גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מחקר חדש חשף: לווים בחברה הערבית משלמים יותר ריבית

מחקר של רשות התחרות מצא כי הריבית הממוצעת של לווים ביישובים ערביים בעשירונים הנמוכים עומדת על 7.4%, לעומת 6.5% ביישובים יהודים ● בעשירונים הגבוהים יותר התמונה הפוכה

בחברה הערבית משלמים יותר ריבית / אילוסטרציה: Shutterstock
בחברה הערבית משלמים יותר ריבית / אילוסטרציה: Shutterstock

אם הייתם נכנסים ב־2019 לאחד מסניפי הבנקים באחת הערים היהודיות הנמצאים בארבעת העשירונים התחתונים ומבקשים הלוואה, הריבית הממוצעת שהייתה מוצעת לכם עמדה אז על 6.5% (מאז היא כמובן עלתה). לעומת זאת, אם הייתם נכנסים לסניף באחת הערים הערביות באותו דירוג סוציו אקונומי, הריבית הממוצעת שלכם כבר הייתה מטפסת עד לכדי 7.4%, למרות שרמת הסיכון שלכם זהה. כך עולה ממחקר של רשות התחרות שפורסם ביום שני להערות הציבור.

האבטלה בישראל ממשיכה לרדת. האם עליית הריבית בלתי נמנעת?
סניפים צפופים, חובות גדולים ומעט אשראי: משבר הבנקאות בחברה הערבית

ברשות התחרות ציינו כי על אף דעות רווחות בציבור ומחקרים שהתפרסמו בנושא, רמת הסיכון הממוצעת של לקוחות האשראי הצרכני בחברה הערבית איננה גבוהה יותר מזו של לקוחות החברה היהודית, כאשר מתחשבים באשכול החברתי־כלכלי. כך למשל, החובות הנמצאים בפיגור של יותר מ־90 יום עמדו ביישובים הערביים על 0.3% בלבד לעומת 0.77% בערים היהודיות.

נציין, כי באשכולות הגבוהים יותר, עשירונים 5-10, התמונה הפוכה והריבית ביישובים הערביים עמדה על כ־6% לעומת 6.5% ביישובים היהודיים. יחד עם זאת, מציינים ברשות, בשל מיעוט הסניפים בחברה הערבית, באשכולות אלו קשה להסיק מסקנות מממצא זה.

ההלוואה הממוצעת של אשראי צרכני בחברה הערבית גבוהה יותר

נקודה נוספת שנבחנה במסגרת המחקר מתייחסת לטענת הבנקים בנוגע לסכום ההלוואה ולאורך תקופתה בחברה הערבית, כאשר על פי הבנקים, מאפיינים אלו של ההלוואות גורמים להן להיחשב כמסוכנות יותר ולתמחור גבוה ביחס לחברה ההיהודית.

בנוסף, הנגישות למשכנתאות בקרב לקוחות ערבים נמוכה מאוד, וחלק מהביקוש למשכנתאות מוסט לביקוש לאשראי צרכני. כפועל יוצא, האשראי הצרכני בחברה הערבית כולל חלק גדול יותר של הלוואות לדיור (שאינן מוגדרות באופן רשמי ככאלו), המתאפיינות בתקופות לפרעון ארוכות וסכומין גדולים יותר מההלוואה הצרכנית הממוצעת בזו היהודית. הבדיקה של רשות התחרות העלתה כי אכן ההלוואה הממוצעת של אשראי צרכני בחברה הערבית גבוהה יותר, אך אין הבדל משמעותי בהתפלגות התקופה לפירעון.

הנקודה המשמעותית ביותר שיכולה להסביר את הפערים בריביות נובעת מהבטוחה שמעמידים הלווים כנגד ההלוואה. מחד, לבטוחה מטרה ישירה של הורדת רמת הסיכון הכרוכה בעסקת מתן האשראי בגלל הפחתת הבעיה של סיכון מוסרי מצד הלווה, מאידך, ככל שבבעלותו של הלווה נכסים רבים יותר ברי שעבוד, זוהי עדות לאיתנות פיננסית, כך שהסיכון בהעמדת אשראי ללווה פוחת מנקודת ראות הבנק.

