גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"עיר חדשה" באזור חיפה ומגדלים של מאה קומות בתל אביב: כך תיראה ישראל בשנת ה-100

מלט ובטון הפריחו את השממה ב־75 השנים האחרונות ושינו את פני המדינה הצעירה לכלכלה מודרנית ● איך ייראה הנדל"ן הישראלי בשנים הבאות? החל מהמגדלים הגבוהים שיתרבו בפסטורליה האורבנית בישראל, דרך שינוי חלון הראווה של עיר הבירה ועד לכינון רכבת תחתית אמיתית שאולי תצטרף סוף־סוף למערך התחבורה הציבורית

הפרויקטים הנדל''ניים שישנו את פני ישראל / עיבוד: טלי בוגדנובסקי
הפרויקטים הנדל''ניים שישנו את פני ישראל / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

מגדל בין ערים

מקום: רחוב 'על פרשת דרכים', סמוך לתחנת רכבת סבידור מרכז
סטטוס: בתכנון
שנת סיום הפרויקט (הערכה): לא ידוע
היקף בנייה: 100 קומות, 121,500 אלף מ"ר בנוי

מגדל בין ערים / הדמיה: יח''צ

מגדל בין ערים נקרא כך משום שהוא נמצא בנקודה הצופה על גבול שלוש הערים הסמוכות זו לזו - תל אביב, רמת גן וגבעתיים. כך הוא גם מתוכנן להיבנות: כמעין מנסרה משולשת (בדומה למגדל המשולש במתחם עזריאלי), שכל אחת מחזיתותיה פונה לעיר אחרת. את המגדל תכנן משרד מילוסלבסקי אדריכלים.

כיכר העיר העכשווית: כך הפכו המרכזים השכונתיים למוקדי משיכה
מבני ברק עד רעננה: הפוליטיקה מאחורי שמות הרחובות
אתרי הטבע כבר לא עומדים בעומס: איפה נעשה פיקניק כשישראל תהיה בת 100?

מגדל בן 100 קומות ובגובה 400 מטר נשמע כמו חלום רחוק, אולי, אלא שהתוכנית שלו כבר אושרה על ידי הוועדה המחוזית ביוני 2018. עיריית תל אביב־יפו ורשות מקרקעי ישראל, המחזיקות בקרקע (בשיעור של 65% ו־35% בהתאמה), אמורות לפרסם בעתיד הקרוב את המכרז עבורה, כשלב ראשון למימוש התוכנית. הן יוכלו להרוויח מהמכרז, יחד, כחצי מיליארד שקל על פי ההערכות - ואפשר להניח בזהירות כי אם המכרז אכן יצא לפועל בקרוב, נוכל לחזות בו בעינינו אולי אף לפני חגיגות ה־100 למדינה.

המגדל צפוי לכלול שתי קומות ראשונות למסחר, חמש קומות מעליהן לצורכי ציבור, 71 קומות נוספות למשרדים, שלוש קומות "סקיי לובי" ועוד 15 קומות למלונאות. מתחת לפני הקרקע יהיו שש קומות חניה. ואם כבר עסקנו במגדלים אייקוניים מתוכננים, נזכיר עוד שניים שאמורים להתווסף לקו הרקיע של גוש דן, שניהם ברמת גן: פרויקט "ורטיקל סיטי" במתחם הבורסה ברמת גן, של החברות ישראל־קנדה וב.ס.ר, במגדל בן 100 קומות; ופרויקט "מגדל 120", גם הוא במתחם הבורסה, המתוכנן לכלול 120 קומות.

מגדל הספירלה

מקום: מתחם מגדלי עזריאלי, דרך מנחם בגין בתל אביב
סטטוס: בהקמה
שנת סיום הפרויקט (הערכה): 2027
היקף בנייה: 91 קומות, 147,260 מ"ר בנוי ברוטו

הדמיית מגדל הספירלה של קבוצת עזריאלי בתל אביב / צילום: KPF

מגדל הספירלה הוא חלק מפרויקט הרחבת מרכז עזריאלי, שבו ניצבים כיום שלושת המגדלים המוכרים - העגול, המרובע והמשולש. מגדל הספירלה צפוי להיות הגבוה בישראל כשבנייתו תושלם, כמעט כפול בגובהו מהמגדל הגבוה ביותר במתחם כיום: הוא מתוכנן להתנשא לגובה 350 מטרים, לעומת 187 מטרים, גובהו של המגדל העגול (שבו 49 קומות). עוד אומדן להמחשת גודלו של המגדל החדש: שטחו המתוכנן שווה לשטח שלושת מגדלי עזריאלי הקיימים יחד. אין ספק שהוא יהפוך לאייקון נדל"ני מרכזי בישראל, וישפיע מאוד על קו הרקיע הקיים של תל אביב.

