אילוסטרציה: shutterstock
ביצועי החסר של הבורסה המקומית למול הבורסות בחו"ל, בעיקר בארה"ב, התאזנו במקצת בחודש אפריל, ונראה כי השינוי הזה יתבטא בזמן הקרוב בתעשיית קרנות הנאמנות. הוא צפוי להיות מורגש בפרט בקרנות הסל, שם הגופים המוסדיים הם המשקיעים העיקריים, ולפי הערכות בשוק אלו החלו להסיט כספים חזרה לישראל.
● קנאביס אאוט, נדל"ן אין: גל חברות חדש בדרך לבורסה בתל אביב
● הטלטלה בשווקים מאיימת על בנק נוסף שחביב על ההייטקיסטים
● מגמה חיובית מתחילת השנה: מה עשו קופות הגמל וקרנות הפנסיה באפריל?
זאת לנוכח העובדה ששוק המניות הישראלי סיכם חודש מתון וטוב יותר מהחודשים הקודמים שבהם הציג כאמור ביצועי חסר משמעותיים לעומת וול סטריט. מדדי ת"א 35 ות"א 125 עלו באפריל ב־1.6% ומדד ת"א 90 עלה בכ־1.7%. זאת בעוד שהנאסד"ק נותר ללא שינוי בסיכום החודש החולף, ומדד S&P 500 עלה בשיעור של 1.5%. הפער המסוים לטובת הבורסה המקומית נמשך גם בתחילת חודש מאי, כשהיא מסכמת 7 ימים רצופים של עליות שערים.
על פניו השינוי הזה היה אמור לבוא לידי ביטוי בתעשיית קרנות הנאמנות, המשקפת את המתרחש בשווקים, בעיקר בשל הנזילות הגבוהה בהם. אולם הסנטימנט השלילי כלפי הבורסה המקומית, לצד המשך חוסר הוודאות סביב הרפורמה במערכת המשפט בישראל, עיכבו את האפקט החיובי, ובאפריל המשיך הציבור להסיט כספים לקרנות המשקיעות בחו"ל ולמוצרים העוקבים אחר מדדים בחו"ל (הן במניות והן באג"ח).
עם זאת ניכרים פערים בין הקרנות האקטיביות, שבהן עיקר המשקיעים הם פרטיים, לבין קרנות הסל, שם המשקיעים הם בעיקר הגופים המוסדיים כאמור. את הפערים המשמעותיים ביותר אפשר לראות בתחום המניות. קטגוריית מניות בארץ בקרנות האקטיביות סיימה את החודש עם פדיונות של כ־400 מיליון שקל, שמהווים כ־2.8% מנכסיה, ואילו בקרנות הסל המנייתיות, המועדפות על המוסדיים, גויסו בחודש החולף 140 מיליון שקל. עדיין מדובר על מספרים הרחוקים מקרנות מניות חו"ל, שגייסו למעלה ממיליארד שקל, רובם המכריע מצד המוסדיים.
"היועצים נלחצים, המוסדיים קונים"
"אנו רואים התמתנות ביציאת הכספים מהקטגוריה של מניות בישראל לעומת החודשיים הקודמים", אומר גורם בתעשיית הקרנות. "זה נובע מקצת יותר אופטימיות, למרות שהאי ודאות עוד לא מאחורינו, לא רק בהקשר הרפורמה המשפטית - שהיה חשש כי תעבור בצורה חד צדדית - אלא גם בנושא הריבית והאינפלציה.
"בניגוד לחודשים קודמים ישנה אף חזרה מתונה למניות בישראל. אני מניח שחלק מהמוסדיים מעריכים שהפער הגדול שנפתח בין ביצועי השוק הישראלי למדדים דוגמת ה־S&P 500 והנאסד"ק, שהציגו תשואה עדיפה בהרבה מתחילת השנה, כבר גדול מספיק ומשקף תמחור חסר מסוים של ישראל, ולכן החליטו להגדיל חשיפה לבורסה המקומית. בעולם הריטייל, שמזוהה עם השקעה בקרנות המחקות והאקטיביות, רואים תהליך דומה אך מתון יותר, ולכן עדיין לא רואים בו תנועות גדולות".
