הממשלה שמה את ההייטק בתחתית סדר העדיפויות / צילום: שאטרסטוק. עיבוד: טלי בוגדנובסקי
לפני שבועיים, בחסות ערפל החגים והמועדים, התראיין ראש הממשלה בנימין נתניהו לרשת CNBC, שם ניסה להפחית בחשיבותו של מה שכבר דובר עליו בחודשים האחרונים: המשקיעים הזרים נוהרים אל מחוץ לישראל בצל המשבר סביב החקיקה המשפטית. נתניהו טען שאמון המשקיעים הוא "בעיה חולפת", אמר כי צמצום השקעות בהייטק קיים גם במדינות אחרות והבטיח שאם רק נחכה ש"האבק ישקע", נראה עד כמה יסודות הכלכלה הישראלית איתנים. "קחו את האבק הרגעי שמרחף באוויר - זה כל מה שהוא. אבק", הפטיר.
● הלקוחות נוטשים ועסקת טאואר תקועה: 3 הערות על ההפסד הגדול בתולדות אינטל
● בכירי ההייטק קיבלו עשרות מיליוני דולר כשכר, אצל חלקם הכסף יישאר על הנייר | בדיקת גלובס
נייר העמדה שהניחה הבוקר (ב') רשות החדשנות, בחסותו ובידיעתו המלאה של שר המדע והחדשנות אופיר אקוניס, היא התשובה לנאום ה"אבק הרגעי" של נתניהו. לא אבק, ובטוח שגם לא רגעי. על פי הרשות, מאז הצגת המהפכה המשפטית בידי השר לוין בתחילת חודש ינואר, גדל בהדרגה מספר החברות הישראליות שקמות בחו"ל עד להיקף של 80% מכלל החברות בחודש מרץ.
לטענה של נתניהו כאילו ישראל נפגעת ככל הכלכלות ממשבר ההשקעות העולמי בהייטק, הציבה רשות החדשנות גרף ברור שבו את הסטייה ההיסטורית של מדד ת"א 35 מהדפוס שמגלה מדד הנאסד"ק, או את הגרף שמוכיח כיצד נתוני ההעסקה בהייטק מתחילים לסטות מהדפוס הרגיל שלהן - פיגור של רבעון אחרי נתוני ההשקעות.
כשראש הממשלה מפחית בחומרתה של הבעיה שהתגוללה לפתחם של יזמי ומשקיעי ההייטק בישראל, אין פלא שמאז הקמתה של הממשלה בסוף השנה שעברה לא התקיימו מהלכים אמיתיים לקידומה. אחרי מאה ימים ראשונים, בממשלה הקודמת כבר קידמו תכניות כגון תוכנית הבינה המלאכותית הממשלתית, הקלות להעסקת עובדים זרים בהייטק, ותכנית להבאת עולים חדשים לענף. נכון, רבות מהתוכניות לא יצאו לפועל - או שהן הושקו באופן חלקי, אבל רצון טוב לא היה חסר.
רשות החדשנות מתחננת לתשומת לב להייטק
בנייר העמדה שהגישה רשות החדשנות הבוקר, שאגב הופק מתוקף החוק המגדיר אותה כיועצת החדשנות של הממשלה, היא כמעט מתחננת לתשומת לב. לא כלפי עצמה, אלא כלפי התעשייה. במקום לעסוק בחקיקה המפלגת, נכתב בין השורות, תנו את הרושם המינימלי שאתם דואגים למגזר הצומח במונחי פריון למשק.
אחת ההצעות שהועלו בנייר עסק בהעברת חוק העידוד לתעשיות עתירות ידע - חוק שהועבר בכנסת הקודמת בקריאה ראשונה בהובלת שרת החדשנות הקודמת אורית פרקש-הכהן ושזכה בכנסת הנוכחית להחלת רציפות על ידי שר האוצר סמוטריץ'.
החוק נועד לספק הטבות מס למשקיעים פרטיים, לעודד מיזוגים ורכישות בקרב חברות המנוהלות מישראל, ולהקל על נטילת הלוואות מבנקים זרים. זהו חוק כמעט סמלי בעיקרו, מפני הוא כמעט איננו דורש הקצאת תקציבים. אבל העברתו יכולה להקרין כלפי חוץ בעיקר שלממשלה אכפת מהתעשייה. עד כה הוא טרם עלה לדיון בועדת הכספים בניצוחו של ח"כ משה גפני.
תוכניות חדשות להתמודדות עם המשבר בהייטק תקועות
ברשות החדשנות מבקשים גם להפשיר את הקיפאון במינוי נציגי ציבור למועצת הרשות - מהלך שמתעכב עוד מימי הממשלה הקודמת. כל זמן שהמועצה לא מתכנסת, לא ניתן להוציא לפועל תוכניות חדשות על מנת להתמודד עם המשבר בהייטק - או לתקן תוכניות קיימות. בקדנציה הקודמת, מינתה פרקש-הכהן ועדת איתור שכללה את יו"ר הרשות עמי אפלבאום, נשיא התאחדות התעשיינים רון תומר, מנכ"ל אורקם אלעד צרפתי ופרופ' שי הראל מאוניברסיטת תל אביב, בתום תהליך ממושך, יש שיגידו ממושך מדי.
הוועדה הגישה את המלצותיה על שמונה שמות אך השרים סמוטריץ' ואקוניס שאחראים על המינוי טרם התכנסו לדון בנושא ולבחור מתוכם שלושה נציגים כראות עיניהם. התהליך שיסתיים עוד חודש ככל הנראה מעכב בינתיים את המענה שיכולה לספק הרשות למשבר: עד שאין מועצת מנהלים, לא ניתן לערוך רפורמות ברשות החדשנות ולהתאימה למשבר. יש לציין כי בניגוד למשרדי ממשלה אחרים במשרד המדע לא בחרו לבטל את החלטות הממשלה הקודמת. למשל, השר אקוניס ניהל מספר מפגשים עם דדי פרלמוטר, מי שמונה על ידי הממשלה הקודמת במטרה לגבש תכנית ממשלתית לסיוע לענף. כעת ממתינים במשרד להמלצותיו הסופיות.
בהייטק לא דורשים תקציבי ענק ולא יחס מיוחד. ברשות החדשנות, למשל, לא סבורים שיש כעת להעלות את תקציב התמיכה בחברות. גם תכנית התמיכה הממשלתית בגופים מוסדיים, שמשפה אותם על הפסדי ההשקעות בסטארט-אפים ושהושקה בימי הקורונה לא תוארך באופן סופי. ברשות החדשנות סבורים שהיא עשתה את שלה, ודווקא היעלמות המשקיעים הזרים מסייעת למוסדיים הישראלים להיכנס לוואקום שנוצר - בשווי נח.
יחד עם זאת, לגלובס נודע כי כמו המשקיעים הזרים - גם המשקיעים המוסדיים הסיטו את השקעותיהם לחברות בחו"ל. ועדיין, ככל שאי הוודאות סביב החקיקה המשפטית תימשך - גם מאמצים קטנים אלה, אפילו שיישדרו אכפתיות או דאגה חלקית מצד הממשלה כלפי התעשייה, לא יסייעו לה סיוע של ממש וספק אם יחזירו לכאן את המשקיעים שאבדו.