גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הולנד רוכשת וסוגרת אלפי חוות חקלאיות כדי לצמצם פליטות מזהמות

ממשלת הולנד מצאה דרך יצירתית להתמודד עם משבר החנקן שלה ● רכישת אלפי חוות חקלאיות, הנחשבות למזהמות, ב־25 מיליארד אירו במטרה לסגור אותן ● במקביל, הפתרון היצירתי מעורר דאגה בקרב חקלאי אירופה שמבינים שבמידה והתכנית תעבוד - הם הבאים בתור

שלט מחאה בחווה הולנדית: ''תורידו את הידיים מבעלי החיים שלנו'' / צילום: Associated Press, Peter Dejong
שלט מחאה בחווה הולנדית: ''תורידו את הידיים מבעלי החיים שלנו'' / צילום: Associated Press, Peter Dejong

הנציבות האירופית העניקה בימים האחרונים "אור ירוק" ליוזמה יוצאת דופן של הממשל ההולנדי: להציע לאלפי חוות לגידול בעלי חיים (בין היתר עופות, חזירים ופרות) ברחבי המדינה לרכוש את העסק שלהם במלואו, בפרמיה של 20% על מחיר השוק, כדי לסגור אותו לצמיתות. לצורך כך, הממשלה מוכנה להקצות לא פחות מ־25 מיליארד אירו כדי לנסות ולפתור את מה שמכונה במדינה "משבר החנקן" וליישר קו עם הסטנדרטים הסביבתיים של האיחוד האירופי.

"ארדואן חלש מתמיד": מיליון וחצי איש בגרמניה עשויים להכריע את הבחירות בטורקיה
מגדל הקלפים של מדיניות החוב מתנדנד, והאפשרויות של הפד מצטמצמות | חנן שטיינהרט, פרשנות
יחי המלך החדש: כל האחוזות והבתים של צ'ארלס השלישי

המשבר לא נוצר יש מאין. הולנד מובילה את האיחוד האירופי בפליטות חנקן, תוצר לוואי של תעשיית גידול בעלי החיים והחקלאות התעשייתית שלה. האמוניה שמכילות ההפרשות הרבות של בעלי החיים המגודלים בחוות מתאדה לאוויר ומחלחלת למי תהום, ולאחר מכן יורדת עם הגשמים על האזורים הקרובים לחוות הגידול ומזהמת את המים במאגרים התת־קרקעיים.

הולנד היא מעצמה חקלאית עולמית, והיצואנית השנייה בגודלה בעולם של מוצרים חקלאיים (לפי שווי) אחרי ארה"ב, במונחים מוחלטים. אך כאמור, התיעוש המסיבי של החקלאות וגידול בעלי חיים בה כרוך ב"טביעת רגל חנקנית" גבוהה מהתקנות ופי שלושה מהממוצע באיחוד.

עד לפני ארבע שנים, הבעיה התגלגלה מממשלה לממשלה, מדוח מדאיג אחד לאחר. אבל ב־2019, בית המשפט העליון קיבל עתירה של ארגון למען איכות הסביבה, וקבע כי אלפי חוות לגידול בעלי חיים במדינה, ובמיוחד אלו הפועלות במרחק לא רב משמורות טבע מוכרזות, פועלות למעשה בניגוד לחוק ועליהן להפחית את הפליטות או להיסגר.

החקלאים חוששים, אך הממשלה נחושה

ההשפעות של עודף החנקן והאמוניה על הסביבה משמעותיות. לדברי מומחי סביבה בהולנד, בנחלים ובאגמים הוא מעודד צמיחת אצות ומוריד את רמת החמצן באופן דרסטי, וכך פוגע אנושות בדגים ובמיוחד בהליך הרבייה שלהם. בנוסף, החנקן הופך את האדמה לחומצית יותר, הוא מעניק יתרון לצמחים מסוימים להשתלט על אזורים נרחבים ולדחוק צמחים "עדינים" יותר, כמו שרכים וטחבים המצויים ביערות הולנד. כ־160 שמורות טבע הנפרשות על פני הולנד כולה הוכרזו בעבר על ידי הממשלה, 10% משטח המדינה, ולכן האיסור על פליטות עודף חנקן למעשה משפיע על החקלאות במדינה כולה.