כאמור, הקמת המגדל היא חלק מהרחבת מרכז עזריאלי כולו, שעם השלמת הבנייה יכלול 500 אלף מ"ר של שטחי מסחר, תעסוקה, מגורים ומלונאות. הבנייה של מגדל הספירלה כבר החלה, ונמצאת כעת בשלב עבודות החפירה והדיפון ובניית מרתפי החניה (שבין היתר הביאו להיווצרות הבולען בנתיבי איילון הסמוכים בספטמבר 2022 - י.נ). את העבודות מבצעות החברות סולל בונה מקבוצת שיכון ובינוי ולוינשטין ניתב מבית לוינשטין הנדסה, תמורת סכום של 600 מיליון שקל. נכון להיום נמצא הפרויקט לאחר מתן היתר בנייה בתנאים, לקראת קבלת היתר בנייה סופי.

רובע הכניסה לירושלים

מקום: הכניסה לעיר ירושלים
סטטוס: בהקמה
שנת סיום הפרויקט (הערכה): 2028
היקף בנייה: 1.2 מיליון מ"ר של עירוב שימושים

מתחמים A2, A3 ו־B ברובע הכניסה לעיר ירושלים / הדמיה: חברת עדן, החברה העירונית לפיתוח כלכלי

עיר הבירה נמצאת בעיצומו של שינוי משמעותי, וחלק מרכזי ממנו מתרחש בתחום הנדל"ן. ברחבי העיר מקודמות תוכניות רבות, ההתחדשות העירונית תופסת תאוצה - אך מעל הכול פרוייקט אחד ואייקוני: רובע הכניסה לעיר. כפי שאפשר להבין משמו, מדובר במתחם שנמצא בכניסה לירושלים, סמוך לתחנת האוטובוסים המרכזית שאותה ודאי מכיר גם מי שלא ביקר בעיר בתקופה האחרונה.

הוא חולש על פני 300 דונם, ומתוכננים לקום בו שטחי תעסוקה, מסחר, מלונאות, מבני ציבור ומגורים, כמו גם מרכז תחבורתי גדול ו־1,300 מקומות חניה. יעברו בו שלושה קווי הרכבת הקלה, וכבר כיום פועלת בצמוד לו תחנת הרכבת הכבדה החדשה "יצחק נבון". רובע הכניסה לעיר יכלול 20 מגדלים, הוא יוסיף 60 אלף מקומות עבודה, ועלותו מוערכת במיליארדים רבים.

התוכנית כוללת גם הרחבה של מרכז בנייני האומה, כך שיהיה מרכז הקונגרסים הגדול במזרח התיכון, הקמה של קריית ממשלה חדשה וכן היכל משפט חדש. הבנייה כבר בעיצומה. בין 2020 ל־2022 שווקו בהצלחה שישה מכרזים לחברות כמו אמות, אשטרום, ישראל־קנדה, אלייד, אפריקה ישראל ועוד. בעתיד הקרוב ישווקו שלושת המתחמים הנותרים. על פי התכנון, החק הצפוני יושלם עד 2026, ושנתיים לאחר מכן תושלם בניית הרובע כולו.

המטרו

מקום: גוש דן
סטטוס: בתכנון
שנת סיום הפרויקט (הערכה): 2037
היקף בנייה: 150 ק"מ, 109 תחנות

המטרו בראשון לציון / הדמיה: אדר טל אייל ושרון שפירא

המטרו, הרכבת התחתית של גוש דן, הוא כנראה פרויקט התשתיות הגדול ביותר שתוכנן בישראל. על פי ההערכות הראשוניות הוא אמור לעלות 150 מיליארד שקל, כעת אפשר להעריך שיעלה יותר. המטרו יציע מערכת בת שלושה קווים, שתעבור בתחום 24 רשויות, על פני כ־150 ק"מ. נכון להיום היעד הוא כ־450 מיליון נסיעות בשנה. לאורך הקווים, על פני הקרקע, מתוכננת תוכנית להעצמת הבינוי (תמ"א 70), שתעודד בנייה מואצת בעיקר סביב עשרות התחנות שיוקמו.

