גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מטבע עד טוויטר: מי מרוויח מהשתלטות עוינת, וכיצד נאבקים בה כדי לשמור על עצמאות

החולשה במניות מגזר הטק החזירה לשווקים ניסיונות להשתלטות עוינת, שבד"כ מיטיבה עם בעלי המניות בטווח הקצר ● פרופ' יוסי שפיגל: "סירוב ההנהלה למכור יכול לנבוע מכך שהיא מאמינה שלרוכש אין כוונות טובות, או שהיא יודעת שיחליפו אותה" ● ד"ר מרים שוורץ זיו: "אם נניח המנכ"ל לא טוב, הדירקטורים נתקעים שנים, והביצועים הפיננסיים יורדים - טוב שיש מי שינער את החברה"

השתלטות עוינת / אילוסטרציה: Shutterstock
השתלטות עוינת / אילוסטרציה: Shutterstock

כאשר פרופ' יוסי שפיגל, מרצה בפקולטה לניהול באוניברסיטת ת"א ונשיא האגודה הישראלית לכלכלה, התבקש להתראיין לכתבה בנושא השתלטויות עוינות, הוא התפלא במקצת. מבחינתו שיא התופעה, כפי שבא לידי ביטוי גם בספרות המחקרית, היה בשנות ה-80-90 של המאה הקודמת. היום, לדבריו, היא פחות נפוצה.

עם זאת, התופעה חזרה לאחרונה לכותרות, בשל הירידות החדות במניות הטכנולוגיה.

המסלולים שהניבו תשואות חריגות בפנסיה ובהשתלמות | ניתוח
טבע מציגה: יותר ממיליארד שקל בעשור לבכירים | בדיקת גלובס
האם דווקא עכשיו זה הזמן להשקיע בבורסה בתל אביב? | בדיקת גלובס

ניסיון להשתלטות עוינת הוא מקרה שבו חברה מסוימת מנסה לרכוש חברה אחרת, ולנוכח התנגדותו של דירקטוריון הנרכשת היא פונה ישירות לבעלי המניות. מקרה כזה מתפתח לאחרונה בין שתי חברות ישראליות הפועלות בתחום הדפסות התלת-ממד ונסחרות בוול סטריט: ננו דיימנשן, שביקשה לרכוש את סטרטסיס. לאחר שנדחתה על ידי הנהלתה שלוש פעמים, הודיעה ננו שתפנה ישירות לבעלי המניות של סטרטסיס.

"לדעתי, מקרים כאלה מקבלים הרבה יותר כותרות מכפי שהם באמת נפוצים במציאות", אומר שפיגל. "מדברים על מקרים כאלה הרבה מכיוון שזה מסעיר את הדמיון - יש בזה יצרים, מלחמה.

"השתלטות עוינת היא רק במובן שמי שמנהל את העסק מתנגד לה", הוא מדגיש. "הסירוב של הנהלה למכור יכול לנבוע מכך שהיא מאמינה שלרוכש אין כוונות טובות - אולי בכוונתו 'לבזוז' את הקופה או לקחת את החברה למקומות שונים - או שהם יודעים שיחליפו אותם, וכמובן אף אחד לא אוהב את זה. אם ההנהלה אינה מוצלחת, מבחינת בעלי המניות זה אפילו מהלך ידידותי".

המניה עולה כשהשוק שומע על השתלטות

אם כך, מי מרוויח ומי מפסיד מניסיונות של השתלטות עוינת? ד"ר מרים שוורץ זיו, מרצה בכירה למימון בביה"ס למנהל עסקים באוניברסיטה העברית, אומרת שמחקרים מצביעים על כך שכשהשוק לומד שישנו ניסיון להשתלטות עוינת על חברה מסוימת, מחיר המניה שלה עולה - ככל הנראה מתוך ציפייה שההשתלטות תשפר את מצבה.

אולם כשהחברה הנרכשת מנסה להילחם בניסיונות להשתלט עליה - לדוגמה על ידי אימוץ מנגנון "גלולת רעל" - מחיר המניה נפגע. אם מי שמוביל את ניסיון ההשתלטות לא מרים ידיים, וממשיך במאמציו, מחיר המניה של החברה שעליה מנסים להשתלט מתאושש.

