בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock, MagioreStock
"הריני להודיעכם כי בתוקף סמכותי מכוח סעיף 61 לחוק מס ערך מוסף החלטתי על ביטול רישום כ'מוסד כספי' של חברת X בגין הפעילות של מסחר בניירות ערך - נוסטרו בלבד, החל ממועד מתן פסק הדין בתיק ע"מ 54320-04-18. קרי החל מיום 2.8.2021. על-פי הצהרת Y, חברת X אינה עוסקת במסחר במכשירים פיננסים אחרים, כהגדרתם בחוק ניירות ערך. אי לכך הנכם מתבקשים לפנות לפקיד השומה הרלוונטי לשם ביטול הרישום כ'מוסד כספי'".
את ההודעה הנ"ל משגרת בימים אלה סמנכ"לית בכירה לאכיפה ולגבייה ברשות המסים, נטע סבח, לחברות העוסקות בנוסטרו בלבד, שנה וחצי לאחר שבית המשפט הורה לה לחדול לגבות מע"מ על השקעות של חברות נוסטרו במסגרת פס"ד י.ג.מ. זאת, לאחר שנמנעה מקיום פסק הדין במשך תקופה ארוכה.
● הפרקליטות שוקלת להגיש נגד אמיר ברמלי כתב אישום נוסף על הונאת משקיעים
● רשות המסים עוצרת פעילות של חברות דיגיטליות בתחום החזרי המס | בלעדי
● האם רשות המסים תיאלץ להחזיר 664 מיליון שקל שגבתה ביתר מעובדים שכירים?
כעת מבקרים מומחי המס שעומדים מאחורי ההלכה הדרמטית את העובדה שרשות המסים החליטה לקיים את הוראת פסק הדין רק מיום מתן פסק הדין, ולא רטרואקטיבית לגבי כל שנות המס שטרם התיישנו.
"פסק הדין של בית המשפט המחוזי בעניין י.ג.מ. אשר הפך להלכה מחייבת מרגע שלא הוגש עליו ערעור, לא 'יצר דין חדש' - אלא פירש את הוראות הדין הקיים, שבעניין זה לא השתנו עשרות שנים. אם זו הפרשנות הנכונה להוראות הדין, וזאת גם לגישתה של רשות המסים, הרי שהיא הייתה נכונה במועד פסק הדין בחודש אוגוסט 2021, כפי שהייתה נכונה בשנת 2015 ו- 2016 וכן הלאה", אומרים עו"ד נועה לב-גולדשטיין, שותפה וראש מחלקת מסים (במשותף) ,ועו"ד אדם קדש, שותף במחלקת המסים, שייצגו את י.ג.מ.
בשורה משמעותית מבית המשפט לשחקנים בשוק ההון
באוגוסט 2021 הביא שופט בית המשפט המחוזי מרכז אבי גורמן בשורה משמעותית לשחקנים בשוק ההון, כשקבע כי אין מקום להטיל מע"מ על מי שפעילותו היחידה היא מסחר עצמי בניירות ערך (בחשבון נוסטרו). בפסק הדין דחה השופט את עמדת רשות המסים, לפיה חברה העוסקת בהשקעות עצמיות בחשבון "נוסטרו" נחשבת ל"מוסד כספי", ולכן יש להטיל מע"מ הן על השכר והן על הרווח שלה.
רשות המסים לא ערערה על פסק הדין לבית המשפט העליון, ובכך נפתחה הדלת עבור חברות העוסקות בפעילות נוסטרו בשוק ההון לבקש שיבטלו את סיווגן בתור "מוסד כספי" ולהפסיק לשלם 17% מע"מ. חברות רבות עשו זאת, ובעבור חלקן מדובר היה בחיסכון מס בהיקף מיליוני שקלים. ואולם, כפי שנחשף בגלובס באוקטובר אשתקד, חברות רבות לרשות המסים בבקשה לביטול סיווגן כ"מוסד כספי" ולקבלת החזר רטרואקטיבי של מס הרווח ומס השכר ששילמו גילו שרשות המסים מתעלמת מהבקשה. חלק מהחברות קיבלו תשובה לפיה "הנושא נבדק" ואחרות כלל לא קיבלו מענה במשך מעל שנה.
ואולם לגלובס נודע,כי כעת, למעלה משנה וחצי לאחר שניתן פסק הדין של השופט גורמן, רשות המסים החלה לשגר מכתבים לכלל החברות שפנו אליה, ובו היא מודיעה להן: החלטנו לאמץ את הכרעת פסק הדין של השופט גורמן.
מס של כמעט 60%
מס ערך מוסף חל כידוע על רוב הפעילות העסקית במשק - בדרך בה העוסק משלם מע"מ בשיעור של 17% על מחזור העסקאות שלו, אך "מגלגל" את עלות המע"מ על הצרכן הסופי. בחוק מע"מ קיים מנגנון מיוחד למיסוי גופים פיננסיים דוגמת בנקים, חברות ביטוח וכיו"ב - המסווגים כ"מוסד כספי"; ואלו חייבים ב"מס רווח" - בשיעור של 17% מהרווח שנצמח להם מדי שנה; וכן ב"מס שכר", בשיעור של 17% מסך השכר המשולם על-ידם. זאת מתוך הנחה כי זו הדרך האפקטיבית ביותר לגבות מס בגין "הערך המוסף" שנוצר כתוצאה מפעילותם העסקית של מוסדות כספיים.