אין חולק על כך שכאשר מערכת המטרו תושלם ותפעל במלואה, גם אם עיקר השינוי וה"חוויה" יהיו מתחת לפני הקרקע, היא תשנה את כל סביבתה, בכל ממד. זה מתחיל בתחנות עצמן, ממשיך אל הבינוי סביבן - אך בעיקר ישפיע לחלוטין על דרך ההתניידות ברחבי גוש דן רבתי.

אך כל אלו תלויים במועד: בתחילת דרכו של הפרויקט הגרנדיוזי, במוסדות התכנון דובר על הפעלת הקווים הראשונים בשנת 2032. בינתיים כבר הודיעה נת"ע שתפעיל את המטרו, כי התאריך "הוזז" ל־2034, והמועד להפעלת המערכת במלואה נותר כפי שהיה: 2037. באפריל 2019 אישרה הוועדה לתשתיות לאומיות (הוות"ל) את תוואי שלושת הקווים, ובפברואר 2022 אישרה ועדת השרים את חוק המטרו - אלא שאז התפרקה הממשלה, מה שעיכב את המשך ההתקדמות. במרץ האחרון יצא לדרך המכרז לניהול קווי המטרו, ובמסגרת סיכומי התקציב נקבע כי קידומו יימשך ללא תנאי - בניגוד להצהרות קודמות של שרת התחבורה, מירי רגב. בחודשים האחרונים נערכו דיונים בוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת לטובת הכנת הצעת חוק המטרו לקריאה שנייה ושלישית, לטובת אישורו הסופי.

בית ראש הממשלה החדש בירושלים

מקום: ירושלים, אזור רובע הכניסה לעיר
סטטוס: בתכנון
שנת סיום הפרויקט (הערכה): לא ידוע
היקף בנייה: 11 אלף מ"ר, מתוכם 300 מ"ר כמעון ראש הממשלה

בית ראש הממשלה החדש / הדמיה: עדה כרמי מלמד אדריכלים

פרויקט "הבית הלבן" הישראלי הוא למעשה רעיון לאיחוד בין משרד ראש הממשלה ומעון ראש הממשלה, כך שיפעלו במתחם אחד - ויחסכו זמן, לוגיסטיקה וכסף. המתחם אמור לכלול כ־11 אלף מ"ר בנויים, והוא צפוי להיות מונומנט מרשים, מודרני וחדשני. אך ישנה בעיה מהותית: אף אחד עוד לא יודע היכן יוקם הפרויקט ואיך, למרות שההחלטה הראשונה על קידומו ניתנה כבר בשנת 2009.

"פרויקט אלמוג" עבר עליות ומורדות רבות לאורך השנים. לפני כמעט 15 שנים הוא קודם לראשונה, כאמור, בהחלטת ממשלת אולמרט, ובוטל זמן קצר לאחר מכן על ידי ממשלת נתניהו. ב־2013 החלה הממשלה בקידומו מחדש, ולאחר שב־2014 אישרה אותו שוב, הוצגה ב־2015 התוכנית החדשה על ידי האדריכלית עדה כרמי־מלמד (אחותו של האחראי על התכנון המקורי, אדריכל רם כרמי ז"ל). בנובמבר 2015 אישרה אותה הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה ירושלים, והאישור הסופי התקבל בינואר 2017 - אבל כאן זה לא נגמר.

המקום שבו תוכנן להקים את בית ראש הממשלה החדש נמצא בסמוך לרובע הכניסה לעיר (שעליו עוד נרחיב כאן). העובדה שמתוכננים רבי קומות מסביב, לצד אלמנטים נוספים, הביאה למסקנה שהמקום שנבחר אינו מתאים לפרויקט רגיש כזה. לכן, לעת עתה לא ברור - או שטרם הוחלט - היכן יקום הפרויקט, ולכן הוא ממשיך להתעכב. בינתיים, העלות המוערכת להקמתו הגיע עד לכ־1.3 מיליארד שקל, פי שניים מהעלות המקורית.

