ניתוח טכני
הכותב הוא מנתח טכני, בורסה גרף מקבוצת Guideline
שוק המניות האמריקאי מסרב לרדת. בכך הוא יוצר שני כוחות מנוגדים: מחד אלו המאמינים שהירידות תמו והשוק בדרכו צפונה, ומעברם השני אלה שעדיין בדעה מוצקה שהירידות יגיעו, וזו רק שאלה של זמן. ולא מדובר במשקיעים הקטנים אלא בכוחות גדולים הרבה יותר, ולכל אחד מהם הנימוקים והצידוקים שלו. אני בתפקיד של לספק הסברים מדוע הירידות מתמהמהות והאם הן בכלל בדרך.
● ענת גואטה: המשק כבר אינו מספק למשקיעים את תחושת הביטחון אשר אפיינה אותו עד עתה
● למה האירו מתחזק ואיך אפשר להרוויח מזה?
בחודש האחרון, שבה ונשאלה השאלה האם התחתית האחרונה מאחורינו, ופניו של שוק המניות האמריקאי לעבר שיאים חדשים. התשובה היא חד-משמעית לא. התרחיש האופטימי ביותר מדבר על דשדוש, "הליכה הצידה" ותנודתיות לשני הכיוונים. הכישלונות החוזרים ונשנים של מדד S&P 500 בהתמודדות עם רמת 4,150 הנקודות, בדרך לביסוס מהלך עליות, יחד עם התנודתיות בטווח הקצר, מהווים לתפיסתי בניית תשתית לגל הירידות הבא.
בניתוח הנוכחי אתקוף את השוק מזווית מעט אחרת, עם כלים מעט שונים. אפתח בציון העובדה כי מה שקורה עכשיו זהה כמעט למה שקרה ברוב מגמות הירידה ארוכות הטווח בשוק האמריקאי, כמו גם בזה המקומי.
באיזה שיפוע מצויים הממוצעים הנעים
● את הגרף השבועי, המייצג את טווח הזמן הבינוני, 'מתחתי' הפעם עד מפולת 2008. כל נר בו מייצג שבוע מסחר בודד.
● צירפתי לגרף שני ממוצעים נעים. הראשון והקצר מביניהם הוא ל־100 שבועות, כלומר מבטא את שער הסגירה הממוצע של 100 השבועות האחרונים. הממוצע הנע השני והארוך יותר הוא ל־200 שבועות בהתאמה. זו אינה בחינה שגרתית של השוק, אך היא יעילה.
כאשר המגמה היא מגמת עלייה, מתקיימים שלושה תנאים: השוק מצוי מעל לשני הממוצעים הנעים, הממוצע הקצר מעל לארוך ושניהם משופעים מעלה. בתיקונים הטכניים יש לעיתים נפילות נקודתיות של השוק מתחת לממוצעים הנעים, אך הם שומרים על הסדר שלהם ועל השיפוע.
כאשר המגמה היא ירידה יתקיימו גם כן שלושה תנאים: השוק מצוי מתחת לשני הממוצעים, הקצר מתחת לארוך ושניהם משופעים מטה. גם כאן ייתכנו זינוקים נקודתיים של השוק מעל לממוצעים הנעים, אך נשמרים הסדר והשיפוע שלהם.
הגרף מזכיר את מפולת 2008
לקראת גלי ירידות מתרחשים כמה מהלכים: הממוצע הארוך מאבד מהשיפוע החיובי שלו ומתחיל להתאזן; שימו לב לתהליך שנראה על גבי הגרף ב־2008 וכעת. השני והחשוב הוא שהשוק מתייצב בין שני הממוצעים הנעים ושוהה שם פרק זמן ארוך, בבחינת התבססות לקראת הגל הבא. זה בדיוק מה שקרה ב־2008 וקורה כעת, ומזכיר את התרחיש שהיה גם במפולות אחרות.
המשמעות שנגזרת מכך, בניתוח של השוק מזווית אחרת כאמור, היא של רמת סיכון גבוהה. צרפו לכך את העובדה שבטווח הזמן הארוך אין מגמת עלייה, ותקבלו משוואה לא אופטימית שבעצם מאיצה בנו לחשוב פעמיים על כל החלטה שאנו מקבלים.
אמרתי בעבר ולא מיותר להזכיר שוב: יש עליות שבהן כדאי לקנות ויש כאלה שנועדו כדי למכור סחורה. התנהגות השוק לא מבשרת טובות, הסיכון הטמון גבוה, וסכנה של גל ירידות משמעותי עודנה בפתח.
מניות הבנקים לא יכולות לרדת? אל תאמינו לאגדות
בנובמבר 2022 ניתחתי לאחרונה את מדד הבנקים. עוד חידוד לעובדה כי תהליכים דורשים זמן. המסר המרכזי אז היה שמי שימשיך להחזיק במניות הבנקים ישלם בריבית דריבית. מאז לא היה חודש אחד שהבנקים סגרו בעלייה. תנודתיות גבוהה הובילה לבסוף תמיד לירידות. הסיבות יכולות להיות כלכליות או פוליטיות, אך התשתית בבסיס המגמה של המדד מזכירה לי את השוק האמריקאי.
בנובמבר מדד הבנקים דשדש וביטא איזון בין כוחות הביקוש לכוחות ההיצע באשר הכיוון העתידי של השוק. אלא שהדשדוש הזה הגיע אחרי מהלך עליות ארוך, ואחרי שמדדי המומנטום, שמשמשים אותי לרוב בניתוח השוק האמריקאי, הראו ירידה.
המדד בדרכו מטה עד 2,600 נקודות
נוצרה רמת תמיכה באזור 3,170 הנקודות במדד. זו הייתה רמת המדד שבה הקונים היו מוכנים לרכוש כל כמות, והיא החזיקה מעמד כמעט שנה. אלא שבחודש האחרון הקונים לקחו צעד אחורה ורמה זו נשברה מטה. זה היה בסך-הכול צפוי, רק שהשבירה הזו אמורה להוביל את המדד עוד מדרגה למטה לאזור שבין 2600-2850 נקודות, ולא בטוח ששם זה יסתיים.
אז אם אתם מחזיקים עדיין במניות הבנקים מתוך אמונה עתיקה שמדובר במניות דפנסיביות, אל תאמינו לסיפורים שהן אינן יכולות לרדת. לאורך ההיסטוריה הן ירדו כמו כל מניה אחרת, ואף גרוע מכך.
מניות הבנקים אינן חסינות, ובנקודת הזמן הזו - הדבר האחרון שכדאי לעשות הוא לרכוש אותן.