גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מה אפשר ללמוד מהצלחת הרול אפס, ואיפה אפשר למצוא אותם ב-1.99 שקלים ליחידה

שיגעון הרול אפס התחיל בטיקטוק והגיע לחנויות, לאיביי ולוולט ● המחירים זינקו במהירות, אבל קמעונאיות המזון הישראליות נותרו עד כה מחוץ לטרנד ● לגלובס נודע כי כעת מצטרפות למכירות שתי רשתות ראשונות: ויקטורי ו-Be של שופרסל

''כריך'' רול אפס של הגולשת אשלי / צילום: צילום מסך מתוך חשבון הטיקטוק של ashyizzle
''כריך'' רול אפס של הגולשת אשלי / צילום: צילום מסך מתוך חשבון הטיקטוק של ashyizzle

באחד ממיליארדי סרטוני הטיקטוק שבהם גולשים תיעדו עצמם אוכלים את הממתק הקראנצ'י והצבעוני רול אפס, נראתה בחורה בשם אשלי עורמת 50 דפי רול אפס זה על זה ונוגסת בקובייה הענקית - כשקולות הפצפוצים גרמו לה לציין שהיא מודאגת בקשר לשיניים שלה. לאחר מכן היא תהתה בקול מה היא עושה. התשובה פשוטה: כמו רבים אחרים בעולם ובארץ, חייה הפכו למרדף אחרי הטרנד התורן.

בהשקת קרפור מצאנו אבטיח ב-3.90 שקלים. בסניפים הקטנים המצב אחר
● יבואן נייקי פורש עם 200 מיליון שקל בכיס

שנה אחרי שנכנס לחיינו טירוף הקראנץ' פיסטוק, ששינה את מפת השיווק של טרנדים, ניתן לומר בהכנעה שככל הנראה אלה הם חיינו: הילדים והצעירים שנחשפים ללהיטי הרשתות החברתיות, ובראשן הטיקטוק, מתמסרים לחיפוש נואש ונלהב אחר המוצר שכבש את פסגת ההאשטגים, והמבוגרים מזדחלים אחריהם בייאוש ושולפים את הארנק.

איך קרה שממתק שקיים מאז שנות ה־80 הפך לטרנד החזק של ימינו? מה משותף בינו לבין הקראנץ' פיסטוק? מי המרוויחים הגדולים, והאם יש סיכוי שהטרנד הבא יהיה בכלל מלפפון חמוץ?

הסאונד המיוחל

"רול אפס קופסה אחרונה!", זעקה המודעה במרקט פלייס של פייסבוק, שהציעה לרכוש אותה תמורת 150 שקל. מודעה אחרת דורשת מחיר של 180 שקל לקופסה. במקרים אחרים דובר על שלוש יחידות ב־50 או יחידה בודדת ב־15 שקל. גם בחנויות המחירים עולים, ובמקרים מסוימים הם הגיעו ל־50 שקל לחבילה. חוק המזון אוסר מצב שבו ליצרן יש נגיעה למחיר הסופי שנקבע לצרכן, כך שכשקיוסק מוכר בסכום כזה, ברור מי עושה את הרווח הגדול.

גם אייל רביד, בעלי רשת ויקטורי, זיהה את הפוטנציאל והודיע הבוקר (א') כי מהיום יימכרו בסניפי הרשת עשר יחידות רול אפס במחיר של 19.90 שקל, 1.99 שקלים ליחידה.

אבל הרול אפס לא נמכרים רק בחנויות: הטירוף הוא גם באתרי אונליין כמו איביי. מכירות הממתק היו זניחות עד חודש מרץ, אך במהלך אפריל ובימים הראשונים של מאי נרשם זינוק אסטרונומי - למעשה, בין מרץ לאפריל מדובר בעלייה של כ־10,000%. במאי המגמה ממשיכה אפילו בקצב מהיר יותר.

הנתון המעניין עוד יותר הוא שהרכישות מישראל באפריל ובמאי מהוות 37% מכלל הרכישות באיביי של רול אפס. בהתאם לביקוש, במאי נרשמה עלייה של 30% במחיר רכישה ממוצע בישראל של רול אפס.

