אילת / צילום: Shutterstock
בתחילת השבוע הודיעה קבוצת עזריאלי כי רכשה ב־130 מיליון שקל את מלון "הסלע האדום" שעל חופה הצפוני של אילת. החברה אף ציינה כי תשקיע 500-600 מיליון שקל בהקמת מלון חדש במתחם - סכום לא מבוטל, בוודאי בהתחשב בכך שהתיירות באילת אינה מצליחה להתרומם מאז הקורונה: ב־2022 הייתה אילת אחראית על 2.1% מלבד מהפדיון הארצי מתיירים, והפדיון מישראלים היווה רק 33% מהפדיון הארצי.
אם כן, מה גורם לחברה כמו עזריאלי לבחור דווקא באילת, ובמלון שאינו מתפקד ככזה כבר שנים, כפרויקט המלונאי הראשון שלה בעיר הדרומית? אפשר להשיב על כך בשתי תשובות: לוקיישן, ואופטימיות לא קטנה.
כאמור, מלון הסלע האדום לא פעיל כבר שנים רבות, ובתקופה האחרונה שימש בית מגורים לעובדי מלון קלאב הוטל הסמוך. האמונה של עזריאלי במתחם נובעת מהנקודה שבה הוא נמצא: "המיקום האסטרטגי של הנכס, על קו החוף של אילת, הוא ייחודי", מסבירים גורמים המקורבים לחברה. "בשנים האחרונות לא נבנו מלונות בקו החוף של העיר. החברה מאמינה מאוד במקום הזה, ומתכננת להקים מלון בן חמש קומות, שיכלול עד 300 חדרים".
נזכיר כי זה יהיה המלון הרביעי שבו תחזיק עזריאלי, אחרי המלון המתוכנן במגדל הספירלה המתהווה בתל אביב, מלון הר ציון בירושלים ומלון מתוכנן במודיעין. ככל הנראה, החברה "בונה" על כך שגם תיירי החוץ יחזרו לעיר, ולכן המלון באילת יכלול תמהיל חדרים רחב שיתאים לא רק למשפחות וקבוצות חברים, מאפיין טיפוסי לתיירות המקומית.
רכישת המלון הקיים כוללת גם זכויות נוספות, ובהן הזכות להפעלת קטע החוף הסמוך לנכס, וכמו כן נבדקת האפשרות לקשר בין המלון החדש שייבנה לבין קניון "מול הים" הסמוך, שאותו רכשה עזריאלי באוקטובר 2021. "הקבוצה פועלת בסביבה של עירוב שימושים, ובוחנת סינרגיות אפשריות בין השימושים השונים", נמסר מהמקורבים.
נציין כי רכישת הקרקע "מחיה" את התוכנית הקיימת, שאושרה כבר במרץ 1993. הוראות הבנייה מאפשרות הקמת מלון בן עד שש קומות בלבד, משום שבעת אישורה הייתה תחת מגבלות שדה התעופה של אילת, שפעל לא רחוק משם. למרות זאת, נראה כי עזריאלי לא תפעל להגדלת מספר הקומות או להגבהת המבנה מעבר לקבוע בתוכנית.
יובל ניסני
אזור התעשייה
הפיתוח שמזכיר לשתות מים
בכנות, האם שתיתם היום מספיק מים? למרות שמדובר בפעולה פשוטה, רבים שוכחים לבצע אותה. כעת יוצא לדרך שיתוף-פעולה טכנולוגי מעניין שאמור לסייע בפתרון הבעיה.
חברת impacX, המפתחת פתרונות טכנולוגיים מבוססי דאטה לניטור ולצריכה חכמה של מוצרי וול-ביאינג, וחברת רונלייט, נציגת שעוני גרמין בישראל, יצרו חיבור בין הבקבוק החכם Water.io (שמודד נתונים כמו מבנה גוף ומזג אוויר) לשעון ספורט (שמודד פעילות גופנית), באופן שמאפשר להציע תוכנית שתייה מותאמת אישית למשתמש.
הבקבוק "מזכיר" למשתמש לשתות יותר מים במהלך היום באמצעות רטט, הבהוב על גבי פקק הבקבוק ושליחת התראות ישירות לשעון ולטלפון החכם. תוכנית השתייה מתעדכנת באופן יומי, בהתאם לשינויים במזג האוויר ולמשך הפעילות והמאמץ בפעילות.
במסגרת שיתוף-הפעולה, מחיר הבקבוק החכם יעמוד על 299 שקל. שעוני גרמין נמכרים תמורת 850-4,400 שקל. "הסינרגיה של ניטור מדדים לכל אורך היום והלילה, כמו דופק, נשימות, שינה, סטרס ועוד, שנמדדים בשעונים שלנו, בשילוב הנתונים מהבקבוק החכם - מסייעים לשמור על אורח חיים בריא יותר בצורה פשוטה וידידותית", מסביר אבישי פריז, מנכ"ל רונלייט.
לעלות על במה כמו אובמה
קידום העסק הוא חלק מהותי בחיי עצמאים ויזמים, אבל חלקם נתקעים בשלב ה"אחד על אחד" והשיווק הדיגיטלי, ומתקשים יותר בעמידה על במה בכנסים, למשל. חברת בי ריץ' מיינדסט, בראשות המנכ"ל איתי לוי, משיקה בימים אלו את סדנת "10X על הבמה", בהנחיית השחקן תום גרציאני, במטרה לסייע להם לעמוד מול קהל, ולבצע את עבודת השיווק והמכירות מהבמה.
