גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מטבע עד טוויטר: מי מרוויח מהשתלטות עוינת, וכיצד נאבקים בה כדי לשמור על עצמאות

החולשה במניות מגזר הטק החזירה לשווקים ניסיונות להשתלטות עוינת, שבד"כ מיטיבה עם בעלי המניות בטווח הקצר ● פרופ' יוסי שפיגל: "סירוב ההנהלה למכור יכול לנבוע מכך שהיא מאמינה שלרוכש אין כוונות טובות, או שהיא יודעת שיחליפו אותה" ● ד"ר מרים שוורץ זיו: "אם נניח המנכ"ל לא טוב, הדירקטורים נתקעים שנים, והביצועים הפיננסיים יורדים - טוב שיש מי שינער את החברה"

השתלטות עוינת / אילוסטרציה: Shutterstock
השתלטות עוינת / אילוסטרציה: Shutterstock

כאשר פרופ' יוסי שפיגל, מרצה בפקולטה לניהול באוניברסיטת ת"א ונשיא האגודה הישראלית לכלכלה, התבקש להתראיין לכתבה בנושא השתלטויות עוינות, הוא התפלא במקצת. מבחינתו שיא התופעה, כפי שבא לידי ביטוי גם בספרות המחקרית, היה בשנות ה-80-90 של המאה הקודמת. היום, לדבריו, היא פחות נפוצה.

עם זאת, התופעה חזרה לאחרונה לכותרות, בשל הירידות החדות במניות הטכנולוגיה.

המסלולים שהניבו תשואות חריגות בפנסיה ובהשתלמות | ניתוח 
טבע מציגה: יותר ממיליארד שקל בעשור לבכירים | בדיקת גלובס 
האם דווקא עכשיו זה הזמן להשקיע בבורסה בתל אביב? | בדיקת גלובס

ניסיון להשתלטות עוינת הוא מקרה שבו חברה מסוימת מנסה לרכוש חברה אחרת, ולנוכח התנגדותו של דירקטוריון הנרכשת היא פונה ישירות לבעלי המניות. מקרה כזה מתפתח לאחרונה בין שתי חברות ישראליות הפועלות בתחום הדפסות התלת-ממד ונסחרות בוול סטריט: ננו דיימנשן, שביקשה לרכוש את סטרטסיס. לאחר שנדחתה על ידי הנהלתה שלוש פעמים, הודיעה ננו שתפנה ישירות לבעלי המניות של סטרטסיס.

 

"לדעתי, מקרים כאלה מקבלים הרבה יותר כותרות מכפי שהם באמת נפוצים במציאות", אומר שפיגל. "מדברים על מקרים כאלה הרבה מכיוון שזה מסעיר את הדמיון - יש בזה יצרים, מלחמה.

"השתלטות עוינת היא רק במובן שמי שמנהל את העסק מתנגד לה", הוא מדגיש. "הסירוב של הנהלה למכור יכול לנבוע מכך שהיא מאמינה שלרוכש אין כוונות טובות - אולי בכוונתו 'לבזוז' את הקופה או לקחת את החברה למקומות שונים - או שהם יודעים שיחליפו אותם, וכמובן אף אחד לא אוהב את זה. אם ההנהלה אינה מוצלחת, מבחינת בעלי המניות זה אפילו מהלך ידידותי".

המניה עולה כשהשוק שומע על השתלטות

אם כך, מי מרוויח ומי מפסיד מניסיונות של השתלטות עוינת? ד"ר מרים שוורץ זיו, מרצה בכירה למימון בביה"ס למנהל עסקים באוניברסיטה העברית, אומרת שמחקרים מצביעים על כך שכשהשוק לומד שישנו ניסיון להשתלטות עוינת על חברה מסוימת, מחיר המניה שלה עולה - ככל הנראה מתוך ציפייה שההשתלטות תשפר את מצבה.

