גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

חיסון לסרטן עד 2030? המציאות המאתגרת שמאחורי הצהרת מודרנה

האמירה של בכיר במודרנה שבשנים הקרובות יהיה לה חיסון מוכן לסרטן עשתה כותרות בשבוע האחרון, אבל המשקיעים לא ממש התרגשו מהבשורה ● כדי לקבל חיסון שמונע מראש את התפתחות המחלה, נצטרך לחכות הרבה מעבר ל־2030, אבל גם חיסונים שנועדו לטיפול הם יעד שאפתני ● למה קשה כל כך לפתח אותם, ומה הפוטנציאל שלהם

צילום: shutterstock
צילום: shutterstock

בשבוע שעבר התראיין הסמנכ"ל הרפואי של חברת מודרנה , ד"ר פול בורטון, לעיתון "גרדיאן" הבריטי ואמר שעד 2030 החברה עשויה להביא לשוק חיסונים נגד סרטן, מחלות לב ומחלות אוטואימוניות שונות. "יהיה לנו חיסון יעיל מאוד, והוא יציל חיים של מאות אלפי אנשים, אם לא מיליונים", הצהיר.

הדברים הללו קיבלו הד תקשורתי גדול, ואין פלא. ההבטחה להציל מיליוני אנשים ולשנות באופן משמעותי את תחום הטיפול בסרטן היא בשורה שהעולם מצפה לה, ועל פי בורטון נשמע היה שזו רק ההתחלה של עולם רפואי חדש ומלהיב.

תרופה לסרטן של גמידה סל קיבלה אישור FDA, והמניה זינקה בנאסד"ק
מפעל חיסונים נגד סרטן: התוכנית של ביונטק בירושלים
מאובחנים יותר, מתים פחות: המציאות המורכבת מאחורי הירידה בתמותה מסרטן

משקיעי החברה, שמכירים את הפעילות שלה בתחום, פחות התרגשו. מניית החברה עלתה באותו יום רק ב־3%, ומאז ירדה המניה כ־10%, אף שאתמול פרסמה החברה תוצאות ראשונות שהדגימו את היעילות של מוצר בקטגוריה של חיסוני סרטן - מוצר לטיפול במלנומה שנבחן בשילוב עם תרופה קיימת, קייטרודה של חברת מרק.

אז כשמודרנה אומרת שיהיה לה בקרוב "חיסון לסרטן", למה בדיוק היא מתכוונת?

האם החיסון לסרטן הוא באמת חיסון?

אם דמיינתם זריקה שניקח פעם או כמה פעמים בילדות ותמנע תחלואה בעתיד - זה לא הסיפור. חיסון לסרטן כמו זה שמפתחות היום מודרנה, ביונטק וחברות רבות נוספות בעולם ניתן רק אחרי שמחלת הסרטן מופיעה, והוא סוג נוסף של טיפול במחלה.

הוא נקרא "חיסון" כי הוא מעורר את מערכת החיסון לפעול נגד הסרטן, אך הוא אינו מוצר מניעתי. ייתכן שבעתיד הרחוק, המוצרים המפותחים היום כחיסונים טיפוליים ישמשו גם למניעה, אבל זה ודאי לא יקרה עד 2030, והאתגרים בפני פיתוח כזה הם עדיין רבים מאוד.

ובכל זאת, גם הפוטנציאל של טיפול חדש ומשופר לסרטן הוא מלהיב. חיסונים לסרטן הם חלק מאוסף שלם של טיפולים חדשים הנקראים "אימונותרפיה". התחום הזה מבוסס על ההבנה שמערכת החיסון דואגת גם בשגרה לחסל גידולים סרטניים פוטנציאליים. גידול סרטני בעייתי מתפתח במקרים המעטים שבהן מערכת החיסון נכשלת בתפקידה. תרופות אימונותרפיות שהצליחו עד היום, כמו קייטרודה, נוקטות כל מיני גישות לחיזוק הפעילות של מערכת החיסון. התרופות הללו מצליחות מאוד בסוגים מסוימים של סרטן ורק אצל חלק מהמטופלים. לא ידוע עדיין בדיוק מה גורם להן להצליח במטופל מסוים ובאחר לא.

