תחנת הכוח ''אורות רבין'' בחדרה / צילום: Associated Press, Ariel Schalit
הממשלה אישרה ביום ראשון את תוכנית משרד האנרגיה להקמת מתקני אגירת חשמל, וחיבורם לרשת החלוקה הציבורית באזורים עירוניים צפופים. אלה מיועדים בין היתר לתת מענה לדרישה של יהדות התורה במסגרת ההסכמים הקואליציוניים, למתן חשמל "כשר" בשבתות ובחגים. כאשר את פיילוט המתקן הכשר, בהיקף של עד 30 מגה־וואט, תבצע חברת החשמל - בצעד מנוגד לרפורמה לעידוד התחרות במשק החשמל משנת 2018.
● מיליון וחצי איש בגרמניה עשויים להכריע את הבחירות בטורקיה
● לראשונה: אושרה תוכנית ארצית להקמת מתקני אגירת אנרגיה
● סוף עידן האטום בגרמניה: הכלכלה הגדולה באירופה מהמרת על אנרגיות מתחדשות, אבל בינתיים תשרוף פחם | ניתוח
ברקע ההחלטה הזו, עד יום חמישי האחרון בשעות הערב היה על הפרק עיסוק נרחב יותר בשיפור יכולות כושר ייצור בחשמל, באופן שיענה על הצרכים העתידיים - עיסוק שלבסוף נדחק הצידה. זאת, זמן קצר במושגי תחנות כוח, לפני שלפי הערכות בשנת 2025, או לכל המאוחר 2027, ישראל תסבול ממחסור בחשמל.
4 תחנות כוח שגורלן לוט בערפל
הוועדה לתשתיות לאומיות (ות"ל) אישרה כבר ב-2021 להפקדה את הקמת תחנת הכוח קסם בשטח קיבוץ גבעת השלושה. מרחק של ק"מ מראש העין.
מדובר בתחנת כוח פרטית בעלת הספק של כ־450 מגה וואט מגז טבעי הצפויה לסייע לעמידה בצריכה של גוש דן. ב־2020, שנה לפני האישור, ב-2020, צריכת החשמל בישראל עמדה על כ־72.8 טרה וואט. בחלוקה של כ-21.7 טרה־וואט למגזר הביתי, כ־16.2 טרה־וואט למגזר המסחרי וכ־14.3 טרה־וואט לתעשייה. מדובר על זינוק של כ־75.8% משנת 2000. אלא, שתושבי ראש העין התאחדו להיאבק בהקמת התחנה, בעיקר מחשש לזיהום אוויר והפגיעה באיכות החיים. לפי שעה, המוחים הצליחו לבלום את העברת הנושא לאישור הממשלה.
גורם נוסף שנמצא בקלחת הוא חברת ריינדיר, שהות"ל אישר לה ב-2019 תחנה בהספק 1,300 מגה וואט על בסיס גז טבעי בשטח המועצה האזורית דרום השרון. במשרד האנרגיה טרם הכריעו בין השתיים, בהתחשב בכך שפחות סביר כי יוקמו שתי תחנות כוח שמבוססות על גז טבעי על פני שטח קטן כל־כך.
אחת הבעיות המרכזיות בהיעדר ההכרעה בין שתי התחנות טמונה במשך הזמן שלוקח להקים תחנת כוח. במשרד האנרגיה בוודאי זוכרים כי לאחר שהמועצה הארצית לתכנון ובנייה אישרה בינואר 2020 את התוכנית להקמת שתי יחידות ייצור חשמל חדשות בתחנת "אורות רבין" שבחדרה, במשרד הצהירו כי הראשונה תפעל מספטמבר האחרון ואילו השנייה חצי שנה לאחריה. שני יעדים בהם לא עמדו.
ככלל, בכירים בענף האנרגיה ששוחחו עם גלובס, ציינו בנוגע להקמת תחנות כוח כי משך הקמתן עומד על עשור. לכן, במבט צופן פני עתיד, המחסור באספקת חשמל עלול להתגלגל להפסקות חשמל, אך לא ייגמר שם. פתרון אפשרי הוא השיטה שבה נקטו מדינות אירופה לאחר פלישת רוסיה לאוקראינה ומשבר הגז הטבעי: "החייאה" של יחידות מזהמות על בסיס פחם, ואולי אף גנרטורים. ובשורה התחתונה האזרח עלול להרגיש זאת בכיסו בדמות התייקרות תעריף החשמל.
כבר ביוני 2021 הזהירה רשות החשמל מפני מחסור באספקת חשמל לתל אביב ב־2027. המחסור העתידי נובע מהעלייה בביקוש, שהרי תחזית הביקוש לחשמל (במיליארדי קוט"ש במונחי ייצור) ל־2030 נעה מ־97.2 (גידול שנתי ממוצע של 2.7%), לפי בנק ישראל, דרך 100.4 (גידול שנתי ממוצע של 3%), לפי חברת החשמל, ועד 105.9 (גידול שנתי ממוצע של 3.5%), לפי BDO.