שער המפרץ

מקום: חיפה
סטטוס: בתכנון
שנת סיום הפרויקט (הערכה): 2050
היקף בנייה: כ־120 אלף יח"ד, כ־6.5 מיליון מ"ר שטחי מסחר ותעסוקה ועוד

שער המפרץ קרדיט / הדמיה: רשות מקרקעי ישראל

כבר השתמשנו בכתבה הזו במילה "גרנדיוזי", בצדק לטעמנו, והתואר הזה מתאים ללא ספק גם לפרויקט המתוכנן במפרץ חיפה - פרויקט שאמור להפוך כ־36 אלף דונמים מאזור תעשייתי צפוף ומזוהם לעיר חדשה, ממש כך, שתחבר בין חיפה לבין ערי הקריות. תוכנית שער המפרץ מתוכננת כך שתוכל לאכלס כמעט חצי מיליון איש. היא גם מציעה שטחי מסחר, תעסוקה ומבני ציבור בהיקפים עצומים, 6,000 דונמים של פארקים ואף בתי מלון. זה יהיה האייקון הנדל"ני של מטרופולין חיפה, אך עד למימוש יעברו עוד הרבה מים בקישון.

ראשית, התוכנית עוד נמצאת בשלבי התכנון - לאחרונה המליצה הוועדה המחוזית חיפה למועצה הארצית לאשר את התוכנית, אך ישנם עוד שלבי תכנון בדרך. שנית, לאחר השלמת התכנון נדרש מהלך רחב היקף לפינוי התעשייה מהמפרץ ולשיקום הקרקע ומי התהום המזוהמים. צוותי המשא ומתן לעניין הפינוי רק החלו בעבודתם, וההערכות הן שתהליך ניקוי הקרקע ומי התהום ייארך תשע שנים. תוך כדי שלב זה צפויה להתחיל המדינה בשיווק הקרקעות, אך ההערכה היא שתוכל לשווק כ־2,000 יח"ד בשנה, קרי יידרשו 60 שנים (!) עד לשיווק כל הקרקעות. ההערכות האופטימיות יותר מדברות על 40 שנים לשיווק כל הקרקעות.

כך או כך פינוי המפעלים, כולל התעשייה המזהמת, ותחילת עבודות השיקום כבר יעשו את שלהם ויחוללו שינוי אדיר באזור הזה, וברגע שתחל הבנייה בקרקעות הראשונות שישווקו - הצפי העכשווי הוא התחלת שיווק בשנת 2030 - המהפך כבר יקרום עור וגידים בשטח, כך שעד לשנת ה־100 למדינה ישנו בהחלט סיכוי שנתחיל לחזות במפרץ חיפה משנה את פניו.

עוד כתבות

פלג דוידוביץ, מנכ''ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

פלג דוידוביץ': "הנתונים צריכים להיות קריאת השכמה – הצפון הוא המרכז החדש"

"הנדל"ן בישראל עובד בשיטת הכלים השלובים, פריפריאלית, גאוגרפית, אורבנית - כל התהליכים מתחילים מהמרכז, וכשהוא מתייקר, הולכים צפונה ודרומה" - כך אמר פלג דוידוביץ', מנכ"ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

דיווחים סותרים בארה"ב לגבי אפשרות של מלחמה קרובה באזור

ממבצע לחיסול הצמרת באיראן עד תקיפת הגרעין: האופציות הצבאיות שהוצגו לטראמפ ● הפלסטינים מדווחים על ירי טנקים ממזרח למחנה אל-בוריג' שבמרכז רצועת עזה ●  צה"ל תוקף תשתיות של חיזבאללה בדרום לבנון  ● על רקע איומי המלחמה: טראמפ כינס דיון עם יועציו בנושא איראן ● עדכונים שוטפים

אשקלון. ''אנשים רוצים איכות חיים טובה'' / צילום: Shutterstock

הבטיחו לישראלים שהנטו שלהם יגדל אם יעברו לפריפריה, אז למה הם לא באים

בנק ישראל פרסם לאחרונה מחקר שהראה כי הטבות המס שניתנו לפריפריה עלו למדינה מאות אלפי שקלים לכל תושב, ולא שינו דרמטית את מאזן ההגירה ● החוקרת עדי פינקלשטיין: "ההטבות האלה לא מספיקות כדי למשוך אנשים ליישובים החלשים באמת"

משה דוידוביץ', ראש מועצה אזורית מטה אשר / צילום: שלומי יוסף

משה דוידוביץ: "צריך להפסיק לדבר על שיקום ולדבר על צמיחה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, דיברו ראש עיריית קריית שמונה אביחי שטרן וראש מועצה אזורית מטה אשר משה דוידוביץ’ על הצורך להפסיק להסתפק בשיקום בלבד ולפעול למימוש הצמיחה בצפון ● השניים הצביעו על הצורך בתמריצים למפעלים, השקעה בתשתיות והקמת עוגני צמיחה כמו מקומות תעסוקה, אוניברסיטאות ובתי חולים