מאז ועד היום, הולנד סוערת בשל המשבר הייחודי. חקלאים הולנדים שחשו כי הם על הכוונת וחששו לעתידם הכלכלי והמשפחתי (לרוב בהולנד חוות לגידול בעלי חיים עוברות מדור לדור) הפגינו, חסמו כבישים, פיזרו זבל אורגני מול מבני ממשלה ומחו נגד היוזמה. הפרלמנט והממשלה דנו בנושא. כל אלה קיבלו גם ביטוי פוליטי, כשמפלגת ה־BBB המייצגת את החקלאים, גרפה קולות רבים במהלך הבחירות המקומיות.

אבל בחודשים האחרונים הממשלה ההולנדית הציגה נחישות מחודשת לקדם את הפתרון שלה, שהשרה לענייני חקלאות וחנקן, כריסטינה ואן־דר־ואל, הגדירה כ"הצעה מאוד מפתה", מונח שאומץ בתקשורת המקומית. לשיטת הרשויות, מדובר ברכישה של הפעילות החקלאית של כל חווה מזהמת שתרצה זאת באופן וולונטרי, עם פיצוי של 120% ממחיר השוק שלה.

הממשלה פירסמה רשימה של כ־3,000 חוות המועמדות לסגירה, לפי המיקום שלהן ופליטות החנקן. לפי דיווחים, חוות קטנות יותר, המזהמות פחות, או כאלה שאינן ממוקמות באזורי מפתח, יוכלו להגיש בקשה לרכישה ב־100% מהמחיר. כך, הממשלה תוכל באופן חד ומהיר להפחית את פליטות החנקן ולפתור את המשבר.

המטרה: לקצץ בשליש את מספר בע"ח במדינה

ההשלכות הצפויות של מהלך שכזה, לו הקצתה הממשלה בהתחלה 1.5 מיליארד אירו מתוך תקציב של 25 מיליארד אירו לפתרון המשבר כולו, יהיו אדירות. לפי הערכות, כמחצית מהחוות לגידול עופות, רבע מהחוות לגידול חזירים ושיעור דומה מהרפתות בהולנד ייסגרו.

הממשלה הבהירה בעבר כי היא שואפת לקצץ בשליש את מספר בעלי החיים המגודלים בשטחה. מומחים מסבירים כי ממילא מתרחש באירופה הליך הדרגתי של העברת גידול בע"ח למדינות מזרח אירופה, בהן בתי המשפט פחות רגישים לסוגיות סביבתיות, וחלק מהממשלות כלל לא אימצו יעדים סביבתיים. הממשלה ההולנדית אולי מציגה מצב שבו "ידיה כבולות", והמצב אולי כזה מבחינה משפטית, אך הדבר משרת גם אינטרסים אחרים שלה, כמו להגביר את השטחים לבנייה במדינה הצפופה.

מי שמובילה את המדיניות כעת היא שרת החקלאות והחנקן, כריסטינה ואן־דר־ואל. התכנון היה להתחיל כבר באפריל עם הצעות הרכישה (Buy-Out) למזהמים הגדולים ביותר, אך השרה נאלצה להמתין לאישור הרשויות האירופית.

כעת, לפי הפרסומים, עד סוף מאי יוכלו בעלי חוות לפנות לממשלה ולהצהיר על נכונותם לסגור את העסק תמורת הפיצוי המוסכם. באופן רשמי, יוצעו למגדלים שלוש אפשריות: לעבור מקום במדת האפשר ללא פיצוי, להפסיק את הפעילות תמורת פיצוי או להפחית דרסטית את פליטות החנקן שלהם, צעד שחקלאים רבים אמרו כי אינו אפשרי מבחינה מסחרית.

האיחוד האירופי התנה את האישור בכך שתהיה ירידה דרמטית בשחרור החנקן והאמוניה בהולנד. כלומר, שהפיצוי לא יינתן למי שעוברים למקום אחר, אלא רק למי שמחסלים את העדר וסוגרים את העסקים. "הכרחי שההפחתה בפליטות האמוניה שמושגת בעזרת כספי הממשלה לא תלך לאיבוד על ידי אישור פליטות אמוניה באזורים אחרים", כתב הנציב האחראי לעניין, "צריך שהטבע ייהנה מהתוצאות של הצעד".

