לחקור לעומק בטרם מצטרפים להשקעות אלטרנטיביות / צילום: Associated Press, Seth Wenig
במחיר של חתימה נוטריונית על מסמך בודד - בעלות 10 דולר או פחות - אפשר להכריז על עצמכם כאחד הפיננסיירים הגדולים בהיסטוריה.
זה בערך כל מה שנחוץ כדי לרשום הצעות להשקעה פרטית ברשות ניירות ערך (SEC) במסגרת מה שמכונה רגולציה D. ואם לשפוט לפי מסמכי טופס D שהוגשו לכאורה על ידי אדם בשם סטפון פאטון, ה־SEC לא יעצור אתכם.
● השוק הדובי סוגר 10 חודשים, האם זה הזמן להשקיע במניות?
● "כל האקשן נמצא במניות": כלכלני הטוויטר מגלים את כל הסודות, כמעט
השקעות אלטרנטיביות - נכסים כמו מניות וקרנות שלרוב לא נסחרות בשווקים ציבוריים - הן בין האופנות החביבות על וול סטריט. אבל למרות איך שזה נשמע, על המשקיעים המתלהבים לשים לב: השוק להשקעות תחת רגולציה D אינו מערב פרוע שאין בו כללים - הוא קרוב יותר לאנרכיה, ולא ניתן כלל לסמוך על גילויים מצד חברות בו.
זה לא חוקי למלא פרטים שקריים בטפסים המוגשים ל־SEC. אבל שלא כמו גילויים על חברות ציבוריות, גילויים תחת רגולציה D, המכונים טפסי D, כוללים רק את המידע הבסיסי ביותר, כמו למשל כתובת של חברה, גודל העסקה, מספר המשקיעים וכמה נתונים אחרים. ה־SEC לא עוברת באופן שגרתי על טפסי D כפי שהיא עושה לגבי תשקיפים של חברות ציבוריות, כך שהחובה להיזהר מוטלת על הרוכשים הפוטנציאליים.
"כמשקיעים, אנו צריכים להבין שכשמישהו מגיש טופס D, הממשלה לא עומדת מאחורי זה", מדגישה כריסטין צ'ונג, מרצה לדיני ני"ע בביה"ס למשפטים של אולבני.
הממשלה גם לא בודקת אם המידע הניתן הוא אבסורדי, כפי שהיה בטפסים שהגיש פאטון. אם לשפוט על פיהם, הרי שמאז פברואר 2020, ארבע חברות הנמצאות בשליטתו גייסו יחד כ־344 מיליארד דולר. זה הרי מגוחך; לו זה היה נכון, הוא היה אחד מאילי הפיננסים הגדולים ביותר בהיסטוריה.
מסמכי גילוי נאות שהוגשו ל־SEC טוענים גם שפאטון קיבל לפחות 387 מיליון דולר כדמי ניהול ותגמולים אחרים מארבע החברות בשלוש השנים האחרונות.
"כלב השמירה" נרדם בשמירה?
מיהו איל ההון הזה ואיך זה שמעולם לא שמעתם עליו, למרות שלטענתו הוא מכר שליש טריליון דולר במניות למשקיעים פרטיים עשירים?
סיבה אפשרית אחת: פאטון, בן 51, בילה את רוב 20 השנים האחרונות בכניסה ויציאה מבתי סוהר.
בכל זאת התעקשתי והתקשרתי לכל אחת מארבע החברות הרשומות של פאטון, אבל באף אחת מהן לא הייתה תשובה. פניתי אליו גם בדואר אלקטרוני וברשתות חברתיות, ולא קיבלתי מענה.
בסופו של דבר קיבלתי דואר אלקטרוני מ"ג'ניפר גרנט, מזכירה בכירה (North Gulf Energy Corporation), במשרדי ההנהלה בדאלאס (ארה"ב)", ולפיו "פאטון שוהה מחוץ למשרד עקב פטירה של קרוב משפחה".
הגבתי בסדרת שאלות מפורטות, אבל לא זכיתי לתשובות נוספות, כך שאין לי אפשרות להציג את הצד של פאטון בסיפור הזה.
אילו הבעיה העיקרית בטפסי D שהגיש פאטון הייתה רק גילויים שאינם אמינים, דיינו, אבל גם לא ברור אם מישהו אי פעם נענה להצעות ההשקעה של פאטון. כלומר האם זהו ניסיון תרמית מתוחכם או רק אשליה עלובה.
במיסיסיפי החלו גורמי רגולציה לחקור לגבי הגילויים האלה. ובכל מקרה הסיפור של פאטון מעורר חשש גדול סביב ה־SEC: איך "כלב השמירה" של עולם ההשקעות לא זיהה גילויים שמעמידים בספק כמות נכבדת מהכסף שמתגלגל בפינה אפלה של העולם הפיננסי.
כל אדם יכול להגיש טפסי D
גילויים הם אבן הפינה של רגולציה על השקעות. הגשת טפסי D מאפשרת לאדם למכור ניירות ערך מבלי שנדרש לרשום אותם בהתאם לחוקי ההשקעות.