בין שההשפעה על הסיכון היא ישירה או בין שהיא דרך העדות לטיב הלווה, קיומה של בטוחה מפחית את רמת הסיכון של ההלוואה ובכך מוזיל את הריבית. מהמחקר עולה כי ממוצע היחס בין הביטחונות לאשראי צרכני נמוך משמעותית בחברה הערבית ביחס ליהודית (19% לעומת 31%).

ריכוזיות גבוהה ורווחים נמוכים

עוד עולה מהמחקר כי נתח השוק המצרפי של שלוש הקבוצות הבנקאיות המובילות בחברה הערבית (דיסקונט, הפועלים ולאומי) מתקרב ל־90% לעומת כ־70% בחברה היהודית. אולם בעוד ריכוזיות גבוהה בהספקת השירותים יחד עם מחירי אשראי גבוהים היו צפויים לכאורה לתמרץ הרחבת פעילות ביישובים הערביים, תוצאות המחקר העלו כי סניפים ביישובים ערביים מניבים לבנק הכנסות נמוכות יותר, בעיקר בשל בעיות בהעמדת משכנתאות לנכסים באותם יישובים.

ההכנסה הממוצעת מריבית של סניף ביישוב ערבי עומדת על פחות מ-9 מיליון שקל, ואילו בסניף מקביל ביישוב יהודי על 18.5 מיליון שקל. הפערים הגדולים מגיעים מהלוואות למשכנתאות, כשביישובים הערביים ההכנסה מריבית עמדה ב־2019 על פחות ממיליון שקל ואילו ביישובים היהודיים על יותר מ-10 מיליון.

לפיכך, התמריץ של הבנקים לפתוח סניפים חדשים ביישובים אלה קטן. "לאור זאת, ייתכן שפתרון של בעיית העמדת המשכנתאות לנכסים ביישובים ערביים תסייע גם בהגברת התחרות על חלקים אחרים של סל השירותים הבנקאיים, בפרט אשראי צרכני", ציינו ברשות התחרות.

עוד כתבות

מניות ה-IT בתל אביב חוו צניחה / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

ירידות של יותר מ-30% בחודש: מניות ה-IT המקומיות משלמות את מחיר הטלטלה העולמית

בזמן שהשוק בת"א ממשיך להציג ביצועים חסרי תקדים גם בפתח שנת 2026, סקטור אחד נותר מחוץ לחגיגה - ה-IT ● הסיבה: טלטלה גלובלית שמפילה את מניות התוכנה, על רקע השקת כלי AI חדישים שמאיימים על ההגמוניה של חברות ותיקות ובעלות מוניטין ● האם הן הגיעו לתחתית, ומה לגבי העובדים?

רוב סיטורן / צילום: Reuters, REUTERS

מנהל קרן גידור טוען: אלה שני השווקים שיצמחו יותר מוול סטריט

מנהל אחת מקרנות הגידור המוכרות בוול סטריט טען שהשוק האמריקאי נסחר בפרמיה מוגזמת, חשף שהוא מהמר נגדו וגם - מי שני השווקים שיצמחו להערכתו?

"האזור מת כלכלית": הקשיים אצל השכנה של ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: ארה"ב רוצה לצמצם את כמות הנפט שאיראן מוכרת לסין, מתיחות בגבול לבנון, ואיך נראות חגיגות הרמדאן בעזה • כותרות העיתונים בעולם

מערכות תותח SIGMA של אלביט מערכות / צילום: אלביט מערכות

מכרז המיליארדים של צבא ארה"ב שאלביט עשויה לקטוף

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

אוניית צים LNG / צילום: Mr YC Chou

זכרונות מעסקת טאואר: הסיבה שמניית צים זינקה לפחות מהשווי במכירה

השווי של צים זינק אל פחות משווי העסקה בגלל החשש שזו לא תצא לפועל ● השגת האישורים הנדרשים לעסקה צפויה להימשך עוד חודשים ארוכים, והחששות כבר צפים על פני השטח