ליאת שוב, ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי: "הצפון יכול להפוך למוקד צמיחה מרכזי"

ליאת שוב הדגישה בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס כי "כדי להפוך את הצפון למנוע צמיחה אמיתי של המשק, נדרשת עבודה משותפת של כלל הגורמים – הממשלה, המגזר העסקי, המגזר הפיננסי והרשויות המקומיות"

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה חיובית בת"א; מניות הטכנולוגיה והביטחוניות בלטו לטובה

מדדי ת"א 35 עלה ב-0.8% ● חוקרי רשות ני"ע ביצעו חיפוש במשרדי ארית עקב חשד לעבירות מידע פנים; מניית החברה ירדה ● ג'י סיטי יורדת בכ-10% ● הראל: בהחלטות הבאות, הריביות בישראל, בארה"ב ובסין יישארו ללא שינוי ● סקר של בנק אוף אמריקה: מספר שיא של משקיעים סבור כי ההשקעות ב-AI מופרזות ● האזהרה של אילון מאסק וטים קוק: זה המשבר הבא, וזה הולך ומתקרב

אסף טוכמאיר וברק רוזן, מבעלי ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

מיזוג ענק בשוק הנדל"ן: ישראל קנדה מתמזגת עם אקרו לחברה בשווי 10 מיליארד שקל

יזמית הנדל"ן ישראל קנדה רוכשת את פעילות אקרו לפי שווי של 3.1 מיליארד שקל ● במסגרת המהלך, תמוזג פעילותה של אקרו שנמצאת כיום בשליטת איש העסקים צחי ארבוב לתוך ישראל קנדה

דני מירן, תושב יסוד המעלה ואביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

דני מירן: "מה שהמדינה נותנת לשורדי השבי לא מספיק"

"לא רק לשבים יש בעיות כלכליות, גם למשפחות החטופים, ולא רק במעגל הראשון אלא גם במעגל השני והשלישי" - כך סיפר דני מירן, אביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי מי שחזר לקריית שמונה זו אוכלוסייה שצריכה חיזוק, עידוד ותמיכה

מוצאים פתרונות לכלכלת הצפון: הרגעים והתמונות מכנס גלובס

כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס חיבר בין כ-250 משתתפים מהקהילה העסקית, הרגולטורית והציבורית לדיון על כלכלת הצפון, תעשייה ובנייה ● בין ההרצאות והסדנאות התקיימו סיורים ביטחוניים וכלכליים בהובלת אמיר בר-שלום וניסן זאבי, שהמחישו את אתגרי הצפון ומנועי הצמיחה בו ● אירועים ומינויים

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

5 דברים לדעת לפני פתיחת המסחר / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

חמישה דברים שכדאי לדעת לקראת פתיחת המסחר בבורסה

ברקע המתיחות הגאו-פוליטית בין ארה"ב לאיראן, המסחר צפוי להיפתח במגמה מעורבת ● הדואליות בפערים שליליים של עד 4% ● בהראל סבורים כי בנק ישראל לא יוריד את הריבית בהחלטה הקרובה ● וולס פארגו: הישועה לשוק הקריפטו תגיע ממקום מאוד לא צפוי ● הדולר מתחזק ונסחר סביב 3.12 שקלים ● השוק הקוריאני חזר בסערה לאחר חופשת חג ● גלובס עושה סדר לקראת פתיחת המסחר

עפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון ''הביתה חוזרים לגליל'', בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

עפרי-רימוני: "אי-אפשר להגיד שאין פה ממשלה. הם התחילו בצעדים קטנים, וצריך להגדיל"

לירן לנגליב, מנכ"ל Conexa, ועפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון "הביתה חוזרים לגליל", דיברו בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס על דור העתיד של הגליל, וסיפרו מדוע העתיקו לאחרונה את מקום מגוריהם לצפון ● אליהו-רימוני: "אם המדינה תשים לעצמה יעד להפוך את עמק החולה לעמק הסיליקון, זה יקרה"

