גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"זוגות צעירים, משפרי דיור, משקיעים. כולם נעלמו": מתווכים מספרים שאינם מצליחים לסגור עסקאות

דינמיקת המשבר וההפכפכות בשוק הדיור לא מאפשרות לרבים מהמתווכים להתפרנס מהמקצוע ● בשנת 2022 נרשמה ירידה דרמטית של 40% בהיקפי העסקאות, ובהלימה לכך רק 43% מכלל המתווכים שעברו את הבחינה שילמו את אגרת הרישוי ומימשו את זכות העיסוק שלהם

יותר ויותר מתווכים נוטשים את המקצוע / צילום: תמר מצפי
יותר ויותר מתווכים נוטשים את המקצוע / צילום: תמר מצפי

ענף התיווך נתון במשבר, לנוכח ירידות חריגות של כ־40% בהיקפי עסקאות הנדל"ן. המשבר בא לידי ביטוי בשיעור הנמוך של הניגשים לבחינות התיווך ב־2022, שמימשו את זכותם לקבל רישיון.

בבנק אוף אמריקה מזהירים: זו הבועה הבאה שעלולה להתפתח
צל חסר תקדים על יחסי ארה"ב-ישראל: ביידן רומז שדמוקרטיה אינה "עניין פנימי" | פרשנות
שרת התחבורה מירי רגב: "מנכ"ל שידבר עם שר האוצר יודח, ועד אז יהיה בובה"

מלשכת המתווכים מדווחים כי כמות גדולה של מתווכים נוטשים את המקצוע, וזאת בשל מספר העסקאות הנמוך, שאינו מאפשר לרבים להתפרנס כיום מהמקצוע. מנתוני משרד המשפטים עולה, כי רבים מהמתווכים שעברו את הבחינה המקצועית - לא משלמים את אגרת הרישוי, כי אינם רואים טעם בעיסוק במקצוע הזה בימים אלה.

"רק מי שחייב למכור או לקנות נמצא בשוק היום"

2022 היתה שנה מאוד מיוחדת, שכן היא נחצתה לשניים. בחלקה הראשון נרשמה ירידה מסויימת בהיקף העסקאות לעומת 2021, שנה בה נשברו שיאי העסקאות, עם ממוצע חודשי של כ־12.5 אלף עסקאות על דירות שבוצעו בחודש. במחצית הראשונה של שנה שעברה נחתמו כ־11 אלף עסקאות בחודש בממוצע, שעדיין נחשבות לרמה גבוהה מאוד. ואולם, מאז השוק נופל במהירות: ברבעון השלישי של שנה שעברה ירד הממוצע ל־8.5 אלף עסקאות בממוצע בחודש, ומאוקטובר ועד ינואר מדברים נתוני הכלכלנית הראשית באוצר על ממוצע של כ־7 אלף עסקאות בחודש בלבד. מדובר בירידה של כ־40% במספר העסקאות, ומשיחות עם מתווכים עולה, כי בחודשים פברואר־מרץ המצב נמשך, ורמת העסקאות שנסגרת נמוכה באופן שמזכיר להם את ימי המיתון מלפני 20 שנים.

"בעקבות עליית הריבית והתייקרות המשכנתאות שוק הדיור נמצא בהאטה. חוסר היציבות בשווקים הנובע מהרפורמה המשפטית רק מקשה עוד יותר כיוון שאנשים חוששים לבצע השקעות חדשות כרגע", אומר רון נובוטני, מנכ"ל רשת התיווך אנגלו־סכסון. הוא מדגיש כי למרות ההאטה "איננו מזהים ירידת מחירים".

"מתווכים שאני מדבר איתם אומרים שהמצב לא פשוט", אומר יושב ראש לשכת המתווכים, איציק לוי. "אין יותר זוגות צעירים, כי הם לא יכולים לעמוד בריביות; אין משקיעים שקונים דירות כי המימון והריביות גבוהים מבעבר. ואין גם משפרי דיור, כי אם הם תכננו למכור את דירת ה־3 חדרים שלהם ב־1.8 מיליון שקל, לקנות דירת 4 חדרים ב-2.5 מיליון ולהגיע להלוואה כוללת של מיליון שקל - היום זה בלתי אפשרי. הקהל היחיד שנותר בשוק הם מצמצמי דיור, שעוברים מדירות גדולות לדירות קטנות יותר. הבעיה, שפלח השוק הזה הוא קטן מאוד, ולכן יש ירידה דרסטית במכירות. מי שבשוק היום הוא רק מי שחייב למכור או לקנות".