לדברי שוורץ זיו, "התופעה של השתלטויות עוינות היא ב-DNA של שוק המניות האמריקאי, ופחות קיימת בישראל. יש דיון האם זה טוב או לא. אם נניח שיש חברה בעייתית, עם מנכ"ל לא טוב, דירקטורים שנתקעים שנים, ביצועים פיננסיים יורדים - אז טוב שיש מישהו שינער אותה".

בהקשר זה היא מציינת משקיעים אקטיביסטיים, תופעה מוכרת בארה"ב. הכוונה לרוב לקרנות השקעה שידועות ככאלה שרוכשות אחוז מסוים מהמניות, ומעלות דרישות כגון החלפת דירקטורים, מכירת חלק מהפעילות וכדומה, במטרה להציף ערך לבעלי המניות.

"בגדול, טוב שיש אקטיביסטים כאלה שמכניסים איזשהו איום לשוק. החברה יודעת שאם לא תתפקד טוב, יש עליה איום, וזה גורם לדירקטוריון להיות על קצות האצבעות ולתפקד בצורה אופטימלית", היא אומרת.

עם זאת היא מוסיפה, כי "לעיתים לא רחוקות נראה שאקטיביסטים, או חברות שמשתלטות על חברות אחרות, יכולים להביא ערך לחברה שעליה הם מנסים להשתלט, אך זה לא תמיד המצב. לעיתים הם מחפשים חברה במצוקה רגעית, כדי להשתלט עליה ולעשות רווחים משמעותיים בטווח הקצר".

שוורץ זיו מציינת כי כשנכנס אקטיביסט או כשיש ניסיון השתלטות, החדשנות בחברה גדלה (כפי שנמדדת במספר הפטנטים החדשים), אך זה לא מתרחש כשההשקעה היא בדרך עוינת: "גם אם ההגנות חזקות, והמשתלט לא מרים ידיים וממשיך לנסות - יש ירידה בחדשנות.

"הפרשנות שלי היא שכשמישהו מבחוץ כופה את עצמו על החברה, זה לא מקום שנעים לעבוד בו, התרבות הארגונית משתנה, ויש פחות מוטיבציה - ייתכן שהאנשים היצירתיים עוזבים, ואיתם הידע שלהם. לכפייה הזאת יש מחיר".

"לפעמים גלולת רעל היא חלק מהמו"מ"

מכל מקום, לפחות בהתחלה, בעלי המניות נהנים מהצפת ערך בעת ניסיון השתלטות. "כשאת בעלת מניות בחברה, הדבר הטוב ביותר שיכול לקרות לך הוא תחרות מי יהיה הבעלים שלה", אומר שפיגל. "כל אחד מנסה לשכנע כדי לקבל את תמיכתך, ואחת הדרכים לשכנע היא פשוט לקנות ממך את המניות. נוצר עניין מאוד גדול וזה חדשות מצוינות לבעלי המניות".

מה קורה אם החברה מאמצת מנגנון גלולת רעל, או הגנות אחרות מפני השתלטות?
שפיגל: "לפעמים גלולת הרעל משמשת דווקא כחלק מהמו"מ: הנהלת החברה אומרת לקונה 'שמע, אנחנו נורא מעוניינים, אבל אסור לנו למכור', וזה מכריח את הקונה לשלם יותר.

"הדיפה מוחלטת של ההצעות במקרה זה פירושה שהחברה לא על המדף, ואם מישהו רוצה לרכוש הוא חייב במקרה זה לקבל אישור של ההנהלה. אם בעלי המניות סומכים עליה ב-100%, בסדר, אבל אני תמיד מציע להיות ספקניים".

לדבריו, ישנו טרייד-אוף: אם אי אפשר להשתלט על החברה, מנהלים לא ישרים יכולים למשל לבזוז את הקופה ואין מה לעשות נגדם. מצד שני, אם קל להשתלט, הרוכש לא חייב לשלם הרבה.