אולם כשהחברה הנרכשת מנסה להילחם בניסיונות להשתלט עליה - לדוגמה על ידי אימוץ מנגנון "גלולת רעל" - מחיר המניה נפגע. אם מי שמוביל את ניסיון ההשתלטות לא מרים ידיים, וממשיך במאמציו, מחיר המניה של החברה שעליה מנסים להשתלט מתאושש.

 

לדברי שוורץ זיו, "התופעה של השתלטויות עוינות היא ב-DNA של שוק המניות האמריקאי, ופחות קיימת בישראל. יש דיון האם זה טוב או לא. אם נניח שיש חברה בעייתית, עם מנכ"ל לא טוב, דירקטורים שנתקעים שנים, ביצועים פיננסיים יורדים - אז טוב שיש מישהו שינער אותה".

בהקשר זה היא מציינת משקיעים אקטיביסטיים, תופעה מוכרת בארה"ב. הכוונה לרוב לקרנות השקעה שידועות ככאלה שרוכשות אחוז מסוים מהמניות, ומעלות דרישות כגון החלפת דירקטורים, מכירת חלק מהפעילות וכדומה, במטרה להציף ערך לבעלי המניות.

"בגדול, טוב שיש אקטיביסטים כאלה שמכניסים איזשהו איום לשוק. החברה יודעת שאם לא תתפקד טוב, יש עליה איום, וזה גורם לדירקטוריון להיות על קצות האצבעות ולתפקד בצורה אופטימלית", היא אומרת.

עם זאת היא מוסיפה, כי "לעיתים לא רחוקות נראה שאקטיביסטים, או חברות שמשתלטות על חברות אחרות, יכולים להביא ערך לחברה שעליה הם מנסים להשתלט, אך זה לא תמיד המצב. לעיתים הם מחפשים חברה במצוקה רגעית, כדי להשתלט עליה ולעשות רווחים משמעותיים בטווח הקצר".

שוורץ זיו מציינת כי כשנכנס אקטיביסט או כשיש ניסיון השתלטות, החדשנות בחברה גדלה (כפי שנמדדת במספר הפטנטים החדשים), אך זה לא מתרחש כשההשקעה היא בדרך עוינת: "גם אם ההגנות חזקות, והמשתלט לא מרים ידיים וממשיך לנסות - יש ירידה בחדשנות.

"הפרשנות שלי היא שכשמישהו מבחוץ כופה את עצמו על החברה, זה לא מקום שנעים לעבוד בו, התרבות הארגונית משתנה, ויש פחות מוטיבציה - ייתכן שהאנשים היצירתיים עוזבים, ואיתם הידע שלהם. לכפייה הזאת יש מחיר".

 

"לפעמים גלולת רעל היא חלק מהמו"מ"

מכל מקום, לפחות בהתחלה, בעלי המניות נהנים מהצפת ערך בעת ניסיון השתלטות. "כשאת בעלת מניות בחברה, הדבר הטוב ביותר שיכול לקרות לך הוא תחרות מי יהיה הבעלים שלה", אומר שפיגל. "כל אחד מנסה לשכנע כדי לקבל את תמיכתך, ואחת הדרכים לשכנע היא פשוט לקנות ממך את המניות. נוצר עניין מאוד גדול וזה חדשות מצוינות לבעלי המניות".

מה קורה אם החברה מאמצת מנגנון גלולת רעל, או הגנות אחרות מפני השתלטות?
שפיגל: "לפעמים גלולת הרעל משמשת דווקא כחלק מהמו"מ: הנהלת החברה אומרת לקונה 'שמע, אנחנו נורא מעוניינים, אבל אסור לנו למכור', וזה מכריח את הקונה לשלם יותר.

"הדיפה מוחלטת של ההצעות במקרה זה פירושה שהחברה לא על המדף, ואם מישהו רוצה לרכוש הוא חייב במקרה זה לקבל אישור של ההנהלה. אם בעלי המניות סומכים עליה ב-100%, בסדר, אבל אני תמיד מציע להיות ספקניים".

