בנק ישראל / צילום: Shutterstock, Alon Adika
הכותבת היא סמנכ"לית רגולציה בחברת הפינטק fair.co.il, לשעבר יועצת בכירה של הממונה על שוק ההון
בנובמבר האחרון, בדיון בוועדת כספים, לאחר מספר העלאות ריבית עוקבות פנה נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, אל הציבור ואמר ש"יש מסלולי השקעה סולידיים שאינם הפיקדונות בבנקים. למשל השקעה בקרנות כספיות (אלו הן קרנות נאמנות המשקיעות באפיקים סולידיים ט.ה), נזילות לחלוטין, ואפילו בטוחות יותר. הן מעניקות היום ריבית גבוהה יותר מזו של הפיקדונות...".
● 47% בשלושה ימים: מה עומד מאחורי הזינוק במניית למונייד?
● מודעה בעיתון חשפה: אחת המשפחות העשירות בישראל מוכרת נדל"ן ב-200 מיליון שקל | בדיקת גלובס
● משקיעי אנג'ל לא מתרגשים מהחרם החרדי - וזו הסיבה
ואולם, מנתוני בנק ישראל שמתפרסמים מדי חודש על פיקדונות הבנקים עולה כי היקפי ההשקעה בפיקדונות עולים באופן משמעותי על היקפי ההשקעה בקרנות כספיות בחודשים האחרונים. על פניו, מדובר באבסורד. אבל בניתוח רחב יותר של המוטיבציות והאפשרויות של המשקיעים, ניתן להבין את התוצאה הזו. במצב הנוכחי, גם אם המשקיע הפשוט נחשף לדבריו של הנגיד, ללא הנגשה ותיווך פיננסי מספקים הוא עלול להתקשות במציאת דרך להשקיע בקרנות האלו.
נותרו מאחור
סביבת הריבית הנמוכה וההתקדמות הטכנולוגית הביאו בשנים האחרונות את המשקיעים לחיפוש אחר אפיקי השקעה זמינים ומבטיחים. הזדמנויות השקעה בנכסי בסיס שאינם מפוקחים על ידי רשות ניירות ערך הונגשו לכל נייד, באמצעי שיווק אגרסיביים ואפליקציות ידידותיות למשתמש. המתווכים הפיננסים והשיווק היעיל עשו את שלהם, והציבור התרגל להשקיע במוצרים חדשניים, ששגשגו, כל עוד הכלכלה כולה שגשגה. התשואות נרשמו, הלקוחות התרשמו והקופות רשמו, עד שתמונת המקרו התחילה להשתנות.
באותו זמן, המוצרים המפוקחים המסורתיים, קרנות הנאמנות ויתר ניירות הערך, נותרו מעט מאחור. לא במרוץ התשואות, אלא במסוגלות להגיע אל הקהל הרחב. נכסי הבסיס הללו, המפוקחים בצורה מסורתית ובאופן מותאם לסיכוני משקיעים, סבלו מנחיתות ביכולת להגיע לקהל המשקיעים. הכללים המסורתיים החלים על מי שמבקש להנגיש השקעה בניירות ערך מפוקחים כובדו על ידי הגופים הפיננסים המפוקחים המציעים אותם לציבור, ונעקפו בסיבוב על ידי עדר הסוסים הדוהרים הבלתי מפוקח, או מרוסן, תחליטו בעצמכם.
הרגולציה הוותיקה והנכונה בבסיסה, שמטרתה למנוע שיווק ניירות ערך ללקוחות באופן אשר אינו מיטיב עמם, ובכלל זה המגבלות על היקף וצורת התגמול שניתן לשלם כחלק מפרסום ניירות הערך, בכלל לא חלה על יתר המתווכים הלא מפוקחים, ולכך יש מחיר שאותו הציבור משלם, פעמיים.
בפעם הראשונה, בהעדר נגישות למוצרים המפוקחים. בנגישות הכוונה למודעות לנכס הפיננסי, לזמינות וקלות רכישתו, ולמחיר העסקה. ובפעם השנייה, לסיכון המיותר של השקעה לא מפוקחת. כך, הוסטו ההשקעות מתוך ההכנסה הפנויה להרפתקאות השקעה שנארזו בממשק משתמש מחויך. אגב, הסבר לנתון בפתיח יכול להיות נאמנות לאפיק הבנקאי בקרב שונאי הסיכון המוחלטים, ששימר את בכורתו אצלם.
לתת לכולם הזדמנות
התקופה הנוכחית ממשיכה לאתגר את המשקיעים והחוסכים ממשקי הבית. נטל הריבית מכביד, ואיתו גם האינפלציה. רמת ההכנסה הפנויה יורדת, וההחלטות הופכות קשות יותר. במצבים כאלו הרבה מאיתנו מתכנסים לקצוות: שונאי הסיכון יחפשו את האלטרנטיבה הסולידית ביותר, ובהעדר נגישות מספקת לידע אודות אפיקים מפוקחים זמינים, יבחרו ככל הנראה בברירת המחדל הבנקאית. מנגד, בהתאם לתיאוריות קבלת החלטות תחת תודעת הפסד, יהיו את אלו שיעדיפו "ללכת על כל הקופה", ויחפשו את האפיקים שיראו כהזדמנות נוצצת. גם שם, בשל הקושי בהנגשת מוצרים מפוקחים, הם צפויים לפגוש שוב את העדר הבלתי מפוקח.
זה הזמן להסתכל למשקיעים האלו בעיניים, לצעירים שחוסכים שקל לשקל לקראת סוף התואר, לזוגות שחלום הדירה מתרחק מהם, למשפחות ששמות כסף בצד לבר מצווה גם שהאוברדראפט כבר מטביע, ולסבים שרוצים לעזור לנכד שרק נולד, שלא יחסר. לכולם מגיעה הזדמנות לשמוע בצורה ברורה, שקופה ומפורשת את האפשרויות שלהם להשקיע במוצרים פיננסים מפוקחים שמתאימים להם, מבעד לשעטת הפרסות.
אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ או שיווק השקעות, המלצה או חוות דעת באשר לכדאיות השקעה במוצרים פיננסיים מכל מין וסוג שהם לרבות ניירות ערך, יחידות השתתפות בקרנות נאמנות ו/או כל נכס פיננסי אחר. אין באמור כדי להוות תחליף לייעוץ אישי, המותאם לצרכי הלקוח.