גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מה אפשר ללמוד מהצלחת הרול אפס, ואיפה אפשר למצוא אותם ב-1.99 שקלים ליחידה

שיגעון הרול אפס התחיל בטיקטוק והגיע לחנויות, לאיביי ולוולט ● המחירים זינקו במהירות, אבל קמעונאיות המזון הישראליות נותרו עד כה מחוץ לטרנד ● לגלובס נודע כי כעת מצטרפות למכירות שתי רשתות ראשונות: ויקטורי ו-Be של שופרסל

''כריך'' רול אפס של הגולשת אשלי / צילום: צילום מסך מתוך חשבון הטיקטוק של ashyizzle
''כריך'' רול אפס של הגולשת אשלי / צילום: צילום מסך מתוך חשבון הטיקטוק של ashyizzle

באחד ממיליארדי סרטוני הטיקטוק שבהם גולשים תיעדו עצמם אוכלים את הממתק הקראנצ'י והצבעוני רול אפס, נראתה בחורה בשם אשלי עורמת 50 דפי רול אפס זה על זה ונוגסת בקובייה הענקית - כשקולות הפצפוצים גרמו לה לציין שהיא מודאגת בקשר לשיניים שלה. לאחר מכן היא תהתה בקול מה היא עושה. התשובה פשוטה: כמו רבים אחרים בעולם ובארץ, חייה הפכו למרדף אחרי הטרנד התורן.

בהשקת קרפור מצאנו אבטיח ב-3.90 שקלים. בסניפים הקטנים המצב אחר
● יבואן נייקי פורש עם 200 מיליון שקל בכיס

שנה אחרי שנכנס לחיינו טירוף הקראנץ' פיסטוק, ששינה את מפת השיווק של טרנדים, ניתן לומר בהכנעה שככל הנראה אלה הם חיינו: הילדים והצעירים שנחשפים ללהיטי הרשתות החברתיות, ובראשן הטיקטוק, מתמסרים לחיפוש נואש ונלהב אחר המוצר שכבש את פסגת ההאשטגים, והמבוגרים מזדחלים אחריהם בייאוש ושולפים את הארנק.

איך קרה שממתק שקיים מאז שנות ה־80 הפך לטרנד החזק של ימינו? מה משותף בינו לבין הקראנץ' פיסטוק? מי המרוויחים הגדולים, והאם יש סיכוי שהטרנד הבא יהיה בכלל מלפפון חמוץ?

הסאונד המיוחל

"רול אפס קופסה אחרונה!", זעקה המודעה במרקט פלייס של פייסבוק, שהציעה לרכוש אותה תמורת 150 שקל. מודעה אחרת דורשת מחיר של 180 שקל לקופסה. במקרים אחרים דובר על שלוש יחידות ב־50 או יחידה בודדת ב־15 שקל. גם בחנויות המחירים עולים, ובמקרים מסוימים הם הגיעו ל־50 שקל לחבילה. חוק המזון אוסר מצב שבו ליצרן יש נגיעה למחיר הסופי שנקבע לצרכן, כך שכשקיוסק מוכר בסכום כזה, ברור מי עושה את הרווח הגדול.

גם אייל רביד, בעלי רשת ויקטורי, זיהה את הפוטנציאל והודיע הבוקר (א') כי מהיום יימכרו בסניפי הרשת עשר יחידות רול אפס במחיר של 19.90 שקל, 1.99 שקלים ליחידה.

אבל הרול אפס לא נמכרים רק בחנויות: הטירוף הוא גם באתרי אונליין כמו איביי. מכירות הממתק היו זניחות עד חודש מרץ, אך במהלך אפריל ובימים הראשונים של מאי נרשם זינוק אסטרונומי - למעשה, בין מרץ לאפריל מדובר בעלייה של כ־10,000%. במאי המגמה ממשיכה אפילו בקצב מהיר יותר.

הנתון המעניין עוד יותר הוא שהרכישות מישראל באפריל ובמאי מהוות 37% מכלל הרכישות באיביי של רול אפס. בהתאם לביקוש, במאי נרשמה עלייה של 30% במחיר רכישה ממוצע בישראל של רול אפס.