הסטארט־אפ Humanz, שפיתח מערכת המחברת בין משפיענים, יוצרי תוכן וחברות באמצעות דאטה מבוסס בינה מלאכותית, בדק בשבועות האחרונים את נתוני ההאשטגים הקשורים לטירוף העכשווי. בטיקטוק, ההאשטאג #rollup נצפה למעלה מ־4.6 מיליארד פעמים בעולם, ובישראל נרשמו בכ־138 מיליון צפיות סביב הנושא.

"ההוק שתופס את המוח מזכיר את טירוף הקראנץ' פיסטוק שהכרנו בעבר", אומר ליאב חן, מנכ"ל ובעלי יומנז. "ברשת החברתית יש נישה שנקראת ASMR, שלמעשה מייצרת נחשקות לאודיו מסוים, קראנצ'י במקרה הזה.

"בני דור ה־Z מאוד אוהבים את הנישה ואת הסאונד הספציפי הזה, ולכן הטיקטוק היה תשתית הפצה מושלמת. ההורים כנראה לא נדרשים לשתף פעולה מלבד לקנות את המוצר, כדי להכין את האפקט ולהגיע לסאונד המיוחל גם בבית".

החוויה החושית

המנגנון מאחורי השיגעון נובע בין היתר מכך ששינו את צורת הצריכה של המוצר, מסבירה לאה ריינר מלמד, סמנכ"לית השיווק של גלידות נסטלה, שהייתה אחראית על טירוף הקראנץ' פיסטוק. "הטרנד התחיל מבלוגרית בטיקטוק שהעלתה סרטון שהראה צורת שימוש אחרת. היא יצרה למעשה הפרעה ברשת, וזה מה שסובב את כל הגלגל.

לאה ריינר מלמד, סמנכ''לית השיווק של גלידות נסטלה / צילום: רן יחזקאל

"התופעה התפוצצה גם במדינות אחרות, אבל המחסור העצום קרה בעיקר כאן. זה מה שקורה כשתחזית המכר משתנה, ופתאום עולה בעשרות או במאות אחוזים, כך שבלתי אפשרי לצפות ולהיערך לזה מהיום למחר.

"הקראנץ' פיסטוק, בניגוד לרול אפס, הוא יצור ישראלי שהתחיל בקבוצת פייסבוק בשם 'רעבים ברעבך', עבר לאינסטגרם אבל התפוצץ בעיקר בטיקטוק. אנחנו העלינו אך ורק פוסט אחד ממומן, כל אלפי פיסות התוכן שנוצרו היו אותנטיות לחלוטין. גולשים 'רגילים' הפכו למשפיענים לא פחות מהמסורתיים.

"זה מה שהפך את הקמפיין השיווקי ל־WOM (Word of Mouth), בשורה שמופצת לאנשים על־ידי אנשים. לא חברות וקמפיינים מסחריים, וגם לא בהכרח משפיענים מסורתיים, שהם כמובן מאיצי טרנדים. מדובר פשוט במסר ויראלי שמופץ על־ידי קהילות".

לדברי ריינר מלמד, הוויראליות קשורה לא רק לטעם או לצבעוניות של המוצר, אלא גם לחוויה הסנסורית - המרקם הקראנצ'י והסאונד שהוא מייצר. "ככל שהסרטון סנסורי יותר, יש יותר סיכוי שהוא יתפוס תאוצה. בכל הסרטונים של הרול אפס יש הקשה עליו עם הציפורניים, במטרה לשמוע את הקראנצ'יות ששומעים לאחר מכן גם באכילה.

"בסופו של דבר, אין הרבה אנשים שקנו קראנץ' פיסטוק רק בשביל לאכול. הם רצו להיות שייכים לסיפור, העבירו אותו הלאה לחברים. לאחרונה התחיל טרנד של מלפפון חמוץ ענק שמגיע בשקית, וגם הוא קראנצ'י וגדול. יש משהו בסרטונים סנסוריים שיוצר חשק וסקרנות, מעביר מסר מפתה או מרגש, וזה תופס תאוצה הרבה יותר מהר מאשר רק להראות טרנד.

"להערכתי, בגלל שיש קושי מסוים בתגובה מהירה ליבוא הרול אפס כרגע, הטרנד עלול לדעוך אם לא יהיה חידוש מלאים מוגבל אחת לכמה זמן. זה עניין של ביקוש והיצע, גם אם הוא מוגבל".

