת המערכה ● אירועים ומינויים

התרופה שהצמיחה תעשייה משגשגת, והתגלתה כקטלנית / צילום: Shutterstock

התרופה לדיכאון התגלתה כקטלנית במיוחד

לפני כמה שנים אושר השימוש בקטמין, חומר הרדמה בעל מאפיינים פסיכדליים, כטיפול חדשני לדיכאון ● הוא משווק ביותר מ-500 אתרים בארה"ב, שמקדמים אותו כתרופת פלא שיכולה לחווט מחדש את המוח ● אלא שהיום הוא כבר נקשר במאות מקרי מוות, בהם של מת'יו פרי, כוכב הסדרה "חברים"

מרץ, סטארמר, מקרון ומאלוני / צילום: AP-Evan Vucci, Kin Cheung, Sutterstock

באיטליה מתחילים להבין: זו דווקא כן המלחמה גם שלהם

בזמן שבוושינגטון ובטהרן מנהלים את המערכה, אירופה סופגת נזק כלכלי ● ראשת ממשלת איטליה היא הראשונה מבין מנהיגי המדינות הגדולות ביבשת שמגיעה לאזור המפרץ: "לא כדי להיות צופה מהצד" ● וגם: הסדקים הראשונים בחזית המאוחדת מול רוסיה

נתב''ג / צילום: Shutterstock

יותר טיסות, הרבה יותר נוסעים: בנתב"ג נערכים לחזרה לשגרה

מאז תחילת המלחמה פועל נתב״ג תחת מתווה מצומצם במיוחד שהותאם לסירוגין להמלצות מערכת הביטחון ● במסגרת המתווה הנוכחי, מספר המטוסים הישראלים המורשים לנחות ולהמריא בכל שעה מוגבל להמראה ונחיתה אחת בלבד ● בחברות התעופה הישראליות כבר נערכים לחזרה לשגרה

למה מטרות המלחמה נהיו עמומות, ואיך הן משתנות תוך כדי הלחימה? / צילום: Shutterstock

מטרות המלחמה של ישראל עמומות למדי. מומחים מסבירים: זה לא במקרה

הממשלה יכולה לפרסם את מטרות המלחמה, אבל היא בוחרת שלא לעשות את זה ● ניסיון לדלות בכל זאת יעדים מוגדרים מראה שהם הפכו להיות מעורפלות יותר עם השנים ● ואיך המטרות משתנות כתלות במשך הלחימה? ● המשרוקית של גלובס

יוסי אבו , מנכ''ל ניו-מד אנרג'י / צילום: ענבל מרמרי

נתיב נפט שיעקוף את הורמוז - דרך ישראל: החזון של יוסי אבו ליום שאחרי המלחמה

בזמן שמצר הורמוז הופך לנקודת חנק עולמית, מנכ"ל ניו מד אנרג'י יוסי אבו מזהה הזדמנות היסטורית בתוך המערכה מול איראן ● בראיון לגלובס הוא מסביר מדוע משבר הגז חמור בהרבה מהטלטלה בנפט, ומשרטט חזון שבו ישראל הופכת ל"חלון לים התיכון" עבור האנרגיה מהמפרץ ● על ההשקעות הצפויות מערב הסעודית, השיחות שניהל בחדרים עם בכירים מצרים והסיכוי לנורמליזציה דרך צינורות הנפט