ארגוני החקלאים לא פסלו את היוזמה, ורק הצהירו בשבועות האחרונים כי עליה "לאפשר למי שרוצה באמת לסגור את העסק לקבל פיצוי הולם". לעת עתה, לא ברור כמה מבעלי החוות יהיו מוכנים לסגור אותן.

הימין בארה"ב אימץ את החקלאי ההולנדי

הצעד מעורר חשש לא רק במגזר החקלאות המקומי, אלא במדינות המערביות בכלל. בבלגיה הסמוכה הפגינו חקלאים נגד יוזמות דומות, כשגם הימין הפופוליסטי בארצות הברית אימץ את מאבקם של החקלאים ההולנדים, כדוגמא לדרך שבה האידיאולוגיה הסביבתית המזוהה עם השמאל פוגעת בערכים שמרניים, כמו חקלאות מקומית. "המאבק של החקלאים ההולנדים הוא המאבק שלנו" אמר בשנה שעברה רוג'ר באנון, אחד הדוברים הבולטים בתנועה.

הפתרון ההולנדי גם מאיר שוב את התופעה המוכרת מתחום פליטות הפחמן הדו־חמצני, של "דליפת פחמן", נדידת הייצור למדינות בעלות סטנדרטים נמוכים יותר ואי־מחויבות בינלאומיות, כפי שקרה בתחומים עתירי־אנרגיה. בינתיים, השרה ההולנדית ואן־דר־ואל הביעה הבנה לקשיים של החקלאים, וקיוותה כי תהליך הפיצוי יפתור את הבעיה "לא יהיה אפשרי לפתור את המצב ללא כאב", הודתה.

עוד כתבות

כוחות איטלקיים לצד סירת מהגרים, בסמוך לאי למפדוזה / צילום: Reuters, Juan Medina

"מצור" בים התיכון: איטליה משנה את כללי המשחק נגד ההגירה הלא־חוקית

במסגרת רפורמה דרמטית, איטליה תאפשר לחיל הים למנוע כניסת סירות מהגרים למים הטריטוריאליים ולגרשם למדינות שלישיות שהוגדרו "בטוחות" ● החוק החדש גם מטיל קנסות כבדים על ארגוני הסיוע למבקשי המקלט, ומהווה חלק מהחרפת המאבק האירופי בהגירה הלא־חוקית

מטוס Ryanair / צילום: ryanair

החל מ-120 דולר: החברות שהסתערו על הקו הרווחי של החברה שנטשה את ישראל

בקיץ הקרוב היצע הטיסות לאיטליה יגדל בזכות תחרות גוברת של חברות התעופה על היעדים ● החברות זיהו את הפוטנציאל, בין היתר בזכות היעדרה של ריינאייר, והחלו בהשתלטות על הקווים ליעדים שהפעילה בעבר ● וגם: חברת הלואו קוסט שתגביר את התחרות בטיסות לגרמניה

חוות שרתים / אילוסטרציה: Shutterstock

שתי החברות שיקימו במשותף חוות שרתים בישראל בשל מהפכת ה-AI

במסגרת ההסכם בין חברת דוראל לאמפא, יקבלו דוראל זכות הצעה ראשונה להפוך לספק החשמל של כל חוות שרתים שהתאגיד המשותף יקים ● מבחינת שתי החברות מדובר ביוזמה מסוג חדש ביחס לפעילות הקיימת שלהן, והיעד הוא חוות שרתים פעילות עד סוף העשור הנוכחי

מוצרי מזון בסופרמרקט / צילום: Shutterstock

הסקר שמגלה: הישראלים מתוסכלים מהמחירים, אבל לא מפסיקים לקנות

רוב מוחלט של הישראלים מרגישים את יוקר המחיה כמעט בכל תחומי החיים, במיוחד במזון, ומעידים כי הם מצמצמים רכישות - כך עולה מסקר חדש של מועדון הצרכנות הוט ● "למרות זאת", אומרת המנכ"לית גנית הראל, "בפועל הם לא מוותרים על תענוגות וחיים טובים"

