גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האקדמיה מתקרבת לתעשייה: הדרכים החדשות להרוויח כסף מתגליות

באוניברסיטאות ובמוסדות המחקר הבינו שהצלחות אדירות כמו הקופקסון שמוסחר לחברת טבע פחות אפשריות היום: חברות התרופות הגדולות מעדיפות להשקיע במוצרים בשלים במקום להשקיע בפטנט ● זה מחייב את חברות המסחור של מוסדות המחקר לחפש אפיקים חדשים לרווח, ולהדק את שיתוף הפעולה עם התעשייה עוד בשלב המחקר

ייצור תרופות / צילום: Shutterstock
ייצור תרופות / צילום: Shutterstock

ותיקי סקטור הביומד בישראל יודעים לדקלם רשימה של תרופות רבות מכר שנולדו באקדמיה. קופקסון, רביף ואינטרפרון הן רק דוגמה בשורה ארוכה של פיתוחים שהעשירו את המדענים ואת האוניברסיטאות שעמדו מאחוריהם, גם אם מעטות מהתרופות האלה הובאו לשוק על ידי חברות ישראליות. ההצלחות האלה גם בנו את התדמית של ישראל כמדינה שיש בה מדע מרשים וחברות בינלאומיות חייבות לפעול בה.

המרוץ לשעון הביולוגי שיספר לנו עד כמה מהר הגוף שלנו מזדקן 
מהצל"ש ביום כיפור ועד לראשות ועדת סל התרופות: פרופ' דינה בן יהודה בראיון
מפעל חיסונים נגד סרטן: התוכנית של ביונטק בירושלים 

אבל נדמה שבעשור האחרון קצת יבש מעיין ההצלחות. חברות תרופות גדולות החלו להתעניין בנכסים בשלים יותר, וכך רעיונות החלו להיעלם במעין "עמק מוות" שנפער בין האקדמיה לתעשייה. במקביל, התחרות העולמית גברה ובאוניברסיטאות הגדולות בארה"ב נוצר קשר צמוד בין האקדמיה לתעשייה הרפואית המקומית.

להביא את התעשייה לאקדמיה

חברות המסחור, שאחראיות להוציא את הידע מהאוניברסיטאות לציבור ולשוק, ולקבל תשלום על הידע הזה, ניסו להתגבר על הבעיה בכמה דרכים. תחילה, הן פעלו לגשר על "עמק המוות" על ידי מסחור הטכנולוגיות לחברות סטארט־אפ, בדרך כלל ישראליות. ואכן, מספר הסטארט־אפים המוקמים על בסיס פיתוחים מהאקדמיה גדל.

כמה מהאוניברסיטאות אף הקימו קרנות לתמיכה בסטארט-אפים. במקביל, פותחו על ידי רשות החדשנות, האקדמיה הלאומית למדעים וכן על ידי האוניברסיטאות עצמן תוכניות לקידום מחקר יישומי, שנועדו לאפשר למדע לצאת בשל מהמעבדות.

העשייה בתחום היזמות באוניברסיטאות תוססת ביותר וכוללת מגוון רחב של מיזמים הפועלים במקביל, לעתים בשיתוף פעולה ולעיתים בנפרד אלה מאלה. האוניברסיטאות שותפות בחממות טכנולוגיות, מקימות אקסלרטורים בהשתתפות חברות גדולות ומקימות תוכניות הכשרה ליזמות. זאת בנוסף להקמת מתחמי תעשייה ליד האוניברסיטאות, כמו מתחם גב־ים ומיזם נביוהאוס סמוך לבית החולים הדסה, או קמפוס ההייטק בסמוך לאוניברסיטת בן גוריון.

חברות המסחור עצמן שותפות להכשרת חוקרים בחשיבה יזמית, מעודדות חברות גדולות להקים מרכזי מו"פ בתוך או צמוד לאוניברסיטה, ומקדמות מימון של מחקר יישומי בתוך המעבדות. כך, לדוגמה, חברת יישום של האוניברסיטה העברית ביקשה מחברות בינלאומיות להביא לפתחה בעיות שהן מחפשות עבורן פתרונות מדעיים.