לדבריו, ישנו טרייד-אוף: אם אי אפשר להשתלט על החברה, מנהלים לא ישרים יכולים למשל לבזוז את הקופה ואין מה לעשות נגדם. מצד שני, אם קל להשתלט, הרוכש לא חייב לשלם הרבה.

"נניח שחברה שווה 100 מיליון, ויש מישהו שרוצה להשתלט עליה ויכול לשפר את שווייה ל-200 מיליון. אם קל להשתלט, הוא ישלם 100 או קצת יותר, ויצליח. אם קשה להשתלט, הוא ייאלץ לשלם קרוב ל-200 (הוא בטח לא ישלם יותר). לכן עלייה בקושי להשתלט מקטינה את הסיכוי שזה יקרה, אבל מגדילה את התשלום אם זה קורה".

ייתכן כאמור שחלק מהניסיון להימנע מהשתלטות נובע מרצון ההנהלה והדירקטורים לשמר את תפקידם ומעמדם. בהקשר זה מציינת שוורץ זיו, כי "עולה השאלה מהם המוטיבים האמיתיים. רק כשישבתי בעצמי בדירקטוריונים של חברות בתהליך הפרטה (מטעם רשות החברות הממשלתיות, ש'ח'ו'), ראיתי שככל שהתהליך התקדם, המנכ"ל והדירקטורים הבינו שהם יאבדו את עבודתם, וניסו לעכב אותו, פתאום הקצב התחיל לרדת".

עד כמה תהליך של השתלטות עוינת לוקח משאבים ניהוליים ומסיט את תשומת הלב מהניהול היומיומי, גם בצד המשתלט וגם בצד שעליו מנסים להשתלט?
שוורץ זיו: "למשתלט זה הרבה פעמים הביזנס שלו (קרנות אקטיביסטיות) כך שיש לו המערך שלו. במקרה שמדובר בחברה שמנסה להשתלט, אני מניחה שמבחינתם זה צורך המון משאבים, והם לומדים תוך כדי תנועה.

"לגבי החברה שעליה מנסים להשתלט, אין ספק שזה בעדיפות הראשונה שלהם. מבחינת המנכ"ל והדירקטוריון זה האיום הכי גדול, הם לא ירצו לאבד שליטה, ומבחינתם השתלטות זה כתם למוניטין". היא מסכימה שלפעמים הסיפור הופך לאמונציונלי והמאבק אינו רק עסקי.

 

הכישלון של טבע ברכישת מיילן

השנה שעברה החזירה לחיי המשקיעים מונח שנשכח כמעט בתקופת העליות בשווקים: גלולת רעל - תוכנית שבמסגרתה החברה מקצה לבעלי מניות הקיימים זכות לרכוש מניות נוספות, בהנחה מאוד משמעותית, בהשוואה למחיר השוק שאותו רואה משתלט מבחוץ. הפעלת גלולת הרעל מגדילה את כמות המניות, כך שלמשתלט מבחוץ יהיה קשה יותר ויקר יותר להשתלט.

הירידות החדות בשוויין של חברות טכנולוגיה הובילו למקרים שבהם גורמים מסוימים (חברות, קרנות השקעה) ראו לנגד עיניהם אפשרות להשתלטות בדרך עוינת על אותן חברות, במחיר נמוך בהרבה ממה שהיו משלמים לו היו עושים זאת בתקופת הגאות בשווקים.

 

כך, אימצה אשתקד הרשת החברתית טוויטר גלולת רעל בניסיון להדוף ניסיון השתלטות מצד המיליארדר אילון מאסק (שבסופו של דבר הצליח להשלים את ההשתלטות). להבדיל, עשו זאת גם שתי חברות טכנולוגיה מישראל - חברת הדפסות התלת-ממד סטרטסיס (לאחר שהמתחרה ננו דיימנשן הביעה עניין בהשתלטות על החברה) וחברת פתרונות הווידיאו קלטורה, שהמתחרה שלה פנופטו האמריקאית ביקשה להשתלט עליה.