"נניח שחברה שווה 100 מיליון, ויש מישהו שרוצה להשתלט עליה ויכול לשפר את שווייה ל-200 מיליון. אם קל להשתלט, הוא ישלם 100 או קצת יותר, ויצליח. אם קשה להשתלט, הוא ייאלץ לשלם קרוב ל-200 (הוא בטח לא ישלם יותר). לכן עלייה בקושי להשתלט מקטינה את הסיכוי שזה יקרה, אבל מגדילה את התשלום אם זה קורה".

ייתכן כאמור שחלק מהניסיון להימנע מהשתלטות נובע מרצון ההנהלה והדירקטורים לשמר את תפקידם ומעמדם. בהקשר זה מציינת שוורץ זיו, כי "עולה השאלה מהם המוטיבים האמיתיים. רק כשישבתי בעצמי בדירקטוריונים של חברות בתהליך הפרטה (מטעם רשות החברות הממשלתיות, ש'ח'ו'), ראיתי שככל שהתהליך התקדם, המנכ"ל והדירקטורים הבינו שהם יאבדו את עבודתם, וניסו לעכב אותו, פתאום הקצב התחיל לרדת".

עד כמה תהליך של השתלטות עוינת לוקח משאבים ניהוליים ומסיט את תשומת הלב מהניהול היומיומי, גם בצד המשתלט וגם בצד שעליו מנסים להשתלט?
שוורץ זיו: "למשתלט זה הרבה פעמים הביזנס שלו (קרנות אקטיביסטיות) כך שיש לו המערך שלו. במקרה שמדובר בחברה שמנסה להשתלט, אני מניחה שמבחינתם זה צורך המון משאבים, והם לומדים תוך כדי תנועה.

"לגבי החברה שעליה מנסים להשתלט, אין ספק שזה בעדיפות הראשונה שלהם. מבחינת המנכ"ל והדירקטוריון זה האיום הכי גדול, הם לא ירצו לאבד שליטה, ומבחינתם השתלטות זה כתם למוניטין". היא מסכימה שלפעמים הסיפור הופך לאמונציונלי והמאבק אינו רק עסקי.

הכישלון של טבע ברכישת מיילן

השנה שעברה החזירה לחיי המשקיעים מונח שנשכח כמעט בתקופת העליות בשווקים: גלולת רעל - תוכנית שבמסגרתה החברה מקצה לבעלי מניות הקיימים זכות לרכוש מניות נוספות, בהנחה מאוד משמעותית, בהשוואה למחיר השוק שאותו רואה משתלט מבחוץ. הפעלת גלולת הרעל מגדילה את כמות המניות, כך שלמשתלט מבחוץ יהיה קשה יותר ויקר יותר להשתלט.

הירידות החדות בשוויין של חברות טכנולוגיה הובילו למקרים שבהם גורמים מסוימים (חברות, קרנות השקעה) ראו לנגד עיניהם אפשרות להשתלטות בדרך עוינת על אותן חברות, במחיר נמוך בהרבה ממה שהיו משלמים לו היו עושים זאת בתקופת הגאות בשווקים.

כך, אימצה אשתקד הרשת החברתית טוויטר גלולת רעל בניסיון להדוף ניסיון השתלטות מצד המיליארדר אילון מאסק (שבסופו של דבר הצליח להשלים את ההשתלטות). להבדיל, עשו זאת גם שתי חברות טכנולוגיה מישראל - חברת הדפסות התלת-ממד סטרטסיס (לאחר שהמתחרה ננו דיימנשן הביעה עניין בהשתלטות על החברה) וחברת פתרונות הווידיאו קלטורה, שהמתחרה שלה פנופטו האמריקאית ביקשה להשתלט עליה.

שפיגל חוזר למקרה מהעבר הלא רחוק: 2015, חברת התרופות טבע, אז בראשות ארז ויגודמן, מנסה להשתלט השתלטות עוינת על המתחרה מיילן. לאחר כמה חודשי מאבק מר, שכלל הפעלת גלולת רעל של מיילן, טבע ויתרה והודיעה על רכישת אקטביס בכ-40 מיליארד דולר - עסקה שהובילה למשבר חסר תקדים בחברה הישראלית.

