גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הולנד רוכשת וסוגרת אלפי חוות חקלאיות כדי לצמצם פליטות מזהמות

ממשלת הולנד מצאה דרך יצירתית להתמודד עם משבר החנקן שלה ● רכישת אלפי חוות חקלאיות, הנחשבות למזהמות, ב־25 מיליארד אירו במטרה לסגור אותן ● במקביל, הפתרון היצירתי מעורר דאגה בקרב חקלאי אירופה שמבינים שבמידה והתכנית תעבוד - הם הבאים בתור

שלט מחאה בחווה הולנדית: ''תורידו את הידיים מבעלי החיים שלנו'' / צילום: Associated Press, Peter Dejong
שלט מחאה בחווה הולנדית: ''תורידו את הידיים מבעלי החיים שלנו'' / צילום: Associated Press, Peter Dejong

הנציבות האירופית העניקה בימים האחרונים "אור ירוק" ליוזמה יוצאת דופן של הממשל ההולנדי: להציע לאלפי חוות לגידול בעלי חיים (בין היתר עופות, חזירים ופרות) ברחבי המדינה לרכוש את העסק שלהם במלואו, בפרמיה של 20% על מחיר השוק, כדי לסגור אותו לצמיתות. לצורך כך, הממשלה מוכנה להקצות לא פחות מ־25 מיליארד אירו כדי לנסות ולפתור את מה שמכונה במדינה "משבר החנקן" וליישר קו עם הסטנדרטים הסביבתיים של האיחוד האירופי.

"ארדואן חלש מתמיד": מיליון וחצי איש בגרמניה עשויים להכריע את הבחירות בטורקיה
מגדל הקלפים של מדיניות החוב מתנדנד, והאפשרויות של הפד מצטמצמות | חנן שטיינהרט, פרשנות
יחי המלך החדש: כל האחוזות והבתים של צ'ארלס השלישי

המשבר לא נוצר יש מאין. הולנד מובילה את האיחוד האירופי בפליטות חנקן, תוצר לוואי של תעשיית גידול בעלי החיים והחקלאות התעשייתית שלה. האמוניה שמכילות ההפרשות הרבות של בעלי החיים המגודלים בחוות מתאדה לאוויר ומחלחלת למי תהום, ולאחר מכן יורדת עם הגשמים על האזורים הקרובים לחוות הגידול ומזהמת את המים במאגרים התת־קרקעיים.

הולנד היא מעצמה חקלאית עולמית, והיצואנית השנייה בגודלה בעולם של מוצרים חקלאיים (לפי שווי) אחרי ארה"ב, במונחים מוחלטים. אך כאמור, התיעוש המסיבי של החקלאות וגידול בעלי חיים בה כרוך ב"טביעת רגל חנקנית" גבוהה מהתקנות ופי שלושה מהממוצע באיחוד.

עד לפני ארבע שנים, הבעיה התגלגלה מממשלה לממשלה, מדוח מדאיג אחד לאחר. אבל ב־2019, בית המשפט העליון קיבל עתירה של ארגון למען איכות הסביבה, וקבע כי אלפי חוות לגידול בעלי חיים במדינה, ובמיוחד אלו הפועלות במרחק לא רב משמורות טבע מוכרזות, פועלות למעשה בניגוד לחוק ועליהן להפחית את הפליטות או להיסגר.

החקלאים חוששים, אך הממשלה נחושה

ההשפעות של עודף החנקן והאמוניה על הסביבה משמעותיות. לדברי מומחי סביבה בהולנד, בנחלים ובאגמים הוא מעודד צמיחת אצות ומוריד את רמת החמצן באופן דרסטי, וכך פוגע אנושות בדגים ובמיוחד בהליך הרבייה שלהם. בנוסף, החנקן הופך את האדמה לחומצית יותר, הוא מעניק יתרון לצמחים מסוימים להשתלט על אזורים נרחבים ולדחוק צמחים "עדינים" יותר, כמו שרכים וטחבים המצויים ביערות הולנד. כ־160 שמורות טבע הנפרשות על פני הולנד כולה הוכרזו בעבר על ידי הממשלה, 10% משטח המדינה, ולכן האיסור על פליטות עודף חנקן למעשה משפיע על החקלאות במדינה כולה.

