דרור בין, מנכ''ל רשות החדשנות / צילום: איל יצהר
רשות החדשנות, רשות סטטוטורית ועצמאית המסונפת למשרד הכלכלה, פרסמה הבוקר (ב') נייר עמדה חריג, בו היא מונה את ההשלכות של יוזמת החקיקה המשפטית של הממשלה על ענף ההייטק הישראלי.
כמה מנבואות הזעם שהושמעו עם תחילת בחקיקה המשפטית, התגשמו: על-פי הערכת רשות החדשנות, בין 50% ל-80% מחברות הסטארט-אפ של יזמים ישראלים התאגדו בחו"ל. גם אם לחברות אלה יש סניפים בישראל, הרי שהם משמשים כמרכזי פיתוח, ותרומתם לכלכלה הישראלית נמוכה יותר.
● בכירי ההייטק קיבלו עשרות מיליוני דולר כשכר, אצל חלקם הכסף יישאר על הנייר | בדיקת גלובס
● הקפיטליזם של מפא"י והתעשייה הצבאית: כך הוקמה אומת הסטארט-אפ
● סטארט-אפ ראשון הגיע לחדלות פירעון: המשקיע נסוג בשל החשש לבצע השקעה בישראל
"עד לחודש ינואר, כ-80% מחברות ההזנק שנפתחו בישראל היו במבנה התאגדות של חברה ישראלית, הן בשל שיקולי מס והן בשל הסביבה היזמית-עסקית הישראלית שהיוו גורם מרכזי לקבלת ההחלטה", נכתב בנייר העמדה. "בשל אי-הוודאות והסיכונים המגולמים בה לסביבה העסקית בישראל, החלה מגמה של פתיחת חברות הזנק באמצעות התאגדות לחברה זרה, מגמה שהתעצמה בחודש מרץ. ההערכה היא כי בתוך זמן קצר מאוד אנו עלולים להגיע למצב בו יהיה רוב מוחלט לפתיחה של חברות באמצעות התאגדות בחו"ל, בהיקפים של מעל ל-80%".
השפעה מרחיקת לכת על הכלכלה הישראלית
לפי רשות החדשנות, למקום בו בוחרות החברות להקים את המטה שלהן יש השפעה מרחיקת לכת על המשך הצמיחה של ההייטק הישראלי ועל הכלכלה הישראלית, באמצעות פגיעה בבסיס המס הממשלתי, שהענף הוא תורם מרכזי לו.
ברשות חוששים כי זו עשויה להיות תחילתו של תהליך בו סדרת החלטות של יזמים, משקיעים וחברות יהפכו למגמה שבסופה יירשם רוב הקניין הרוחני ובסיס תשלומי מס החברות מחוץ לישראל, כמו גם המקום ממנו מנוהלת החברה, כספיה, ובהמשך המקום בו מנוהלות יחידות הפיתוח העסקי, השיווק והמכירות, התפעול ומערכי הייצור.
לדברי הרשות, "הימשכות אי-הוודאות תביא לכך שהחלטות רבות אשר התעכבו בציפייה להתבהרות אי-הוודאות והבנת התרחישים, יגיעו לנקודה בה חייבים להכריע לגביהן; או-אז אנו צפויים לראות התנהגות לא-לינארית - כלומר השינויים באופי פעילות חברות ההייטק יהיו מהירים ויקיפו את רובן של החברות בתחום".
אגף התקציבים במשרד האוצר פרסם כבר בחודש מרץ נייר עמדה, בו הציג סימולציה שערך בסיוע רשות החדשנות למדידת העלייה בסיכון המיוחס להשקעות בישראל כתוצאה מיוזמת החקיקה המשפטית. לפי הסימולציה, זו תוביל לאובדן תוצר בשיעור שנע בין 1.6% ל- 4.6% מתוך צמיחה של 8.2% ב-2021, וכן לירידה שבין 8% ל-25% בשיעור המועסקים בהייטק. על-פי רשות החדשנות, הפגיעה האמורה מייצגת ירידה של עד 30% בפעילות הכלכלית בענף.