"טבע רצתה לרכוש את מיילן, היה שם מאבק גדול ובסוף טבע לא הצליחה. ויגודמן אמר אחר כך שהם התכוונו מהתחלה לרכוש את אקטביס. בסוף, הרכישה הזאת הפילה את טבע", אומר שפיגל. "יש לי חשד גדול שרכישת אקטביס הייתה המחיר שטבע שילמה על הכישלון להשתלט על מיילן למרות כל ההשקעה במרדף אחריה", הוא אומר.

עוד כתבות

נשיא טורקיה, רג'פ טאייפ ארדואן / צילום: ap, Achmad Ibrahim

גם עצירת המלחמה לא בולמת את שנאתו של ארדואן כלפי ישראל. זו הסנקציה החדשה

אחרי המסלול העוקף דרך הרשות הפלסטינית והפריקה והטעינה מחדש בנמלים זרים, אנקרה מהדקת את החנק הכלכלי: הופסקה הנפקת "תעודות העדפה" (יורומד), המאפשרות פטור ממכס לסחורות טורקיות המגיעות לישראל דרך צד שלישי ● הנפגע הצפוי העיקרי: ענף הרכב

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: דני שם-טוב, דוברות הכנסת

ניר ברקת יצא נגד הבורסה, והתנצל: "הוכיחה את עוצמתה"

שר הכלכלה טען כי "רק חברות נכות מנפיקות בישראל", וכי "חברות ההייטק המצליחות הולכות ישר לאמריקאים" ● בנוסף הוא קרא להנפיק את רפאל ואת התעשייה האווירית בארה"ב ולא בבורסה המקומית ● בהמשך ברקת פרסם הבהרה: "הבורסה הישראלית הוכיחה את עוצמתה ואת חסינותה; אני מצר על הניסוח הלא מוצלח"

אילן רביב, מנכ''ל מיטב / צילום: רמי זרנגר

לאחר שזינקה 1,200% בשלוש שנים: ההמלצה שנותנת רוח גבית לבית ההשקעות הגדול בישראל

בג'פריס צופים שבית ההשקעות הגדול בישראל ימשיך ליהנות מהרוח הגבית שמספק לו שוק החיסכון הארוך וקצר הטווח ● שווי המניות של משפחות סטפק וברקת - כמעט 6 מיליארד שקל

משרדי פאלו אלטו / צילום: Shutterstock

כפי שנחשף בגלובס: פאלו אלטו רוכשת את KOI הישראלית בכ-400 מיליון דולר

פאלו אלטו הודיעה על כוונתה לרכוש את חברת הסייבר הישראלית קוי (Koi), שגייסה קרוב ל-50 מיליון דולר בלבד מאז הקמתה ● סכום העסקה לא נמסר, אך הוא מוערך בכ-400 מיליון דולר

אילוסטרציה: Shutterstock

המרוויחים של ולנטיינ'ס דיי: ענפי התכשיטים, הקוסמטיקה והפרחים

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי ● מנתוני הפניקס גמא עולה כי רוב התכשיטים נרכשו בשבוע החולף בחנויות, בעוד קוסמטיקה נרכשה בעיקר באונליין

פולימרקט על הכוונת של רשות המסים

עד 50% מהרווחים: רשות המסים בדרך למסות את המהמרים בפולימרקט

הרשות נערכת לגבות מס על רווחי פלטפורמת החיזוי, שעלתה לכותרות בפרשת הדלפת מידע צבאי ● על הפרק: מיסוי של 35% על הזכייה, ובנוסף מס רווחי הון על עליית ערך הקריפטו ● המומחים מזהירים: "המהמרים עלולים לשלם מס על עליית ערך המטבע גם אם הפסידו את כספם בהימור"

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות קלות; נמשכו הירידות במניות התוכנה