אחת הפניות הייתה מחברת משקאות קלים, שביקשה עזרה בפתרון בעיה באיטום בקבוק. האוניברסיטה פנתה לכל המעבדות הרלוונטיות שיציעו פתרון אפשרי והחברה לבסוף בחרה כמה שנראו לה מעניינים במיוחד. החוקרים הללו כתבו הצעת מחקר מלאה, והחברה בחרה לממן פרויקט מחקר באחת המעבדות. אם אכן יוביל הפרויקט לפתרון הבעיה, החברה תרכוש את הקניין הרוחני מהמעבדה.

קניין רוחני עתידי במקום פטנט קיים

מחקר יישומי שיתופי בין חברות לחוקרים אינו עניין חדש, אבל בעבר הוא לא היה המודל הנפוץ של חברות המסחור. הן העדיפו את המודל שבו מדען כותב פטנט והן ממסחרות אותו. אלא שמעבר לבעיית "עמק המוות", התגלה חוסר התאמה בין צורכי התעשייה לפיתוחי החוקרים. ההנחה של המודל החדש היא שכאשר החוקרים יחשבו קצת יותר כמו החברות, הפיתוחים שלהם מלכתחילה יתאימו יותר לשוק, וממילא עמק המוות יהיה פחות קטלני.

קרן פרימור, מנכ"לית רמות (חברת המסחור של אוניברסיטת תל אביב), מעידה על השינוי: "היום, רוב החוזים נחתמים לא סביב קניין רוחני קיים אלא סביב קניין רוחני עתידי".

תמר רז, מנכ"לית הדסית (חברת המסחור של בית החולים הדסה), מוסיפה: "מתוך 179 סטארט־אפים שהאקדמיה עזרה להקים השנה, 74 מבוססים על פטנטים רשומים, ו־105 מקווים להיעזר בחוקרים כדי לפתח קניין רוחני יחד. זה תמיד היה קיים בחברות המסחור, אבל הדגש על זה גדל".

דוח ITTN (Israel Tech Transfer Network) שהתפרסם לאחרונה מראה עד כמה המודל החדש רלוונטי לסקטור מדעי החיים (ראו גרף). המגמה בולטת, לא במפתיע, גם בחברות המסחור של בתי החולים, שמעמדן הוסדר בתחילת שנות ה־2000. רק 18% מהסטארט־אפים שהקימו נוסדו על בסיס קניין רוחני קיים.

 

"הרעיון של קניין רוחני עתידי הוא מאוד רלוונטי, למשל, לתחום החם של ביוקונברג'נס", אומרת רז. "רכיב ההנדסה יכול להגיע מכל מיני מקומות ואילו רכיב הביולוגיה לעתים קרובות חייב את האקדמיה. חברות המסחור יכולות לחבר בין גורמים שאפילו לא יודעים שהם צריכים אלה את אלה".

פחות סיפורי הצלחה, יותר פעילות

שיתוף פעולה מסוג אחר, שהיה קיים בעבר אבל מקבל היום טוויסט, הוא מתן שירותי מחקר לחברות. אוניברסיטאות החלו להקים מרכזי מחקר תשתיתיים בתחומים מדעיים חמים, בדרך כלל בתמיכת המדינה, שיכולים לתת שירותי מדע מתקדמים לחברות רבות, לסטארט־אפים וגם לחברות בוגרות יותר.

דוגמאות לכך הן המעבדה לביולוגיה סינתטית באוניברסיטת רייכמן, המרכז ל"איברים על שבב" בבית החולים הדסה, שבו חברות יכולות לנסות תרופות על רקמות חיות מתקדמות, או המרכז להדפסת תלת־ממד באוניברסיטת תל אביב, שמחזיק מדפסות יחידות מסוגן בארץ.