הסטארט־אפ Humanz, שפיתח מערכת המחברת בין משפיענים, יוצרי תוכן וחברות באמצעות דאטה מבוסס בינה מלאכותית, בדק בשבועות האחרונים את נתוני ההאשטגים הקשורים לטירוף העכשווי. בטיקטוק, ההאשטאג #rollup נצפה למעלה מ־4.6 מיליארד פעמים בעולם, ובישראל נרשמו בכ־138 מיליון צפיות סביב הנושא.

"ההוק שתופס את המוח מזכיר את טירוף הקראנץ' פיסטוק שהכרנו בעבר", אומר ליאב חן, מנכ"ל ובעלי יומנז. "ברשת החברתית יש נישה שנקראת ASMR, שלמעשה מייצרת נחשקות לאודיו מסוים, קראנצ'י במקרה הזה.

"בני דור ה־Z מאוד אוהבים את הנישה ואת הסאונד הספציפי הזה, ולכן הטיקטוק היה תשתית הפצה מושלמת. ההורים כנראה לא נדרשים לשתף פעולה מלבד לקנות את המוצר, כדי להכין את האפקט ולהגיע לסאונד המיוחל גם בבית".

החוויה החושית

המנגנון מאחורי השיגעון נובע בין היתר מכך ששינו את צורת הצריכה של המוצר, מסבירה לאה ריינר מלמד, סמנכ"לית השיווק של גלידות נסטלה, שהייתה אחראית על טירוף הקראנץ' פיסטוק. "הטרנד התחיל מבלוגרית בטיקטוק שהעלתה סרטון שהראה צורת שימוש אחרת. היא יצרה למעשה הפרעה ברשת, וזה מה שסובב את כל הגלגל.

לאה ריינר מלמד, סמנכ''לית השיווק של גלידות נסטלה / צילום: רן יחזקאל

"התופעה התפוצצה גם במדינות אחרות, אבל המחסור העצום קרה בעיקר כאן. זה מה שקורה כשתחזית המכר משתנה, ופתאום עולה בעשרות או במאות אחוזים, כך שבלתי אפשרי לצפות ולהיערך לזה מהיום למחר.

"הקראנץ' פיסטוק, בניגוד לרול אפס, הוא יצור ישראלי שהתחיל בקבוצת פייסבוק בשם 'רעבים ברעבך', עבר לאינסטגרם אבל התפוצץ בעיקר בטיקטוק. אנחנו העלינו אך ורק פוסט אחד ממומן, כל אלפי פיסות התוכן שנוצרו היו אותנטיות לחלוטין. גולשים 'רגילים' הפכו למשפיענים לא פחות מהמסורתיים.

"זה מה שהפך את הקמפיין השיווקי ל־WOM (Word of Mouth), בשורה שמופצת לאנשים על־ידי אנשים. לא חברות וקמפיינים מסחריים, וגם לא בהכרח משפיענים מסורתיים, שהם כמובן מאיצי טרנדים. מדובר פשוט במסר ויראלי שמופץ על־ידי קהילות".

לדברי ריינר מלמד, הוויראליות קשורה לא רק לטעם או לצבעוניות של המוצר, אלא גם לחוויה הסנסורית - המרקם הקראנצ'י והסאונד שהוא מייצר. "ככל שהסרטון סנסורי יותר, יש יותר סיכוי שהוא יתפוס תאוצה. בכל הסרטונים של הרול אפס יש הקשה עליו עם הציפורניים, במטרה לשמוע את הקראנצ'יות ששומעים לאחר מכן גם באכילה.

"בסופו של דבר, אין הרבה אנשים שקנו קראנץ' פיסטוק רק בשביל לאכול. הם רצו להיות שייכים לסיפור, העבירו אותו הלאה לחברים. לאחרונה התחיל טרנד של מלפפון חמוץ ענק שמגיע בשקית, וגם הוא קראנצ'י וגדול. יש משהו בסרטונים סנסוריים שיוצר חשק וסקרנות, מעביר מסר מפתה או מרגש, וזה תופס תאוצה הרבה יותר מהר מאשר רק להראות טרנד.

"להערכתי, בגלל שיש קושי מסוים בתגובה מהירה ליבוא הרול אפס כרגע, הטרנד עלול לדעוך אם לא יהיה חידוש מלאים מוגבל אחת לכמה זמן. זה עניין של ביקוש והיצע, גם אם הוא מוגבל".