חיסון נגד סרטן מנסה לקחת את הרעיון הזה צעד אחד קדימה, כפי שמסביר ד"ר טל זקס, שהיה עד לאחרונה הסמנכ"ל הרפואי של מודרנה והיום שותף בקרן הון הסיכון אורבימד. זקס עוסק בחיסוני סרטן מתחילת הקריירה שלו כחוקר, והיום הוא גם דירקטור בחברת Adaptimmune העוסקת בתחום זה.

טל זקס, לשעבר הסמנכ''ל הרפואי של מודרנה / צילום: דני מיכליס

"הרעיון הוא להזריק לגוף חומר שנמצא בגידול הסרטני אבל לא בתא הבריא. גידולים עוברים מוטציות גנטיות ולכן הם גם מפרישים חלבונים קצת שונים מאלה של תאים רגילים. מתי גידול סרטני משגשג? כשהוא מצליח להסתיר את השינויים הללו ממערכת החיסון. אבל אם נאמן את מערכת החיסון להכיר את החומרים הזרים בתא הסרטני, אז היא אמורה לתקוף את הגידול בצורה יעילה יותר".

ד"ר ארנון אהרון, המנהל הרפואי של חברת כלל ביוטכנולוגיה, המחזיקה 8% מחברת חיסוני הסרטן אליסיו, מוסיף שלחיסונים טיפוליים נגד סרטן צפויים להיות יתרונות על פני טיפולים אחרים. "תופעות הלוואי אמורות להיות פחותות, כי אנחנו משתמשים בכלי מאוד מדויק של הגוף עצמו. כמו כן, למערכת החיסון יש זיכרון חיסוני. התקווה היא שבמקרה של חיסון לסרטן, המערכת תמשיך להיות דרוכה, ואם הסרטן יחזור, היא תחסל אותו כשהוא עוד קטן".

מדוע לא פותח חיסון לסרטן עד היום?

לדברי זקס, הוא וחוקרים אחרים הצליחו כבר בסוף שנות ה־90 של המאה הקודמת לאמן את מערכת החיסון כך שתכיר את החלבון שנמצא בתא סרטני, אבל התגובה שלה נגדו לא הייתה מספיק חזקה.

ב־2020 אפילו אושר מוצר ראשון, התרופה Provenge לסרטן הערמונית. לדברי פרופ' רונית סצ'י־פאינרו, ראשת המרכז לחקר הביולוגיה של הסרטן וראשת המעבדה לחקר הסרטן וננו-רפואה בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב, "החיסון לא היה מספיק פוטנטי כדי להצדיק את תהליך הייצור המורכב שלו. לכן לא כל כך משתמשים בו".

פרופ' רונית סצ'י-פאינרו / צילום: אריק סולטן

השאלה מדוע החיסונים זיהו את החלבון אבל בכל זאת לא תקפו, היא עדיין בגדר תעלומה. זקס ומודרנה מאמינים שהם יודעים את התשובה. "תא סרטני הוא לא וירוס, כלומר גם החלקים בו שהם שונים מתא בריא לא עד כדי כך שונים כדי שמערכת החיסון תרגיש בנוח לצאת עליהם במתקפה כוללת", אומר זקס.

אם היינו יכולים לזהות בגידול הסרטני חלבונים מאוד שונים, מאוד רחוקים מאלה שמופיעים בתאים בריאים, אולי מערכת החיסון הייתה מוכנה לתקוף אותם (ולכן את הגידול כולו) בעוצמה. אלא שגידולים סרטניים נבדלים מאוד אלה מאלה בסוג החומרים המובחנים בהם. קשה למצוא חומר אחד כזה, שהוא משותף לגידולים שמופיעים אצל אנשים רבים.

מודרנה תוקפת את הבעיה הזאת בצורה שאפשרית כמעט אך ורק עם טכנולוגיית ה־RNA לחיסונים: היא מבצעת ריצוף גנטי של כל המוטציות בגידול של אדם מסוים, מזהה את אלה שהן שונות מאוד מכל מה שיש בתאים הבריאים שלו, ואז היא רוקחת לו חיסון אישי משלו. התהליך הזה לוקח כחודש וחצי, אבל הכוונה היא להאיץ אותו.