כביש 90 לקריית שמונה / צילום: Shutterstock

תוכניות ענק, ביצוע חלקי: למה שיקום הצפון נגרר מהחלטה להחלטה

הממשלה הקצתה תקציב משמעותי לשיקום יישובי קו העימות בצפון, אך בפועל ההחלטות נגררות בין משרדים, מטות היישום לא מאוישים והתוכניות הרב־שנתיות עוד לא גובשו ● דוחות רשמיים מגלים קצב התקדמות איטי שספק אם בכוחו לשקם את האזור או להצמיח אותו

חנות בגדים / צילום: Shutterstock

שוק האופנה בישראל מגלגל 25 מיליארד שקל, אבל נתון אחד חושף משבר שקט

תעשיית האופנה הישראלית מתמודדת עם שורת אתגרים לא פשוטים, בין השאר בגלל התחזקות האונליין ומבנה השוק ● מבדיקת גלובס עולה כי מדד ההלבשה צנח ב־34% בעשור החולף

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: דני שם-טוב, דוברות הכנסת

ניר ברקת יצא נגד הבורסה, והתנצל: "הוכיחה את עוצמתה"

שר הכלכלה טען כי "רק חברות נכות מנפיקות בישראל", וכי "חברות ההייטק המצליחות הולכות ישר לאמריקאים" ● בנוסף הוא קרא להנפיק את רפאל ואת התעשייה האווירית בארה"ב ולא בבורסה המקומית ● בהמשך ברקת פרסם הבהרה: "הבורסה הישראלית הוכיחה את עוצמתה ואת חסינותה; אני מצר על הניסוח הלא מוצלח"

שותפי קרן קינטיקה ואלכס מור מ־8VC / צילום: לינוי ברק קורין

"נקסט ויז'ן לרחפנים" - ההשקעה החדשה של מייסד פלנטיר בישראל

קרן 8VC של מייסד פלנטיר נכנסה כמשקיעה מוקדמת בסטארט־אפ לייטויז'ן, המפתח מצלמות לרחפנים ● קרן הדיפנס־טק קינטיקה השתתפה במהלך

קופות החולים / צילומים: איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

אילו קופות החולים המובילות בתחום בריאות הנפש והתפתחות הילד?

דוח חדש של משרד הבריאות חושף: מיהן קופות החולים המובילות בתחום בריאות הנפש והתפתחות הילד? ● בנוסף חושף הדוח שינוי דרמטי ברמת האלימות כלפי הצוותים הרפואיים

עורכי הדין שירוויחו מעסקת פאלו אלטו וסייברארק / צילום: Shutterstock

משרדי עורכי הדין שירוויחו מיליונים מהעסקה שמשנה את הבורסה

רישומה של פאלו אלטו למסחר בת"א מוביל גם את משרדי עורכי הדין שליוו את העסקה לגזור קופון משמעותי ● במיתר צפויים לגרוף סביב מיליון דולר, ומה במשרדים האחרים?

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה מעורבת בתל אביב; אנלייט זינקה ב-12%, דלתא מותגים נפלה ב-16%

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.3% ● דלתא מותגים הפילה גם מניות אופנה אחרות ●  טבע עלתה בעקבות ניסוי מוצלח ● אלביט טיפסה בקרוב ל-3%, לאחר שהודיעה על עסקאות בגובה 435 מיליון דולר ● לאחר שזינקו אתמול, מניות הבנייה והנדל"ן ירדו, מדד מניב חו"ל נפל במעל 4%

רשות המסים / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי; צילומים: איל יצהר, shutterstock

רשות המסים חשפה שיטת העלמת מס במכולות ובפיצוציות

כחלק ממאבקה של רשות המסים בהון השחור ובשיטות שונות להלבין הון, חוקרת רשות המסים בעלי מכולות ופיצוציות שמבצעים העלמות באמצעות מכשירי כספומט המוצבים בבתי עסק

ראש הממשלה בנימין נתניהו. ישיבת הממשלה, 15.02.26 / צילום: אלכס קולומויסקי, ''ידיעות אחרונות''