רחפנים של חברת אקסטנד / צילום: אקסטנד

חברת הרחפנים שמגיעה לוול סטריט וממחישה עד כמה התחום לוהט

כניסתה הצפויה של אקסטנד הישראלית לנאסד"ק לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר אינה אירוע נקודתי ● תחום הרחפנים עובר מתמחור של טרנד חם לתמחור של תשתית אסטרטגית גלובלית

פיצוצים בעיר בנדר עבאס, איראן. ארכיון / צילום: Reuters

מתקפה קרובה באיראן? מה חושבים באתר ההימורים הפופולרי

נפח ההימורים באתר פולימרקט המבוסס על חוכמת ההמונים, ולעתים גם על מידע פנים, קפץ בשעות האחרונות, אולם הסיכויים למתקפה קרובה באיראן נותרו לפי גולשי האתר נמוכים ● איזה תאריך מסומן כעת עם הסיכויים הגבוהים ביותר?

דני מירן, תושב יסוד המעלה ואביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

דני מירן: "מה שהמדינה נותנת לשורדי השבי לא מספיק"

"לא רק לשבים יש בעיות כלכליות, גם למשפחות החטופים, ולא רק במעגל הראשון אלא גם במעגל השני והשלישי" - כך סיפר דני מירן, אביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי מי שחזר לקריית שמונה זו אוכלוסייה שצריכה חיזוק, עידוד ותמיכה

שי באב''ד, נשיא ומנכ''ל קבוצת שטראוס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל שטראוס: "מרב ההשקעות שנעשה בעשור הקרוב יהיו בישראל"

"השקעה בפריפריה היא העתיד התזונתי והביטחוני של מדינת ישראל", אמר מנכ"ל שטראוס שי באב"ד בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● על רפורמת החלב אמר: "ראוי ונכון היה שהממשלה תעשה רפורמה להפחתת יוקר המחיה, מבלי להוריד את הרגליים שעליהן כולנו עומדים" ● והאם הוא מתכנן לחזור למגזר הציבורי?

פרופ' צביקה אקשטיין, דיקן ביה''ס טיומקין לכלכלה ומנהל באוניברסיטת רייכמן, יועץ למרכז לצמיחה פיננסית / צילום: באדיבות בנק הפועלים

"השקל החזק תואם את התנאים המאקרו כלכליים. בנק ישראל לא צריך להתערב"

פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון והמשנה לנגיד לשעבר, מנתח את הדילמות של בנק ישראל מול השקל החזק ● מדוע הריבית עשויה לרדת בשבוע הבא בפעם השלישית ברציפות, ומהו תרחיש הקיצון שיוביל להתערבות ישירה במסחר בדולר?

איבד כמעט 10% בתוך שנה: מה ארה"ב רוצה מהדולר, ועד מתי זה עשוי להימשך

בעוד שהשוק רואה בצלילת הדולר התרסקות, דונלד טראמפ רואה בה הזדמנות ● למה הממשל האמריקאי מהמר על מטבע חלש, איך המלחמה באוקראינה דחפה את העולם לזהב, ולמה הליכה על החבל הדק שבין יצוא לאינפלציה היא הפיצ'ר החדש של הכלכלה העולמית

יהודה מורגנשטרן, מנכ''ל משרד הבינוי והשיכון, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון על מחירי הדיור: "כופר בזה שיש עליות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר יהודה מורגנשטרן כי ההסכם המתגבש עם קריית שמונה הוא חלק מתוכנית השקעות של עשרות מיליארדי שקלים בצפון • עם זאת הוא התריע ש"אנחנו מאבדים את הצפון", וקרא להציב יעד ממשלתי ברור לאזור

יערה זיו גביש, מיכל פינק, שריף ניגם ומירב בן שימול, בפאנל משותף / צילום: כדיה לוי

מתוך 87 סטארט-אפים לפוד טק באצבע הגליל נותרו רק 3 פעילים

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס נראה כי מצב העסקים בצפון משתפר, אבל בשטח עדיין לא ניכרת התאוששות ● אלפי עסקים נסגרו, התיירות קרסה, וברשויות מזהירים שהסיוע "בפרוסות" ללא גורם מתכלל לא יחזיר אנשים ועבודה לאזור