נאסד"ק עלה ב-0.1% ● צים זינקה לאחר שנחתמה באופן רשמי עסקת הרכישה מול ענקית הספנות הפג לויד ● איטורו זינקה בעקבות הדוחות הכספיים ● פאלו אלטו הודיעה על כוונתה לרכוש את חברת הסייבר הישראלית קוי (Koi) ● וורנר ברדרס מחדשת את המו"מ עם פרמאונט ●  אורמת חתמה על הסכם רכישת חשמל עם NV Energy, שיתמוך בפעילות של אלאפבית ● פאלו אלטו תדווח אחרי הנעילה

משאבות נפט באזור קלגרי, אלברטה / צילום: Reuters, Todd Korol

בעידוד הבית הלבן: המחוז הקנדי העשיר שדורש להתנתק מהמדינה ולקבל עצמאות

אלברטה, "טקסס של קנדה", מאסה בשלטון הליברלי באוטווה ובמיסוי הכבד, והיא דוהרת למשאל עם על היפרדות ● בעוד שהרוב הקנדי מזועזע מהרעיון להפוך ל"מדינה ה-51 של ארה"ב", הבדלנים במחוז עשיר הנפט רואים בדונלד טראמפ ובמקורביו בני ברית אסטרטגיים

בית הדין הרבני / צילום: Shutterstock

אושר לקריאות שנייה ושלישית: בתי דין רבניים יוסמכו להיות בוררים בעניינים אזרחיים ללא אישור בית משפט

על פי ההצעה שהוגשה על ידי חברי כנסת מיהדות התורה, בתי דין דתיים יהיו בעלי סמכות לדון כבוררים לפני דין תורה בעניינים אזרחיים, אם הצדדים הסכימו לכך ● סמוטריץ': "קורא לדיינים: כנסת ישראל נותנת לכם הזדמנות להראות לעם ישראל דין תורה וצדק"

חוות שרתים / אילוסטרציה: Shutterstock

שתי החברות שיקימו במשותף חוות שרתים בישראל בשל מהפכת ה-AI

במסגרת ההסכם בין חברת דוראל לאמפא, יקבלו דוראל זכות הצעה ראשונה להפוך לספק החשמל של כל חוות שרתים שהתאגיד המשותף יקים ● מבחינת שתי החברות מדובר ביוזמה מסוג חדש ביחס לפעילות הקיימת שלהן, והיעד הוא חוות שרתים פעילות עד סוף העשור הנוכחי

להבות עולות מבניין שנפגע בתקיפה אווירית ישראלית בדרום לבנון בתחילת החודש / צילום: ap, Mohammad Zaatari

הסיבה להתגברות התקיפות בלבנון - היערכות למלחמה עם איראן

צה"ל מגביר את הקצב ומתמקד במשגרים ומחסני אמל"ח למקרה שחיזבאללה יצטרף לאיראן ● בעקבות התקיפות צה"ל שנמשכות, גורמים בלבנון מנהלים מגעים אינטנסיביים עם ארה"ב ודורשים "לרסן את ישראל" ● משמרות המהפכה באיראן פתחו בתרגיל נרחב במצר הורמוז ● עדכונים שוטפים

היקף העסקאות בירידה, אבל מחירי הדיור עולים / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

דירה ממוצעת נמכרת כבר ב־2.3 מיליון שקל, ומשכנתאות היוקרה מטפסות

היקף העסקאות שבוצעו בשנה שעברה עמד על 80% לעומת שנה ממוצעת, אבל המחיר הממוצע של דירה ברבעון הרביעי של 2025 היה הגבוה ביותר אי־פעם ● 40% מהמשכנתאות נלקחו על דירות של 3 מיליון שקל ומעלה, וחלק ניכר מהעסקאות מתרכזות בתל אביב והמרכז

כוחות איטלקיים לצד סירת מהגרים, בסמוך לאי למפדוזה / צילום: Reuters, Juan Medina

"מצור" בים התיכון: איטליה משנה את כללי המשחק נגד ההגירה הלא־חוקית

במסגרת רפורמה דרמטית, איטליה תאפשר לחיל הים למנוע כניסת סירות מהגרים למים הטריטוריאליים ולגרשם למדינות שלישיות שהוגדרו "בטוחות" ● החוק החדש גם מטיל קנסות כבדים על ארגוני הסיוע למבקשי המקלט, ומהווה חלק מהחרפת המאבק האירופי בהגירה הלא־חוקית

