תור ארוך של מאות בני אדם השתרך בערב יום שלישי האחרון מחוץ לקונסוליה הטורקית בברלין. אזרחי המדינה הנמצאים בגרמניה, שבה חיה הפזורה הטורקית הגדולה ביותר בעולם, באו להצביע בבחירות הגורליות שיתקיימו בטורקיה ב־14 במאי. שני דגלים גדולים של טורקיה נתלו על הגדרות, סדרנים מטעם הקונסוליה ניהלו את ההצבעה וכמה שוטרים גרמנים השגיחו מרחוק על הסדר. האזרחים הטורקים הציגו דרכון ונכנסו לחצר הקונסוליה, שבה התנהלה ההצבעה בקלפיות מיוחדות שהוצבו בה.
● הסקרים צופים מהפך בטורקיה, ואפילו כלכלת בחירות לא עוזרת לייצב את ארדואן בשלטון
● הכלכלן הסוציאל־דמוקרטי שעשוי לנצח את ארדואן בבחירות הגורליות בטורקיה
אדם, צעיר ממוצא טורקי שחיכה למשפחתו מחוץ למתחם, סיפר לגלובס כי החליט להימנע מהצבעה השנה. כמו רוב הטורקים החיים בגרמניה, אמר, "גם המשפחה שלי הצביעה בשנים האחרונות לארדואן". אבל התמיכה בנשיא הטורקי, שמכהן כבר קרוב לשני עשורים רצופים בתפקיד, הולכת ונשחקת. "אני לא רוצה להצביע לו הפעם, אבל מצד שני גם לא מאמין במועמד האופוזיציה. לא סומך עליו שיידע לנהל את המדינה", הוא אומר, "אז הפעם לא אצביע". "אנחנו שומעים באופן ברור את המסרים שמגיעים מהמשפחה בטורקיה", הוא מוסיף, "המצב שם הולך ומידרדר, במיוחד מבחינה כלכלית. זה גורם גם למי שתמך בעבר בארדואן לרצות שינוי".
האזרחים הטורקים החיים בגרמניה עשויים לשחק תפקיד מכריע במירוץ הצמוד / צילום: Reuters
העובדים־אורחים של שנות ה־60' נשארו
יותר מ־3 מיליון טורקים וגרמנים ממוצא טורקי גרים בגרמניה. רובם כתוצאה מההגירה המסיבית שאירעה בשנות "הפלא הכלכלי" של מערב־גרמניה לפני 50־60 שנה. הדור הראשון בא לגרמניה מאזורים כפריים ברובם, כדי לספק ידיים עובדות לתעשייה הגרמנית, ונשאר במדינה. כעת כבר קם דור שלישי לגל ההגירה הזה, אבל בגלל חוקי אזרחות נוקשים של גרמניה, למחציתם אין כלל דרכון גרמני. מיליון וחצי טורקים בגרמניה, לפיכך, הם בעלי אזרחות טורקית ויכולים להצביע באופן קבוע.
5% מבעלי זכות ההצבעה בטורקיה חיים בחו"ל. למי יצביעו?
הבחירות בטורקיה לא נערכות רק ברפובליקה עצמה, אלא גם ב־73 מדינות שונות בהן חיים כ־3.4 מיליון בעלי זכות הצבעה.
מדובר בכוח אלקטורלי לא מבוטל - 5.3% מכלל בעלי זכות ההצבעה, שיעור שעשוי להכריע את הבחירות.
כ־90% מהגולים הטורקים מתגוררים במערב אירופה, מה שמוביל גם לכך שמספר בעלי זכות ההצבעה הגבוה ביותר מחוץ לטורקיה הוא בגרמניה: כ־1.5 מיליון איש. לאחר מכן, נמצאות בצמרת צרפת (כ־397 אלף), הולנד (כ־287 אלף), בלגיה (כ־153 אלף) והרפובליקה הטורקית של צפון קפריסין (כ־140 אלף) שאנקרה בלבד (וגם אזרבייג'ן הלכה למעשה) הכירה בה כמדינה עצמאית. המדינה הלא אירופית בעלת מספר בעלי זכות ההצבעה הגבוה ביותר היא בירת המהגרים העולמית, ארה"ב, עם כ־134 אלף טורקים.