מיכה קאופמן, מנכ''ל ומייסד פייבר ואור עופר, מייסד ומנכ''ל סימילרווב / צילום: יואב הורנונג, איל יצהר

שתי הישראליות שנפלו בוול סטריט אחרי פרסום הדוחות

סימילרווב אכזבה את השוק עם התחזיות שפרסמה בדוחותיה, והמניה נפלה בחדות בוול סטריט ● פייבר סיפקה תוצאות מעורבות, וגם המניה שלה הגיבה בירידות ● מנכ"ל פייבר: "אנו נמצאים בעיצומו של שינוי משמעותי באופן שבו ארגונים מאמצים AI"

חיים כצמן, מייסד ומנכ''ל ג'י סיטי / צילום: אריק סולטן

בשוק מנסים להבין: למה מניית ג'י סיטי יורדת?

מניית חברת הנדל"ן המניב של חיים כצמן משלימה נפילה של 20% מתחילת החודש ● בשוק חוששים מפני אזהרת רווח שתגיע, אך מנגד יש מי שחושבים שכצמן רוצה לנצל את נפילת המניה כדי לקנות מניות נוספות בחברה ● בחברה לא נותרו אדישים והגיבו: "אין ברשות החברה כל מידע מהותי ביחס למצב החברה שטרם דווח לציבור"

רעננה / צילום: Shutterstock, defotoberg

פסק הדין שמחייב את הרשויות המקומיות בתשלום מס חדש

עיריית רעננה תחויב במס רכישה בגובה 34 אלף שקל על שטחים ציבוריים שקיבלה במסגרת תוכנית יזמית, לאחר שוועדת ערר דחתה את טענתה להפקעה ● ההכרעה עשויה להשפיע על מחלוקות דומות המתנהלות מול רשויות נוספות בפרויקטים ברחבי הארץ, וברשות המסים מעריכים כי הסוגיה תתגלגל לבסוף לפתחו של העליון

תנובה / צילום: שלומי יוסף

המחוזי: תנובה עשתה דין לעצמה והחזיקה בשטח שאינו בבעלותה

ביהמ"ש קבע כי תנובה אינה בעלת זכויות בשטח בבאר שבע שהחזיקה במשך עשרות שנים ● בנוסף נמתחה ביקורת על התנהלות החברה: איך תאגיד עתיר-משאבים, המלווה ביועצים משפטיים צמודים, שוכח לחתום על הסכם לקבלת מקרקעין?

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

מי קיבל מידע פנים על מניית הפלא של ת"א? החשד שבודקת רשות ני"ע

זינוק חסר תקדים הפך את מניית ארית לכוכבת של הבורסה ● כעת חושדת הרשות בעבירות מידע פנים, על פי הערכות בשוק, ע"י בכיר בבית השקעות ● ארית: "בטוחים שהעניין יסתיים בלא כלום"

ריצ'רד פרנסיס, מנכ''ל טבע / צילום: אלעד מלכה

אחרי זינוק של 80% במניית טבע: המנכ"ל פרנסיס מוכר מניות בכ-50 מיליון שקל

נשיא ומנכ"ל טבע ריצ'רד פרנסיס צפוי למכור מניות שקיבל כחלק מתוכנית התגמול שלו, תוך שהוא נהנה מהזינוק במחיר המניה בשנה החולפת ● לאחרונה קיבל מניות נוספות בשווי של 50 מיליון דולר ● בכך, חגיגת המימושים בבורסה נמשכת: 20 מיליארד שקל זרמו לכיסי בעלי עניין בת"א בשנת השיא

צוללת של טיסנקרופ / צילום: Associated Press, TARA TODRAS-WHITEHILL

לראשונה: רכיבים לצוללות של גרמניה ייוצרו בישראל

אלביט וחברת טיסנקרופ מערכות ימיות הגרמנית חנכו קו ייצור חדש בישראל לייצור רכיבי מבנה תת־ימיים לצוללות ● כחלק משיתוף־הפעולה אלביט תקים מתקן ייצור חדש לרכיבי GRP תת־ימיים ● בתוך כך הודיעה אלביט על מספר חוזים נוספים בהיקף של מאות מיליוני דולרים