אורי לוין, מנכ''ל בנק דיסקונט / צילום: יח''צ
הקלישאה הידועה אומרת שאדם צריך לדעת לפרוש בשיא, ונראה שזה בדיוק מה שעשה השבוע מנכ"ל דיסקונט , אורי לוין, שהחליט לעזוב את הבנק לאחר שלוש שנים וחצי. לוין עוזב את הבנק בו עבד בעשר השנים האחרונות, כחודש לאחר שזה דיווח על רווח שיא בשנת 2022 שעמד על 3.5 מיליארד שקל - זינוק של יותר מ־100% לעומת הרווח בשנת 2019, השנה שבסופה החליף את לילך אשר טופילסקי והתיישב על כיסא המנכ"ל.
● רווח של יותר ממיליארד שקל ולא מריבית: לאומי שיאן מימושי הנדל"ן בבנקים, ומה עשו המתחרים?
● הכי רחוק מסיליקון ואלי: שנת שיא לבנקים בישראל
● אחרי דוחות השיא של דיסקונט: סיטיגרופ מחזיק כבר ב־3% מהבנק הישראלי
הסיבה העיקרית להחלטתו של לוין לעזוב את הבנק ולהתמנות למנכ"ל חברת הנדל"ן הפרטית תדהר היא שדרוג משמעותי בשכר. כפי שפורסם בגלובס, כחלק מתנאי העסקתו, לוין יקבל בחברת הנדל"ן גם תגמול הוני נדיב שיכול להגיע גם ל־3% ממניות החברה הפרטית. לפי הערכות ראשוניות, השווי של כל אחוז כזה יגיע לכ־50 מיליון שקל. גם שכר הבסיס של לוין צפוי לגדול משמעותית, בין היתר מכיוון שהוא כבר לא יהיה כפוף לתקרה שהגבילה את שכרו בדיסקונט ל־2.5 מיליון שקל (3.5 מיליון שקל אחרי בונוסים, מגבלה שתקפה רק בבנקים ובחברות הביטוח).
חלק ממגמה של מעבר לסקטור הפרטי
לוין הוא לא הראשון שעוזב מגוף מוסדי גדול לחברת נדל"ן חופשיה מתקרת השכר. צעד דומה עשה בשנת 2019 אייל לפידות, שעזב את תפקידו כמנכ"ל הפניקס בעקבות מגבלת שכר הבכירים ומונה לתפקיד מנכ"ל שיכון ובינוי, קדנציה שהסתיימה לאחר שנה בלבד, אך עלתה לחברת הנדל"ן 45 מיליון שקל. גם אלדד פרשר עשה מעבר דומה מבנק - מזרחי טפחות, לחברת נדל"ן - גב ים, בסוף שנת 2020, אז מונה ליו"ר. בשנה שלאחריה, עבור היקף משרה של 65% רשם פרשר תגמול של 3.6 מיליון שקל. מנכ"ל החברה, אבי יעקובוביץ', רשם באותה שנה תגמול של יותר מ־5 מיליון שקל, כמעט כפול מזה שרשם לוין ב־2021.
לוין עצמו תוגמל בשכר גבוה בהרבה בתפקידיו הקודמים בבנק. בגין שנת 2019, בה כיהן כמנכ"ל אי.די.בי ניו יורק (מקבוצת דיסקונט) ובסופה החל את דרכו כמנכ"ל הקבוצה, עלות העסקתו הגיעה לכמעט 10 מיליון שקל. באותה שנה, ומאחר שהוחרג ממגבלת שכר הבכירים, הוא נהנה גם ממענק שהתקרב ל־5 מיליון שקל וכלל תגמול תלוי ביצועים ותגמול בגין סיום העסקה בתפקידו בניו יורק.
מבט על רשימת המשתכרים הגבוהה של קבוצת דיסקונט מגלה כי שישה עובדים תוגמלו אשתקד יותר מלוין, ובראשם מי שהחליף אותו בראשות השלוחה בארה"ב, זיו בירון, שתוגמל ב־2022 בכמעט 6.5 מיליון שקל.
