ניתוח טכני
הכותב הוא מנתח טכני, בורסה גרף מקבוצת Guideline
בין שאתם שייכים לצד האופטימי של השוק או לצדו הפסימי, תהיו חייבים להודות שהתנהגותו הנוכחית מוזרה, ולא רק בראייה ארוכת טווח. גם במסחר - לטווחים הארוכים וגם בקצרים, שוק המניות האמריקאי עושה משהו שאפשר להגדיר אותו כ"כלום". הוא אינו עולה, ואם הוא מנסה לעשות כן הוא נבלם בברוטליות; הוא אינו יורד, ואם נוטה לכך הוא נעצר בחדות. כשמסתכלים על החודשים האחרונים, וגם בהתנהלות בתוך יום המסחר, השוק פשוט קפא. כשמדובר במדד מניות מרכזי, העניין הזה מטריד. הסיפור הזה נקרא דשדוש.
דשדוש הוא מגמה המוגדרת על דרך השלילה - כשלא ניתן להגדיר את תנועת השוק כמגמת עלייה או ירידה. בעוד שכאשר השוק מגמתי הוא מבטא קונצנזוס בין כוחות הביקוש וכוחות ההיצע לגבי הכיוון, הרי שבמקרה הנוכחי שתי הקבוצות אוחזות בדעה שונה לחלוטין. ומשיכת החבל הזו, בין מצדדי העלייה והירידה, יוצרת את הקיפאון בשוק שאנו חווים כעת.
זה לא יימשך לנצח כמובן, וכבר כעת השוק מתכנס לדעתי לנקודת החלטה. זה יתחיל מהטווחים הקצרים ויימשך לארוכים, ומשכך אתמקד הפעם בגרף היומי של ה־S&P 500. זהו ממד זמן שלרוב אני נמנע ממנו בשל התנודתיות והאימפולסיביות שהוא טומן, אבל הוא יעזור להדגים את משנתי.
תנודות אפשריות של כ־100 נקודות לכל כיוון
■ בגרף היומי מצויים המוכרים באזור ה־4,160 נקודות. כל הגעה של המדד לשם או ניסיון לצלוח את הרמה הזו, מניעים אותם לפעולה.
■ הקונים מצדם מוכנים בשלב הנוכחי לרכוש כל כמות ברמת ה־4,060 נקודות. כל נסיגה לשם גורמת להם לבצע פקודות קנייה ולתמוך במדד. וכששתי הקבוצות חלוקות בדעתן לגבי הכיוון העתידי, רק חצייה ברורה של אחת מהרמות הללו תשכנע אולי את הקבוצה השנייה לשנות את דעתה.
■ זה משאיר את השוק בטווח הזמן הקצר עם תנודות של כ־100 נקודות לכל כיוון. יחד עם הדשדוש אפשר לראות על הגרף את רצועות בולינגר, המודדות את סטיות התקן בשוק. סטיית תקן היא למעשה יחידת מרחק, והמטרה הבסיסית היא להבין בכמה יחידות מרחק "ברח" השוק לממוצע הנע (הרצועה האמצעית), כך שתעלה הסבירות למפנה בכיוון הנגדי.
בינתיים לרצועות בולינגר קורים שני דברים: המרחק ביניהן מתכווץ. כלומר, התנודתיות יורדת; שנית, הרצועות הופכות להיות צרות ואופקיות, מה שמעיד כי הדשדוש של השוק מתקרב לקיצו, כשנקודת ההכרעה מתקרבת.
"נרות של קונים" - בלי המשכיות
■ שימו לב לנר השישי מהסוף - הנר הירוק הגדול. הוא מבטא שליטה של קונים, אך לא הייתה לו השפעה והוא לא הצליח לייצר המשכיות. שלושת הנרות האחרונים הם "נרות של קונים" - גוף קטן הממוקם גבוה וצללית תחתונה ארוכה יחסית. המשמעות היא שהשוק ירד במהלך היום אך התאושש לקראת סיומו. הנרות הללו, יחד עם הנר הירוק מהסעיף הקודם, מייצגים למעשה שליטה של קונים שלא מניבה שום השפעה, שום המשכיות ושום ניסיון אמיתי לפריצה מעלה. האם ייתכן שמדובר בקונים האחרונים?
כל עוד אין מגמת עלייה, ואין כזאת בשום ממד זמן, הסיכון עבור המשקיע הקטן הוא עצום. התנודתיות הגבוהה תחייב קבלת החלטות תכופה, עדכונים לגבי הכיוון וכאב ראש לא קטן. אילו ניתן היה לייצר תשואה שתהיה שווה את זה, ניחא. אבל איתותי השווא, היעדר כיוון וקרבה לרמת התנגדות, הופכים את השוק האמריקאי למסוכן מדי. השימוש הנכון בממוצע הנע מתחיל ממבט על שני מרכיבים: ראשית, האם השוק מעל לממוצע הנע או מתחתיו. התיאוריה גורסת שכשהשוק מעל לממוצע, המגמה מצויה בעלייה. כשהוא מתחת לממוצע הנע, המגמה היא ירידה. כמובן שזו הגדרה פשטנית. המרכיב השני והחשוב יותר הוא שיפוע הממוצע, שמטרתו לאמוד את המומנטום. ככל שהשיפוע גדל, המשמעות היא שהשוק צובר תאוצה, וכל מפנה אמור להיות קצר מועד.
רצועות בולינגר: אל תנתחו שווקים בלעדיהן
לא אחת אני עושה שימוש בכלי שנקרא "רצועות בולינגר", לעניות דעתי אחד היותר יעילים שמספקת לנו השיטה הטכנית.
מאז הגה אותן ממציאן, ג'ון בולינגר, הן זכו לשימוש נרחב בתוכנות המידע השונות ובקרב טכנאים מקצועיים, אם כי חשיפתן הכללית לציבור הרחב הייתה מצומצת יחסית. זה מפתיע למדי בהתחשב בעובדה שרצועות בולינגר הן כלי טכני מרכזי בחשיבותו בכל סוג ניתוח ובכל ממד זמן.
לא הרבה נכתב עליו בספרות המקצועית, אך מצאתי מאמר של ההוגה עצמו משנת 92'. כיום, לרווחת כל אוהדי הכלי, קיים גם הספר "Bollinger on Bollinger bands".
סטיות תקן נעות החובקות את השוק
רצועות בולינגר נמתחות מעל ומתחת לממוצע נע פשוט על הגרף החובק את פעילות המחירים. למעשה, מדובר בסטיות תקן נעות החובקות את השוק. ישנן שתי סטיות תקן מעל לממוצע הנע ושתיים מתחתיו, כלומר שתי יחידת מרחק מעל הממוצע הנע ושתי יחידות מרחק מתחת לממוצע הנע. מה שהרצועות מנסות לעשות הוא ללכוד את הנקודה שבה השוק "בורח" לממוצע הנע, למרחק גדול דיו כדי לבשר על קרבה לנקודת מפנה.
מרבית פעילות השוק נכללת בתחומי הרצועות ומקצתה מחוצה להן. הפעילות בקרבת הרצועות או מחוץ להן היא המעניינת, שכן ביכולתה להתריע מבעוד מועד על התרחשויות עתידיות. ייחודן של הרצועות הוא בכך שלא נוצרו כדי לספק איתותי קנייה או מכירה, אלא על מנת לבדוק האם המחירים גבוהים או נמוכים, על בסיס יחסי. מידע זה יכול לאשר או לסתור איתותי פעולה, הנשלחים מכיוונם של אינדיקטורים שנבנו במיוחד למטרות אלו.