במדינת ישראל ישנם 5,088 בעלי זכות הצבעה בבחירות לטורקיה, מספר נמוך אמנם מלבנון (8,325) אך גבוה ממדינות שכנות אחרות כמו ירדן (3,030) ומצרים (2,327). במדינות המפרץ, המספרים גבוהים יותר: בערב הסעודית יש 23 אלף בעלי זכות הצבעה, באיחוד האמירויות כ־13 אלף, ודווקא אצל ידידתה הקרובה של אנקרה, קטאר, יש "רק" כ־11 אלף טורקים בעלי זכות הצבעה.
תומכים בשינויי המשטר של ארדואן
התפוצה הטורקית החלה להשתתף בבחירות בטורקיה רק בשנת 2014, אז רק חצי מיליון מתוך 2.8 מיליון איש מימשו את זכותם הדמוקרטית. באותן הבחירות, ארדואן ניצח עם 51.79% - כאשר 62.5% מהגולים הצביעו עבורו. עם השנים, שיעור ההשתתפות של התפוצה הטורקית בעולם בהליכי ההצבעה גבר. זה בלט במשאל העם באפריל 2017, שבו אושרו ברוב דחוק, 51% מול 49%, שינויים משמעותיים ובעיקרם מעבר למשטר נשיאותי. באותו משאל עם, שבו הצביעו כ־1.4 מיליון גולים, 59% מביניהם תמכו בשינוי החוקה שקידם ארדואן ו־41% בלבד התנגדו.
בבחירות האחרונות לנשיאות שהתקיימו ב־2018, בהן 44.62% מהגולים מימשו את זכות ההצבעה, ארדואן ניצח עם 52.59% מכלל הקולות. לפי הערכות, אם שיעור ההצבעה מחוץ לטורקיה יהיה דומה לזה מ־2018 - אז הנשיא המכהן עשוי להרוויח עוד 0.5% לתוצאות הסופיות.
דין שמואל אלמס
דואגים שיגיעו תומכים לקלפי הגרמנית
בבחירות הנוכחיות לנשיאות, שנחשבות לצמודות ביותר מזה שנים, עשויים האזרחים הטורקים החיים בגרמניה לשחק תפקיד מכריע - ואולי אף לספק לארדואן את שברי האחוזים שהוא זקוק להם כדי להיבחר שוב לתפקיד הנשיא.
הרקע לכך הוא העובדה שרוב הטורקים בגרמניה, לפי הצבעות עבר, נחשבים לתומכי ארדואן ומפלגת "הצדק והפיתוח" (AKP) שהוא עומד בראשה. בבחירות הקודמות, ב־2018, קיבל הנשיא הטורקי כ־65% מקולות הטורקים החיים בגרמניה. זאת, בהשוואה ל־53% "בלבד" שקיבל במדינה עצמה. שיעור ההצבעה היה קרוב ל־50%. בבחירות הנוכחיות, רוב הסקרים מעניקים לפי שעה רוב זעום למועמד האופוזיציה כמאל קיליצ'דראולו, כך שכל שבריר אחוז יכול להיות משמעותי במרוץ לנשיאות.
המועמד הנגדי לנשיאות קיליצ'דראולו / צילום: Associated Press
זו הסיבה לכך שגם השנה ישנו ריכוז מאמצים משמעותי כדי להביא את הטורקים החיים בגרמניה לקלפיות. ליד הקונסוליה, כלי רכב מסחריים עוצרים מדי פעם ופורקים משפחות הבאות להצביע. מדובר בהסעות הפועלות מהשכונות בהן מתרכזים רוב הטורקים בבירת גרמניה: וודינג, נויקלן וקרויצברג. לא רק תומכי ארדואן מסיעים מצביעים, אחד מכלי הרכב בולט עם תמונתו של מועמד האופוזיציה קיליצ'דראולו. 106 אלף טורקים בעלי זכות בחירה יכולים להצביע בקונסוליה בברלין, שבה ההצבעה נפתחה ביום חמישי האחרון ותסתיים ב־9 במאי. כדי לאפשר לכמה שיותר תושבים להצביע, הקונסוליה פתחה את ההצבעה משעות הבוקר ועד תשע וחצי בערב. בשבע בערב היה המתחם מלא לחלוטין.