"במקרה כזה, אין לחוקרים בהכרח נגיעה בקניין הרוחני של החברה, אבל האוניברסיטה גם מקבלת תשלום וגם נחשפת למדע המתקדם שנעשה בחברות, ולאופן שבו משתמשים ביכולות של החוקרים שלה בעולם האמיתי", אומרת רז.

"כאשר חברה מגיעה להדפיס במרכז התלת ממד שלנו, נוצר קשר נוסף בין החוקרים לחברות. וממנו יכולים לצמוח עוד סטארט־אפים", מוסיפה פרימור.

קרן פרימור, מנכ''לית רמות, אוניברסיטת ת''א / צילום: ענבל מרמרי

דוגמה מוכרת לקשר כזה הם מרכזי המידע של בתי החולים, המציעים לסטארט־אפים להגיע ולבצע מחקר על המידע שנאסף אצלם. קיים כאן גם קשר הפוך: חוקרים מקבלים מידע מהתעשייה. למשל בתחום מדעי החיים, חוקרים יכולים לקבל מידע שחברה אוספת בתוך אפליקציה רפואית או מכשיר רפואי.

"הרעיון היום הוא לא סיפורי הצלחה הנקודתיים (אם כי יש גם כאלה), אלא נפח הפעילות כולה".

השאלה סביב גובה המחיר שנגבה מחברות

בארה"ב, בוגרי אוניברסיטאות שמקימים חברות מצליחות נוטים גם לתרום מהונם חזרה לאוניברסיטאות שגידלו אותם. לכן, נוהגים בחברות המסחור האמריקאיות לומר שכדאי להן להוציא קניין רוחני כמעט בכל מחיר, כי בשלב מסוים ההשקעה תחזור אליהן. בישראל, הבוגרים שתורמים הם עדיין ספורים, והאוניברסיטאות משתדלות כן לעשות מונטיזציה של הרעיונות שיוצאים מהן.

זה עלול לפעמים ליצור מתח מול התעשייה, כפי שמספר גורם מחברה בינלאומית שעובד מול חברות המסחור. "בעיקרון, אנחנו מאוד מרוצים מהתהליך שעובר על החברות. יש יותר פתיחות, מרגישים את זה, אפילו במכון ויצמן שהיה ידוע כמקום קפדן וסגור. האתגרים העיקריים הם המחיר. כאשר מדובר בטכנולוגיות בשלבים מאוד מוקדמים, המחיר שחברות המסחור גובות בארץ הוא גבוה מהמחיר שגובים בעולם, לפעמים אפילו כפול.

"אני חושב שיש בישראל מדע מאוד מתקדם וייחודי, כך שאנחנו חותמים על חלק מהעסקאות גם במחירים האלה, אבל חלק אכן נופלות בגלל המחיר, ובעיקר בין הפער בין המחיר לבין השלב המוקדם בו נמצאת הטכנולוגיה, שלא ברור אם החוקרים באמת מבינים אותו. ולפעמים העסקה יוצאת לפועל, אבל לא מוקמת החברה הכי טובה שיכלה להיות, עם האנשים הכי טובים.

"אתגר נוסף הוא שלפעמים חברות המסחור עצמן עדיין לא מכירות לעומק את כל הטכנולוגיות במוסדות שלהם, ואני ממליץ לחברות שבאמת רוצות את המדע החדש ביותר ליצור גם קשר עצמאי עם המעבדות שמעניינות אותם". בכל זאת, אותו גורם מפרגן לחברות המסחור. "כל שוק המסחור עבר לסטארט־אפים, וסטארט־אפים זה עסק קשה. אבל ההצלחות יכולות להשאיר יותר פעילות בארץ, בהנחה שישראל תישאר פחות או יותר כפי שהיא".

השינוי במסחור הטכנולוגיות משנה בהדרגה גם צורת המחשבה של האוניברסיטה על תפקיד אנשיה. "היום, לפעמים מקבלים קרדיט אקדמי אפילו על פטנטים", אומרת פרימור. "גם ות"ת התחילה להבין את הנושא. בימים אלה נאספים נתונים כדי לראות איך מעצימים את הכיוון הזה, בלי לעוות את המודלים הקיימים של הקרדיט האקדמי והקידום באוניברסיטאות".