מנגנון ההשתייכות

את כל זה רואות חברות המזון וקמעונאיות המזון הישראליות, שנשארות מחוץ לחגיגה. ככל הנראה, בגלל חוסר היכולת לייצר מלאי בסדר גודל שיספיק לעשרות סניפים, ברשתות השיווק עדיין לא החלו למכור רול אפס, אבל כמה מהן מביעות עניין בכך. לגלובס נודע כי השבוע החלה רשת הפארם Be של שופרסל למכור חבילות של 10 תמורת 49.90 שקל.

גם באפליקציית וולט החלו למכור את הממתק תמורת 7.90 שקלים ליחידה, ובחברה מספרים כי מדובר באחד המוצרים המבוקשים ביותר בשבועות האחרונים.

"בשבועות האחרונים המלאי נחטף מהמדפים בחנויות, וזה יצר שוק פיראטי עירני, עם ישראלים ממולחים שרכשו חבילות של הממתק, וכעת מוכרים אותו במחירים מופקעים ברשתות החברתיות", אומר טל איתן, דוקטורנט במחלקה למדעי המידע באוניברסיטת בר־אילן שחוקר תופעות ודפוסים ברשת.

"למרות שתופעת הקראנץ' וקדחת הרולאפס נראות זהות, הן נובעות ממקורות שונים. בעוד שרעיון הקראנץ' החל כבדיחה של אדם יחיד ומונף על־ידי היצרנית, שיגעון הרול אפס הגיע אלינו מהמשתמשים ה'רגילים' ברשתות החברתיות.

"מחקרים מראים שברשתות האלה, ובפרט בקרב צעירים, ההשוואה החברתית גבוהה ביותר. היא קשורה לרצון העמוק להשתייך, להיות חלק ממשהו. זה מפעיל אצלנו מנגנונים מאוד עמוקים, גם חברתיים וגם פסיכולוגיים. ילדים ובני נוער נמצאים בתקופה של בניית הזהות החברתית שלהם, והרצון להיות חלק, להצטלם עם הממתק, להגיד 'גם אני השגתי', הוא מעין כרטיס כניסה למועדון שכמעט כולם חברים בו, חוץ ממי שלא השיג".

ואיך כל זה ייגמר? "לטרנדים כאלה יש כמות מוגבלת של דלק", מזכיר איתן. "הם יכולים להחזיק כמה שבועות, אפילו כמה חודשים, אבל בסופו של דבר כולם מנסים את המוצר, זה מבטל את ה־FOMO, ובזה אחר זה דועכים הגורמים המחזיקים את הטרנד ונעלמים. בנוסף, הגדלת היבוא של המוצר והגדלת התפוצה שלו בחנויות יהפכו להפוך אותו לנגיש מדי, ובכך יסיימו את הטרנד".

עוד כתבות

חנות בגדים / צילום: Shutterstock

שוק האופנה בישראל מגלגל 25 מיליארד שקל, אבל נתון אחד חושף משבר שקט

תעשיית האופנה הישראלית מתמודדת עם שורת אתגרים לא פשוטים, בין השאר בגלל התחזקות האונליין ומבנה השוק ● מבדיקת גלובס עולה כי מדד ההלבשה צנח ב־34% בעשור החולף

ריצ'רד פרנסיס, מנכ''ל טבע / צילום: אלעד מלכה

אחרי זינוק של 80% במניית טבע: המנכ"ל פרנסיס מוכר מניות בכ-50 מיליון שקל

נשיא ומנכ"ל טבע ריצ'רד פרנסיס צפוי למכור מניות שקיבל כחלק מתוכנית התגמול שלו, תוך שהוא נהנה מהזינוק במחיר המניה בשנה החולפת ● לאחרונה קיבל מניות נוספות בשווי של 50 מיליון דולר ● בכך, חגיגת המימושים בבורסה נמשכת: 20 מיליארד שקל זרמו לכיסי בעלי עניין בת"א בשנת השיא

רוב סיטורן / צילום: Reuters, REUTERS

מנהל קרן גידור טוען: אלה שני השווקים שיצמחו יותר מוול סטריט

מנהל אחת מקרנות הגידור המוכרות בוול סטריט טען שהשוק האמריקאי נסחר בפרמיה מוגזמת, חשף שהוא מהמר נגדו וגם - מי שני השווקים שיצמחו להערכתו?