נוסטרו הוא חשבון שבאמצעותו מבצע חבר בורסה פעולות מסחר (קנייה/מכירה) בניירות ערך, עבור עצמו בלבד. מאז חקיקת חוק מע"מ, רשות המסים לא חייבה במס פעילות בחשבון נוסטרו, עד שבשנים האחרונות החלה לדרוש מע"מ עבור רווחים של פעילים בשוק ההון מהמסחר במניות. המשמעות היא שגופים אלה נאלצו לשלם, בנוסף למס חברות (בשיעור של 23%), או לחלופין בנוסף למס בשיעור שולי (בשיעור של עד 50%) - גם מס שכר ומס רווח - מה שהוביל את חבות המס האפקטיבית של גופים אלו לכ-60%. שכן בניגוד לגופים "עסקיים" רגילים שיכולים "לגלגל" את עלות המע"מ על הצרכן הסופי - לסוחרי נוסטרו אין צרכן סופי, שהרי הם לא נותנים שירות לגורמים אחרים, ועל כן נאצלנו לשאת במלוא חבות המס מכוח חוק מע"מ בעצמם.
בתי המשפט דנו בשאלות הנושקות לסוגיה האם פעילות בחשבון נוסטרו מחויבת במע"מ, אך לא ניתנה הכרעה ישירה.
לפני כשלוש וחצי שנים, בפסק דין שניתן בנוגע לחברת טריידומטיקס, התייחס שופט המחוזי הארי קירש בעקיפין לסוגיה, כשקבע כי החברה חייבת במע"מ מתוקף מעמדה כ"מתווך" בשוק ההון, אך הטיל ספק בהטלת מע"מ על חברה עסקית רגילה, שפעילה עבור עצמה. בפסק דין נוסף שנתנה השופטת ירדנה סרוסי נקבע כי הפעילות חייבת במס של 17%. אולם בשני המקרים דובר על חברות שעסקו בפעילות נוספת, ולא רק בנוסטרו .
ואז הגיע פסק הדין של השופט גורמן. ההכרעה ניתנה בנוגע לחברת י.ג.מ. השקעות בע"מ, שעוסקת אך ורק בסחר בניירות ערך בהשקעותיה העצמיות - בחשבון "נוסטרו". המס בשנות המס שבמחלוקת, 2014־2018, עמד על כ־1.2 מיליון שקל. בפסק הדין התקבלה טענת החברה, שיוצגה על-ידי עורכי הדין נועה לב-גולדשטיין ואדם קדש, כי אין לסווג חברות שכל פעילותן הוא סחר בחשבון נוסטרו בתור "מוסד כספי" המחייב אותן במע"מ, שכן הסיווג יוביל לעיוותים - ורשות המסים נדרשה להחזיר את הכסף .
רשות המסים גיבשה מדיניות
למרות הכרעה זו, רשות המסים לא מיהרה להשיב את הכספים, ובמענה לפניית גלובס אליה לפני כחצי שנה השיבה הרשות כי ניתנו מספר הלכות בנושא והיא "בוחנת את השלכות הקביעות המשפטיות, ובסיום הבחינה תפרסם הנחיה מקצועית".
על־פי עיקרון "התקדים המחייב", פסק דין של בית המשפט העליון מחייב את כלל בתי המשפט, ובהיעדר הכרעת העליון - החלטות של בתי המשפט המחוזיים מחייבות את בתי המשפט שמתחת (השלום) ואת הצדדים. עם זאת, לעתים שופטים בבתי המשפט המחוזיים נותנים פסיקות סותרות. על כך ביססה רשות המסים את ההתמהמהות שלה בעניין המס על הנוסטרו ואי המענה לחברות שפנו בבקשה להחזר המס ששולם.
כאמור, בחודש האחרון חל מהפך בגישת הרשות, היא גיבשה את מדיניותה ביחס לפניות אלו והחלה להודיע לחברות השונות כי היא מקבלת את הכרעת פסה"ד בעניין י.ג.מ, ומיישמת את פסק הדין גם ביחס לסוחרי נוסטרו אחרים שמאפייני פעילותם דומים. לפי המכתבים ששוגרו, החלת תוצאות פסק הדין על חברות נוסטרו תחל רטרואקטיבית ממועד פרסום פסק הדין - החל מחודש אוגוסט 2021, וממועד זה סוחרי הנוסטרו יפסיקו להיות מסווגים כ"מוסדות כספיים".
לדברי עו"ד נועה לב-גולדשטיין, שותפה וראש מחלקת מסים (במשותף), פישר (FBC), "בפרק הזמן שחלף מאז פסק הדין ועד היום, קיבלה רשות המסים פניות מגורמים רבים שסווגו בעבר - בטעות, כפי שמתברר כיום - כ'מוסדות כספיים' ונדרשו לשלם מס שכר ומס רווח בגין פעילותם, בדרישה להחלת תוצאות פסק הדין י.ג.מ גם בעניינם. במשך תקופה ארוכה, רשות המסים ישבה על המדוכה, ולא הגיבה לפניות אלו. טוב עושה רשות המסים שמאמצת כעת את פסק הדין בעניין י.ג.מ ומחילה אותו גם ביחס לגופים אחרים שפעילותם דומה. יחד עם זאת, יש טעם לפגם בכך שפסק הדין מיושם רק החל מחודש אוגוסט 2021; שכן מן הראוי, וכך החוק וההלכה הפסוקה מורים - שפסק הדין ייושם גם באופן רטרואקטיבי, על כל השנים שלא חלה לגביהן 'התיישנות' לפי דיני המס".