שפיגל חוזר למקרה מהעבר הלא רחוק: 2015, חברת התרופות טבע, אז בראשות ארז ויגודמן, מנסה להשתלט השתלטות עוינת על המתחרה מיילן. לאחר כמה חודשי מאבק מר, שכלל הפעלת גלולת רעל של מיילן, טבע ויתרה והודיעה על רכישת אקטביס בכ-40 מיליארד דולר - עסקה שהובילה למשבר חסר תקדים בחברה הישראלית.

"טבע רצתה לרכוש את מיילן, היה שם מאבק גדול ובסוף טבע לא הצליחה. ויגודמן אמר אחר כך שהם התכוונו מהתחלה לרכוש את אקטביס. בסוף, הרכישה הזאת הפילה את טבע", אומר שפיגל. "יש לי חשד גדול שרכישת אקטביס הייתה המחיר שטבע שילמה על הכישלון להשתלט על מיילן למרות כל ההשקעה במרדף אחריה", הוא אומר.

עוד כתבות

רם בלינקוב, מנכ''ל משרד האוצר לשעבר / צילום: שלומי יוסף

בוגרי אגף תקציבים מוחים נגד המדיניות הכלכלית של הממשלה

בוגרי אגף התקציבים במשרד האוצר יתאספו מחר (ג') למחות על כך שהאגף אינו שומר על הקופה הציבורית ● גורמים באגף בתגובה: "צריך לתת לנו גב"

מתחם תע''ש השלום / צילום: דמיטרי ספקטור

בכמה מכרה המדינה את הקרקע הכי לוהטת בכניסה לתל אביב

החברות אקרו נדל"ן וקטה ירכשו את הקרקע במתחם תע"ש השלום תמורת 644 מיליון שקל ועוד 67 מיליון שקל הוצאות פיתוח, פער של כמעט פי חמישה ממחיר המינימום אך נמוך משמעותית ממחיר השומה ● 5 הדונם ששווקו במכרז מיועדים למגורים בבנייה רוויה עם חזית מסחרית

מכוניות חדשות ממתינות לייצוא בנמל טיינג'ין בסין / צילום: Shutterstock

כל רכב חמישי שנמכר בארץ הוא מסין: הסיבות והחששות מאחורי הנתון החריג

למרות הרוחות הצוננות שנושבות מבייג'ין, נתוני מסירות הרכב מתחילת השנה מגלים ששוק הרכב הישראלי הופך להיות "סיני" במובהק ● עד כמה המגמה תלויה ביציבות הביקוש לרכב חשמלי בישראל והאם התדרדרות נוספת ביחסי ישראל–סין "תקרר" את הביקוש וההיצע

בבסיס סודי שמתרחב במהירות: כך נערכת איראן למתקפה הבאה נגד ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: מה גורם לצבאות של מדינות הערביות להיות לא יעילים, הבסיס הסודי של איראן וסיפורה של ניצלות שואה שהייתה בקיבוץ מפלסים ב-7 באוקטובר ● כותרות העיתונים בעולם 

קיבוץ בארי ההרוס / צילום: תמונה פרטית

לספר לדור הצעיר את סיפור השואה אחרי ה-7 באוקטובר - זו לא רק זכות, אלא חובה

השנאה כלפי מדינת ישראל מרימה ראש בכל כמה דורות ● לצד האסונות טבועה בנו, כחלק בלתי נפרד מה-DNA שלנו, היכולת המופלאה והחוסן לקום מהאסון הכי גדול ולהצליח לעשות ממנו נס ● גם הפעם, הדור הצעיר הוא שיכתבו את פרק התקומה

שרוול אשפה לפינוי שיפוצים / צילום: תמר מצפי

הקבלן איחר במסירת דירה בפרויקט תמ"א. זה פיצוי הענק שיקבלו הרוכשים

ביהמ"ש קבע כי סעיף 5א לחוק המכר, הנוגע לאיחור במסירת דירה, חל גם על פרויקטי תמ"א 38, אף שבעבר נקבע בפסיקה כי בפרויקטים כאלה מדובר בהתקשרות למתן שירותי בנייה, שעליה חל חוק חוזה קבלנות