לא כל חברות חיסוני הסרטן עושות כך. אסף סגל, מנכ"ל כלל ביוטכנולוגיה, אומר שאליסיו פיתחה חיסון נגד מוטציות נפוצות בגן בשם KRAS, המופיעות בגידולים סרטניים רבים. כל חולה סרטן ייבדק כדי לגלות אם יש לו אחת המוטציות הנפוצות ב-KRAS, ואם כן, הוא יוכל להתאים לטיפול של החברה.

במעבדה של סצ'י־פאינרו מפתחים מגוון חיסוני סרטן, אך אחד המתקדמים שבהם תוקף גם הוא רצף מסוים שקיים בחלק מהגידולים ונקרא CCAM5. לדבריה, היתרון של יעד התקיפה הזה הוא שהוא נשמר כאשר הסרטן מתפתח. ישנו סיכון שנתקוף גידול סרטני, נחסל את כל התאים בו שנושאים מוטציה מסוימת, אך גידול חדש יתפתח מכמה תאים בתוך הגידול המקורי שלא הכילו את המוטציה הזאת ולכן שרדו את המתקפה. יש פחות סיכון שזה יקרה אם תוקפים מלכתחילה מטרה שלא נוטה להשתנות.

סצ'י־פאיינרו מציינת שמגפת הקורונה הייתה זרז להתפתחות חיסוני הסרטן. "המדענים והחברות והרגולטורים קידמו בבת אחת את טכנולוגיית ה־RNA. חברות כמו מודרנה וביונטק התכוונו מלכתחילה להשתמש בטכנולוגיה הזו לטיפול בסרטן, אבל זה התקדם מאוד לאט, ופריצות הדרך של חיסוני הקורונה קידמו מאוד גם את התחום הזה. גם מבחינת הייצור - היום קיימים מפעלי ייצור ל־RNA, בסקאלות גבוהות, והעולם הבין שאין מה לפחד מתהליך הייצור". ביונטק מתכוונת להקים את המפעל החלוצי שלה בתחום הזה דווקא בירושלים.

מה החזון לעתיד הרחוק?

"ההתפתחות בתחום החיסונים לסרטן מתרחשת במקביל להתפתחות נוספת שקוראים לה 'ביופסיה נוזלית'", אומר סגל. "הכוונה היא שאפשר בבדיקת דם לזהות תאים סרטניים במחזור הדם. אם ניתן יהיה לאסוף מספיק חומר גנטי כדי שניתן יהיה גם לבצע ריצוף של התאים הללו, ולזהות מקרים שבהם אכן מתפתח גידול משמעותי ולמפות את מאפייניו, אפשר יהיה באמצעות אותו חיסון טיפולי, במתן מוקדם יותר, למנוע את התפתחות הגידול. זה אולי החזון של התחום לעוד עשרות שנים".

סצ'י־פאיינרו מוסיפה: "היום אם אנחנו מזהים זיהום, אנחנו נותנים אנטיביוטיקה ובכלל לא אכפת לנו אפילו איפה נמצא הזיהום. האנטיביוטיקה כבר מוצאת אותו. כך אנחנו חולמים שניתן יהיה לעשות גם לגבי סרטן, באמצעות מערכת החיסון".

עם זאת, היא מזהירה שהדרך עוד ארוכה. "כדי לבצע ריצוף גנטי של הגידול, כמו שמודרנה עושה, ולהתאים את הטיפול למוטציות שיש בו, צריך כמות של חומר כמו זו שנלקחת מביופסיה. לא בטוח שביופסיה נוזלית באמת תאפשר לנו לראות מוקדם מספיק כמות מספקת של תאי גידול שתאפשר להתאים להם טיפול מניעתי.