ערן נסים, מנכ"ל רשת התיווך "שחף נכסים", הפועלת בעיקר באזור השרון מחזק את הסנטימנט. "יש אצלנו ירידה של 80% במספר העסקאות מאז השיא, ואני אומר בגלוי: מתווך שצריך לגדל ולפרנס משפחה מהמקצוע הזה - לא יוכל לעשות זאת היום, אלא אם הוא מנוסה וכבר חווה על עצמו משברים כאלה קשים". "אחרי הקורונה הנדל"ן בעט והכניס כסף, אבל לפני חצי שנה עברנו פאזה, והמשאית התהפכה בדקה. מוכרי דירות צריכים להבין, שאם לא יתפשרו על המחיר שלהם - לא תהיה עסקה; וגם אם כן - כמעט בכל שלב היא עלולה ליפול: במשא־ומתן אצל עורכי הדין, אצל הבנק למשכנתאות, ובין לבין. מתווך היום חייב ללוות את העסקה מתחילתה ועד סופה, כי אחרת יש סיכוי גדול שהיא לא תסגר".

כשהשוק פורח יש יותר מתווכים חדשים

הדברים שאומרים לוי ונסים משתקפים גם בנתונים רשמיים. מתווכי הנדל"ן נתונים לפיקוח של האגף לאסדרת מקצועות במשרד המשפטים, שבראשו עומד עמיר הרן. כיום רשומים באגף כ־26 אלף איש שמחזיקים ברשיון תיווך תקף, ואולם המספר מטעה. לוי מספר כי בפועל מספרם קטן בהרבה. "להערכתי כמחצית ממחזיקי הרשיונות אינם עובדים בפועל בתיווך. הם שמאים, עורכי דין, יועצי משכנתאות וכדומה. מעבר לזה, מתוך 10 שמתחילים לעבוד בתיווך רק שניים שורדים את השנה הראשונה", הוא אומר.

מהנתונים הרשמיים של משרד המשפטים ניתן ללמוד שיש קשר הדוק בין מספר המתווכים החדשים לבין מצב השוק. כשהשוק פורח, מספר המתווכים רושם עלייה - בפיגור של שנה, שכן לוקח לאנשים זמן להירשם לקורסים ללימוד תיווך ולמבחני התיווך. כשהשוק בנפילה - אנשים נוטשים את המקצוע באמצעות אי תשלום אגרת הרישוי השנתית למקצוע התיווך.

ב־2015 נרשם השיא הקודם של מספר העסקאות השנתי, וב־2016, הצטרפו לשוק 2,200 מתווכים (עלייה של כ־12%); בסוף 2020 החלו עליות המחירים הגדולות, שהגיעו לשיא ב־2021־2022, מה שבא לידי ביטוי בתוספת של 5,3000 איש (כ־26%) עד לסוף 2022. התוספת הכבירה הזו הייתה תגובה לשיא הבלתי נתפס של עסקאות שבוצע ב־2021, שבה בוצעו 150 אלף עסקאות על דירות, וענף התיווך שגשג כפי שלא שגשג מימיו.

בעשור האחרון נרשמו פעמיים שבהם מספר המתווכים הפעילים ירד: בפעם הראשונה ב־2014, אז נרשם שפל בעסקאות עקב המתנת השוק ליישום תוכנית מע"מ 0 של שר האוצר דאז יאיר לפיד, מה שהביא לירידה של כ־500 איש ממצבת המתווכים שהחזיקו ברשיון בר תוקף; בתקופת סגרי הקורונה ב־2020, כשהשוק היה משותק, החליטו 1,000 איש לעזוב את המקצוע.

הגיעו למסקנה שבימים אלה חבל על הכסף

המשבר שהחל במחצית השנייה של שנה שעברה, עוד לא מחלחל לנתונים הרשמיים, שכן המתווכים יכולים לשלם את אגרת הרישוי לשנה הנוכחית עד לסוף החודש (מרץ), ולא ברור כמה מהם יבחרו שלא לעשות זאת.