חדשות הביומד / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: עמית שאבי (ידיעות אחרונות), Shutterstock

סטארט-אפ ניישן סנטרל: ההייטק הישראלי מתאושש, אבל הביומד לא

הביומד הישראלי לא מתאושש בקצב של ההייטק, אקזיט לבלקין ויז'ן, גיוס לסטארט-אפ של נפתלי בנט ותקווה לסוגי סרטן שאינם מגיבים לטיפולים המקובלים ● השבוע בביומד

בנייה בדרום. חומרי הגלם לבנייה מתייקרים / צילום: Shutterstock

השלכות החרם הטורקי כבר כאן: אלה המוצרים שמתייקרים

כנען סנטר הודיעה על עלייה של כ־20% במחירי צמר זכוכית, קבוצת נוימן מעלה ב־9% את מחיר מוצרי הברזל, וחברת רב בריח מעלה מחירי מוצרים ב־8% • "בקרוב נראה הודעות נוספות כאלו"

ראש ה-CIA, וויליאם ברנס / צילום: Associated Press, Carolyn Kaster

ראש ה-CIA בדרך לדוחא לפגישת חירום, לנוכח זה ששיחות ישראל-חמאס "עומדות להתפוצץ"

שר הביטחון הבהיר: "המשמעות של סירוב חמאס - פעולה עצימה ברפיח בזמן הקרוב ביותר" • ראש ה-CIA יגיע ל"פגישה דחופה" בדוחא: "השיחות עומדות להתפוצץ" • 10 ישראלים נפצעו מפצמ"רים שנורו מרפיח לכרם שלום, 3 מהם במצב קשה • נפילות בקריית שמונה אחרי שורת אזעקות בצפון, בן 65 נפצע קל מרסיסים • עדכונים שוטפים

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

נכנע ללחץ תושבי פתח תקווה? סמוטריץ' דורש לדון מחדש בתוכנית המטרו שכבר אושרה

שר האוצר מבקש ממזכיר הממשלה לאפשר לו להגיש בקשה לדיון נוסף בתוכנית לקו M2 של המטרו, בטענה שלא נשלחה לשרים כנדרש ● גורם המעורה בפרויקט: "מביך ששר האוצר מתנהג כמו אחרון המתנגדים, מטעמים צרים"

ווישור / צילום: רמי זרנגר

בנו של מייסד איילון יוצא נגד העסקה של בעלי העניין עם ווישור

נגה רחמני תוהה על העסקה בה תרכוש איילון את עסקי הביטוח של בעלת השליטה ווישור ● בין היתר טוען להיעדר דיווח למשקיעים ועל עצם היותה של ווישור חברה דיגיטלית ● איילון דוחה את הטענות: "נבחנו כל ההיבטים הרלוונטיים לעסקה"

וורן באפט נואם באסיפה השנתית של ברקשייר האת'ווי

היורש, ההשקעה המסתורית, והדרך ל־50% תשואה בשנה: התובנות מהכנס הגדול של האורקל מאומהה

וורן באפט, המשקיע הפרטי הגדול והמפורסם בעולם עמד בסוף השבוע בפעם ה־51 על הבמה באומהה והשיב לשאלות משקיעיו במשך חמש שעות ● מדוע הקטין את ההחזקות שלו באפל, מה הוא חושב על מהפכת ה־AI, למה הוא מגדיל את קופת המזומנים שלו במקום להשקיע אותה, ומה היה עושה לו חזר לגיל 20

אסמעיל הנייה / צילום: ap, Dalati Nohra

חמאס: מסכימים לעסקה ולהפסקת אש; בישראל לומדים את ההצעה

הנייה הודיע לקטאר ולמצרים: "מקבלים את תנאי הפסקת האש" • תיעוד: חגיגות בעזה אחרי הודעת חמאס • גורמים בישראל: זו הטעיה, חמאס הסכים למתווה מרחיק לכת שלא מקובל על ישראל • עדכונים שוטפים