אלונה בר און, מו''ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

אלונה בר און, מו"ל גלובס: "עיתונות כלכלית מביאה נתונים ולא דעות פוליטיות"

"אנחנו מנסים לעשות עיתונות אחרת", כך אמרה הבוקר אלונה בר און, מו"ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוסיפה בר און, כי "המטרה שלנו היא לספק לאזרחים מידע מהימן ומדויק לו הם זקוקים לצורך תפקודם בחברה החופשית"

משה דוידוביץ', ראש מועצה אזורית מטה אשר / צילום: שלומי יוסף

משה דוידוביץ: "צריך להפסיק לדבר על שיקום ולדבר על צמיחה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, דיברו ראש עיריית קריית שמונה אביחי שטרן וראש מועצה אזורית מטה אשר משה דוידוביץ’ על הצורך להפסיק להסתפק בשיקום בלבד ולפעול למימוש הצמיחה בצפון ● השניים הצביעו על הצורך בתמריצים למפעלים, השקעה בתשתיות והקמת עוגני צמיחה כמו מקומות תעסוקה, אוניברסיטאות ובתי חולים

עפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון ''הביתה חוזרים לגליל'', בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

עפרי-רימוני: "אי-אפשר להגיד שאין פה ממשלה. הם התחילו בצעדים קטנים, וצריך להגדיל"

לירן לנגליב, מנכ"ל Conexa, ועפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון "הביתה חוזרים לגליל", דיברו בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס על דור העתיד של הגליל, וסיפרו מדוע העתיקו לאחרונה את מקום מגוריהם לצפון ● אליהו-רימוני: "אם המדינה תשים לעצמה יעד להפוך את עמק החולה לעמק הסיליקון, זה יקרה"

כנס שמים את הצפון במרכז

שמים את הצפון במרכז: איך אפשר לשקם את הכלכלה?

הכנס, שמתקיים זו השנה השלישית בשיתוף בנק לאומי ושטראוס, עוסק בנושא כלכלת הצפון: תעשייה, עסקים מקומיים, בנייה ותשתיות ● בכירים ברגולציה ובשוק לצד נציגי הקהילות המקומיות דנים בפתרונות האפשריים

ליאת שוב, ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי: "הצפון יכול להפוך למוקד צמיחה מרכזי"

ליאת שוב הדגישה בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס כי "כדי להפוך את הצפון למנוע צמיחה אמיתי של המשק, נדרשת עבודה משותפת של כלל הגורמים – הממשלה, המגזר העסקי, המגזר הפיננסי והרשויות המקומיות"

מיכה קאופמן, מנכ''ל ומייסד פייבר ואור עופר, מייסד ומנכ''ל סימילרווב / צילום: יואב הורנונג, איל יצהר

שתי הישראליות שנפלו בוול סטריט אחרי פרסום הדוחות

סימילרווב אכזבה את השוק עם התחזיות שפרסמה בדוחותיה, והמניה נפלה בחדות בוול סטריט ● פייבר סיפקה תוצאות מעורבות, וגם המניה שלה הגיבה בירידות ● מנכ"ל פייבר: "אנו נמצאים בעיצומו של שינוי משמעותי באופן שבו ארגונים מאמצים AI"

שוקי ניר, מנכ''ל סולאראדג' / צילום: באדיבות סולאראדג'

"עוברים להתקפה": סולאראדג' ממשיכה להציג שיפור בתוצאות

לאחר שמניית חברת הטכנולוגיה לתחום האנרגיה הסולארית זינקה ב-120% בשנה האחרונה, היא מציגה עלייה של 71% בהכנסות הרבעון וצמצום ההפסד ● המנכ"ל: "נתמקד בצמיחה רווחית"

דני מירן, תושב יסוד המעלה ואביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

דני מירן: "מה שהמדינה נותנת לשורדי השבי לא מספיק"

"לא רק לשבים יש בעיות כלכליות, גם למשפחות החטופים, ולא רק במעגל הראשון אלא גם במעגל השני והשלישי" - כך סיפר דני מירן, אביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי מי שחזר לקריית שמונה זו אוכלוסייה שצריכה חיזוק, עידוד ותמיכה

בשר בסופרמרקט / צילום: תמר מצפי

האסדרה בשוק הבשר שתוריד את המחירים ב-15%

במשך שנים הרגולציה במדינת ישראל אסרה על מכירת בשר טחון שהגיע טחון מהמפעל ברשתות השיווק ובקצביות ● בקרוב - בעקבות עבודת מטה משותפת בין משרד החקלאות, רשות האסדרה ומשרד הבריאות - זה הולך להשתנות