"אני כן יכולה לראות עתיד שבו נותנים תחילה חיסון מניעתי לאנשים בקבוצת סיכון מובהקת לחלות בסרטן מסוים עם מוטציה מסוימת, למשל בגן BRCA. לא בטוח שזה טיפול יותר אגרסיבי מכריתה מניעתית של שדיים ושחלות, אלא שקשה מאוד לבצע את הניסויים שידגימו את היעילות של מוצר כזה. צריך להחזיק קבוצה של נשים עם הטיפול הזה לאורך שנים רבות, ובינתיים לא לתת להן את הטיפול החלופי, וזו צריכה להיות קבוצה מספיק גדולה כדי שניתן יהיה להשוות בין מספר החולות והנפטרות בקבוצה לבין השיעור בקבוצה שקיבלה את הטיפול החלופי וקבוצה נוספת שלא קיבלה טיפול בכלל. המוצרים שלנו מתאימים על פניו לטיפול כזה, אבל קשה מאוד לתרגם זאת לקליניקה".

"הטיפול של מודרנה מותאם לסוג סרטן שיש למטופל, אז אם אין לו כרגע סרטן, גם אין איך לחסן אותו", אומר זקס, "אז הטיפול הזה לא יהיה מניעתי. הוא כן יכול לשמש כדי למנוע הישנות של אותו סרטן. האתגר הגדול שנשאר הוא טיפול במחלות מפושטות גרורתיות. לוקח זמן רב 'לחמש' את מערכת החיסון בעוצמה שבה היא תוכל לתקוף גידולים מפושטים כאלה. כלומר אנחנו עדיין חייבים לשלב את הטיפול הזה יחד עם גילוי מוקדם".

האם יש סוג סרטן שיש לו חיסון מניעתי?

"הרעיון של חיסון מניעתי לסרטן כבר קיים בסוג אחד - פפילומה", אומרת סצ'י־פאיינרו. באמצעות חיסון נגד הווירוס הזה, אפשר למנוע את רוב מקרי סרטן צוואר הרחם ומקרים מסוימים של סרטן פי הטבעת, סרטן הלוע וחלל הפה וכן סרטן הפין. זהו חיסון קלאסי, שלא פועל נגד הסרטן עצמו אלא נגד הווירוס שמעורר אותו.

עוד כתבות

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

ירידות בוול סטריט; הישראלית שמזנקת, ומניית השכרת הרכב שצוללת

נאסד"ק יורד ב-0.5% ● למרות הכנסות שיא, התואר שוולמארט איבדה לאמזון ● ענקית המיכון החקלאי דיר מזנקת לאחר לאחר שהיכתה את תחזיות האנליסטים והעלתה את תחזית הרווח ●  מחירי הנפט עלו לרמתם הגבוהה ביותר זה חצי שנה ● מספר התביעות הראשוניות לדמי אבטלה צנח ב-23,000, הירידה החדה ביותר מאז נובמבר

טראמפ נואם במועצת השלום / צילום: ap, Mark Schiefelbein

טראמפ מרחיב את הדד-ליין לאיראן: "15 ימים זה המקסימום"

טראמפ בהצגת מועצת השלום:"חייבים להגיע עם איראן להסכם בעל משמעות" ● ישראל מאיימת על חיזבאללה: אם תצטרפו למערכה מול איראן, תחטפו מכה אנושה ● יועצו של יו"ר הפרלמנט האיראני: "מוכנים לעימות היסטורי" ● דיווח בלבנון: תושבים עוזבים את אזור ביירות מחשש להתערבות חיזבאללה במערכה ● עדכונים שוטפים

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לפני ההצבעה על ביטולו בכנסת: האוצר הזמין קמפיין לפטור ממע"מ ל-150 דולר

בשבוע הבא יעלה להצבעה בכנסת הצו להרחבת הפטור ממע"מ בייבוא אישי לסכום של 150 דולר ● יחד עם זאת, במשרד האוצר מבקשים כבר להכין קמפיין למען יידוע הציבור בדבר העלאת סכום הפטור

מימין: פרופ' אסף חמדני, יו''ר הוועדה לרפורמה בדוחות; ספי זינגר, יו''ר רשות ני''ע; רו''ח שלומי שוב ופרופ' אמיר ברנע / צילום: אלון גלבוע

למה בשוק ההון חוששים מהרפורמה שאמורה להקל על דיווחי החברות?