מנגנון ההשתייכות

את כל זה רואות חברות המזון וקמעונאיות המזון הישראליות, שנשארות מחוץ לחגיגה. ככל הנראה, בגלל חוסר היכולת לייצר מלאי בסדר גודל שיספיק לעשרות סניפים, ברשתות השיווק עדיין לא החלו למכור רול אפס, אבל כמה מהן מביעות עניין בכך. לגלובס נודע כי השבוע החלה רשת הפארם Be של שופרסל למכור חבילות של 10 תמורת 49.90 שקל.

גם באפליקציית וולט החלו למכור את הממתק תמורת 7.90 שקלים ליחידה, ובחברה מספרים כי מדובר באחד המוצרים המבוקשים ביותר בשבועות האחרונים.

"בשבועות האחרונים המלאי נחטף מהמדפים בחנויות, וזה יצר שוק פיראטי עירני, עם ישראלים ממולחים שרכשו חבילות של הממתק, וכעת מוכרים אותו במחירים מופקעים ברשתות החברתיות", אומר טל איתן, דוקטורנט במחלקה למדעי המידע באוניברסיטת בר־אילן שחוקר תופעות ודפוסים ברשת.

"למרות שתופעת הקראנץ' וקדחת הרולאפס נראות זהות, הן נובעות ממקורות שונים. בעוד שרעיון הקראנץ' החל כבדיחה של אדם יחיד ומונף על־ידי היצרנית, שיגעון הרול אפס הגיע אלינו מהמשתמשים ה'רגילים' ברשתות החברתיות.

"מחקרים מראים שברשתות האלה, ובפרט בקרב צעירים, ההשוואה החברתית גבוהה ביותר. היא קשורה לרצון העמוק להשתייך, להיות חלק ממשהו. זה מפעיל אצלנו מנגנונים מאוד עמוקים, גם חברתיים וגם פסיכולוגיים. ילדים ובני נוער נמצאים בתקופה של בניית הזהות החברתית שלהם, והרצון להיות חלק, להצטלם עם הממתק, להגיד 'גם אני השגתי', הוא מעין כרטיס כניסה למועדון שכמעט כולם חברים בו, חוץ ממי שלא השיג".

ואיך כל זה ייגמר? "לטרנדים כאלה יש כמות מוגבלת של דלק", מזכיר איתן. "הם יכולים להחזיק כמה שבועות, אפילו כמה חודשים, אבל בסופו של דבר כולם מנסים את המוצר, זה מבטל את ה־FOMO, ובזה אחר זה דועכים הגורמים המחזיקים את הטרנד ונעלמים. בנוסף, הגדלת היבוא של המוצר והגדלת התפוצה שלו בחנויות יהפכו להפוך אותו לנגיש מדי, ובכך יסיימו את הטרנד".

עוד כתבות

משרדי פאלו אלטו / צילום: Shutterstock

כפי שנחשף בגלובס: פאלו אלטו רוכשת את KOI הישראלית בכ-400 מיליון דולר

פאלו אלטו הודיעה על כוונתה לרכוש את חברת הסייבר הישראלית קוי (Koi), שגייסה קרוב ל-50 מיליון דולר בלבד מאז הקמתה ● סכום העסקה לא נמסר, אך הוא מוערך בכ-400 מיליון דולר

אילן רביב, מנכ''ל מיטב / צילום: רמי זרנגר

לאחר שזינקה 1,200% בשלוש שנים: ההמלצה שנותנת רוח גבית לבית ההשקעות הגדול בישראל

בג'פריס צופים שבית ההשקעות הגדול בישראל ימשיך ליהנות מהרוח הגבית שמספק לו שוק החיסכון הארוך וקצר הטווח ● שווי המניות של משפחות סטפק וברקת - כמעט 6 מיליארד שקל

רחפנים של חברת אקסטנד / צילום: אקסטנד

חברת הרחפנים אקסטנד מתמזגת בנאסד"ק בעסקת מניות לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר

החברה הודיעה על מיזוג בעסקת מניות עם חברת האחזקות JFB הנאסד"קאית לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר ● בין המשקיעים נמנים אריק טראמפ, בנו של נשיא ארה"ב