הסדנה מבוססת על השיטה של איש העסקים האמריקאי, גרנט קרדון, ומשתמשים בה בין היתר, נשיאי ארה"ב לשעבר, ביל קלינטון וברק אובמה, כוכב ה-NBA לברון ג'יימס, המנטור טוני רובינס, מנחות הטלוויזיה אופרה ווינפרי ואלן דג'נרס, ועוד.
הסדנה כוללת שבעה מפגשים, ומתמקדת בחלקי ההרצאה - הסיפור האישי הפותח, תוכן, הנעה לפעולה, סיפור אישי סוגר ומכירה מהבמה. הסדנה גם מטפלת בפחד במה, שלא מעט אנשים סובלים ממנו, באמצעות תרגול אינטנסיבי בסביבה בטוחה, הכוללת עוד בעלי עסקים, שמתמודדים עם אתגרים דומים. בסיום עוברים המשתתפים פרקטיקום הכולל ליווי וייעוץ של גרציאני וצוות המומחים של החברה.
"הרבה פעמים אנחנו רואים שאנשים עולים לבמה מבלי שיש להם מטרה ספציפית שמנחה אותם. כאן אנחנו מציעים סדנה עם מודל בר חיזוי, המאפשר לתכנן במדויק את המסרים שרוצים להעביר בשיטה שתרתק את הקהל ותייצר רגש", מסביר אוהד ארד, ממייסדי בי ריץ'. "גרנט קרדון, שאותו אנו מייצגים בישראל מאז 2018, מוביל כבר שמונה שנים את כנס העסקים הגדול בעולם GrowthCon".
לדברי גרציאני, "בתור שחקן, אני רואה פעם אחר פעם עד כמה חזקה הנוכחות והכוח של עמידה על במה, פיזית או דיגיטלית. למרות כלי השיווק הרבים היום שקיימים ברשתות, הבמה היא עדיין הכלי השיווקי מס' 1 לבניית מותג כעסק וגם כאדם. להצגת רעיון מול קהל יש את היכולת החזקה ביותר להשפיע על אנשים".
מה הטעויות הנפוצות שבעלי עסקים עושים על במה?
"אחת הנפוצות היא לעלות בלי מודל עבודה ברור, מה שגורם להם לא פעם לחוסר מיקוד. הם לא יודעים מהם הדברים החשובים ביותר שעליהם צריך לשים את הפוקוס, והם גם מתקשים להציף את הבעיות המרכזיות והרלוונטיות ביותר ללקוחות.
"כל זה מייצר קושי לחבר אליהם את הקהל באופן רגשי. כפועל יוצא, הם לא מצליחים להעביר בצורה חדה מספיק את התשוקה שלהם למקצוע, ואת המסרים החיוביים שהם רוצים להעביר.
"עוד טעות שכיחה היא חוסר שליטה בגוף, בשפת הגוף, בקול, במחוות. כל אלה מביאים לכך שבעלי העסקים שעומדים על הבמה לא תמיד מצליחים לשלוט בפרזנטציה מבחינה פיזית - דבר שבעצמו מהווה מעל ל-90% מהתקשורת, המסרים והחוויה שהם מעבירים לקהל".
אילו פתרונות יש לכך?
"צריך מודל עבודה שבמסגרתו מסמנים מראש את קהל היעד, ואילו בעיות אתם פותרים עבורו. חשוב ליצור תוכן שמלמד אנשים ומסייע להם באופן מיידי - פחות תיאוריה ויותר פרקטיקה, זה שם המשחק היום.
"נקודה חשובה נוספת היא ללמוד את השפה של הגוף שלכם, ולדעת איך לשלוט בה כדי למקסם תוצאות. חלק מרכזי מהמסרים שאנחנו מעבירים נעשה בעזרת תנועות הגוף והבעות הפנים. כמו כן, צריך לשים דגש הנעת הקהל לפעולה ולקבלת החלטות. אל תתנו לקהל שלכם ללכת, בלי שחלק ממנו לפחות רכש את המוצר או השאיר פרטי קשר".
גלית חתן
חדשות טובות
פרס החינוך ע"ש דוד בן גוריון יחולק לראשונה לבתי ספר בכל זרמי החינוך וקבוצות הגיל, המקדמים תוכניות חינוך לממלכתיות, דמוקרטיה, וחיים בשותפות. את הפרס, בגובה 300 אלף שקל, יחלקו קרן לאוטמן, קרן נדב ובית בן גוריון בתל אביב, ל-6 בתי ספר בחודש מאי הקרוב.
מהשותפות לפרס נמסר כי "דווקא על רקע המשבר בחברה הישראלית, קיימת הזדמנות לעודד עשייה חינוכית המקדמת את הדמוקרטיה המהותית והממלכתיות כערכי יסוד, כפי שהגה והבין אותה בן גוריון: משטר שאין בו ניצול, אפליה, קיפוח, שיעבוד, שלטון איש באיש; משאת נפשנו היא חברה חדשה מושתתת על חירות ושוויון, ללא תחרות וניצול, אלא - אהבת הבריות ועזרה הדדית שהן הדבק הפנימי".