שיתוף פעולה עם סיכונים בצדו

היתרונות של חיבור התעשייה למדע בשלבים ראשונים הם רבים. הציבור ייהנה מהמדע מוקדם יותר, ובעולם הרפואה זה כמובן קריטי. האוניברסיטאות יקבלו מקור מימון חשוב. החוקרים יראו את המוצרים שלהם מגיעים לשוק וגם יתוגמלו כלכלית. לסטודנטים יהיו הזדמנויות תעסוקה עתידיות מגוונות.

אבל יש גם חסרונות או לפחות דאגות הנוגעות להשפעת החברות על המדע. החשש המיידי הוא שהתלות של החוקרים בתעשייה תוביל לניגוד אינטרסים בניסויים קליניים. ישנם מנגנונים רבים שנועדו להגן על שקיפות ועצמאות הניסויים הקליניים, כך שלפחות לסוגיה הזאת יש מענה מסוים, אבל ישנה דאגה עתידית אחרת הנוגעת לחופש המדע והגיוון המחשבתי.

אם צורכי השוק יכוונו את המדע, ייתכן שיפוספסו פריצות דרך משמעותיות שהשוק עדיין לא מוכן להן ולא יודע שהוא צריך. ייתכן שקונבנציה מסוימת לגבי השאלה מהו יישום מסחרי ומה אינו מסחרי תחדור לאקדמיה. גיוון צורות חשיבה של מקצועות שונים הוא קריטי לחדשנות אמיתית.

רז מסכימה, אך טוענת שבעבר הנתק היה כל כך גדול, שגם אחרי קירוב בין המדענים לבין החוקרים, עדיין כל צד יכול לשמור על עצמאותו וצורת המחשבה הייחודית לו.

תמר רז, מנכ''לית הדסית,  בית החולים הדסה / צילום: יח''צ

"עד לפני כמה עשורים עוד אמרו, איך אפשר בכלל לעשות מדע טוב אם הוא גם יישומי? אם הוא קשור קשר כלשהו בחברה מסחרית?", אומרת רז. "היום מבינים שהניתוק מהתעשייה גבה מחיר: עבודה רבה נעשתה בכיוונים שהיו לא באמת ישימים, ותוך ניתוק גם בין המעבדות לבין עצמן, שמנע הפריה הדדית. ברפואה במיוחד, המשמעות היא העדר מיצוי הפוטנציאל של המדע לטובת האנושות".

"הכוונה של האוניברסיטאות היא לא לתקתק כסף מהתעשייה, אלא ליצור חברות שתורמות לאקוסיסטם, שיוצרות משרות, שבסופו של דבר מחזקות את כולנו", מוסיפה פרימור.

מה התפקיד המדויק של חברות המסחור בתהליך הזה? הרי חלק גדול ממיזמי החדשנ ות פורצי הדרך והממומנים היטב דווקא אינם כפופים לחברות המסחור.

פרימור מציעה לא להספיד אותן עדיין. "חברות המסחור עדיין מנהלות את היחסים המסחריים בין הגורמים. רק הן יכולות להבין את השפה של כולם וליצור את המסמך שמסדיר את היחסים באופן שמקובל על כולם".

עוד כתבות

דמשק, סוריה / צילום: Shutterstock, Rosen Ivanov Iliev

כמו המפקדה בקריית גת: ארה"ב תקים בסיס חדש בדרום סוריה

דיווח ברויטרס: צבא ארה"ב נערך להתבסס בנמל התעופה בדמשק כדי לקדם את ההסכם הביטחוני בין ישראל לסוריה ● צה"ל: תקפנו מחבלים ותשתיות טרור של חיזבאללה בדרום לבנון ● החלל החטוף ג'ושוע לואיטו הושב מעזה לישראל ● שר הביטחון הנחה: גבול ישראל-מצרים - שטח צבאי סגור ● לקראת מבצע נוסף בצפון? ישראל נערכת לפעולה בלבנון נגד חיזבאללה ● עדכונים שוטפים