ואולם, לוי אומר, שבקרב המתווכים הדברים מורגשים: "אנחנו מרגישים את ההאטה במספר צורות, שאחת מהן היא כמות החידושים של רשיונות התיווך שנעשו בחודשים האחרונים. אם בעבר הגענו לסדר גודל של כ־25 אלף בעלי רשיונות לתיווך, כיום אנחנו מדברים על ירידה של לפחות 20%, וזה תוצאה מכך שהשוק מאוד קשה", הוא אומר. "תמיד יש נטישה של מתווכים, אבל בימים כתיקונם זה לא מגיע לשיעורים הללו. הממדים הללו מזכירים לי את תקופת הקורונה".

רמז לבאות יכול להגיע מנתוני בחינות התיווך: ב־2022 ניגשו כ־9,000 להיבחן במבחני התיווך, מהם עברו את הבחינות כ־6,200, ואולם 3,883 מהם שילמו את אגרת הרישוי. הייתר כנראה הגיעו למסקנה, שבימים אלה חבל על הכסף. מדובר בתופעה חריגה, ובאחוז הנמוך ביותר של מתווכים חדשים (כ־43%) שיצא מכלל אלה שניגשו למבחנים. אפילו בשיא הקורונה האחוז היה גבוה יותר והגיע ל־52%.

עוד כתבות

סאלח דבאח / צילום: שלומי יוסף

"עד עכשיו נלחמנו על הבית. הגיע הזמן לדבאח מעבר לים"

המלחמה שרוקנה את הצפון והקשתה על העובדים להישאר, הסערה ברשת שהביאה אותו לבית משפט, הקושי להתפתח בנדל"ן אל מול המתחרות והתוכניות להתרחב למדינות המפרץ ● סאלח דבאח, מנכ"ל רשת הקמעונאות המשפחתית שמגלגלת יותר ממיליארד שקל בשנה, בראיון מיוחד

פרויקט ''תלפיות החדשה'' בירושלים / צילום: יח''צ

תושב חוץ רכש 7 דירות בירושלים. כמה הוא שילם?

הדירות נקנו בפרויקט "תלפיות החדשה" וכולן בנות 4 חדרים ● המחיר הממוצע של דירה בעסקה הגיע ל־3.86 מיליון והמחיר למ"ר הגיע לכ־38.5 אלף שקל ● הפרויקט מוקם על סמך תוכנית מ־2014, שכוללת פארק פנימי גדול, שדרה מסחרית ושטחים משותפים

קרקע חקלאית בגדרה. מה האינטרס הציבורי? / צילום: תמר מצפי

לפי הייעוד, בזמן החכירה או בהפקעה? הקרקע שהובילה למחלוקת של מיליוני שקלים

המדינה הפקיעה 35 דונם בגדרה מבעלי קרקע פרטיים וביקשה לשלם להם 1.6 מיליון שקל בהתאם לשווי הקרקע לפי הייעוד שבו רכשו את הקרקע ● אלא שבעלי הקרקע דרשו פיצוי של 24.5 מיליון שקל לפי הייעוד של הקרקע בזמן המכירה – תעשייה ומסחר ● מה קבע ביהמ"ש?

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Evan Vucci

בזמן שהוא מתלבט בנוגע לאיראן, טראמפ חטף מכה בגובה 175 מיליארד דולר. לפחות

175 מיליארד דולר הוא הסכום המוערך שגבה ממשל טראמפ מיבואנים בגין תוכנית המכסים שבוטלה ע"י בית המשפט ● האם הממשל יידרש להחזירם?

בנק לאומי / צילום: כפיר סיון

לאומי יחזיר כסף ללקוחות שתיק ההשקעות שלהם לא ירוויח השנה

המהלך של בנק לאומי מבטיח החזר של עד 3,000 שקל ללקוחות שתיקם יציג תשואה שלילית ב־2026 ● ההטבה פתוחה למצטרפים חדשים וללקוחות קיימים שמרחיבים את היקף ההשקעה שלהם

משמרות המהפכה באיראן / צילום: ap, Vahid Salemi

נשיא איראן במסר למעצמות: "לא נרכין ראש בפניהן"