אחרי 30 שנה: נתניהו שוב מבטיח להקים שדה תעופה בים

בדיון על הקמת שדה תעופה נוסף, ראש הממשלה הצהיר שיוקם שדה משלים בים ● אלא שזו הבטחה שנשמעת ברצף כבר משנות ה־90 ● המשרוקית של גלובס

אוניות מטען בנמל עקבה, ירדן / צילום: Shutterstock

עשרות מיליונים למשך 30 שנה: אבו דאבי מהמרת על נמל עקבה

חברת הנמלים AD Ports חתמה על הסכם תפעול ארוך טווח בנמל הירדני ● למרות הנחיתות מול נמלי הים התיכון והאיום הביטחוני, האמירתים מזהים פוטנציאל בעורק החיים הראשי של הממלכה

שלמה קרמר, מנכ''ל ומייסד קייטו נטוורקס / צילום: Eclipse Media and Leonid Yakobov

המיליארדר הישראלי שמזהיר: אנחנו בעיצומה של בועת AI. ועדיין מחפש את ההשקעה הבאה בתחום

שלמה קרמר, מנכ"ל קייטו נטוורקס, אמר בראיון ל"ביזנס אינסיידר", כי למרות התמחור המנופח של שוק ה-AI, הוא עדיין ממשיך לחפש השקעות עם פוטנציאל אמיתי ● עוד אמר, כי מבחינתו יש שלושה תנאים מרכזיים הכרחיים להצלחה עסקית שחשוב להכיר

אבישי אברהמי, ניר זוהר, ערן זינמן, רועי מן, מיכה קאופמן / צילום: אלן צצקין, נתנאל טוביאס, NYSE

צניחת מניות התוכנה: היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר

מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● הללו רשמו ירידה מצטברת של מעל ל־80% משוויין בשיא ● ההפסדים שרשמו הבכירים של מאנדיי, וויקס, פייבר וסימילרווב - והמכה לאופציות של העובדים בהן

יו''ר המועצה הלאומית לכלכלה, אבי שמחון / צילום: שלומי יוסף

ויכוח בין האוצר ליועץ הכלכלי של רה"מ: האם תוקם חוות שרתים בפריפריה?

פרופ' אבי שמחון דוחף להגדרת חוות שרתים כ"תשתית לאומית" - ולאפשר הקמת תחנות כוח צמודות במסלול עוקף רשויות מקומיות ● באוצר מתנגדים מחשש לעומס על רשת החשמל ועלויות כבדות ● הביקורת: "ההטבות מוגבלות לצפון הקרוב ולדרום המרכז, הגליל והנגב - בחוץ"

בתי הזיקוק, חיפה / צילום: שלומי יוסף

בניגוד לתוכניות הממשלה: המבקר בדוח חריף נגד העברת בזן

דוח מבקר המדינה על מוכנות משק החשמל למלחמה מזהיר מפני סגירת בית הזיקוק בחיפה ומדגיש את החשיבות של ייצור מקומי של דלקים ● הדוח עורר זעם בקרב ראש המועצה הלאומית לכלכלה, הרשויות המקומיות וארגונים ירוקים, שטוענים שהמתקן מהווה סיכון ביטחוני וסביבתי ומדגישים את הצורך בפינוי ובקידום חלופות מבוזרות

פולימרקט על הכוונת של רשות המסים

עד 50% מהרווחים: רשות המסים בדרך למסות את המהמרים בפולימרקט

הרשות נערכת לגבות מס על רווחי פלטפורמת החיזוי, שעלתה לכותרות בפרשת הדלפת מידע צבאי ● על הפרק: מיסוי של 35% על הזכייה, ובנוסף מס רווחי הון על עליית ערך הקריפטו ● המומחים מזהירים: "המהמרים עלולים לשלם מס על עליית ערך המטבע גם אם הפסידו את כספם בהימור"

אילן רביב, מנכ''ל מיטב / צילום: רמי זרנגר

לאחר שזינקה 1,200% בשלוש שנים: ההמלצה שנותנת רוח גבית לבית ההשקעות הגדול בישראל

בג'פריס צופים שבית ההשקעות הגדול בישראל ימשיך ליהנות מהרוח הגבית שמספק לו שוק החיסכון הארוך וקצר הטווח ● שווי המניות של משפחות סטפק וברקת - כמעט 6 מיליארד שקל