מאז ועד היום, הולנד סוערת בשל המשבר הייחודי. חקלאים הולנדים שחשו כי הם על הכוונת וחששו לעתידם הכלכלי והמשפחתי (לרוב בהולנד חוות לגידול בעלי חיים עוברות מדור לדור) הפגינו, חסמו כבישים, פיזרו זבל אורגני מול מבני ממשלה ומחו נגד היוזמה. הפרלמנט והממשלה דנו בנושא. כל אלה קיבלו גם ביטוי פוליטי, כשמפלגת ה־BBB המייצגת את החקלאים, גרפה קולות רבים במהלך הבחירות המקומיות.

אבל בחודשים האחרונים הממשלה ההולנדית הציגה נחישות מחודשת לקדם את הפתרון שלה, שהשרה לענייני חקלאות וחנקן, כריסטינה ואן־דר־ואל, הגדירה כ"הצעה מאוד מפתה", מונח שאומץ בתקשורת המקומית. לשיטת הרשויות, מדובר ברכישה של הפעילות החקלאית של כל חווה מזהמת שתרצה זאת באופן וולונטרי, עם פיצוי של 120% ממחיר השוק שלה.

הממשלה פירסמה רשימה של כ־3,000 חוות המועמדות לסגירה, לפי המיקום שלהן ופליטות החנקן. לפי דיווחים, חוות קטנות יותר, המזהמות פחות, או כאלה שאינן ממוקמות באזורי מפתח, יוכלו להגיש בקשה לרכישה ב־100% מהמחיר. כך, הממשלה תוכל באופן חד ומהיר להפחית את פליטות החנקן ולפתור את המשבר.

המטרה: לקצץ בשליש את מספר בע"ח במדינה

ההשלכות הצפויות של מהלך שכזה, לו הקצתה הממשלה בהתחלה 1.5 מיליארד אירו מתוך תקציב של 25 מיליארד אירו לפתרון המשבר כולו, יהיו אדירות. לפי הערכות, כמחצית מהחוות לגידול עופות, רבע מהחוות לגידול חזירים ושיעור דומה מהרפתות בהולנד ייסגרו.

הממשלה הבהירה בעבר כי היא שואפת לקצץ בשליש את מספר בעלי החיים המגודלים בשטחה. מומחים מסבירים כי ממילא מתרחש באירופה הליך הדרגתי של העברת גידול בע"ח למדינות מזרח אירופה, בהן בתי המשפט פחות רגישים לסוגיות סביבתיות, וחלק מהממשלות כלל לא אימצו יעדים סביבתיים. הממשלה ההולנדית אולי מציגה מצב שבו "ידיה כבולות", והמצב אולי כזה מבחינה משפטית, אך הדבר משרת גם אינטרסים אחרים שלה, כמו להגביר את השטחים לבנייה במדינה הצפופה.

מי שמובילה את המדיניות כעת היא שרת החקלאות והחנקן, כריסטינה ואן־דר־ואל. התכנון היה להתחיל כבר באפריל עם הצעות הרכישה (Buy-Out) למזהמים הגדולים ביותר, אך השרה נאלצה להמתין לאישור הרשויות האירופית.

כעת, לפי הפרסומים, עד סוף מאי יוכלו בעלי חוות לפנות לממשלה ולהצהיר על נכונותם לסגור את העסק תמורת הפיצוי המוסכם. באופן רשמי, יוצעו למגדלים שלוש אפשריות: לעבור מקום במדת האפשר ללא פיצוי, להפסיק את הפעילות תמורת פיצוי או להפחית דרסטית את פליטות החנקן שלהם, צעד שחקלאים רבים אמרו כי אינו אפשרי מבחינה מסחרית.

האיחוד האירופי התנה את האישור בכך שתהיה ירידה דרמטית בשחרור החנקן והאמוניה בהולנד. כלומר, שהפיצוי לא יינתן למי שעוברים למקום אחר, אלא רק למי שמחסלים את העדר וסוגרים את העסקים. "הכרחי שההפחתה בפליטות האמוניה שמושגת בעזרת כספי הממשלה לא תלך לאיבוד על ידי אישור פליטות אמוניה באזורים אחרים", כתב הנציב האחראי לעניין, "צריך שהטבע ייהנה מהתוצאות של הצעד".