דיווח: מדינות המפרץ נערכות לעימות צבאי באיראן ● עוד מדינה אירופית קוראת לאזרחיה לעזוב את איראן ● מטוסי קרב של חיל האוויר תקפו אמש מפקדות של ארגון הטרור חיזבאללה במרחב בעלבכ שבעומק לבנון - על פי דיווחים לבנוניים, בהפצצות נרשמו נפגעים רבים ● דובר צה"ל: "עוקבים אחרי ההתפתחויות וערים לשיח הציבורי על איראן" • המשחתת האמריקנית "מהן" מקבוצת התקיפה של פורד נכנסה לאזור ● עדכונים שוטפים

כותרות העיתונים בעולם

"מטוסי חמקן, טילי טומהוק ונושאות מטוסים": תוכנית הקרב מול איראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: תקיפה באיראן לא תהיה קלה לביצוע כמו המבצע האמריקאי בונצאולה, השאלות הפתוחות שנשארו לטראמפ, ואיך עשויה להיראות המלחמה מול איראן? • כותרות העיתונים בעולם

עופר זרף, מבעלי חברת יסודות איתנים / צילום: אולפני חובב

יזם הנדל"ן שמספר בגילוי לב: "לקוחות באים ובאים, ולא סוגרים"

עופר זרף, יו"ר דירקטוריון חברת יסודות איתנים הבונה פרויקטים רבים בצפון, מספר על המציאות הנוכחית בגבול עם לבנון: "חזרנו לבנות מיד עם הפסקת האש, אבל יש קשיים לא קטנים והכול לוקח יותר זמן" ● הוא דורש מהמדינה להתערב ומצהיר: "אין לי שום כוונה לשלם פיצוי לדיירים על איחורים"

פטריק דרהי / אילוסטרציה: נוצר באמצעות AI

עם חובות של עשרות מיליארדים, פטריק דרהי מנסה להחזיק את הראש מעל למים

דיווחים בתקשורת הזרה ושיחות עם שורה של גורמים משרטטים את דמותו של המיליארדר ואיל התקשורת פטריק דרהי, שבנה אימפריה על הלוואות בעידן של כסף זול, מתמודד מול חובות של עשרות מיליארדים וכעת רוצה גם לרכוש את רשת 13

מסמכי אפשטיין

גלובס צולל למסמכי אפשטיין ומציג את ההסתבכות של האנשים העשירים והמקושרים בעולם

פרסום מיליוני מסמכים חושף את עומק הקשרים של העולם העסקי עם ג'פרי אפשטיין ● כשגם מייל בודד עלול להוות כאב ראש יחצ"ני, חברות מעדיפות להיפרד ממנהלים בכירים ● היועצת שקיבלה מתנות יוקרתיות, המיליארדר שאפשטיין היה לו "פותר בעיות חשאי" וטייקון הנמלים מדובאי שהחליף עמו אלפי מיילים מטרידים: גלובס נכנס למאורת הארנב כדי ללמוד עד כמה משפיעה הפרשה על הכלכלה העולמית ועל דמויות מפתח בה

אילוסטרציה: Shutterstock, Skydive Erick

רוצים לשמור על מוח חד? אלה השרירים שאתם צריכים לפתח

מחקרים מראים כי שרירים חזקים, וספציפית שרירי הרגליים, נמצאים במתאם עם קוגניציה משופרת באמצע ובסוף החיים – גם מעבר לקשר שלהם לכושר גופני אירובי

שלט המכריז על המבצע של גינדי. מה זה יעשה להכנסות המדינה ממסים? / צילום: פרטי

עד מתי נסכים לשלם מס רכישה ומע"מ על מחירי דירות פיקטיביים?

הלמ"ס ספגה ביקורת על הצגת תמונה ורודה מדי של מחירי הדירות, אבל קופת המדינה גורפת הון ממחירים שלא מביאים בחשבון את המבצעים ● צודקת או לא, כשהלמ"ס אומרת שהמחירים חזרו לעלות, יותר מדי אנשים משתכנעים וחוזרים לשוק - והמחירים טסים ממילא

רונן בר / צילום: אוהד צויגנברג

משפחת ראש השב"כ לשעבר הבטיחה הנפקה של 2 מיליארד שקל

הנפקת פרודלים, חברת תמציות הטעם והריח לתעשיית המזון והמשקאות שבשליטת משפחתו של ראש השב"כ לשעבר רונן בר, בדרך להשלמה ● המהלך שזכה לביקוש גבוה יכלול גיוס של 390 מיליון שקל תמורת 15% מהחברה