כך, כל אדם - באופן מילולי - יכול להגיש טפסי D בלי שום תואר רשמי, דרישות מקדימות או עמלות חוץ מלשלם לנוטריון עבור הגשת הטפסים, שאותם ניתן להשיג באתר ה־SEC. משקיעים נעזרים בטפסי D כדי ללמוד על החברה המנפיקה - באיזו תעשייה היא, מי מרוויח מהמכירה וכמה אנשים כבר השקיעו בה.
"שלא כמו הצהרות רישום, הנתונות לפיקוח מצד אנשי הרשות", אמר דובר של ה־SEC, "הרשות לא מוודאת כדבר שבשגרה את הדיוק שבהצהרות בטפסי D. עם זאת, ישנן השלכות להגשת טפסים שקריים, ואנו מעודדים את מי שמודעים לטפסים לא אמינים להודיע לנו על קיומם".
אבל אם ה־SEC לא בדקה את האמינות של 344 מיליארד הדולר שנמכרו לכאורה בני"ע של פאטון, איך יוכלו משקיעים לסמוך על משהו מהנתונים המתפרסמים בשוק ההשקעות האלטרנטיביות?
"ה־SEC צריכה לעבור על הטפסים מסוג זה המוגשים לה, כדי לאתר טעויות או ניסיונות מרמה", אמר קרייג מקאן, נשיא SLCG Economic Consulting, חברת מחקר מווירג'יניה שהפנתה את תשומת לבי לגילויים שהגיש פאטון.
חפירה בפרטים של פאטון והחברות שהן לכאורה בשליטתו מלמדת למה יש כזה פער משווע.
שתיים מהחברות הרשומות בטפסים - North Gulf Energy Group ו־Star Oil & Gas Co, טוענות שמשרדיהן נמצאים במגדל משרדים מפואר בשם Fountain Place בדאלאס. מנהלת נכסים בבניין הזה טוענת שלשתי החברות אין כל משרדים בו.
אף אחת מהן לא התאגדה במדינת טקסס. ודווקא במדינת מיסיסיפי יש רישום על קיומן שם, כאשר הכתובת עבור חברת North Gulf מובילה לבית בן 218 מ"ר על שביל עפר כ־20 קילומטר מחוץ לקולומביה, עיר קטנה בחלק הדרומי של המדינה.
על פי חלק מהרישומים, ייתכן שמדובר בבית משפחתו של פאטון. בטפסים ל־SEC, מופיעה הכתובת של פאטון סמוך למיאמי. ולפיהם הנכס הוא מגרש בגודל כ־1900 מ"ר באזור החוף שנקנה על ידי שותפות מוגבלת ב־2017 תמורת 43.7 מיליון דולר.
על פי האתר של Star Oil & Gas, החברה היא הבעלים או שהיא מחכירה לפחות 798 אלף אקר של שדות גז ואדמת יערות ב־19 מדינות בארה"ב ובתשע מדינות מחוץ לה. לפי אתר החברה, היא מפעילה 5 בתי זיקוק לנפט וגז, עוד 37 אסדות קידוח במפרץ מקסיקו, לצד בארות נפט באפריקה ואסדות בים הפאסיפי. לחברה הכנסות שנתיות בגובה 16 מיליארד דולר, וכ־33 אלף עובדים, על פי האתר.
עם זאת, לגורמים האמריקאיים הרלוונטיים אין שום מידע על פעילות של Star במפרץ מקסיקו.
דוקטורט בגניבה והתחזות לאחר
בפרופיל של פאטון בלינקדאין כתוב שיש לו תואר ראשון בביולוגיה מאוניברסיטת לואיזיאנה סטייט, תואר שני בהנדסת דלק ודוקטורט בווטרינריה מאוניברסיטת טקסס A&M, וכן תואר שני מאוניברסיטת ג'ורג'טאון ודוקטורט באגרואקולוגיה מאוניברסיטת טנסי. במוסדות הללו לא מכירים שום רישום על כך שפאטון למד תארים אלה.
וישנו כמובן התיק הפלילי שלו. על פי רישומי בית הסוהר במיסיסיפי, פאטון נשפט לפחות חמש פעמים על פשעים שונים, כולל גניבה, התחזות וקבלת רכוש גנוב.
ב־2017, פאטון הורשע בפלורידה על כך שהשתמש ברישיון של אדם אחר כאמצעי זיהוי כדי לקנות רכב וסירה במחיר 618 אלף דולר. הוא ריצה בגין כך עונש של חמישה חודשי מאסר.
כל זה, ביחד עם העובדה שה־SEC פשוט התעלמה מכל זה ושקל כל כך להטעות ולרמות אותה, מביא למסקנה שאין על התחום פיקוח ולו מהסוג הבסיסי ביותר. ולמשקיעים ששוקלים השתתפות בהשקעה אלטרנטיבית, רצוי מאוד שאם מדובר בחברה לא מוכרת - לבצע מחקר מעמיק, או לסגת מכל הרעיון.
אלייזה צ'ו וג'ים אוברמן השתתפו בהכנת הכתבה.