לדברי גורם נוסף בשוק, בימים האחרונים יש תנועה חזרה לישראל, שאומנם לא ניכרת בגידול במחזורים, אך במשב של אופטימיות שמרים את המדדים המקומיים: "אנחנו לא רואים שינוי אצל המוסדיים והם לא מנצלים בינתיים את הירידות כדי לקנות סחורה", הוא אומר. "המצב דומה לתקופת הקורונה, אז המוסדיים לא קנו בירידות אלא רק אחרי שהתחילו העליות. בכל מקרה אפשר להגיד שהמגמה של הסטת כספים מישראל לחו"ל די הסתיימה. מי שרצה להסיט פוזיציות מישראל למדדי חו"ל כבר עשה זאת, ומי שרצה להישאר במדדים הישראליים כי לדעתו יש פה הרבה ערך בשל הירידות, נמצא בפוזיציה שהוא רוצה. לכן נדרש אירוע משמעותי כדי שמשקיעים ישנו שוב את הפוזיציה שלהם", להערכתו.
לטענת הגורם בשוק, השבוע הנוכחי הוא קריטי כדי לראות לאן השוק הולך. "הבנק המרכזי של ארה"ב, הפד, יפרסם השבוע את הריבית שם, ובהמשך יתפרסם דוח התעסוקה בארה"ב. זאת כשבשוק המקומי יחכו לראות מה מניבות השיחות על הרפורמה בבית הנשיא, וב־12 לחודש צפויה S&P לפרסם את דירוג האשראי שלה לישראל, ולא ברור עדיין אם תחליט להוריד אותו".
לעומתו, גורם אחר בשוק דווקא מזהה רכישות משמעותיות של המוסדיים בשוק הישראלי, בוודאי ביחס לחודשים קודמים. "למוסדיים נכנס כסף מדי חודש מתגמולי הפנסיה וההשתלמות של הציבור, כך שהם חייבים להגיע לשוק ולקנות, אך גם לא תראה אותם מוכרים בפניקה. יש הזדמנויות היום באג"ח ובשוק המניות והם מזהים זאת וקונים הלקוחות הפרטיים והיועצים מגיבים בפניקה, וחוזרים על הטעות שעשו בקורונה, כשיצאו אז בשיא הירידות וחזרו במאי־יוני במחירים יקרים יותר. המוסדיים עובדים הפוך ומנצלים את ההזדמנות כדי לקנות, כך שהיועצים מספקים להם את 'התחמושת'", לדבריו.
מאמינים באג"ח בחו"ל ולא בישראל
לפי בית ההשקעות מיטב הקטגוריה המגייסת המשמעותית היחידה בתעשייה האקטיבית המסורתית, גם באפריל, הייתה קטגוריית אג"ח בחו"ל, שגייסה כ־330 מיליון שקל. לעומת זאת, קטגוריית אג"ח כללי בישראל, הקטגוריה הגדולה ביותר בנכסיה בפער גדול משאר קטגוריות ההשקעה, רשמה באפריל את הפדיונות הגדולים ביותר - כ־1.4 מיליארד שקל, המהווים כ־1.8% מנכסיה. מגמת הפדיונות נמשכה גם בקטגוריית אג"ח מדינה שפדתה כ־400 מיליון שקל.
בעוד שבמוצרי המניות והאג"ח מזהים בשוק התחלה של שינוי מגמה, בקרנות הכספיות נמשכים הגיוסים הגדולים. באפריל הן גייסו כ־5.1 מיליארד שקל, למרות ימי המסחר המועטים בשל חופשות החגים, ובסך־הכול ב־13 החודשים האחרונים גייסו הקרנות הכספיות כ־49 מיליארד שקל, ונתח השוק שלהן זינק מכ־4.2% לכ־18.9%.
ואכן, כשמנטרלים את הגיוסים בקרנות הכספיות, מתברר כי כמחצית מהגופים הגדולים סיימו את החודש בפדיונות, שניים מהם (קסם ואלטשולר שחם) עם כ־200 מיליון שקל, בעוד שילין לפידות שאין לו קרנות כספיות פדה סכום גבוה אף יותר. מתחילת השנה, בנטרול הגיוסים בכספיות פדו חמש חברות כל אחת יותר ממיליארד שקל במצטבר. מבט על התעשייה מגלה כי הראל בולטת לטובה, כשגם בקרנות הכספיות וגם בנטרולן היא המגייסת הגדולה.
עם זאת, בתוך הקרנות הכספיות נמשך השינוי שהחל בחודש שעבר, כשהקרנות השקליות גייסו כ־4.4 מיליארד שקל והדולריות גייסו כ־0.7 מיליארד שקל "בלבד", המהווים 14% מסך הגיוסים. לשם השוואה, במרץ היוו הגיוסים של הקרנות הדולריות 21% ובפברואר 37% מסך גיוסי הכספיות.