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

מי קיבל מידע פנים על מניית הפלא של ת"א? החשד שבודקת רשות ני"ע

זינוק חסר תקדים הפך את מניית ארית לכוכבת של הבורסה ● כעת חושדת הרשות בעבירות מידע פנים, על פי הערכות בשוק, ע"י בכיר בבית השקעות ● ארית: "בטוחים שהעניין יסתיים בלא כלום"

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות; הישראלית שזינקה, וזו שנפלה ב-37%

נאסד"ק עלה ב-0.7% ● אנבידיה תספק למטא מיליוני יחידות עיבוד גרפי ● המתיחות בין ארה"ב לאירן: מחירי הנפט זינקו, הדולר התחזק מול סל המטבעות ● מניית גלובל אי זינקה בעקבות הדוחות, סולאראדג' ירדה ● פרוטוקול הפד: חברי הפד היו חלוקים לגבי המשך מדיניות הריבית, ייתכן שזו תרד עוד השנה אם האינפלציה תתנהג בהתאם לציפיות

נושאת המטוסים ג'רלד פורד, עמוסה במטוסי קרב ובכלי טיס אחרים / צילום: Reuters, Christopher Drost/ZUMA Press Wire

עם 75 מטוסים ו-4,500 חיילים: זה כלי המלחמה היקר ביותר בעולם והוא בדרך לכאן

במקביל להתנהלות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, ספינת המלחמה ג'רלד פורד - שתג המחיר שלה עומד על 13.3 מיליארד דולר - עושה את דרכה למרחב הים התיכון ● גלובס עושה סדר בכל הקשור ליכולות, תפעול ועלויות נושאת המטוסים המתקדמת של ארה"ב

מוצאים פתרונות לכלכלת הצפון: הרגעים והתמונות מכנס גלובס

כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס חיבר בין כ-250 משתתפים מהקהילה העסקית, הרגולטורית והציבורית לדיון על כלכלת הצפון, תעשייה ובנייה ● בין ההרצאות והסדנאות התקיימו סיורים ביטחוניים וכלכליים בהובלת אמיר בר-שלום וניסן זאבי, שהמחישו את אתגרי הצפון ומנועי הצמיחה בו ● אירועים ומינויים

חברות הביטוח מוזילות את הביטוח המקיף לרכב / צילום: Shutterstock

מחירי הביטוח לרכב הוזלו בעיקר בדגמים הללו. האם הם יירדו עוד?

שבוע לדד–ליין של רשות שוק ההון, מרבית החברות צפויות להגיש תעריפים מוזלים על פי דרישתו — אחרת ייאסר עליהן לשווק פוליסות חדשות ● גורם בענף: "מרבית החברות הפנימו את המסר" ● על פי בדיקת גלובס, בשנה האחרונה ירדו מחירי הביטוח המקיף לרכב ב–17%

צוללת של טיסנקרופ / צילום: Associated Press, TARA TODRAS-WHITEHILL

לראשונה: רכיבים לצוללות של גרמניה ייוצרו בישראל

אלביט וחברת טיסנקרופ מערכות ימיות הגרמנית חנכו קו ייצור חדש בישראל לייצור רכיבי מבנה תת־ימיים לצוללות ● כחלק משיתוף־הפעולה אלביט תקים מתקן ייצור חדש לרכיבי GRP תת־ימיים ● בתוך כך הודיעה אלביט על מספר חוזים נוספים בהיקף של מאות מיליוני דולרים

רחפנים של חברת אקסטנד / צילום: אקסטנד

חברת הרחפנים שמגיעה לוול סטריט וממחישה עד כמה התחום לוהט

כניסתה הצפויה של אקסטנד הישראלית לנאסד"ק לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר אינה אירוע נקודתי ● תחום הרחפנים עובר מתמחור של טרנד חם לתמחור של תשתית אסטרטגית גלובלית

אוניות מטען בנמל עקבה, ירדן / צילום: Shutterstock

עשרות מיליונים למשך 30 שנה: אבו דאבי מהמרת על נמל עקבה

חברת הנמלים AD Ports חתמה על הסכם תפעול ארוך טווח בנמל הירדני ● למרות הנחיתות מול נמלי הים התיכון והאיום הביטחוני, האמירתים מזהים פוטנציאל בעורק החיים הראשי של הממלכה