ה"שערורייה" שהביאה לזעם במפלגת השלטון
במערב גרמניה, שבה מספרי המצביעים הטורקים אף גדולים יותר, ישנם מאמצים משמעותיים יותר להביא כמה שיותר מצביעים לקלפיות. עוד לפני הבחירות, השלטונות הטורקים דרשו מהממשלה הגרמנית לאשר להן להציב 26 קלפיות ברחבי המדינה, בנציגויות טורקיות שונות, כולל משרדי קונסולים של כבוד. בסופו של דבר, למרות מחאות מצד השלטון באנקרה, אישרו הגרמנים לנהל את ההצבעה ב־16 קלפיות ברחבי המדינה. מדובר בשלוש קלפיות יותר מאשר בסיבוב הקודם, אך גורמים טורקיים רשמיים בגרמניה אמרו כי מדובר ב"שערורייה", וכי זהו צעד מכוון שנועד לחבל בסיכויי הבחירה של ארדואן. "הצעד הגרמני יכול להתפרש כהבעת עמדה מכוונת לפיה גרמניה לא רוצה שארדואן יזכה בבחירות", אמר פאתי זינגל, נציג המפלגה בגרמניה.
בעבר מפלגת הצדק והפיתוח אף שלחה קמפיינרים, שרים ונציגים בכירים לעצרות בחירות המוניות במערב המדינה, עד שהרשויות הגרמניות אסרו על כך. ארדואן, שסמך על הקול הטורקי בגרמניה גם בסיבובי הבחירות הקודמים, זעם, ואמר בעבר כי גרמניה "נוקטת שיטות נאציות" בניסיון למנוע ממנו את הנשיאות. הוא היה זה שאישר לאזרחים טורקים השוהים בחו"ל להצביע גם אם אינם נמצאים במדינה עצמה, עוד ב־2014. לדברי מבקריו, הדבר נעשה בעיקר כדי ליהנות מתמיכת הטורקים בגרמניה.
הפעם, את הופעות הפוליטיקאים האסורות לפי החוק בחודשים שלפני הבחירות במדינה החליפו בעיר נירנברג, למשל, כרזות רחוב שנתלו בימים האחרונים באזורים שבהם גרים טורקים רבים. "הזמן הנכון, האיש הנכון", נכתב באחת מהן בטורקית בלבד על רקע תמונתו של ארדואן, תוך ציון מקום ההצבעה האפשרי ושעות הפעילות של הקלפיות. הרשויות בעיר מסרו לתקשורת הגרמנית כי אישרו הצבה של 25 פוסטרים במקומות מרכזיים ברחבי העיר. בינתיים רבים מהם הורדו, ככל הנראה על ידי מתנגדי ארדואן בעיר. העירייה מסרה כי בכוונתה לחוקק תקנה מיוחדת שאוסרת פרסום פוליטי מצד מפלגות זרות לפני בחירות.
הסוגיה רגישה משום שתחת שלטונם רב השנים של ארדואן בטורקיה ואנגלה מרקל בגרמניה, היחסים בין המדינות הלכו והצטננו. אף אחד אינו מדבר יותר על צירוף אפשרי של טורקיה לאיחוד האירופי, כפי שהיה בעבר. עצם חברותה בנאט"ו הפכה ל"עצם בגרון" הגרמני, בין היתר על רקע הפעילות הצבאית שלה בצפון סוריה. ישנם טורקים רבים בעלי אזרחות גרמנית העצורים במדינה בשל האשמות בפעילות נגד השלטון. הממשלה הנוכחית גם היא אינה מסתירה את הביקורת החריפה שלה לגבי ארודאן, אבל לדבריה אינה מתערבת בעניינים הפוליטיים של טורקיה. בנוסף, האיחוד האירופי - וגרמניה במיוחד - עדיין תלויים בפעילות טורקית שתמתן את מספר הפליטים שיכולים להגיע לאירופה דרך הים.