ארגוני החקלאים לא פסלו את היוזמה, ורק הצהירו בשבועות האחרונים כי עליה "לאפשר למי שרוצה באמת לסגור את העסק לקבל פיצוי הולם". לעת עתה, לא ברור כמה מבעלי החוות יהיו מוכנים לסגור אותן.

הימין בארה"ב אימץ את החקלאי ההולנדי

הצעד מעורר חשש לא רק במגזר החקלאות המקומי, אלא במדינות המערביות בכלל. בבלגיה הסמוכה הפגינו חקלאים נגד יוזמות דומות, כשגם הימין הפופוליסטי בארצות הברית אימץ את מאבקם של החקלאים ההולנדים, כדוגמא לדרך שבה האידיאולוגיה הסביבתית המזוהה עם השמאל פוגעת בערכים שמרניים, כמו חקלאות מקומית. "המאבק של החקלאים ההולנדים הוא המאבק שלנו" אמר בשנה שעברה רוג'ר באנון, אחד הדוברים הבולטים בתנועה.

הפתרון ההולנדי גם מאיר שוב את התופעה המוכרת מתחום פליטות הפחמן הדו־חמצני, של "דליפת פחמן", נדידת הייצור למדינות בעלות סטנדרטים נמוכים יותר ואי־מחויבות בינלאומיות, כפי שקרה בתחומים עתירי־אנרגיה. בינתיים, השרה ההולנדית ואן־דר־ואל הביעה הבנה לקשיים של החקלאים, וקיוותה כי תהליך הפיצוי יפתור את הבעיה "לא יהיה אפשרי לפתור את המצב ללא כאב", הודתה.

עוד כתבות

שר האוצר בצלאל סמוטריץ', בוועדת הכספים, היום / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

סמוטריץ’: קרקעות חקלאיות יוחרגו ממס הרכוש בחוק ההסדרים

שר האוצר הודיע כי יחריג קרקעות חקלאיות מהמס המוצע בחוק ההסדרים ● במסגרת ההצעה מוצע לקבוע מס רכוש בשיעור של 1.5% משוויה של קרקע ● חברי כנסת, קבלנים ונציגי העדה הדרוזית והחברה הערבית תקפו את ההצעה

מחאה נגד מדיניות המשטרה / צילום: Reuters, Anadolu

תוכנית החומש לחברה הערבית נכנסה לשנתה האחרונה, ללא חלופה באופק

כשמספר הנרצחים בשיא חסר תקדים, תוכנית החומש לחברה הערבית תסתיים בסוף 2026 ● בשנים האחרונות היא התמודדה עם קיצוצים של מיליארדים, ובמקביל הממונה עליה התפטר לפני יותר מחצי שנה, וטרם מונה לו מחליף ● בינתיים הממשלה לא הציגה תוכנית חליפית

מניות הבנייה מזנקות / צילום: Shutterstock

המומחים לא מאמינים לנתוני הלמ"ס. אז למה מניות הבנייה זינקו, ומה יקרה למחירים?

בעקבות המדד הנמוך, המשקיעים בת"א מתמחרים הורדת ריבית בשבוע הבא, מה שמשפיע לחיוב על מניות הנדל"ן, שזינקו בחדות בבורסה ● רונן מנחם ממזרחי טפחות: "מדד המחירים לצרכן, שהפתיע למטה, מגביר את הסיכוי להורדת ריבית" ● יובל אייזנברג, מנכ"ל בית ההשקעות אם אס רוק: "נתוני הלמ"ס לעליות מחירים משובשים לחלוטין. להפך - רואים קבלנים קטנים שפושטים רגל"

שותפי קרן קינטיקה ואלכס מור מ־8VC / צילום: לינוי ברק קורין

"נקסט ויז'ן לרחפנים" - ההשקעה החדשה של מייסד פלנטיר בישראל

קרן 8VC של מייסד פלנטיר נכנסה כמשקיעה מוקדמת בסטארט־אפ לייטויז'ן, המפתח מצלמות לרחפנים ● קרן הדיפנס־טק קינטיקה השתתפה במהלך