איור: Shutterstock

מתי כדאי למכור נכס ואיך להיערך לחזרתו של מס הרכוש: מדריך למיסוי השקעות נדל"ן

פחות מחודשיים לסוף השנה, גלובס יוצא בסדרת כתבות על ההטבות והתכנונים שיעזרו לכם לחסוך במס על ההשקעות שלכם. והפעם - נדל"ן להשקעה ● איך להעביר אליכם נכסים מחברה מפורקת, כיצד לבחור מסלול לתשלום מס על השכרה, ומה לעשות במקרה שמס רכוש יחזור ● כתבה רביעית בסדרה

מפעלי ים המלח של איי.סי.אל (כיל) / צילום: Shutterstock

פשרה של מיליארדים: הזיכיון על ים המלח ייפתח למכרז, ICL תקבל פיצוי ענק מהמדינה

רבים מהמכשולים שמנעו את השינוי הדרמטי הוסרו, ונראה שבשנים הקרובות ייפתח מכרז חדש על זיכיון ים המלח ● המכרז יעגן את השמירה על איכות הסביבה ויגדיל משמעותית חלק הממשלה ● כל הפרטים על הפשרה ועל הוויתורים שעשו הצדדים

מירי רגב ובצלאל סמוטריץ' / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

סמוטריץ' מקדם הפרטת הרכבת. גורם במשרד התחבורה תוקף: "מנסה לקושש קולות"

משרד האוצר מבקש לפתוח את קווי הרכבת לתחרות מצד מפעילים פרטיים - מהלך שיסמן את תחילת הפרטתה של רכבת ישראל ● במשרד התחבורה צפויים להתנגד בתוקף מחשש לפגיעה בשירות ולפיטורי עובדים

ריצ'רד פרנסיס, נשיא ומנכ''ל טבע / צילום: אלעד מלכה

טבע עקפה את ציפיות האנליסטים והרגיעה את החששות לגבי ההכנסות בארה"ב; המניה זינקה

ענקית הפארמה דיווחה על הכנסות בגובה של 4.5 מיליארד דולר ורווח נקי של 78 סנט ● מניית טבע נמצאת במגמה חיובית בחודשים האחרונים, ועלתה בכ-60% מאז השפל השנתי האחרון שאליו הגיעה בחודש אפריל ● המניה זינקה במעל 17% בת"א וב-20% בוול סטריט

מייסדי וויז. מימין: רועי רזניק, עמי לוטבק, אסף רפפורט, וינון קוסטיקה / צילום: אבישג שאר ישוב

האקזיט הגדול בתולדות ישראל עולה שלב: עסקת גוגל־וויז קיבלה אור ירוק בארה"ב. התחנה הבאה: אירופה

עסקת הענק בסכום של 32 מיליארד דולר עברה ציון דרך משמעותי עם אישורה ע"י הרגולטור האמריקאי ● אלא שהאישור הוא רק שלב ראשון בדרך להשלמתה, והיא תצטרך לעמוד בדרישות מחמירות של רשויות בעולם, בראשן אירופה, עליהן העסקה משפיעה בתחום הענן ● וגם: כמה צפויה ישראל להרוויח מהרווח של המייסדים?

פרויקט עיר גלים של הכשרת הישוב / הדמיה: טוטם

קרית ים מציגה: יותר מ־6,000 דירות בהתחדשות עירונית וקפיצה במחירים

העיר הסמוכה לים, שנחשבה במשך שנים לשכונה אפורה בפאתי חיפה, צפויה להוסיף בשנים הקרובות אלפי יחידות דיור חדשות ● המחירים עלו ב־56% בפחות מארבע שנים, אבל המכפילים בפרויקטים עדיין גבוהים

בצלאל סמוטריץ', עמית גל, ספי זינגר, אילן רום / צילום: נועם מושקוביץ - דוברות הכנסת, עופר עמרם, ברוך גרינברג, יוסי כהן

"השר הפתיע אותנו": מאחורי הקלעים של הפשרה במהפכה בתחום החיסכון

הפשרה סביב קופות הגמל להשקעה, שפרטיה נחשפו בגלובס, תאפשר למהלך הגדול של השוואת תנאי מיסוי בין שורה של מוצרי חיסכון להגיע לחקיקה ● פרטים חדשים: קרנות ההשתלמות יירדו מההמלצות הסופיות ולא ייכללו כלל בפלטפורמה החדשה, ומהי המחלוקת המרכזית שנותרה?