במפלגת "הירוקים", החברה בקואליציה המובילה את גרמניה, ישנם פוליטיקאים רבים ממוצא טורקי, המתנגדים נחרצות לשלטון ארדואן ובמיוחד לדיכוי האופוזיציה והתקשורת שהוביל בשנים האחרונות. "המערכת הפוליטית הגרמנית חייבת להפנים את העובדה שארדואן וה־AKP הם אנטי־דמוקרטיים", אמר השבוע פולקר בק, בעבר פוליטיקאי בכיר לענייני חוץ בירוקים (ותומך ישראל מובהק), בהתייחסו לשלטי החוצות בנירנברג, "כל מי שתומך בהם מרעיל את האקלים הפוליטי בגרמניה". שר החקלאות והמזון הגרמני צ'ם אוזדמיר, חבר הנהגת המפלגה, עדיין נאלץ להסתובב עם שמירה צמודה בברלין אחרי התבטאויות נגד שלטון ארדואן.
היפסטרים ומוסלמים דתיים בתור לקלפי אחת
בתור לקלפיות אפשר היה לראות את הפנים המגוונות של הקהילה הטורקית במדינה. נשים בכיסויי ראש לצד היפסטרים שהיגרו לברלין בשנים האחרונות, גברים בלבוש מסורתי לצד צעירים הלבושים באופן מערבי. בלטה במיוחד הנוכחות המשפחתית, כאשר כל משפחה הגיעה לרוב להצביע יחד, וגם בקלפיות עצמן הן נקראו להצביע לפי שמות המשפחה. למרות הדעות הפוליטיות המנוגדות, לא נרשמו כלל עימותים או ויכוחים במהלך ההמתנה להצבעה. אם לא תהיה הכרעה בבחירות לנשיאות בסיבוב הראשון, הקלפיות המוצבות בחצר הקונסוליה, וב־15 מקומות אחרים ברחבי גרמניה, ייפתחו שוב לצורך הצבעה בסיבוב השני. הדבר יתקיים למשך ארבעה ימים בלבד, והסיבוב השני יסתיים ב־28 במאי.
כמו רבים אחרים, גם זוג מבוגר שיצא מהקלפי עצר כדי להצטלם בגאווה על רקע דגל טורקיה הגדול שנפרש על גדר הקונסוליה. אחרי חשדנות ראשונית, סיפר הגבר כי הם הצביעו בעבור ארדואן. "אתה רואה מה קורה עכשיו בעולם, עם המלחמה של רוסיה ואוקראינה. אני פוחד מה יקרה לטורקיה אם הוא לא ימשיך לכהן כנשיא", נימק.
כמה דקות אחריהם יצאה עיישה (שם בדוי, לבקשתה), צעירה טורקית, מלווה בחברה שבאה להצביע עמה. היא אמרה כי היא "פסימית לגבי העתיד של טורקיה", אבל באה משום שהרגישה "חייבת להצביע הפעם". "אולי אם יותר מהטורקים שהגיעו לגרמניה בשנים האחרונות, צעירים כמונו, יצביעו, זה ישנה את התפיסה כאילו רוב הטורקים בגרמניה בעד ארדואן", היא אומרת. לגבי חשיבות הבחירות הנוכחיות, היא סבורה ש"זה לא שהאופוזיציה עכשיו חזקה מאי פעם - אלא פשוט ארדואן חלש מתמיד". טורקיה נמצאת בשפל, היא סבורה, "המצב הכלכלי נורא והתגובה לרעידת האדמה הייתה מאכזבת. נכון שזה היה אסון טבע, אבל היה אפשר להציל חיים עם מוכנות טובה יותר". אם אפילו עכשיו התושבים לא יצביעו בעד שינוי, היא אומרת, ארדואן יוכל להיות בשלטון כמה שירצה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