מחאה נגד מדיניות המשטרה / צילום: Reuters, Anadolu

תוכנית החומש לחברה הערבית נכנסה לשנתה האחרונה, ללא חלופה באופק

כשמספר הנרצחים בשיא חסר תקדים, תוכנית החומש לחברה הערבית תסתיים בסוף 2026 ● בשנים האחרונות היא התמודדה עם קיצוצים של מיליארדים, ובמקביל הממונה עליה התפטר לפני יותר מחצי שנה, וטרם מונה לו מחליף ● בינתיים הממשלה לא הציגה תוכנית חליפית

אילוסטרציה: Shutterstock

המרוויחים של ולנטיינ'ס דיי: ענפי התכשיטים, הקוסמטיקה והפרחים

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי ● מנתוני הפניקס גמא עולה כי רוב התכשיטים נרכשו בשבוע החולף בחנויות, בעוד קוסמטיקה נרכשה בעיקר באונליין

מנכ''ל החברה הרוכשת פאלו אלטו נטוורקס ניקאש ארורה / צילום: איל יצהר

ההודעה שקיבלו עשרות עובדים: מזל טוב, תפוטרו בעוד שנה

כ־10% מעובדי סייברארק בישראל, כולל בעלי ותק של עשור ויותר, גילו במייל ישיר מפאלו אלטו כי תפקידם יבוטל בעוד 12-3 חודשים, וישנם מנהלים שאף לא ידעו מי מהצוות שלהם יפוטר ● המהלך מעורר שאלות על המחיר האנושי של עסקאות הענק בהייטק

להבות עולות מבניין שנפגע בתקיפה אווירית ישראלית בדרום לבנון בתחילת החודש / צילום: ap, Mohammad Zaatari

הסיבה להתגברות התקיפות בלבנון - היערכות למלחמה עם איראן

צה"ל מגביר את הקצב ומתמקד במשגרים ומחסני אמל"ח למקרה שחיזבאללה יצטרף לאיראן ● בעקבות התקיפות צה"ל שנמשכות, גורמים בלבנון מנהלים מגעים אינטנסיביים עם ארה"ב ודורשים "לרסן את ישראל" ● משמרות המהפכה באיראן פתחו בתרגיל נרחב במצר הורמוז ● עדכונים שוטפים

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

מכירת צים במעל 4 מיליארד דולר - מכה לשורטיסטים ולאנליסטים שלא האמינו בה

פרמיה משמעותית של כמעט 60% על מחיר השוק שישלמו קרן פימי והפג-לויד עבור חברת התובלה הימית, צפויה להסב הפסדים כבדים לשורטיסטים שהימרו נגדה ● אבל גם אנליסטים שמסקרים את צים "פספסו" את האפסייד במכירה: אף אחד מהם לא המליץ לקנות את המניה

טיל בליסטי באיראן. האם טהרן חותרת להסכם אמיתי? / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

הבטן הרכה של איראן לקראת סבב נוסף של שיחות עם ארה"ב: מכירת הנפט

טראמפ מעמת את טהרן עם מציאות חדשה לקראת סבב השיחות השני בג'נבה: נכונות של המערב למו"מ לצד לחץ צבאי חסר תקדים ● איראן מגיעה עם אורניום מועשר בהיקף גדול ותשתית חשמל מקרטעת, והשאלה הגדולה היא האם תסכים להעשרה מחוץ למדינה

שותפי קרן קינטיקה ואלכס מור מ־8VC / צילום: לינוי ברק קורין

"נקסט ויז'ן לרחפנים" - ההשקעה החדשה של מייסד פלנטיר בישראל

קרן 8VC של מייסד פלנטיר נכנסה כמשקיעה מוקדמת בסטארט־אפ לייטויז'ן, המפתח מצלמות לרחפנים ● קרן הדיפנס־טק קינטיקה השתתפה במהלך

סניף דלתא / צילום: יח''צ דלתא

מניית האופנה שצנחה וגררה איתה את שאר הענף

ההכנסות של רשת האופנה הישראלית דלתא מותגים אומנם עלו מעט ברבעון האחרון של 2025, אך הרווח הנקי נשחק ● מניות אופנה נוספת נפלו היום בבורסה

אוניית משא של צים / צילום: ליאור פטל עבור צים

"עסקה רגישה, שיש לה שיקולים פוליטיים": מניית הפג־לויד צנחה בעקבות רכישת צים

התגובה המיידית בשווקים להכרזה כי החברה תרכוש את צים הייתה שלילית ● אנליסטים מיהרו להסביר בתקשורת הגרמנית כי ישנה מגמת קונסולידציה כעת בשוק התובלה הימית, וכי רכישות ומיזוגים הם רוח התקופה