אייל שרצקי וניר שרצקי, סקוט ראסל ושלומי בן חיים / צילום: מורג ביטן, נייס, ג'ייפרוג

הישראלית שצללה בעקבות כלי AI חדש, וזו שהמריאה אחרי הדוחות

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● כלי חדש של חברת ה-AI אנתרופיק טלטל את חברות הסייבר - וג'יי פרוג צללה בכ-25% ● מנגד, נייס זינקה בכ-20%, אחרי שתוצאותיה הכספיות עקפו את תחזיות האנליסטים ● ואיתוראן עלתה לשיא של כל הזמנים

שדות חקלאיים ליד בנימינה / צילום: תמר מצפי

מועצת בנימינה־גבעת עדה מזהירה: "תוכנית המתאר תייצר גירעון מצטבר של עשרות מיליונים"

התוכנית מגיעה לסבב שמיעת ההתנגדויות השני - עם יותר מ־1,400 התנגדויות שהוגשו לה, ובראשן זו של המועצה: "התוכנית מכפילה את יעד האוכלוסייה, בלי מנגנון כלכלי תומך" ראש המועצה: "לא מתנגדים לצמיחה, אלא לצמיחה לא מאוזנת"

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק עושה זאת שוב: כלי ה-AI החדש שהפיל את מניות הסייבר

ההשקה של "קלוד קוד סקיוריטי" עוררה חשש מפגיעה בענף והובילה לירידות חדות במניות קראודסטרייק, קלאודפלייר וזיסקלר ● גם הישראליות התרסקו, ביניהן סנטינל וואן וג'יי פרוג ● כעת, בשוק חלוקים אם מדובר באיום ממשי או בירידה חדה מדי ביחס להיקף המהלך

רשת הקשרים של ג'פרי אפשטיין במוקדי הכוח של אירופה / צילום: ap

סדקים בכתר ובקבינט: רשת הקשרים של ג'פרי אפשטיין במוקדי הכוח של אירופה

"אתה אדם טוב בצורה יוצאת דופן", כתב דיפלומט נורבגי בכיר לאפשטיין, והוא לא לבד ● ממסדרונות השלטון בפריז ועד למעצרו ההיסטורי של הנסיך הבריטי לשעבר: השערוריות המביכות בצמרת הופכות לחשד לפלילים ● המחיר הוא פגיעה אנושה באמון הציבור במוסדות היבשת

עמית אסרף / צילום: עומר הכהן

הילדות בטורקיה, החלום שהתנפץ ואקזיט הענק שרשם השבוע לפני גיל 30

"ישבנו בבית קפה, ועלה הרעיון ליצור תוסף זדוני. עשר דקות אחרי ההתקנה, מאות ארגונים בעולם רצו שנעזור להם. חברות ענק ביקשו את המוצר. OpenAI הפכה ללקוח הראשון" ● שיחה קצרה עם עמית אסרף, מייסד-שותף ומנכ"ל סטארט-אפ הסייבר KOI

המשרוקית. עו''ד עמית חדד / צילום: איל יצהר

איך ייתכן שעמית חדד מייצג כל כך הרבה מסביבת נתניהו?

לא פעם הטיפול המשפטי בפרשות שסובבות את ראש הממשלה מתנקז לידיו של אותו עו"ד ● הכללים אוסרים כל מצב של ניגוד עניינים, אבל האם יש בכלל מי שמפקח? ● כך התגלגל המקרה של עמית חדד - עד שהביא להתפטרות של בכירה בלשכת עורכי הדין ● המשרוקית של גלובס

מה שהתקיים רק בראש העובד נעשה ממוסד / אילוסטרציה: Shutterstock

אנשים חוששים שה-AI תגזול את עבודתם, אבל היא כבר גוזלת את מה שיש להם בראש

השאלה אינה האם AI תחליף את העובדים - השאלה היא מי ישלוט בידע שהחברות אוספות מהם ● בעולם של בינה מלאכותית ארגונית, גם כשעובד עוזב את העבודה, הוא משאיר את הידע ואת הניסיון שלו מאחור - לבוט או למי שיחליף אותו, אם יהיה צורך במחליף בכלל