בדיון בהשתתפות בכירי רשות ני"ע טענו מומחים כי המלצות ועדת חמדני עמומות, פוגעות ביחסים שבין מנהלים לדירקטורים ומאפשרות לדחות דיווחים על עסקאות ● יו"ר הרשות זינגר: "בגלל ה-AI, ייתכן שבעוד שנתיים-שלוש יהיה צורך בשינויים נוספים"

סקוט ראסל, מנכ''ל נייס / צילום: SAP

מנכ"ל נייס: "ה-AI לא יחליף אותנו. אנחנו נרוויח מזה"

סקוט ראסל, שמסכם שנה בתפקיד, נשמע אופטימי אחרי שהחברה בניהולו עקפה את התחזיות ברבעון הרביעי של שנת 2025 ● חברת התוכנה שהייתה עד לא מזמן מהגדולות בבורסה, צופה צמיחה של 14%-15% בתחום הענן ● החברה יוצאת בתוכנית רכישה עצמית של מניות בהיקף של 600 מיליון דולר

רעיה שטראוס / צילום: תומס סולינסקי

200 מיליון שקל לרעיה שטראוס: המרוויחים המפתיעים בעסקת הנדל"ן של השנה

ישראל קנדה תהפוך לאחת מיזמיות הנדל"ן הגדולות בישראל, עם רכישת קבוצת אקרו תמורת 3.1 מיליארד שקל ומיזוג פעילותה היזמית, בעסקה שתשולם ברובה במניות ● התמורה ליו"ר אקרו צחי ארבוב תעמוד על כמעט 800 מיליון שקל, ולרעיה שטראוס על יותר מ־200 מיליון

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות

זיו קורן (מימין) וניב חורש, מבעלי ראובני פרידן / צילום: אייל נבו

קבוצת ראובני פרידן ממזגת לתוכה את סוכנות Great Digital

ב-15 השנים האחרונות פעלה גרייט דיגיטל כסוכנות עצמאית, וכעת היא תמוזג לזרוע הדיגיטל של ראובני פרידן - ארלו ● היקף התקציבים של גרייט דיגיטל עומד על כ-20 מיליון שקל, ובין לקוחותיה נמנים WeWork, יוניליוור וקבוצת ניאופארם

אסף טוכמאיר וברק רוזן, מבעלי ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

מיזוג ענק בשוק הנדל"ן: ישראל קנדה מתמזגת עם אקרו לחברה בשווי 10 מיליארד שקל

יזמית הנדל"ן ישראל קנדה רוכשת את פעילות אקרו לפי שווי של 3.1 מיליארד שקל ● במסגרת המהלך, תמוזג פעילותה של אקרו שנמצאת כיום בשליטת איש העסקים צחי ארבוב לתוך ישראל קנדה

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

עד לפני יומיים ההסתברות להורדת ריבית בישראל הייתה 80%. המצב השתנה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית בשני הקרוב ● עד לפני יומיים ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

ארדואן בביקור במצרים החודש, לצד א־סיסי / צילום: Reuters, Anadolu

טורקיה ומצרים משלבות כוחות נגד ההכרה בסומלילנד

החשש המצרי מהשלכות סכר הרנסנס והשאיפה האתיופית למוצא לים הובילו למפנה ביחסי קהיר ואנקרה ● מצרים וטורקיה מהדקות את שיתוף הפעולה הצבאי בסומליה, באמצעות הצבת אלפי חיילים, נגמ"שים ומטוסי קרב, במטרה לבלום את התחזקות אדיס אבבה ואת ההכרה בסומלילנד

הרטלי רוג'רס, יו''ר המילטון ליין / צילום: זיו קורן

יו״ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם

הרטלי רוג'רס, יו"ר משותף ובעל מניות בחברת ההשקעות האמריקאית המילטון ליין, הספיק לבקר בישראל כמה פעמים מאז 7 באוקטובר, והוא מאמין גדול בשוק המקומי: "ישראל מדהימה. למרות קוטנה היא מסוגלת להתחרות ברמה הגלובלית" ● ומה ההמלצות שלו למשקיעים?