הפערים נובעים מכך שהגורם המרכזי לגידול בביקוש בתחזיות של בנק ישראל וחברת החשמל הוא קצב הגידול בתוצר, ואילו BDO לוקחת בחשבון גורמים נוספים בהם: הגידול בביקוש לתחבורה חשמלית, רכבת קלה וחישמול רכבת ישראל, הגדלת הביקוש ברשות הפלסטינית והשפעת המדיניות הממשלתית למעבר לכלכלה דלת־פחמן, שמעודדת מעבר לחישמול במקום דלקי מאובנים.
ד"ר משה תשובה, ראש ביה"ס להנדסה מכנית באפקה מסביר כי "האתגר הגדול הוא הגידול המשמעותי באוכלוסייה שצפוי עד 2050, אבל זה קשור גם לעובדה שמדינת ישראל התחייבה עד 2030 ל-100% מכוניות חשמליות. בנוסף, מדינת ישראל עוברת לרכבות חשמליות".
למרות האזהרות, באוקטובר אשתקד הופסק ייצור החשמל בתחנת הכוח רדינג עד 2026 במטרה לפנות את האסבסט מהתחנה.
על כן, השר כ"ץ מציע להקים יחידות ייצור ניידות (פיקריות) בתחנת הכוח שבתל אביב, לאחר שיפוץ שלה. פיקרים הם מערכות שעובדות באמצעות טורבינות גז שמבוססות על מנוע סילוני. היעילות שלהן פחותה ורמת הזיהום גדולה. הן מיועדות רק לשעות "פיק", בהן הן מייצרות 20%־30% יותר. הפיקרים הוא פיתרון מועדף מבחינת השר כ"ץ, שכבר הועבר לגורמים הרלוונטיים.
בנוסף לכך, בכל הנוגע לגוש דן, בפברואר האחרון פרסם אגף החשב הכללי במשרד האוצר כי בהתאם להחלטת ממשלה מאוקטובר 2020, ועדת המכרזים הבין־משרדית מקדמת מכרז בשיטת PPP להקמת תחנת כוח קונבנציונלית על בסיס גז טבעי, בהיקף של 900־600 מגה־וואט באתר שורק, בצמוד למתקני ההתפלה שורק א' ו־ב' ולשפד"ן.
סוגייה אחרונה שבוחנים במשרד לשם הרחבת הייצור היא האפשרות להרחבת פעילות תחנת הכוח דוראד, שההספק המקסימלי שלה כיום עומד על כ־800 מגה וואט, והיא ממוקמת בשטח המצוי באתר קצא"א בדרום אשקלון. התחנה בנויה מ-12 פיקרים במבנה של שני מחז"מים, וכך היא יכולה לעבוד גם כמחזור פתוח. להפעיל ולכבות את 12 טורבינות הגז במהירות. כיום, דוראד מפעילה ומכבה את התחנה כ-400 פעמים בשנה.
התפתחות האנרגיות המתחדשות מוגבלת
מרבית האנרגיה המתחדשת בישראל היא אנרגיית שמש, אך היא אינה פעילה לאורך כל ימות השנה או שעות היממה. מנגד, מרבית הצריכה היא דווקא בשעות הערב - כאשר מרבית האנשים נמצאים בבתים. פילוח הייצור לפי סוג דלק ב־2020 הצביע כי 67% מגז טבעי, 26% מפחם, 6% מאנרגיה מתחדשת והיתר אחר. מאז, ישראל הגיעה ב־2022 למצב שבו 10.1% מהייצור היה מאנרגיה מתחדשת, יעד שהוצב בכלל לשנת 2020. היעד שרשות החשמל הציבה לשנת 2030 הוא 30% אנרגיה מתחדשת.
ללא פתרונות אגירה ראויים בפריסה ארצית, התפתחות האנרגיות המתחדשות בישראל, שמתבססות על אנרגיה סולארית, מוגבלת ביותר.
פרקטיקת האגירה מאפשרת להעביר את האנרגיה שנצברת, בין השאר באמצעות אנרגיות מתחדשות, לשעות ייעודיות. אולם, הפיילוט המיועד בבני ברק אינו ידמה אחד לאחד את תרחיש העברת הצריכה במקומות מרכזיים כמו תל אביב, ואף שהאגירה תתבצע ותשומש לאורך כל השבוע - היעד המרכזי בו הוא צבירת אנרגיה עבור שכונה אחת שלפני שבת תחובר לסוללות, וכך תקבל חשמל "כשר" למשך 25 שעות השבת.
כמו כן, במסגרת המיזם לא מעוגן ליווי, למשל, של לוחות סולאריים - ומכאן שהייצור עבור טעינתו יגיע מדלקים פוסיליים. מנגד, אין ספק כי האוכלוסייה החרדית שדורשת חשמל "כשר" נדרשת למענה, שהרי כיום היא מתבססת בשבתות על גנרטורים מזהמים ויקרים צורכי דיזל.