נתוני הלמ''ס / צילום: Shutterstock

בשוק וברשות ני"ע לא מאמינים יותר לנתוני הדיור של הלמ"ס

ברשות ני"ע מחמירים את חובות הדיווח של יזמיות המגורים הציבוריות, מחשש שהמחירים בפועל נמוכים יותר בשל המבצעים ● זאת, בעוד שהשבוע דיווחה הלמ"ס על חודש שני ברציפות של עליות במחירי הדירות ● רשות ני"ע: "צריך להבין שכל מבצעי הקבלן מגלמים ירידה במחיר האפקטיבי"

מוחמד בן סלמאן, יורש העצר הסעודי, עם נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Handout

8.8 טריליון דולר בסכנה? פרויקט הדגל של מוחמד בן סלמאן נקלע לקשיי מימון

"חזון 2030", הפרויקט הענק שנועד להציב את ערב הסעודית כמעצמה בינלאומית, מתמודד עם אתגרים כלכליים ● על הפרק: ירידה במחיר הנפט ועיכוב במיזמים קריטיים ● התוצאה: יורש העצר מחפש הון בטורקיה ובסוריה. איך יושפעו תהליכי הנורמליזציה עם ישראל?

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל הפג-לויד / צילום: Reuters, Ulrich Perrey

מנכ"ל ענקית הספנות שרוכשת את צים: "נשמור על נוכחות משמעותית בישראל"

רולף האבן יאנסן, מנכ"ל הפג-לויד, התייחס במסיבת עיתונאים לעסקת הרכישה שנחתמה מול צים ● האבן יאנסן העריך כי לא צפוי שינוי במצבת העובדים בטווח הקרוב, אך במבט קדימה, סביר שמספר המועסקים בשתי החברות יחד יהיה נמוך מהיום ● לדבריו, מחיר העסקה "בהחלט לא נמוך, אך אנו מעריכים שזה נכס מצוין, ושהפרמיה מוצדקת"

עידן עופר / צילום: סיון פרג'

בדקנו: האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

בעלי חברת הספנות לשעבר החל לממש את החזקותיו במחירי השיא של 2022 ונהנה מתמורה כוללת של מעל 2 מיליארד דולר, בעיקר מדיבידנדים ● עופר יכול היה להרוויח יותר על יתרת המניות שמימש, אך גם כך הערך המצטבר שלו בצים גבוה מהמחיר בעסקה למכירתה

אוניית משא של צים / צילום: ליאור פטל עבור צים

"עסקה רגישה, שיש לה שיקולים פוליטיים": מניית הפג־לויד צנחה בעקבות רכישת צים

התגובה המיידית בשווקים להכרזה כי החברה תרכוש את צים הייתה שלילית ● אנליסטים מיהרו להסביר בתקשורת הגרמנית כי ישנה מגמת קונסולידציה כעת בשוק התובלה הימית, וכי רכישות ומיזוגים הם רוח התקופה

הרצל חבס / צילום: רוני שיצר

כעשור לאחר מכירת קרקע ברעננה: משפחת חבס חויבה במע"מ בהיקף מיליוני שקלים

ביהמ"ש המחוזי דחה את ערעורה של חברת נוף נאה שבבעלות משפחת חבס וקבע כי מכירת קרקע חקלאית ברעננה ל-80 רוכשים שונים ב-15 עסקאות היא פעילות עסקית החייבת במע"מ - זאת למרות שהחברה החזיקה בקרקע במשך 60 שנה מבלי לעשות בה כל שימוש

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

חשד למידע פנים במניה הלוהטת של ת״א: פשיטה על משרדי ארית

החוקרים הגיעו למשרדי החברה באור יהודה וחקרו מספר נושאי משרה ●  ארית דיווחה לבורסה כי בשלב זה אין חשדות נגד החברה עצמה ואין השפעה על הפעילות השוטפת של החברה או של חברת הבת רשף