נתב''ג / צילום: Shutterstock

לקראת סגירת השמיים? הוכרז סכסוך עבודה בענף התעופה

הסכסוך יחול על למעלה מ-11 אלף עובדים בחברות התעופה אל על, ארקיע, ישראייר ואייר חיפה וכן על רשות שדות התעופה ● הרקע לסכסוך הוא הכוונה להקים בסיס פעילות של וויזאייר בישראל ללא היוועצות עם נציגות הכובדים בענף התעופה

צוללת של טיסנקרופ / צילום: Associated Press, TARA TODRAS-WHITEHILL

לראשונה: רכיבים לצוללות של גרמניה ייוצרו בישראל

אלביט וחברת טיסנקרופ מערכות ימיות הגרמנית חנכו קו ייצור חדש בישראל לייצור רכיבי מבנה תת־ימיים לצוללות ● כחלק משיתוף־הפעולה אלביט תקים מתקן ייצור חדש לרכיבי GRP תת־ימיים ● בתוך כך הודיעה אלביט על מספר חוזים נוספים בהיקף של מאות מיליוני דולרים

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות; הישראלית שזינקה, וזו שנפלה ב-37%

נאסד"ק עלה ב-0.7% ● אנבידיה תספק למטא מיליוני יחידות עיבוד גרפי ● המתיחות בין ארה"ב לאירן: מחירי הנפט זינקו, הדולר התחזק מול סל המטבעות ● מניית גלובל אי זינקה בעקבות הדוחות, סולאראדג' ירדה ● פרוטוקול הפד: חברי הפד היו חלוקים לגבי המשך מדיניות הריבית, ייתכן שזו תרד עוד השנה אם האינפלציה תתנהג בהתאם לציפיות

פרידריך מרץ, קנצלר גרמניה / צילום: Reuters, Nicolas Economou

אובדן של 120 אלף משרות בשנה: התעשייה הגרמנית במשבר עמוק

לפי דוח של EY, התעשייה הגרמנית השילה 124 אלף משרות בשנה שעברה, בקצב מהיר פי שניים מזה שנרשם בשנה שלפניה ● מחירי האנרגיה בגרמניה זינקו פי שלושה לפחות עבור לקוחות עסקיים, בשל הפסקת הזרמת הגז הרוסי בצינור "נורד–סטרים", והעתיד אינו ידוע, למרות ניסיונות של הממשלה להבטיח סובסידיות בתחום

"האזור מת כלכלית": הקשיים אצל השכנה של ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: ארה"ב רוצה לצמצם את כמות הנפט שאיראן מוכרת לסין, מתיחות בגבול לבנון, ואיך נראות חגיגות הרמדאן בעזה • כותרות העיתונים בעולם

שי באב''ד, נשיא ומנכ''ל קבוצת שטראוס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל שטראוס: "מרב ההשקעות שנעשה בעשור הקרוב יהיו בישראל"

"השקעה בפריפריה היא העתיד התזונתי והביטחוני של מדינת ישראל", אמר מנכ"ל שטראוס שי באב"ד בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● על רפורמת החלב אמר: "ראוי ונכון היה שהממשלה תעשה רפורמה להפחתת יוקר המחיה, מבלי להוריד את הרגליים שעליהן כולנו עומדים" ● והאם הוא מתכנן לחזור למגזר הציבורי?

מיכה קאופמן, מנכ''ל ומייסד פייבר ואור עופר, מייסד ומנכ''ל סימילרווב / צילום: יואב הורנונג, איל יצהר

שתי הישראליות שנפלו בוול סטריט אחרי פרסום הדוחות

סימילרווב אכזבה את השוק עם התחזיות שפרסמה בדוחותיה, והמניה נפלה בחדות בוול סטריט ● פייבר סיפקה תוצאות מעורבות, וגם המניה שלה הגיבה בירידות ● מנכ"ל פייבר: "אנו נמצאים בעיצומו של שינוי משמעותי באופן שבו ארגונים מאמצים AI"

נושאת המטוסים ג'רלד פורד, עמוסה במטוסי קרב ובכלי טיס אחרים / צילום: Reuters, Christopher Drost/ZUMA Press Wire

עם 75 מטוסים ו-4,500 חיילים: זה כלי המלחמה היקר ביותר בעולם והוא בדרך לכאן

במקביל להתנהלות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, ספינת המלחמה ג'רלד פורד - שתג המחיר שלה עומד על 13.3 מיליארד דולר - עושה את דרכה למרחב הים התיכון ● גלובס עושה סדר בכל הקשור ליכולות, תפעול ועלויות נושאת המטוסים המתקדמת של ארה"ב