אנדרו מאונטבטן-ווינדזור / צילום: ap, Kirsty Wigglesworth

טלטלה בבריטניה: אנדרו נעצר בחשד לעבירות הפרת אמונים בפרשת אפשטיין

עפ"י דיווח ב-BBC, הנסיך לשעבר אנדרו מאונטבטן-ווינדזור נעצר לאחר שכוחות משטרה פשטו על ביתו ● המעצר מגיע על רקע דיווחים כי אנדרו מסר לג'פרי אפשטיין מידע ממשלתי מסווג במסגרת מערכת היחסים ביניהם ● עפ"י דיווחים ועדויות, אנדרו ביצע עבירות מין קשות ורבות לצד אפשטיין

מערכת של התעשייה האווירית / צילום: תע''א

התעשייה האווירית יוצאת למכרז לרכישת 2,500 מכוניות. ומי לא יוכל להשתתף?

בצל עבודת מטה במערכת הביטחון לבחינת סיכוני מידע ברכבים חכמים, הועברה לספקיות הליסינג המשתתפות במכרז של התעשייה האווירית הנחיה לא רשמית להימנע מהצעת דגמים מתוצרת סין ● המשמעות: סינון רוב דגמי הפלאג־אין והחשמליות בקבוצות המחיר הרלוונטיות והסטת הביקוש להיברידיות יפניות וקוריאניות ● במקביל, באירופה מקודמת רגולציה להוצאת "ספקים בסיכון גבוה" משרשראות האספקה • השבוע בענף הרכב

רחובות טהרן / צילום: ap, Vahid Salemi

"משהו גדול בדרך": האתר שמנסה לחזות מתי תהיה תקיפה באיראן

StrikeRadar, פלטפורמה ניסיונית מבוססת בינה מלאכותית שפיתח מנהל מוצר ישראלי, הציגה היום תנודתיות חדה במדד הסיכון לתקיפה אמריקאית באיראן, שהגיע עד ל-49%

אסף טוכמאייר וברק רוזן / צילום: אלדד רפאלי

תיאבון שלא נגמר: למה חברה עם 19 אלף דירות בצנרת צריכה עוד 10,000?

רכישת אקרו היא רק אחרונה ברצף חברות נדל"ן שרכשה ישראל קנדה בשנים האחרונות ● מי שבתחילת דרכה "עשתה בי"ס" ליזמים הוותיקים, נאלצת ליטול יותר ויותר סיכונים כדי להמשיך לגדול, מתוך תקווה שהמומנטום בשוק גם ישתפר

ערי סטימצקי / צילום: אביב חופי

אקזיט לערי סטימצקי: מגרש בפתח תקווה נמכר ב-130 מיליון שקל

חברת יובלים מימשה אופציה לרכישת מגרש בפתח תקווה; חברת קוואלקום שכרה שטחים בפארק העוגן בנתניה; שלושה הסכמי ליווי גדולים נחתמו לפרויקטי פינוי-בינוי בירושלים ובמרכז; ומכרז הענק לשכונה חדשה במערב ראשון לציון צפוי להידחות שוב ● חדשות השבוע בנדל"ן 

בנק מזרחי–טפחות יתרום 5 מיליון שקל לבנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי טפחות תורם 5 מיליון שקל לשכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי-טפחות יתרום 5 מיליון שקל לשיקום ובנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה ● תערוכת "אמנות ישראלית" בחסות בנק הפועלים תציג עבודות של אמנים ותיקים וצעירים, וההכנסות יוקדשו לנט"ל ● מרתון Winner ירושלים הבינלאומי ייערך ב-27 במרץ, בהשתתפות אנשי מילואים וכוחות הביטחון, בחסות הטוטו וחברת אזורים ● אירועים ומינויים

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

ת"א ננעלה בירידות; מדד הקלינטק נפל ב-3%, הדולר התחזק מול השקל

מדד ת"א 90 ירד בכ-1.3%, ת"א 35 איבד מערכו כ-0.5% ● נייס זינקה לאחר שעקפה את התחזיות ● בהראל סבורים כי בנק ישראל לא יוריד את הריבית בהחלטה הקרובה ● וולס פארגו: הישועה לשוק הקריפטו תגיע ממקום מאוד לא צפוי ● הדולר ממשיך להתחזק אל מול השקל וערכו עומד סביב 3.14 שקלים