דורון כהן / צילום: איל יצהר

משרד המשפטים בוחן ניגוד עניינים במועמדות דורון כהן ליו"ר רשות שוק ההון

דורון כהן, מנכ"ל האוצר לשעבר, מועמד לתפקיד יו"ר רשות שוק ההון לצד מ"מ יו"ר הרשות הנוכחי, עמית גל; והמשנה למנכ"ל חברת הביטוח ווישור, זיו כהן ● משרד המשפטים בוחן האם קיים חשש לניגוד עניינים במינויו של דורון כהן, שאחותו מכהנת כדירקטורית בלתי תלויה בחברת הביטוח מגדל

ינקי קוינט, מנהל רמ''י ומ''מ מנהל רשות החברות הממשלתיות / צילום: שלומי יוסף

בעיכוב של עשרות שנים, המדינה תפריט קרנות השתלמות של מאה אלף עובדים

ועדת השרים להפרטה תדון בשבועות הקרובים במכירת החזקות המדינה בשבע קרנות השתלמות, מלבד אלו של המורים והשופטים ● לפי ההצעה, המניות יעברו לידי ההסתדרות, כשהיקף הנכסים הוא כ־8.4 מיליארד שקל ● המטרה: הפחתת הנטל על המדינה ● מה צפוי לחוסכים? ● גלובס עושה סדר

מימין: אריאל ארליך, יריב לוין, עוזי פוגלמן, רון סולקין / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: אלכס קולומויסקי־ידיעות אחרונות, דוברות הרשות השופטת, איל יצהר

האינטרסים והדילים: מאחורי הקלעים של הוועדה לבחירת שופטים

עשרות שופטים ורשמים חדשים מונו בשבוע שעבר, צעד הכרחי לאור העומס הכבד על מערכת המשפט ● הפשרות שנאלצו לעשות בוועדה כדי לזכות במינויים החדשים, ההישגים של הקואליציה, השריף החדש בנגב והמשמעות הנעלמת של המילה "זמני" ● חמש הערות על בליץ המינויים

שרון רן שגב ונעמי רינת / צילום: יח''צ

לזכור ולא לשכוח: יוזמות אזרחיות להנצחת זכר השואה

גלובס מרכז שורה של יוזמות אזרחיות בולטות להנצחת זכר השואה בישראל ובעולם, במרחב הפיזי והדיגיטלי ● ישראל מתגייסת 

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

חנות שמרה חניה ללקוחות בעזרת קלנועית, נקנסה וערערה לעליון. מה קבע ביהמ"ש?

זוג הורים הגיעו לביהמ"ש לאחר שלא הצליחו להסכים אם לחסן את בנם בחיסוני שגרה המומלצים ע"י משרד הבריאות ● חנות בחיפה הציבה קלנועיות בחניות ציבוריות הסמוכות אליה, כך שיישמרו ללקוחותיה, לאחר שנקנסה 7 פעמים ביקשה להישפט ● ביהמ"ש המחוזי בבאר שבע תיעד בווידאו דיונים ועורר ביקורת ● 3 פסקי דין בשבוע  

בארה"ב בטוחים: זה עומד להיות המבצע המסוכן ביותר אליו תצא ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: הסכנות בכניסת צה"ל לרפיח, איך איראן יכולה להרוויח מההפגנות בקמפוסים בארה"ב ומה באמת חשוב לאמריקאיים בשנת הבחירות ● כותרות העיתונים בעולם 

קניות בסופר. אין הצדקה אמיתית להעלאות המחירים / צילום: טלי בוגדנובסקי

הנתונים מגלים: האם גל עליות המחירים מוצדק?

שורת חברות גדולות במשק הודיעו על העלאות מחירים רוחביות, בעיקר בתחומי המזון והצריכה ● אלא שבחינת פרמטרים כמו שערי מט"ח, עלויות שינוע ומחירי חומרי גלם מעלה כי לא תמיד קיים הכרח לעשות כן ● אלכס זבז'ינסקי, מיטב: "החברות פשוט מנצלות הזדמנויות"