הרצל חבס / צילום: רוני שיצר

כעשור לאחר מכירת קרקע ברעננה: משפחת חבס חויבה במע"מ בהיקף מיליוני שקלים

ביהמ"ש המחוזי דחה את ערעורה של חברת נוף נאה שבבעלות משפחת חבס וקבע כי מכירת קרקע חקלאית ברעננה ל-80 רוכשים שונים ב-15 עסקאות היא פעילות עסקית החייבת במע"מ - זאת למרות שהחברה החזיקה בקרקע במשך 60 שנה מבלי לעשות בה כל שימוש

מנכ''ל אפל, טים קוק / צילום: ap, Richard Shotwell

"חוויית אפל ייחודית": יצרנית האייפון הודיעה על אירוע השקה חריג – בשלוש מדינות שונות במקביל

אפל הכריזה על אירוע השקה חריג שיתקיים ב-4 במרץ וייערך במקביל בניו יורק, בלונדון ובשנגחאי ● עפ"י ההערכות, החברה צפויה להשיק באירוע מספר מכשירים: אייפון 17e מוזל, מקבוק פרו עם שבבי M5 פרו ומקס, אייפד אייר ועוד

ראש הממשלה בנימין נתניהו. ישיבת הממשלה, 15.02.26 / צילום: אלכס קולומויסקי, ''ידיעות אחרונות''

אחרי 30 שנה: נתניהו שוב מבטיח להקים שדה תעופה בים

בדיון על הקמת שדה תעופה נוסף, ראש הממשלה הצהיר שיוקם שדה משלים בים ● אלא שזו הבטחה שנשמעת ברצף כבר משנות ה־90 ● המשרוקית של גלובס

מוצרי מזון בסופרמרקט / צילום: Shutterstock

הסקר שמגלה: הישראלים מתוסכלים מהמחירים, אבל לא מפסיקים לקנות

רוב מוחלט של הישראלים מרגישים את יוקר המחיה כמעט בכל תחומי החיים, במיוחד במזון, ומעידים כי הם מצמצמים רכישות - כך עולה מסקר חדש של מועדון הצרכנות הוט ● "למרות זאת", אומרת המנכ"לית גנית הראל, "בפועל הם לא מוותרים על תענוגות וחיים טובים"

בתי הזיקוק, חיפה / צילום: שלומי יוסף

בניגוד לתוכניות הממשלה: המבקר בדוח חריף נגד העברת בזן

דוח מבקר המדינה על מוכנות משק החשמל למלחמה מזהיר מפני סגירת בית הזיקוק בחיפה ומדגיש את החשיבות של ייצור מקומי של דלקים ● הדוח עורר זעם בקרב ראש המועצה הלאומית לכלכלה, הרשויות המקומיות וארגונים ירוקים, שטוענים שהמתקן מהווה סיכון בטחוני וסביבתי ומדגישים את הצורך בפינוי ובקידום חלופות מבוזרות

עידן עופר / צילום: סיון פרג'

בדקנו: האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

בעלי חברת הספנות לשעבר החל לממש את החזקותיו במחירי השיא של 2022 ונהנה מתמורה כוללת של מעל 2 מיליארד דולר, בעיקר מדיבידנדים ● עופר יכול היה להרוויח יותר על יתרת המניות שמימש, אך גם כך הערך המצטבר שלו בצים גבוה מהמחיר בעסקה למכירתה

משאבות נפט באזור קלגרי, אלברטה / צילום: Reuters, Todd Korol

בעידוד הבית הלבן: המחוז הקנדי העשיר שדורש להתנתק מהמדינה ולקבל עצמאות

אלברטה, "טקסס של קנדה", מאסה בשלטון הליברלי באוטווה ובמיסוי הכבד, והיא דוהרת למשאל עם על היפרדות ● בעוד שהרוב הקנדי מזועזע מהרעיון להפוך ל"מדינה ה-51 של ארה"ב", הבדלנים במחוז עשיר הנפט רואים בדונלד טראמפ ובמקורביו בני ברית אסטרטגיים

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות