גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

החוליה הכי מסקרנת בשוק הדיור: רוכשי הדירות על הנייר

זוכרים את רוכשי הדירות של 2020? אלה שנהנו ממבצעי תשלום נוסח "שלם קצת עכשיו והיתרה עם הכניסה לדירה"? הם צפויים לקבל מפתחות בקרוב ● אבל בשלוש השנים שחלפו החלום הנדל"ני הפך לסיוט פיננסי, מהסוג שעלול לדרדר במדרון את הרוכשים - ואולי גם קבלנים רבים

הריבית העולה והזינוק במדד תשומות הבנייה הפכו את רכישת הדירה מחלום נדל''ני לסיוט פיננסי / איור: גיל ג'יבלי (עיבוד: טלי בוגדנובסקי)
הריבית העולה והזינוק במדד תשומות הבנייה הפכו את רכישת הדירה מחלום נדל''ני לסיוט פיננסי / איור: גיל ג'יבלי (עיבוד: טלי בוגדנובסקי)

חוזקה של שרשרת נקבע כידוע לפי החוליה החלשה. כעת, כשהרבה מאוד אנשים מחפשים סימנים למשבר ולהתרסקות מחירים בשוק הדיור, כדאי למקד את תשומת הלב בעשרות האלפים שיקבלו את דירתם החדשה בשבועות ובחודשים הקרובים. רבים מהם קנו אותה הרחק "על הנייר" והתפתו לשלל מבצעי מימון - 80:20 ואפילו 90:10. שלמו קצת עכשיו, ואת היתרה במועד קבלת המפתח.

איפה אתם יכולים לקנות דירה ב-380 אלף שקל ולקבל תשואה של 6.3%
היפוך מגמה? מספר הדירות החדשות שנמכרו בחודש מרץ טיפס ב-10%; ערי הדרום בצמרת העסקאות

כעת, כשהם נקראים לקבל את המפתח, יום חגם מהול בהרבה מאוד דאגה. השילוב של עליית ריבית, שאף אחד לא חזה את מהירותה ועוצמתה, עם העלייה בתשומות הבנייה, הוסיף לרבים מהם משקולות כבדות וגדולות מכדי לצוף. להבדיל מקונים פוטנציאלים חדשים, שמגלים שתנאי המשחק השתנו ומחליטים להתיישב מחדש על הגדר, או בעלי משכנתאות קיימות, שמתמודדים כבר יותר משנה עם החזר חודשי שמטפס בהדרגה, אותם אנשים חוטפים אגרוף אחד מהיר וקטלני. לא בהכרח להם - מי שחתם על חוזה לפני שנתיים או שלוש ראה את מחירי הדיור טסים ב־20%, והוא עדיין יכול לעשות סיבוב פרסה ולצאת ברווח - אלא בעיקר לשוק הנדל"ן המדשדש, שיתקשה להתמודד עם הרבה מאוד סחורה שעשויה לחזור למדפים.

רוב הרכישות הן על הנייר

רוב הישראלים לא קונים דירה חדשה, אלא אופציה לדירה. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בסוף 2022 הייתה בישראל כמות שיא של יותר מ־166 אלף דירות "בבנייה פעילה". 40 אלף דירות יותר מסוף 2019. באותו הזמן, היו פה 52.8 אלף דירות חדשות למכירה. לאן נעלמו יותר מ־113 אלף דירות, שנמצאות בבנייה, אך אינן למכירה? אם מנכים דירות שנבנות עבור בעלי הקרקע ודירות עבור דיירים שפונו בפרויקטים של התחדשות עירונית, נשארים עם היקף עצום של דירות שנמכרות עמוק "על הנייר".

בשנים האחרונות, וביתר שאת מאז פרוץ הקורונה, מבצעי המימון לאותן דירות הפכו לפופולריים במיוחד. לפי נתוני האוצר, למעלה מ־70% ממכירות הקבלנים הן של דירות שרחוקות שנתיים לפחות ממסירה. מדובר בשילוב של הבטחה למחיר נוח (פריסייל), הדחקה של המחיר האמיתי (לא פעם המודעות הציגו מראש רק את המחיר הראשוני, "והיתרה באיכלוס"), ואפילו אשליה של "גידור" סיכונים. חוששים שהקבלן יתרסק? רוצים לדחות את המו"מ המתיש מול הבנק? שלמו מעט בחתימת החוזה ואחריכם המבול.

מבצע לתשלום חלקי על דירה על הנייר. רוב הישראלים קונים ''אופציה'' לדירה / צילום: דרור מרמור

​שליש מההכנסה הממוצעת הפך למחצית

אבל אז באמת הגיע מבול. זמן הבנייה הממוצע של דירה בישראל הוא קרוב ל־3 שנים. נסו להיכנס לכיסו וראשו של מי שחתם על עסקה באמצע 2020. בדיוק כשסגרי הקורונה כלאו אותנו בתוך ארבעה קירות ושכנעו הרבה אנשים שהם חייבים דירה בבעלות. הדירה עלתה להם 2 מיליון שקל, אבל הקונה המאושר שילם רק 400 אלף (20%). היתרה באיכלוס - שהגיע כעת, כשמימוש האופציה גדול עליו בכמה מספרים לפחות, גם אם נניח שמצבו הכלכלי וביטחונו התעסוקתי לגמרי יציבים.

1.6 מיליון שקל יתרה לקבלן קפצו ל־1.76 מיליון שקל, רק בגלל ההצמדה למדד תשומות הבנייה שטיפס מאז ב־10%. אבל המחיר הכבד באמת הוא כמובן עלות המימון. לפני 3 שנים, באמצע 2020, הריבית הממוצעת למשכנתה עמדה על 2.4% (לא צמודה למדד). כעת, נכון לאפריל 2023, היא עומדת על 5.5% (נתוני בנק ישראל שפורסמו השבוע). בדוגמה שלנו: על הלוואה של 1.6 מיליון לתקופה של 25 שנה - הפער שהוא ראה מול עיניו בין התשלום הראשון ליתרה אי אז באמצע 2020, גילם החזר חודשי צפוי של 7,098 שקל. אבל כעת, הלוואה של 1.76 מיליון שקל לתקופה של 25 שנה מגלמת החזר חודשי של 10.8 אלף שקל - יותר מ־3,700 שקל תוספת, 50% יותר. במקום שליש מהכנסה ממוצעת של משק בית, המשכנתה נוגסת במחצית. גם אם הם רוצים לקפוץ למים ולהסתכן, לא בטוח שפקיד המשכנתאות שמולם יוכל להסכים. אז נפרוס את ההלוואה לתקופה מקסימלית, של 30 שנה? בריבית הנוכחית, זה יפחית את התשלום ל־9,993 שקל. עדיין כ־2,900 שקל יותר ממה שרוכש ה"אופציה" שלנו ראה מול העיניים לפני 3 שנים.

הישראלים שמגלים או יגלו בקרוב שמחיר מימוש האופציה כבד ומסוכן מדי, שלפעמים מוטב לוותר על חלום נדל"ני כדי לא להתעורר לתוך סיוט פיננסי, הם כרגע החוליה הכי מסקרנת בשוק הדיור.

כוכבי השבוע

מצוין: קרפור אולי כבר כאן, אבל הבשורה עוד לא

קרפור בישראל זו כמובן בשורה נהדרת. לרשת הצרפתית 14 אלף סניפים בעולם, וכניסתה לארץ בהחלט יכולה לשחוק את שולי הרווח של רשתות המזון הוותיקות ושל יבואניות ויצרניות המזון - גם בגלל האלטרנטיבה היכן לעשות את הקניות (50 חנויות נפתחו בשלב ראשון) וגם בגלל האלטרנטיבה איזה מוצרים לקנות (המותג הפרטי מבית קרפור).

אבל המהלך הוא בעיקר ישראלי, ולא צרפתי. אלקטרה "שלנו", מי שהייתה הבעלים של רשת יינות ביתן, חתמה על הסכם זיכיון מול הצרפתים, שלפי שעה כולל בעיקר שינוי שם החנויות שלה לקרפור. בלי תוספת משמעותית של תחרות, כשמרבית החנויות שנפתחו השבוע הן אלה הישנות. בינתיים, המותג הפרטי של קרפור יזכיר לנו אולי טיול באירופה (להבדיל מהמותג הפרטי הזול של "רמי לוי" למשל), אבל צריך עוד סבלנות לפני שנבין עד כמה זו בשורה משמעותית.

בלתי מספיק: 7,000 זוכים מול 90 אלף מאוכזבים

97 אלף ישראלים נרשמו השבוע להגרלה של משרד השיכון לדירה מוזלת. זה אמנם לא 120 אלף הזכאים שנרשמו באפריל 2022, או 112 אלף שנרשמו ביולי 2022, ועדיין מדובר בכמות אדירה של ביקושים, בעיקר מול כמות ההיצע העלובה שעמדה מנגד. רק 7,000 יזכו לעלות בגורל, ו־90 אלף יאלצו לחכות לפעם הבאה. בפתח תקווה למשל נרשמו 44.3 אלף זכאים, להגרלה על 1,200 דירות. בראשל"צ יתחרו 43.1 אלף על 650 דירות בלבד.

ואם תשאלו קבלנים (ועוד עשרות אלפים שמתפרנסים משוק נדל"ן חי ובועט), בדיוק על זה הם בונים. בזמן שהריבית מכה בביקושים, לא מעט כלכלנים ואחרים מדברים על ירידות מחירים חדות שיגיעו בקרוב, וממשלה שמספרת איך היא משכנעת יותר ויותר אנשים לעבור למודל של חיים בשכירות, עשרות אלפים עדיין חולמים על דירה בבעלות. לפחות את חלק מאלה שלא עלו בגורל הם ינסו לפתות כבר בקרוב.

עוד כתבות

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה חיובית בת"א; מניות הטכנולוגיה והביטחוניות בלטו לטובה

מדדי ת"א 35 עלה ב-0.8% ● חוקרי רשות ני"ע ביצעו חיפוש במשרדי ארית עקב חשד לעבירות מידע פנים; מניית החברה ירדה ● ג'י סיטי יורדת בכ-10% ● הראל: בהחלטות הבאות, הריביות בישראל, בארה"ב ובסין יישארו ללא שינוי ● סקר של בנק אוף אמריקה: מספר שיא של משקיעים סבור כי ההשקעות ב-AI מופרזות ● האזהרה של אילון מאסק וטים קוק: זה המשבר הבא, וזה הולך ומתקרב

אייזק דבח, מנכ''ל דלתא ובעל השליטה / צילום: רמי שלוש

אייזיק דבח: "הדבר היחיד שמכעיס אותי זה שהבורסה כאן מזנקת ומניית דלתא לא"

יום לאחר צניחה של 16% במניית החברה הבת, בעלי דלתא גליל מתקשה להבין את תגובת השוק: "אנשים קנו קצת פחות פיג'מות, אבל זו חברה נהדרת" ● למרות עלייה במכירות, הרווח הנקי של דלתא נשחק, בשל הפרשה לרפורמת המכסים של טראמפ: "מעבירים הרבה ייצור למצרים"

"האזור מת כלכלית": הקשיים אצל השכנה של ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: ארה"ב רוצה לצמצם את כמות הנפט שאיראן מוכרת לסין, מתיחות בגבול לבנון, ואיך נראות חגיגות הרמדאן בעזה • כותרות העיתונים בעולם

מיכה קאופמן, מנכ''ל ומייסד פייבר ואור עופר, מייסד ומנכ''ל סימילרווב / צילום: יואב הורנונג, איל יצהר

שתי הישראליות שנפלו בוול סטריט אחרי פרסום הדוחות

סימילרווב אכזבה את השוק עם התחזיות שפרסמה בדוחותיה, והמניה נפלה בחדות בוול סטריט ● פייבר סיפקה תוצאות מעורבות, וגם המניה שלה הגיבה בירידות ● מנכ"ל פייבר: "אנו נמצאים בעיצומו של שינוי משמעותי באופן שבו ארגונים מאמצים AI"

כנס שמים את הצפון במרכז

שמים את הצפון במרכז: איך אפשר לשקם את הכלכלה?

הכנס, שמתקיים זו השנה השלישית בשיתוף בנק לאומי ושטראוס, עוסק בנושא כלכלת הצפון: תעשייה, עסקים מקומיים, בנייה ותשתיות ● בכירים ברגולציה ובשוק לצד נציגי הקהילות המקומיות דנים בפתרונות האפשריים

נשיא טורקיה, רג'פ טאייפ ארדואן / צילום: ap, Achmad Ibrahim

גם עצירת המלחמה לא בולמת את שנאתו של ארדואן כלפי ישראל. זו הסנקציה החדשה

אחרי המסלול העוקף דרך הרשות הפלסטינית והפריקה והטעינה מחדש בנמלים זרים, אנקרה מהדקת את החנק הכלכלי: הופסקה הנפקת "תעודות העדפה" (יורומד) המאפשרות פטור ממכס לסחורות טורקיות המגיעות לישראל דרך צד שלישי ● הנפגע הצפוי העיקרי: ענף הרכב

משה דוידוביץ', ראש מועצה אזורית מטה אשר / צילום: שלומי יוסף

משה דוידוביץ: "צריך להפסיק לדבר על שיקום ולדבר על צמיחה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, דיברו ראש עיריית קריית שמונה אביחי שטרן וראש מועצה אזורית מטה אשר משה דוידוביץ’ על הצורך להפסיק להסתפק בשיקום בלבד ולפעול למימוש הצמיחה בצפון ● השניים הצביעו על הצורך בתמריצים למפעלים, השקעה בתשתיות והקמת עוגני צמיחה כמו מקומות תעסוקה, אוניברסיטאות ובתי חולים

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

מי קיבל מידע פנים על מניית הפלא של ת"א? החשד שבודקת רשות ני"ע

זינוק חסר תקדים הפך את מניית ארית לכוכבת של הבורסה ● כעת חושדת הרשות בעבירות מידע פנים, על פי הערכות בשוק, ע"י בכיר בבית השקעות ● ארית: "בטוחים שהעניין יסתיים בלא כלום"

הקונסול הכללי בניו יורק, אופיר אקוניס בנימיני וגואטה, כאן ב', 11.02.26 / צילום: דוברות הכנסת

האם לאיראן יש טילים שמאיימים על ארה"ב?

הטווח המקסימלי של הטילים שבידי איראן רחוק מלהגיע לארה"ב, והוא יכול להגיע רק עד מזרח ודרום אירופה ● המשרוקית של גלובס

ניסים פרץ, מנכ''ל נתיבי ישראל, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל נתיבי ישראל: "תהיה רכבת לקריית שמונה, נקודה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר ניסים פרץ, מנכ"ל נתיבי ישראל, כי "סיימנו את התכנון של הרכבת לקריית שמונה, אנחנו נמצאים בשלב קידוחי הקרקע, ובשנה הבאה נצא למכרזים הגדולים" ● בנוסף התייחס פרץ ליוזמת סמוטריץ' להעניק מעין ארנק דיגיטלי לתושבי קו העימות: "שהממשלה תפסיק לחלק תופינים. אני לא צריך 2,500 שקל, זה מעליב"

כרמיאל. זינוק ברכישת דירות חדשות / צילום: Shutterstock

בין הריסות מטולה לצמיחה בכרמיאל: מה קורה עם מחירי הדירות בצפון?

שוק הנדל"ן ליד הגבול הצפוני יכול לשמש כברומטר לחוסן: בעוד שבקריית שמונה ובכרמיאל נרשמת חזרה של משפרי דיור מקומיים, מטולה וצפת עדיין נאבקות בחורבן ובקיפאון ● ניתוח של נתוני 2025 מגלה היכן המחירים כבר החלו לטפס מחדש

צוללת של טיסנקרופ / צילום: Associated Press, TARA TODRAS-WHITEHILL

לראשונה: רכיבים לצוללות של גרמניה ייוצרו בישראל

אלביט וחברת טיסנקרופ מערכות ימיות הגרמנית חנכו קו ייצור חדש בישראל לייצור רכיבי מבנה תת־ימיים לצוללות ● כחלק משיתוף־הפעולה אלביט תקים מתקן ייצור חדש לרכיבי GRP תת־ימיים ● בתוך כך הודיעה אלביט על מספר חוזים נוספים בהיקף של מאות מיליוני דולרים