הסקר שמרעיד את דמשק: מה חושבים הסורים על ישראל?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: חברה־בת של סקוטיה בנק הקנדי חיסלה את כל ההחזקות שלה באלביט, האזרחים באיראן מתמודדים עם אבל לאומי וחרדה, ו־59% מהסורים סבורים כי שלום עם ישראל אפשרי • כותרות העיתונים בעולם

סניף דלתא / צילום: יח''צ דלתא

מניית האופנה שצנחה וגררה איתה את שאר הענף

ההכנסות של רשת האופנה הישראלית דלתא מותגים אומנם עלו מעט ברבעון האחרון של 2025, אך הרווח הנקי נשחק ● מניות אופנה נוספת נפלו היום בבורסה

היקף העסקאות בירידה, אבל מחירי הדיור עולים / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

דירה ממוצעת נמכרת כבר ב־2.3 מיליון שקל, ומשכנתאות היוקרה מטפסות

היקף העסקאות שבוצעו בשנה שעברה עמד על 80% לעומת שנה ממוצעת, אבל המחיר הממוצע של דירה ברבעון הרביעי של 2025 היה הגבוה ביותר אי־פעם ● 40% מהמשכנתאות נלקחו על דירות של 3 מיליון שקל ומעלה, וחלק ניכר מהעסקאות מתרכזות בתל אביב והמרכז

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

מכירת צים במעל 4 מיליארד דולר - מכה לשורטיסטים ולאנליסטים שלא האמינו בה

פרמיה משמעותית של כמעט 60% על מחיר השוק שישלמו קרן פימי והפג-לויד עבור חברת התובלה הימית, צפויה להסב הפסדים כבדים לשורטיסטים שהימרו נגדה ● אבל גם אנליסטים שמסקרים את צים "פספסו" את האפסייד במכירה: אף אחד מהם לא המליץ לקנות את המניה

פולימרקט על הכוונת של רשות המסים

עד 50% מהרווחים: רשות המסים בדרך למסות את המהמרים בפולימרקט

הרשות נערכת לגבות מס על רווחי פלטפורמת החיזוי, שעלתה לכותרות בפרשת הדלפת מידע צבאי ● על הפרק: מיסוי של 35% על הזכייה, ובנוסף מס רווחי הון על עליית ערך הקריפטו ● המומחים מזהירים: "המהמרים עלולים לשלם מס על עליית ערך המטבע גם אם הפסידו את כספם בהימור"

פלטפורמת המשחקים של סאנפלאוור / צילום: צילום מסך אתר CrownCoinCasino

עם משקיע מפורסם ו-200 עובדים: החברה המסתורית מת"א שכבר שווה יותר מ-2 מיליארד דולר

תחת דיסקרטיות כבדה, סאנפלאוור הצעירה מישראל הפכה לאחד השמות המובילים בזירת משחקי הסושיאל־קזינו, עם מחזור של מאות מיליוני דולרים והשקעה פרטית של גיגי לוי־וייס ● כעת, כשהיא חמושה במערכות AI מתקדמות ושווי שמוערך ביותר מ־2 מיליארד דולר, חברת הגיימינג מסמנת את היעד הבא: שוקי החיזוי ● המהלך עשוי לאלץ את "אימפריית הרפאים" לצאת סוף־סוף לאור

משרדי פאלו אלטו / צילום: Shutterstock

כפי שנחשף בגלובס: פאלו אלטו רוכשת את KOI הישראלית בכ-400 מיליון דולר

פאלו אלטו הודיעה על כוונתה לרכוש את חברת הסייבר הישראלית קוי (Koi), שגייסה קרוב ל-50 מיליון דולר בלבד מאז הקמתה ● סכום העסקה לא נמסר, אך הוא מוערך בכ-400 מיליון דולר

אילוסטרציה: Shutterstock

המרוויחים של ולנטיינ'ס דיי: ענפי התכשיטים, הקוסמטיקה והפרחים

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי ● מנתוני הפניקס גמא עולה כי רוב התכשיטים נרכשו בשבוע החולף בחנויות, בעוד קוסמטיקה נרכשה בעיקר באונליין