לפי גורם המלווה את המערכת הבנקאית זמן רב, הפרישה של לוין בתום תקופה קצרה יחסית בראשות הבנק היא חלק ממגמה שתחריף. לדבריו, כהונות כמו זו של פרשר, שכיהן במשך כשבע שנים כמנכ"ל מזרחי טפחות, ועוד יותר זו של סמדר ברבר־צדיק כמנכ"לית הבינלאומי, תפקיד בו היא מחזיקה מאז 2007 - יהפכו לנדירות יותר ויותר: "תקרת שכר המוחלת רק על מערכת אחת, ועוד כזו שמלאה ברגולציה ובחיכוכים פוליטיים, כשבחוץ אפשר להרוויח הרבה יותר תגרום לכך שהקדנציות ילכו ויתקצרו. בשביל מה להישאר עוד שנתיים או שלוש, עם כל הסיכונים כשאתה מתוגמל בחסר לעומת חברות נדל"ן לדוגמה בהן אפשר לקבל אופציות ותנאים אחרים טובים יותר?".
לוין מסיים את הכהונה לאחר שדיסקונט רשם כאמור רווח שיא בשנת 2022. לצד הכפלה ברווח הנקי ושיא בתשואה להון (מ־9.4% עם מינויו ל־15.1% ב־2022), הציג דיסקונט בשנות כהונת לוין צמיחה של 33% בתיק האשראי (241 מיליארד שקל נכון לסוף 2022) חלק ניכר מהגידול הגיע משוק המשכנתאות, שם רשם הבנק זינוק של 76% בתוך שלוש שנים.
"לאורך שנים דיסקונט היה הבנק הבעייתי - הכי לא רווחי במערכת, שגם בשנים הטובות לא מסוגל להביא רווחים, ובתקופות הרעות היה מביא את הרווחיות הכי נמוכה. אחרי הכהונות של אשר טופילסקי ולוין אפשר לראות שדיסקונט הוא אמנם לא הכי טוב, אבל גם לא הכי גרוע וההוכחה הכי טובה לכך היא שמבחינת תמחור הוא נמצא באותו אזור כמו לאומי והפועלים, שני הבנקים הגדולים", אומר בכיר במערכת הפיננסית.
משנה של רווחי שיא לשנה של האטה?
לא מן הנמנע כי שנת השיא אליה הוביל את דיסקונט, כמו זו שעברה על המערכת הבנקאית כולה, יחד עם האתגרים שמחכים לדיסקונט בעתיד הקרוב (הן מבחינה מאקרו כלכלית והן ספציפית לבנק) שכנעו את לוין לפרוש כעת. כניסה מסתמנת של המשק להאטה עלולה לפגוע בהכנסות בשנים הבאות ודיסקונט עצמו ייאלץ להיפרד בשנים הקרובות מחברת כרטיסי האשראי כאל, בה הוא מחזיק ב־72% ואשר תרמה לו רווח של 190 מיליון שקל בשנת 2022. משקולת נוספת על רווחיות הקבוצה עלולה להיות הפעילות הגדולה של דיסקונט בארה"ב, מוקד בו המתחרים צמצמו פעילות עקב הרווחיות הנמוכה יחסית.
"לוין לא השלים את המהלך למיצובו המשופר של דיסקונט ועדיין יש חששות מצד המשקיעים לגבי המניה. יש חובת הוכחה על הנהלת הבנק להראות שגם בתקופות לא טובות היא יודעת כיצד לא להיות הכי פחות טובה במערכת... 2023־2024 יהיו מבחן ראשון לכל מערכת הבנקאות ובמיוחד לדיסקונט", אומר אותו בכיר.
החששות הללו באים לידי ביטוי גם בתשואה של מניית הבנק, כאשר זו של דיסקונט צמודה לתשואת מניית הפועלים עם עלייה של כ־12% מאז נכנס לוין לתפקיד המנכ"ל. מניית לאומי, הבנק עם שווי השוק הגדול במערכת, עלתה ב־16% באותה תקופה, הרחק מאלה של הבינלאומי (33.7%) ומזרחי טפחות (32.7%).