אשקלון. ''אנשים רוצים איכות חיים טובה'' / צילום: Shutterstock

הבטיחו לישראלים שהנטו שלהם יגדל אם יעברו לפריפריה, אז למה הם לא באים

בנק ישראל פרסם לאחרונה מחקר שהראה כי הטבות המס שניתנו לפריפריה עלו למדינה מאות אלפי שקלים לכל תושב, ולא שינו דרמטית את מאזן ההגירה ● החוקרת עדי פינקלשטיין: "ההטבות האלה לא מספיקות כדי למשוך אנשים ליישובים החלשים באמת"

רחפנים של חברת אקסטנד / צילום: אקסטנד

חברת הרחפנים שמגיעה לוול סטריט וממחישה עד כמה התחום לוהט

כניסתה הצפויה של אקסטנד הישראלית לנאסד"ק לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר אינה אירוע נקודתי ● תחום הרחפנים עובר מתמחור של טרנד חם לתמחור של תשתית אסטרטגית גלובלית

יערה זיו גביש, מיכל פינק, שריף ניגם ומירב בן שימול, בפאנל משותף / צילום: כדיה לוי

מתוך 87 סטארט-אפים לפוד טק באצבע הגליל נותרו רק 3 פעילים

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס נראה כי מצב העסקים בצפון משתפר, אבל בשטח עדיין לא ניכרת התאוששות ● אלפי עסקים נסגרו, התיירות קרסה, וברשויות מזהירים שהסיוע "בפרוסות" ללא גורם מתכלל לא יחזיר אנשים ועבודה לאזור

עפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון ''הביתה חוזרים לגליל'', בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

עפרי-רימוני: "אי-אפשר להגיד שאין פה ממשלה. הם התחילו בצעדים קטנים, וצריך להגדיל"

לירן לנגליב, מנכ"ל Conexa, ועפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון "הביתה חוזרים לגליל", דיברו בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס על דור העתיד של הגליל, וסיפרו מדוע העתיקו לאחרונה את מקום מגוריהם לצפון ● אליהו-רימוני: "אם המדינה תשים לעצמה יעד להפוך את עמק החולה לעמק הסיליקון, זה יקרה"

שי באב''ד, נשיא ומנכ''ל קבוצת שטראוס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל שטראוס: "מרב ההשקעות שנעשה בעשור הקרוב יהיו בישראל"

"השקעה בפריפריה היא העתיד התזונתי והביטחוני של מדינת ישראל", אמר מנכ"ל שטראוס שי באב"ד בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● על רפורמת החלב אמר: "ראוי ונכון היה שהממשלה תעשה רפורמה להפחתת יוקר המחיה, מבלי להוריד את הרגליים שעליהן כולנו עומדים" ● והאם הוא מתכנן לחזור למגזר הציבורי?

נושאת המטוסים ג'רלד פורד, עמוסה במטוסי קרב ובכלי טיס אחרים / צילום: Reuters, Christopher Drost/ZUMA Press Wire

עם 75 מטוסים ו-4,500 חיילים: זה כלי המלחמה היקר ביותר בעולם והוא בדרך לכאן

במקביל להתנהלות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, ספינת המלחמה ג'רלד פורד - שתג המחיר שלה עומד על 13.3 מיליארד דולר - עושה את דרכה למרחב הים התיכון ● גלובס עושה סדר בכל הקשור ליכולות, תפעול ועלויות נושאת המטוסים המתקדמת של ארה"ב

ליאת שוב, ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי: "הצפון יכול להפוך למוקד צמיחה מרכזי"

ליאת שוב הדגישה בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס כי "כדי להפוך את הצפון למנוע צמיחה אמיתי של המשק, נדרשת עבודה משותפת של כלל הגורמים – הממשלה, המגזר העסקי, המגזר הפיננסי והרשויות המקומיות"

יו''ר המועצה הלאומית לכלכלה, אבי שמחון / צילום: שלומי יוסף

ויכוח בין האוצר ליועץ הכלכלי של רה"מ: האם תוקם חוות שרתים בפריפריה?

פרופ' אבי שמחון דוחף להגדרת חוות שרתים כ"תשתית לאומית" - ולאפשר הקמת תחנות כוח צמודות במסלול עוקף רשויות מקומיות ● באוצר מתנגדים מחשש לעומס על רשת החשמל ועלויות כבדות ● הביקורת: "ההטבות מוגבלות לצפון הקרוב ולדרום המרכז, הגליל והנגב - בחוץ"