זוהרן ממדאני / צילום: ap, Julia Demaree Nikhinson

בטכניון מגיבים לאיום של ממדאני: "מצפים להמשיך לעבוד יחד"

זוהרן ממדאני, הזוכה הטרי בבחירות לראשות עיריית ניו יורק, קרא בעבר להחרים את הקמפוס האקדמי המשותף לאוניברסיטת קורנל ולטכניון הישראלי באי רוזוולט, וציין כי אם ייבחר לראשות העיר, יבצע הערכה מחדש לשותפות של קורנל עם האקדמיה הישראלית ● כיצד הגיבו היום בטכניון לבחירתו?

מל''ט מסוג הרמס 900 / צילום: אלביט מערכות

המדינה האסיאתית שתרכוש מאלביט מל"טים חדשים מדגם הרמס 900

סינגפור תרכוש מאלביט מל"טים מדגם הרמס 900, שיחליפו את הדגם הקודם שנרכש על־ידה לפני כשני עשורים ● "על בסיס הערכות יסודיות, נמצא כי הרמס 900 עונה בצורה המיטבית על צורכי חיל האוויר", נמסר מהמדינה האסיאתית

זוהרן ממדאני נושא את נאום הזכיה שלו, הבוקר / צילום: ap, Yuki Iwamura

האיום של ראש העיר החדש והשאלה: האם חוזי ענק של ישראלים בסכנה?

בחירתו של זוהרן ממדאני לראשות עיריית ניו יורק מדירה שינה מעיניהם של יזמים ישראלים: על בסיס הכרזותיו מהעבר, הוא יוכל לפעול נגד חברות בטענה שהן מוכרות טכנולוגיה לזרועות הביטחון ● כיצד הוא יגיב לרכישה שהושלמה ערב בחירתו, האם הוא יפגע בחברות כי המייסדים שלהן שירתו בצה"ל, ומה יעשו אנשי ההייטק הישראלים?

בורסת לונדון / צילום: Shutterstock

ירידות קלות באירופה; מארוול מזנקת בכ-10% במסחר המוקדם בוול סטריט

הפוטסי יורד בכ-0.4% ● הניקיי קפץ בכ-1.2% ● בוול סטריט, נתונים כלכליים טובים מהצפוי הובילו להתאוששות אתמול, בהובלת מניות הטכנולוגיה ● טבע, סולאראדג' ולמונייד הישראליות כיכבו וזינקו בשיעורים דו־ספרתיים ● מחירי הנפט רושמים עליות קלות ● הביטקוין מתאושש ונסחר הבוקר סביב 103 אלף דולר, אם כי הוא עדיין רחוק משמעותית משיאו

זוהרן ממדאני נושא את נאום הזכייה שלו / צילום: ap, Yuki Iwamura

בוול סטריט נערכים: איך ייראו יחסי העבודה עם ממדאני?

דמויות מובילות בעולם הפיננסי הוציאו מיליונים כדי לקדם מועמדים אחרים במרוץ לראשות עיריית ניו יורק – אך התושבים בחרו דווקא במועמד הדמוקרטי זוהרן ממדאני ● כעת וול סטריט נערכת לעידן של אי-ודאות מול ראש העיר החדש

נתב''ג / צילום: Reuters, Nir Keidar

מחירי הטיסות הקצרות ירדו, והרחוקות התייקרו: כמה עולה כרטיס טיסה בנובמבר?

