1
מאיר שָׁלֵו שנפטר עתה בגיל 74 היה סופר חשוב ואחד האהובים על קורא הישראלי. הוא נולד בנהלל ב-1948 והתחיל את דרכו כעורך טלוויזיה, מגיש פינות ואיש תקשורת בהקשר של תרבות ולשון, אבל לעיקר פרסומו זכה עם צאת הרומן הראשון שלו בגיל מבוגר יחסית, 40, "רומן רוסי" (עם עובד-ספריה לעם, 1988). הרומן עוקב אחר משפחת איכרים, מהראשונות להתיישב בעמק יזרעאל ופורש את עלילות המשפחה והיישוב מהעלייה לקרקע בתקופת העלייה השנייה ועד למחצית השנייה של המאה ה-20 ומושרש בנוף המקום, עולם החי והצומח והאתוס הציוני, אך באופן מפוכח, קורצני ואירוני. מבחינה זאת שלו, סופר שנתברך דווקא בהומור בריא ביותר, הוא בן נאמן למסורת המרכזית של הספרות הריאליסטית היגונית פסיכולוגיסטית מיוסף חיים ברנר ועד לעמוס עוז. אפשר לומר כי הוא והרומנים שלו על תוכניהם וצורתם הם קצה הקרחון של תקופה זו.
2
אך לשלו יש ערך מוסף שמִרכּז אותו כסופר והוא הנטייה שלו לריאליזם פנטסטי ולכתיבה סוריאליסטית בנוסח גבריאל גארסיה מארקס, הסופר הקלומבּיאני חתן פרס נובל, שכתב את הרומן "מאה שנים של בדידות", שלא קיימת בנוסח הריאליסטי-נטורליסטי שהוזכר לעיל. אף על פי שהיה רחוק מספונטניות שבכתיבה - שלו תמיד העיד על עצמו שהוא סופר מתוכנן שכל פרק אצלו בנוי לתלפיות וסדור במגירות - הוא היה סופר שאהב להפליג בדמיונות.
3
הרומנים הבאים של שלו זכו להצלחה רבה איכותית וכמותית לא פחות מ"רומן רוסי", אך לא תרמו באופן מהפכני כמו הרומן הראשון. הבולט בהם, לדידי, הוא רומן החניכה "יונה ונער" (עם עובד-ספריה לעם, 2006) השישי במספר שלוֹ מתוך תשעה. הרומן בנוי שתי עלילות הנמזגות לבסוף לאחת, אבל את התרומה המקורית לספר מעניקה העלילה השנייה המספרת על נערה ונער אוהבים במלחמת העצמאות. כל אחד מהם עוסק בנפרד בגידול יוני דואר של ארגון "ההגנה". הנערה מגדלת את היונים בשובך בגן החיות של תל אביב, ואילו הנער מטפל בשובך בעמק הירדן. הנער נופל בקרב על מנזר סן סימון בירושלים, אך לפני מותו הוא מספיק לשלוח לאהובתו, על ידי יונת דואר, אות חיים.
4
שלו בדומה למשפחתו של תומאס מאן בספרות העולם ומשפחת מֶגֶד ושַׁחַם אצלנו, שייך גם הוא למשפחת סופרים מכובדת. אביו, יצחק שלו, היה משורר נהדר שכתב שני ספרי שירה יפים ביותר "אוחזת ענף שקד" ו"קולות אנוש חמים" ורומן מרדני מעניין "פרשת גבריאל תירוש". להבדיל משלו הבן שהיה ידוע בדעותיו השמאלניות, היה האב מתומכי ארץ ישראל השלמה. אחיו, דודו של מאיר, מרדכי שלו, היה מסאי ומבקר ספרות ישראלי מקורי וחשוב ביותר שעסק בין השאר במחקר ופרשנות של קפקא, עגנון ואלתרמן; אביהם של הסופרת המוכרת צרויה שלו והסופר ענר שלו, בני הדודים של מאיר.
5
כל השלֵוִים אהבו תנ"ך עד קצות אוזניהם, וכאן מצויה תרומה משמעותית נוספת של שלו לספרות. הוא היה מן הראשונים, על פי מיטב המסורת הבן-גוריונית, שהפקיעו בעומק, רצינות והומור, את התנ"ך מהעולם הדתי והחרדי תוך שהוא מנחיל אותו לעולם החילוני הישראלי בספר בלתי נשכח שהיה כמו ספריו האחרים רב מכר ענק "תנ"ך עכשיו" (שוקן, 1985). עוד בלט שלו בספרי הילדים השנונים וכובשי הלב שלו כמו "אבא עושה בושות" (כתר, 1988) ו"הכינה נחמה" (עם עובד 1990).
6
על עשייתו הספרותית הענפה הוא זכה להיות חתן פרסים רבים בארץ ובעולם: פרס ברנר, פרס ברנשטיין, פרס ניומן, הפרס הלאומי לספרים יהודיים בארצות הברית וכן דוקטור לשם כבוד באוניברסיטאות השונות. ספריו למבוגרים ולילדים עובדו לבמה, אך רק לאחרונה כתב מחזה, הראשון פרי עטו, שאמור לעלות ממש בקרוב בתיאטרון גשר בבימויו של עמית אפשטיין, "אצלנו במערה", המתרחש במערת המכפלה, ודמויותיו המרכזיות הן האבות והאימהות שלנו. יהי זכרו ברוך.