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות קלות; נמשכו הירידות במניות התוכנה

נאסד"ק עלה ב-0.1% ● צים זינקה לאחר שנחתמה באופן רשמי עסקת הרכישה מול ענקית הספנות הפג לויד ● איטורו זינקה בעקבות הדוחות הכספיים ● פאלו אלטו הודיעה על כוונתה לרכוש את חברת הסייבר הישראלית קוי (Koi) ● וורנר ברדרס מחדשת את המו"מ עם פרמאונט ●  אורמת חתמה על הסכם רכישת חשמל עם NV Energy, שיתמוך בפעילות של אלאפבית ● פאלו אלטו תדווח אחרי הנעילה

אוניית משא של צים / צילום: ליאור פטל עבור צים

"עסקה רגישה, שיש לה שיקולים פוליטיים": מניית הפג־לויד צנחה בעקבות רכישת צים

התגובה המיידית בשווקים להכרזה כי החברה תרכוש את צים הייתה שלילית ● אנליסטים מיהרו להסביר בתקשורת הגרמנית כי ישנה מגמת קונסולידציה כעת בשוק התובלה הימית, וכי רכישות ומיזוגים הם רוח התקופה

נתוני הלמ''ס / צילום: Shutterstock

בשוק וברשות ני"ע לא מאמינים יותר לנתוני הדיור של הלמ"ס

ברשות ני"ע מחמירים את חובות הדיווח של יזמיות המגורים הציבוריות, מחשש שהמחירים בפועל נמוכים יותר בשל המבצעים ● זאת, בעוד שהשבוע דיווחה הלמ"ס על חודש שני ברציפות של עליות במחירי הדירות ● רשות ני"ע: "צריך להבין שכל מבצעי הקבלן מגלמים ירידה במחיר האפקטיבי"

משאבות נפט באזור קלגרי, אלברטה / צילום: Reuters, Todd Korol

בעידוד הבית הלבן: המחוז הקנדי העשיר שדורש להתנתק מהמדינה ולקבל עצמאות

אלברטה, "טקסס של קנדה", מאסה בשלטון הליברלי באוטווה ובמיסוי הכבד, והיא דוהרת למשאל עם על היפרדות ● בעוד שהרוב הקנדי מזועזע מהרעיון להפוך ל"מדינה ה-51 של ארה"ב", הבדלנים במחוז עשיר הנפט רואים בדונלד טראמפ ובמקורביו בני ברית אסטרטגיים

דוד צרויה, מנכ''ל פלוס500 / צילום: נתנאל טוביאס

שלושת בכירי Plus500 הישראלית מכרו מניות בכ־280 מיליון שקל

לאחר שפלטפורמת המסחר הגיעה לשווי של יותר מ־12.5 מיליארד שקל בלונדון, מכרו המנכ"ל ושני סמנכ"לים חלק מהחזקותיהם ונותרו להחזיק מניות במעל חצי מיליארד שקל ● לאחרונה הודיעה פלוס500 על כניסתה לשוק החיזוי בו פועלת פולימרקט

רשות המסים / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי; צילומים: איל יצהר, shutterstock

רשות המסים חשפה שיטת העלמת מס במכולות ובפיצוציות

כחלק ממאבקה של רשות המסים בהון השחור ובשיטות שונות להלבין הון, חוקרת רשות המסים בעלי מכולות ופיצוציות שמבצעים העלמות באמצעות מכשירי כספומט המוצבים בבתי עסק

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: דני שם טוב, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הנגיד יוריד את הריבית? שני נתונים שהתפרסמו ביממה מסבכים את התשובה

הלמ"ס פרסמה נתונים המציגים תמונה מורכבת: צמיחה של 3.1% וחוסן כלכלי, לצד אינפלציה בשפל של 1.8% ● על רקע התחזקות גם של השקל, נגיד בנק ישראל יצטרך להכריע האם הוא להמשיך להקל על המשק - או שמא הצמיחה האיתנה ושוק העבודה ההדוק מחייבים עדיין ריסון