במקרה שהערכות אלה יתממשו, ברשות החדשנות מכנים אותן קטסטרופליות. "מדובר במחיקה מוחלטת של הישגי המדינה בבנייתה וצמיחתה של תעשיית הייטק ענפה, הכוללת חברות צמיחה ישראליות רב-לאומיות המספקות תעסוקה בפריון גבוה למגוון רחב של עובדים, ובחזרה למעשה של שנים לאחור מבחינת מצבה של התעשייה".
חשש מהותי כי ישראל תתנתק ממגמות תנועות ההון העולמיות
ברשות החדשנות מזהים מספר אנומליות נוספות שמעידות, ככל הנראה, על המשבר בו שרוי ענף ההייטק בישראל בשל אי-הוודאות הפוליטית והכלכלית סביב מאמצי החקיקה המשפטית. בראש ובראשונה נתוני התעסוקה בהייטק: ברשות מזהים התחלה של חריגה מהדפוס הרגיל וסטייה במספר המשרות הפנויות בהייטק מהדפוס השגרתי שלו - פיגור של רבעון לאחר ביצועי מדד הנאסד"ק והיקף השקעות ההון סיכון בסטארט-אפים. "במצב עסקים רגיל היינו מצפים לראות חזרה למתווה של צמיחה ועליה במשרות", נכתב בנייר העמדה.
אנומליה נוספת נמצאת במתאם שבין מדד הנאסד"ק למדדי ת"א טכנולוגיה: רמת המתאם ביניהם ירדה מ- 0.93 בשנת 2022, למתאם שלילי של 0.24 מתחילת השנה. בפועל, מתחילת 2023 מדד ת"א טכנולוגיה הציג תשואה אפסית, ואילו מדד נאסד"ק 100 עלה ב-20%.
לפי הרשות, "חוסר היציבות מייצר תפיסת אי-ודאות המקטינות את כדאיות ההשקעה בישראל בעת הזו. לאור מצב עניינים זה, קיים חשש מהותי כי ישראל תתנתק בתקופה הקרובה ממגמות תנועות ההון העולמיות, וכי חלק בעוגת השקעות ההון הסיכון העולמיות יקטן".
לטענת הרשות, המשך אי-הוודאות צפוי להוביל לירידה בגיוסי עובדים בשכר גבוה, ובשל כך לירידה נוספת בגביית מס הכנסה ולהקטנת הרווחים בישראל מאקזיטים עתידיים - מה ששוב יקטין בתורו את ההכנסות ממסים הנגבים מהחברות, המשקיעים והעובדים.
שר המדע אופיר אקוניס הוסיף ואמר: "ממצאי המחקר של רשות החדשנות מחייבים את הממשלה לפעולה מהירה כדי לשנות את המגמה המדאיגה שעולה ממנו. העובדה לפיה ההאטה בהשקעות ההון בתעשיית הייטק היא בינלאומית ונמשכת כשנה, אינה מונעת ממשרדי האוצר, החדשנות והכלכלה לפעול בשורה של פעולות שישמרו ויחזקו את ההייטק כקטר של הכלכלה הישראלית".
שרת החדשנות לשעבר, ח"כ אורית פרקש-הכהן מהמחנה הממלכתי, מסרה: "כשרת חדשנות קידמתי והעברתי בקריאה ראשונה את חוק המו"פ, שנועד להסיר חסמי מס לחברות הייטק בישראל ונועד לעודד חברות להמשיך ולהתבסס בישראל. אם בתקופתי היה חשוב שהחוק יושלם - קל וחומר בימים אלה. כחברת ועדת כספים שוחחתי עם יו"ר הועדה (ח"כ משה גפני - א"ג) כדי להשלים את החקיקה הזו. ההתמהמהות בהעברתה מצד הקואליציה פוגעת בתעשיה אסטרטגית למדינה, שגם כך עוברת פגיעה קשה לפי נתוני הרבעון הראשון בשנת 2023. מה שההייטק צריך זה ודאות עסקית ושקט מהטירוף שהחקיקה המשפטית יצרה מול משקיעים. על הממשלה להתעשת ולייצר את הוודאות הזו בדחיפות ולומר בקול ברור שלא תהיה שום חקיקה משפטית אלא בהסכמה רחבה".