עם פתיחת עונת החורף בתעופה, ולאחר תקופה ארוכה של פעילות מצומצמת, כ-50 חברות תעופה כבר חזרו לפעול מישראל ● הדבר השפיע על מחירי הטיסות ליעדי אירופה, שירדו בעשרות אחוזים, אולם ביעדים מרוחקים נרשמות עליות חדות

מנכ''ל פייבר מיכה קאופמן, מנכ''לי למונייד דניאל שרייבר ושי ויניגר, ומנכ''ל טאבולה אדם סינגולדה / צילום: יואב הורנונג, בן קלמר, יח''צ

פייבר, למונייד וטאבולה: איך היו הדוחות של הישראליות בוול סטריט?

פייבר, המפתחת זירת מסחר לחיבור בין פרילנסרים למעסיקים, צמחה ב-23% ברווח ● למונייד עקפה את התחזיות ברבעון השלישי ומעלה את תחזית ההכנסות וה-EBITDA ● טאבולה ממשיכה ברכישה עצמית אגרסיבית של מניות

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

בורסת תל אביב ננעלה בעליות; טבע זינקה ב-17% והפכה לחברה השנייה בשוויה בבורסה

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.1% ● טבע זינקה לאחר שהיכתה את התחזיות לרבעון השלישי והעלתה תחזיות ל-2025 ● נובה, קמטק וטאואר עם ירידות של 2%-3%, על רקע הירידות במניות הטכנולוגיה ברחבי העולם ● אורביט מזנקת בכ-13%, לאחר שדווח כי היא צפויה להתמזג עם חברה ביטחונית אמריקאית ● וול סטריט ננעלה בירידות חדות אמש, בין היתר, על רקע חששות מפני הערכות שווי קיצוניות ואזהרות של מנכ"לים בכירים מפני תיקון קרוב בשווקים

צוות פיטנגו / צילום: ביאנה קארו ויטקין

פיטנגו גייסה 300 מיליון דולר לשתי קרנות המשקיעות בשלבים מוקדמים

אחת מקרנות ההון סיכון הוותיקות בישראל מודיעה על גיוס של 300 מיליון דולר לשתי קרנות המשקיעות בחברות בשלבים מוקדמים - Pitango First ו-Pitango HealthTech ● מאז הקמתה השקיעה פיטנגו ביותר מ-300 חברות וביצעה כ-100 אקזיטים ● ומה הצעד הבא?

סניף יוחננוף / צילום: ישראל כהן

תתחרה בחקלאים? המהלך של יוחננוף לגידול פירות וירקות שיימכרו ברשתות

כפי שנחשף באתר גלובס, רשת יוחננוף תשקיע כ־30 מיליון שקל ברכישת קרקע חקלאית ● ב־IBI מעריכים כי המהלך "יקטין את התלות ביבוא ויצמצם את עלויות שרשרת האספקה" ● מה עומד מאחוריו, עד כמה הוא חריג, והאם יש לו פוטנציאל להתרחב מעבר?

פרויקט 'מבנה הסוללים' בתל אביב / צילום: באדיבות החברה

חברת ההייטק ששוכרת 13 אלף מ"ר במתחם הסוללים

עוד רכישה בעולם ההתחדשות העירונית: מהדרין רוכשת את פי הנדסה ובנייה תמורת 27 מיליון שקל ● חברת ההייטק פיירבלוקס נכנסת לשטחי המשרדים במתחם הסוללים ● קריית גת בדרך להתרחבות ● וגם: העיר הערבית השנייה בישראל שמוכרז בה פינוי־בינוי ● חדשות השבוע בנדל"ן 

נתון בשבוע / איור: גיל ג'יבלי

המערכת הפיננסית בארה"ב הרימה דגל אדום, והנגיד פאוול בפלונטר

מצוקת הנזילות בשוק מביאה למצב שבו הריביות על ההלוואות בפועל (מחיר הכסף) אינן יורדות בקצב התואם את הורדת הריבית של הפד ● הבנק המרכזי בארה"ב נזהר ממשברי נזילות כלקח ממשבר 2008, ולכן הפסיק לצמצם את המאזן, ומשאיר אצלו טריליוני דולרים בנכסים